שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
מירב אליס שואל/ת: מהו מקור המילה "תעד"?
רוביק עונה:
'תעד' הוא פועל חדש יחסית, שנגזר מן המילה 'תעודה', שמקורה בתנ"ך ופירושה שם עדות או תורה. בעברית החדשה 'תעודה' משמשת במשמעות מסמך המציין תואר, הישגים וכדומה, וכן סוגה בספרות ובעיתונות הכתובה והמשודרת, המביאה בהרחבה אירועים שהתרחשו על פי מסמכים וראיונות. מן המילה 'תעודה', שהשורש שלה עו"ד, נגזר במשמעות השנייה שורש חדש: תע"ד, והפועל לתעד, מתועד וכדומה.
242
עמית רחמיאן שואל/ת: התווכחתי עם המפקדת שלי ואשמח לדעת מה מקור המילה ״קלוקל״? מה המשמעות שלה ובאיזה סיטואציה נהוג להשתמש בה. האם היא נחשבת מילה בשפה גבוהה?
רוביק עונה:
המילה 'קלוקל' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר במדבר, שם נכתב "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". קלוקל פירושו גרוע, חסר ערך, וקושרים אותו לפועל קל"ל הקשור גם לקלות וחוסר ערך, וגם לקללה. זו אינה מילה יומיומית, אבל בהחלט אפשר לשמוע אותה בנסיבות שונות: "טקסט קלוקל", "התנהגות קלוקלת" וכדומה.
243
ציפי שואל/ת: מה מקור המילה צביון, מה משמעותה ופירושה המדויקים, והאם יש מילה כזו באנגלית או בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'צביון' מופיעה בלשון חז"ל במשמעות רצון, תשוקה ושאיפה. השורש צב"ה משמש במשמעות זו במקורות, וקשור גם ל"צבי" במשמעות יופי והדר, כמו בביטוי שבתנ"ך "ארץ הצבי". מכאן, כבר בתלמוד 'צביון' פירושה גם דמות או צורה בהקשר רחב, הרחבה מהמשמעות הראשונה: 'הדרך שבה אנו שואפים שדבר מה ייראה'. בעברית החדשה זו המשמעות המקובלת של המילה. המילה הקרובה ביותר באנגלית היא character, אבל היא אינה עונה על הניואנס המיוחד של 'צביון'.
244
רוזליה שואל/ת: : מה האטימולוגיה של המילה צומת? באוטובוס בו נראו שמות התחנות בעברית ובערבית שמתי לב לדמיון ושוני בין שתי השפות: "מרכז" - בשתי השפות או "מתחל" (mathal)- כניסה בערבית. "צומת" בערבית נשמע לי כמו "מפרק" (mafrak) וזה די הגיוני, לדעתי. אז מאיפה המילה "צומת"?
רוביק עונה:
'צומת' היא מילה תלמודית שפירושה כמו היום, נקודת חיבור, במקרה התלמודי "צומת הגידים", בימינו "צומת דרכים". הפועל צָמַת בתלמוד פירושו חיבר. לפעלים ומילים מן השורש צמ"ת גם משמעות נוספת, שאינה קשורה, דיכא או הרס, וממנו כנראה נגזרו 'צמית' ו'לצמיתות'.
245
רותם ג'קסון שואל/ת: מאיזו שפה הגיעה המילה פמפלטים?
רוביק עונה:
המילה 'פמפלט' הגיעה מצרפתית במשמעות חוברת המציגה רעיונות, דעות וטענות. המקור הוא בשיר אהבה לטיני מן המאה ה-12 המתחיל במילה פמפילוס.
246
אייל שואל/ת: מאיפה המילה ״איפוק״ הגיעה? איפוק זה לא ריסון (restraint). האם יש קשר ל״אופק״?
רוביק עונה:
הפועל 'התאפק' מופיע שבע פעמים בתנ"ך, כמו בסיפור יוסף ואחיו ("ולא יכול היה יוסף להתאפק") או במגילת אסתר ("ויתאפק המן"). במקרים אלה ואחרים דובר על אדם סובל המתגבר על סבלו, ואכן בשפות שמיות אחרות משמעות השורש אפ"ק היא חיזק. השורש אפ"ק מופיע בבניין פיעל בעברית החדשה, בעיקר בשם הפעולה איפוק, המציין תכונה או דפוס התנהגות של התגברות על רצון עז או סבל. לכל אלה אין קשר למילה 'אופק', שנכנסה לעברית בימי הביניים בהשפעת המילה הערבית אֻפְק, ומכאן גם שם התואר 'אופקי'. כמו כן אין לאלה ככל הנראה קשר למילה התנכית אפיק, המתייחסת לקרקעית הנחל.
247
דר שואל/ת: מה האטימולוגיה של "אוב", כמו אצל בעלי אוב? הבנתי מגוגל שזאת מילה מקראית והבנתי מה הפירוש שלה, רק את האטימולוגיה לא הצלחתי לאתר.
רוביק עונה:
האטימולוגיה אכן אינה ברורה. יש קושרים את המילה לפועל הערבי אַבָּא שפירושו לסגת, לשוב לאחור, שהרי בעלי האוב חוזרים אל המתים ואל העבר.
248
עינת אלחדף שואל/ת: מה מקור המילה ייחור?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה כמו בצירוף 'ייחור של תאנה' ואחרים. יש שקושרים את המילה לפועל הערבי חַרָא שפירושו גמיש.
249
צהלה שואל/ת: בכתבה לגבי: 'טלית' כבודו כתב: בימי הביניים חיברו לה תארים בזכרון: פסול, גדול, קטן. אודה מאוד אם כבודו יפנה אותי לספר המוקדם ביותר שזה מוזכר בו.
רוביק עונה:
בשו"ת "אור זרוע" מן המאה ה-13 נכתב: "ואדם שיש לו טלית קטן ובא לבית הכנסת ומתעטף בגדול ובירך ויצא מבית הכנסת וחזר לבית הכנסת בעוד טלית קטן עליו, אינו חייב לברך על טלית גדול פעם שינית". באותה תקופה המונחים האלה מופיעים בכתבים נוספים.
250
הדס אלדר שואל/ת: ענבל, בתי בת ה 8, ביקשה לשאול אותך שאלה: מה זה כיכר (כיכר לחם), מאיפה באה המילה הזו ולמה היא מתקשרת.
רוביק עונה:
'כיכר' במשמעות הקשורה בלחם מופיעה כמה פעמים בתנ"ך. בספר שמות למשל מסופר על כך שהכהן מגיש בבית המקדש "כיכר לחם אחת". 'כיכר' היא בתנ"ך גם מידה של משקל של מתכת, בדרך כלל כסף או זהב, ואולי מכאן נוצרה גם 'כיכר לחם'. אנחנו מכירים גם את המילה 'כיכר' במשמעות של רַחֲבָה, בדרך כלל עגולה (כיכר המדינה, כיכר רבין), וגם היא מופיעה בתנ"ך (כיכר הירדן), אבל אינה קשורה למשמעות של 'כיכר לחם'.
251
חיים דגן שואל/ת: גוזרים ולא במספריים. גזר דין, גזרות וכו'. מאיפוא זה מגיע?
רוביק עונה:
גזר דין וגזירות קשורים לגזירה פיזית, לרעיון של חיתוך, פעולה שאין לסגת ממנה. השימוש הזה מוכר ונפוץ בספרות חז"ל, אבל יש לו שורשים בתנ"ך, כמו במגילת אסתר (ושתי אשר נגזר עליה...), בספר איוב (ותגזר אומר). גם סיפור משפט שלמה קושר בין גזירה פיזית לתוצאה משפטית: "גם לי גם לך לא יהיה, גזורו".
252
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'לאשש'?
רוביק עונה:
השורש אש"ש פירושו חיזק, והוא מוכר משפות שמיות עתיקות. בתנ"ך הוא מופיע רק בהתפעל, בישעיהו: התאושש, כלומר, התגבר. לאורך הדורות התפצל השורש בבניין פיעל לשתי חלופות, המקובלות בפעלים בגזרת הכפולים. 'אישש' במשמעות ביסס (אישש את הטענה), ומכאן שם הפעולה אישוש; ו'אושש' במשמעות חיזק או עודד (אושש את הפצוע), בעקבות 'התאושש'. גם למשמעות זו מתאים שם הפעולה אישוש, אך השימוש בה נדיר, ומופיע בין היתר בבתי חולים: 'חדר אישוש', שהוא למעשה חדר התאוששות.
253
אילן שואל/ת: מאיפה המילה בדיחה? האם מהמילה פתיחה? רב היה מספר מלתא דבדיחותא (לפתוח את הלב) לפני הדבר תורה.
רוביק עונה:
'בדיחה' וכן הפעלים התבדח ואחרים באותו שורש נוצרו בעברית החדשה. הם התגלגלו מהפועל הארמי התלמודי בְּדַח, הקשור גם למילה הארמית-תלמודית בדיחותא. המילה 'בדיחות' מופיעה בספרות ימי הביניים. לכל אלה אין קשר למילה 'פתיחה' ולפועל 'פתח'.
254
איציק שואל/ת: מה מקור המשפט 'יפה שלי' או 'יפתי'?
רוביק עונה:
המקור של 'יפתי' הוא בשיר השירים: "עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי־לָֽךְ". הצורה הפרודה, 'יפה שלי' היא של משוררי העברית החדשה. למשל, תרגומה של נעמי שמר לשירו של ז'ק ברל: "יפה שלי, את עייפה ומכושפה שלי".
255
סיגל אביאל שואל/ת: מה מקור המילה סיגוף והשורש סגף?
רוביק עונה:
הפועל 'סיגף' מופיע בתלמוד, ושֵם הפעולה 'סיגוף' במדרשים. לגבי המקור יש דעות שונות. דעה אחת רואה בהו צורה קרובה לפועל סכף, שפירושו החליש, ריפה את רוחו של מישהו. יש קושרים אותו לפועל האכדי sakapu הקשור להשלכה. דעה מקובלת פחות היא שסגף הוא צורת ספעל (ס+פעל) של השורש נג"ף.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >