שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
אמיר לוי שואל/ת: שאלתי היא לגבי צליל הצקצוק (צ'ת) כשמתכוונים להגיד לא. שמעתי אותו רק בשפה העברית ואיני יודע מה מקורו. האם הגיע מהיידיש או שמה מהשפות הערביות?
רוביק עונה:
צליל הצקצוק הוא אוניברסלי ויש לו שמות שונים. זהו פועל אונומטופאי, המחקה את צליל הספקנות או השלילה. המקבילה האנגלית היא tut-tut, ויש לה אפילו פועל. מילון אוקספורד מדגים: Aunt Mary tut-tutted at all the goings-on. המקבילה הגרמנית היא dz-dz, הקרובה יותר לביטוי העברי.
242
אתיאנה שואל/ת: מה מקור המילה דרדלה. האם מיידיש?
רוביק עונה:
ככל שניתן לבדוק זאת, מדובר במילת סלנג ישראלית מקורית, המתחזית או נשמעת כיידיש. היא מזכירה את השורש דלד"ל, ובכל מקרה אינה מוכרת ביידיש. פרטים על נסיבות היוולדה יתקבלו ויפורסמו.
243
גדעון נח שואל/ת: עֲבֵרוֹנֶת: מאין הגיחה המילה הזו ומה פירושה? האם הכוונה לזילות פסקי דין שיש בהם אשמה? האם בעקבותיה יבואו פשעונת וגו?
רוביק עונה:
הסיומת –וֹנֶת משמשת בעברית להקטנה ואפילו זלזול. היא הצורה הנקבית של מילים בסיומת המקטינה –וֹן: פילון/פילונת, קטנטן/קטנטונת, וכך גם 'שנִיונת' כבקשה לחכות רגע קט. 'עבֵרונת' פירושה עברה קטנה וחסרת חשיבות, אך למילה אין מעמד בחוק אלא רק בשפת הדיבור.
244
רותי שואל/ת: מה מקור המילה גרוש? יש אומרים שהיא טורקית, יש אומרים שהיא סלבית? נראה שהיא בשימוש בהרבה שפות.
רוביק עונה:
מקור המילה הוא בלטינית: הביטוי גרוסוס דינאריוס פירושו דינר (מטבע) עבה וגדול. שם התואר גרוסיוס הפך באמצעות תהליך הקרוי אליפסיס לשמו של המטבע. מכאן התגלגל השם לגרמנית וכן לרוסית, פולנית ומהם לטורקית, אולי בהשפעת מילה דומה בערבית. ההשפעה הישירה על השימוש בארץ ישראל במטבע הייתה הטורקית, בשפה זו היא נקראת קורוש, במעתק ק=ג.
245
שרה כהן שואל/ת: מה מקור המילה אביזר? מאיזה שפה נכנסה לעברית? האם מהשפה הפרסית?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד בארמית. במסכת סנהדרין יש דיון על מצוות בני נח, והשאלה היא האם קידוש השם היא מצווה לבני נח. אם זו מצווה, הרי יש שמונה מצוות לבני נח ולא שבע. אומר רבה: "אינהו וכל אבזרייהו", כלומר, מצוות קידוש השם היא פרט (אבזר) של מצוות איסור עבודה זרה. מכאן נעשה שימוש ב'אבזר' או 'אביזר' כפרט או רכיב של דבר גדול ממנו. במקורו אבזר פירושו תבלין, וזאת על פי הארמית והערבית, ובמקור קדום יותר מהמילה הפרסית אֶפְזָר באותה משמעות. התבלין נתפס כמרכיב של המזון ומכאן התרחב לתחומים נוספים.
246
רונית שלהבת שואל/ת: גירסת כיסוי הוא תרגום מהמילה cover. השאלה היא מדוע את הגרסה הנוספת לשיר מכנים כגרסת cover.
רוביק עונה:
המונח cover version, עברית 'גירסת כיסוי', נולד בז'רגון של תעשיית המוזיקה האמריקנית בשנות החמישים. הוא התייחס אז לביצוע של שיר מצליח על ידי זמר אחר כדי להתחרות בזמר המקורי ו'לכסות' על הביצוע שלו. מקורו בסצינת המוזיקה החיה, אבל בהמשך יוחס לכל הקלטה חוזרת של שיר מקורי על ידי זמר או להקה אחרים, ונתפס לא כתחרות אלא כהחייאת השיר ולעיתים כמחוות כבוד ליוצר המקורי.
247
אתי רפפורט שואל/ת: ארצה לדעת בבקשה מהו מקור המילה מלתעות.
רוביק עונה:
המילה מופיעה במקרא: "אֱֽלֹהִים הֲרָס־שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ, מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'" (תהילים נח 7). למילה גם גירסה מקראית משוכלת: מתלעות.
248
אלון שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "שגשוג".
רוביק עונה:
'שגשוג' הוא שם הפעולה של הפועל לשגשג. הפועל מופיע פעם אחת בתנ"ך: "בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי" (ישעיהו יז 11). ככל הנראה זו צורה כפולה של השורשים שג"א ושג"ה שפירושם הגביה, ומכאן 'שגיא' ו'ישגֶה'.
249
דרור שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המילה "אי" (אדמה מוקפת מים)?
רוביק עונה:
האטימולוגים חלוקים ביניהם. על פי השערה אחת זהו גלגול של אֶוִי מהשורש השמי אוה שפירושו חיפש מקלט, ומכאן שאי הוא מקום שבו ימאים מחפשים מקלט מן הים. השערה אחרת קושרת את המילה למילים קרובות באותה משמעות במצרית עתיקה ובפיניקית.
250
אברהם סדרינס שואל/ת: מאיפה באה המילה עלייה?
רוביק עונה:
'עלייה' בתנ"ך היא מעין קומת גג, 'עליית הגג'. בלשון חכמים פירושה טיפוס או הליכה והתרוממות כלפי מעלה. המשמעות הציונית-לאומית ניתנה בעקבות שימושים רבים במקרא שבהם 'עולים' לארץ כנען ו'יורדים' למצרים.
251
משה מגן שואל/ת: האם המילה חיידק מקורה ב חי דק, ואם לא מה מקורה של המילה?
רוביק עונה:
'חיידק' חודשה על ידי אליעזר בן יהודה, והיא אכן הלחם של חי+דק, 'דק' במשמעות המשנאית: קטן. חיידק הוא בעל חיים קטן, או כדברי שייקה אופיר ב"ציונה": קטן מאוד מאוד!
252
עידו שואל/ת: מהו מקור המילה "לטאה"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בספר ויקרא כאחת החיות הטמאות: "וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָֽׁמֶת". יש לה מקבילה ארמית, אך לא נמצא לה מקור קדום בשפות שמיות אחרות.
253
עמית שואל/ת: ראיתי והחכמתי מתשובתך לשאלתו של דניאל יעקובסון על המילה "היפוקריט". מכאן עלתה בראשי השאלה: מה מקור המונח העברי "צבוע", והאם גם הוא מקורו בעולם התיאטרון?
רוביק עונה:
המקור בלשון חכמים, והוא מתייחס באופן מטפורי לאדם הצובע את עצמו בצבעי הסוואה כדי להסתיר את אופיו וכוונותיו האמיתיות. כך במסכת סוטה: "אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס". רש"י מפרש: "כלומר, שאין מראיתם כתולדותם, אלא צבועין מבחוץ ואין תוכן כברם".
254
איתי צידון שואל/ת: מהו המקור של המילה דקדוק בעברית?
רוביק עונה:
'דקדק' הוא שורש תלמודי, צורת משנה של דייק: דקדק במצוות: ביצע את המצוות באופן מדויק. דקדוק היא שם הפעולה של דקדק. המילה זכתה למשמעות הבלשנית בימי הביניים המוקדמים, עם התפתחות הדקדוק העברי בעקבות מסורות המקרא.
255
משה מגן שואל/ת: פעמים רבות שמעתי את המילה 'האנגר', אני גם יודע מה משמעותה אך כדרכי אני רוצה לדעת גם מאיזו שפה היא באה. האם זה קשור למאגר?
רוביק עונה:
המילה היא אנגלית: hangar, ומקורה בסככות גדולות לטיפול במטוסים. המילה התגלגלה מגרמנית עתיקה במשמעות מקלט. אין לכך קשר למילה העברית מאגר.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >