שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
יוסף שואל/ת: מהו השורש של המילה מליץ?
רוביק עונה:
השורש הוא לי"ץ, והשימוש בו נדיר: מֵליץ שהוא סנגור, וכן מליצה. שורש לי"ץ נוסף אינו קשור לעניין הסנגוריה או לדיבור הנאה אלא ללצון וללגלוג.
272
אברהם גרינבלט שואל/ת: מי הגה את הרעיון לקרוא למוביל התזמורת בשם מנצח? לפי בדיקה שעשיתי במספר שפות, אין שום קשר בין המילים מנצח (בקרב, במשחק, בהתערבות) ובין הובלת תזמורת. האם השפה העברית כה מצומצת שלא ניתן למצוא מילה ראויה ולא מבלבלת למנצח על תזמורת?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהלים: "למנצח, מזמור לדוד", בעשרות גירסאות: למנצח בנגינות, למנצח על הגיתית ועוד, ובכולם המנצח נקשר למוזיקה. לשאלה מדוע נבחר במקרא השורש נצ"ח, מציע נ"ה טור סיני השערה משלו: מנצח, הקשור בגבורה ובעוצמה, נקרא כך כי הוא מגביר את עוצמת הצליל של הכלי.
273
תמר טלשיר-ליפשיץ שואל/ת: מה מקור המילה רֶמי במשחק רמיקוב?
רוביק עונה:
השם רמי הוא שיבוש קל של השם האנגלי rummy, משחק הקלפים הפופולרי. רמיקוב - בשם האנגלי rummicub היא גירסה ישראלית מצליחה של רֶמי, שבה נוספה המילה cube – קובייה לשם הגנרי. לשם rummy לא נמצא הסבר, ואפילו מילון אוקספורד מודה בכך.
274
אור חיימוביץ שואל/ת: המילה "שחבק" ניתנת ככינוי למגרשי ספורט. ניתן למצוא את המילה עם האות ס' או האות ש' בהתחלה, ותהיתי מה הצורה הנכונה יותר ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'שַׂחְבָּק' הוא מונח בתחום הספורט הקהילתי, המתייחס למגרשי דשא סינתטי הנתרמים לפיתוח ספורט הכדורגל בקהילות שונות. השם הוא ראשי תיבות של "שחקן בקהילה". הוא נשמע כפי שנשמעת המילה הסלנגית סחבק, שמקורה ערבי ומתייחסת לחבר קרוב, וייתכן שזה אחד השיקולים לקביעת המילה במשמעות הספורטיבית-חברתית.
275
אורי לונדון שואל/ת: מה מקור הביטוי אחושילינג במשמעות מצויין? "אחו", אני מניח זה "אח של" מערבית. (אחומניוקי, אחושקשוקה, אחובלאטה). אבל מה זה שילינג? וגם, מאיפה כל ביטויי האחו- האחרים? האם הם קיימים גם בערבית?
רוביק עונה:
הביטויים 'אחושרמוטה' ו'אחולמניוקי' קיימים גם קיימים בערבית, ונחשבים עלבון קשה. משמעותם: אחי המזדיין ואחי הזונה. כך גם 'אחולבלועה', אחי הבולעת. בסלנג הישראלי התפתחו הביטויים בשני ערוצים. ראשית הם משמשים גם לחיוב, ולכן נקרא מילון הסלנג של נתיבה ודן "מילון אחולמניוקי לעברית מדוברת". שנית, הם זכו לביטויים משבשים, וחסרי משמעות: אחו-שילינג, אחו-שקשוקה המזכיר את אחו-שרמוטה, אחול-בלטה המזכיר את אחול בלועה ועוד.
276
מיכאל וולף שואל/ת: ע"י מי ומתי חודשו בעברית המילים: פיהוק, שיהוק וגיהוק?
רוביק עונה:
גיהוק ופיהוק הם שמות פעולה של פעלים תלמודיים. במסכת ברכות מתלוננים על מי ש"מגהק ומפהק" בתפילה. שיהק הוא פועל מחודש אבל ללא ספק נוצר בהשפעת שני הפעלים התלמודיים. שלושתם נחשבים פעלים אונומטופאיים, המחקים בצליל המילה את צליל הפעולה.
277
רונן שואל/ת: מבקש אני לדעת את מקור המילה רוגטקה?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש: ראָגאַטקע (קֶלע); בגלגול מפולנית: rogatka (שער מס); זאת על פי צורת הקלע, שדמתה למבנה שער המס בערי אירופה במאות קודמות.
278
שרון שפירא שואל/ת: רציתי לדעת מהו מקור המילה ארבעס, המונח אשכנזי לחומוס של השלום זכור?
רוביק עונה:
ארבעס היא מילה ביידיש שפירושה אפונה. על פי עדות אחרת ייחסו אותה גם לשעועית. על פי אותה עדות כמעט ולא היה חומוס בעיירות פולין. עם זאת, במסיבת "שולם-זוכר", לכבודו של יילוד זכר, נהוג היה לכבד ב"שולם-זוכר-ארבס", ושם לעיתים הגישו חומוס מבושל. בשיח הישראלי ארבעס מתייחס רק לגרגרי חומוס מבושלים.
279
תרצה שואל/ת: כחובבת נמשים מושבעת, אני תוהה ממה נובעת המילה 'נמש'. האם זה קשור אולי לאמירת הנחמה הנאמרת (בדרך כלל מפי קשישים ממוצא רוסי) שאלו הן נשיקות ששולחת השמש? ולפיכך, נמ"ש - נשיקות שמש?
רוביק עונה:
מקור המילה בספרות ימי הביניים, והיא במקורה מילה ערבית: נַמַש. בתקופה זו אימצה יהדות ספרד מילים לא מעטות מהלקסיקון הערבי. הפירוש של "נשיקות שמש" חביב, אבל אינו מקור המילה.
280
לאה אופיר שואל/ת: מה מקור המילה פארטאץ׳?
רוביק עונה:
פּארטאטש היא מילה ביידיש שפירושה מרושל.
281
ליאור שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי להבין את מקור המילה (אטימולוגיה) של המילה ״ביזור״?
רוביק עונה:
המקור בספר תהלים סח: "בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּֽצוּ", ופירושו פיזר. השורש מופיע גם בבניין קל, בספר דניאל. השימוש בפועל כמעט נעלם, אבל כאשר נדרש מונח עברי לדה-צנטרליזציה הוא זכה לעדנה, נכנס למילון האקדמיה למנהל ציבורי ב-1963 ומשם לתחומים נוספים, וחזר אל השפה החיה.
282
ציפי שואל/ת: מה מקורה של המילה בנדיט? מאיזו שפה ומה פירושה?
רוביק עונה:
בנדיט פירושה בגרמנית שודד, וממנה נדד ליידיש. כבר בגרמנית וכן בסלנג הישראלי הוא זכה גם למשמעות מעין-חיובית: שובב או פרחח.
283
שוש בר חן שואל/ת: הרמטכ"ל: "אוחזים בתוכנית המנהור ההתקפי של חיזבאללה" - מילה חדשה, מנהור??
רוביק עונה:
'מנהור' היא מילה חדשה יחסית, וראויה בהחלט. לְמַנְהֵר – ליצור מנהרה – הוא פועל תנייני, בדומה ל'למַסְפֵר' מ'מִסְפָר', ועוד. המילה נטבעה לראשונה במילון הפיזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1993.
284
תמר ודוד שואל/ת: דוד ואני תוהים מה מקורה של המילה הסלנגית "פרציפלוחה".
רוביק עונה:
'פרציפלוך' ו'פרציפלוכה' הם כינויי גנאי המתייחסים לאדם בזוי ומלוכלך. המקור הוא בשמה של דמות מהמחזה "חפץ" של חנוך לוין.
285
תמר פארן שואל/ת: עלתה תהייה במשרדי מניין הגיעו לעברית המילים "מלח" ו"טבח" (באנגלית sailor ו-cook)? בניגוד למילים אחרות שמתארות מקצוע, לא ניתן להפוך את המילים האלו לשם פעולה. אשמח לתשובה.
רוביק עונה:
שתי המילים אינן עשויות מעור אחד. מלח ככל הנראה אינה מילה שמית, ואין לה קשר למֶלַח. על פי קוטשר המקור הוא בשפה השומרית, שם מא-לח הוא אדם המניע את האונייה. לעומת זאת טבח קשור לשורש השמי טב"ח, שהרי הטַבָּח, כפי שמספרים לנו הטבעונים, טובח את החיות, המגיעות אליו ישר מבית המטבחיים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >