שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
עדי סופר שואל/ת: מתי הגיעה המילה ספוילר לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה נכנסה לחיינו בשנות התשעים של המאה הקודמת, במשמעות גילוי מוקדם שנועד לקלקל את ההנאה מסרט, ספר וכדומה. המילה היא כמובן אנגלית, spoiler, ובעברית: קלקלן.
17
איתי מלכיאור שואל/ת: מה מקור המילה איגום במובנה איגום משאבים? בוויכוח עלו שתי אופציות, מלשון אגם המתמלא מים, או מגיע מהצבא מאגף מבצעים, אג"מ, שאסף משאבים ממקורות שונים.
רוביק עונה:
איגום מקורו במילה אגם, שממנה נוצר השורש אג"מ. הדימוי הוא למקווה מים שאליו מתלכדים מקורות מים שונים, ומכאן משאבים ממקורות שונים (עוד דימויים הקשורים במים: מקורות, משאבים), מידע וכדומה. הקירבה לשמו של אגף המבצעים מקרית.
18
איתי ש. שואל/ת: בזמן המתנה לרסיטל של ילדתי (לא מילה עברית, רסיטל, אבל יותר הולם את האירוע המעונב מסתם הופעה) עלתה בי שאלה על מקור המילה הבלתי הגייה "קונסרבטוריון". מהו מקור המילה? בטוח שהיא איננה "קונסרבים".
רוביק עונה:
מקור המילה באיטלקית, coservatorio, וכן בצורה conservatorium שמקורה במקביל גרמני ולטיני. השם ניתן לבתי ספר למוזיקה החל מהמאה ה-18. conserve הוא הפועל הקשור לשימור, ומכן קונסרבטיבים – שמרנים, קונסרבים – קופסאות שימורים ועוד. נראה שהרעיון מאחורי השם הוא שהמוסד נועד לשמר באמצעות לימוד וביצוע את המוזיקה הקלסית.
19
יניב ולדמן שואל/ת: קניתי רכב איכותי - לא קקמייקה! ברצוני לדעת מהיכן השתרבבה המילה "קקמייקה" ללקסיקון העברי, והאם יש לה מילה בעברית (מלבד צירוף המילים "חסר ערך").
רוביק עונה:
המקור ביידיש: קאַקעמײַקע, שפירושה דבר חסר ערך. קאקע מתייחס לצואה ומכאן גם קאקער, מייקע היא ככל הנראה תוספת למעין חריזה. מייקענען פירושו ביידיש להקיא או לפלוט.
20
מיכאל שואל/ת: מה מקור המלה "שחיקה" במובן של פירוק לגורמים זעירים, כמו למשל הפיכת אבן לאבק באמצעות שיוף, או חיכוך של שני חומרים זה מול זה?
רוביק עונה:
הפועל שחק מופיע ארבע פעמים בתנ"ך, מתוכן פעמיים במשמעות המקובלת היום, כמו "ושחקת ממנה הדק" (שמות), או המשפט הידוע "אבנים שחקו מים", כשהכוונה הפשוטה היא שהמים שחקו את האבנים. בתנ"ך הפועל משמש גם כדימוי להרס וחורבן. בעברית החדשה 'שחיקה' הורחבה לתחושת עייפות ומיצוי, בעיקר בתחום המקצוע.
21
נועה שואל/ת: רציתי לדעת מדוע המילה מתיחה ("לעבוד" על מישהו) מגיעה משורש מ.ת.ח?
רוביק עונה:
זוהי שאילת משמעות מהשפה הגרמנית. בשפה זו aufzihen פירושו לעבוד על מישהו, להונות באמצעות תעלול, והמשמעות המילולית: auf (על) + zihen (למתוח). גם הפועל 'לסבן' במשמעות דומה מגיע מגרמנית.
22
שקד לוז שואל/ת: כיצד ומתי הגיעה לשפה העברית המילה אודישן?
רוביק עונה:
'אודישן', בעברית, מבחן במה או מבחן בד, היא מילה אנגלית: audition, מן המילה audio – שמיעה, ומכאן שבמקור זהו מבחן בתחום המוזיקה הווקאלית, מבחן לזמרים. כמו בתחומים רבים גם כאן המילה הלועזית גברה על מילה או צירוף עברי.
23
אביטל מנדלר שואל/ת: מה מקור המילה בדיעבד, איך היא מנוקדת?
רוביק עונה:
בְּדִיעֲבַד היא מילה ארמית-תלמודית נפוצה. פירושה: לאחר מעשה, לאחר שדבר מה שבו דנים כבר התבצע. המילה היא הלחם של ב+ד+אי+עבד, תרגום מילולי: בְּ+שֶ+אִם+עשה.
24
נסים שואל/ת: מקור המילה רפורט (דוח תנועה)?
רוביק עונה:
זהו שיבוש ישראלי של המילה האנגלית report, שפירושה דיווח. שיבושים כאלה אופייניים לאנגלית המנדטורית, כגון במילים ג'ינג'י, אמברקס ועוד.
25
אבישי לבנה שואל/ת: מה מקור המילה הלחמה? מי חידש אותה בעברית המודרנית?
רוביק עונה:
הפועל הלחים הוא מן הספרות המדרשית החז"לית, ופירושו הדביק, לצד השורש לַחַמ במשמעות הדביק המשמש בערבית. בחז"ל מדובר בהדבקת כפיסי עץ, השימוש בעברית המתיחס להדבקת חלקי מתכת התפתח מן המשמעות החז"לית.
26
אופיר קיסר שואל/ת: אודה לך אם תתייחס השבוע בפינת הלשון לגבי מקור המילה "וודקה" (המשקה החריף?).
רוביק עונה:
מילון אוקספורד קובע בפסקנות שוודקה היא תורת הקטנה של voda במשמעות מים ברוסית. הסברים אחרים קושרים את המילה ל-vita במשמעות חיים, בעקבות aqua vitae, משקה אלכוהולי מימי הביניים, ומכאן שההשפעה על השם היא לטינית ולא סלאבית.
27
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "מוך"? ומדוע יש לה מספר משמעויות ללא מכנה משותף לכאורה?
רוביק עונה:
מוך היא פלומה למילוי כסתות שמיכות, ובהרחבה חומר רך. מקור המילה במשנה, באותה משמעות. המילה המקבילה בערבית, כפי שמציג גם השולחן הערוך, היא אַלְמֻכּ, והיא נקשרת לפועל מַכַּ שפירושו המקורי 'מצץ' ונקשר לייצור המוך.
28
אריה שואל/ת: מאין באה המילה להחמיל? מלשון להעמיס לסחוב על הגב. האם מערבית? שכן בעברית חמילה זה מעיל.
רוביק עונה:
המקור אכן מערבית. חַמַל פירושו להעמיס, חַמָּאל הוא סַבָּל וחַמָּאלֶה – אלונקה. במילון בן יהודה בן אמוץ כותבים שמשמעות הפועל להחמיל היא גם לנסות להשפיע על מישהו.
29
בני לשם שואל/ת: האם מקור המילה 'נפקנית' (כלומר 'יצאנית') הוא מהמילה 'נפקא' (כלומר 'יוצאת' כמו ב 'מאי נפקא מינא')?
רוביק עונה:
'נפקנית' היא מילה תלמודית מן השורש נפ"ק שפירושו יצא, והיא מקבילה למילה התלמודית יוצאנית, באותה משמעות - זונה. 'יצאנית' היא הגירסה המקבילה בעברית החדשה. הפועל נפק הוא גם מקור הפועל לנַפֵּק, כלומר, להוציא אפסניה, בעיקר בצבא.
30
מרק בוים שואל/ת: מה מקור המילה "ברוך" (כמו ב"איזה ברוך")? אני יודע שזה ביידיש, אבל האם מקורה גרמני?
רוביק עונה:
מקור המילה גרמני, ופירושה בשתי השפות שֶבֶר. המילה הגרמנית היא Bruch.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >