שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אוהד אלוני שואל/ת: מה מקורה של המילה 'רובריקה'?
רוביק עונה:
רובריקה היא מילה ברוסית שפירושה טור או שורה. היא מופיעה גם באנגלית – rubric, ובשפות נוספות. המקור הוא בלטינית. rubeus פירושה אדום במשמעות צבע האדמה, ומכאן השימוש בצבעי אדמה לשרטוט.
17
יואל שואל/ת: האם ישנה מילה עברית מהתנ"ך או מספרות חז"ל ללימון שהיה קיים תמיד בא"י? אם לא האם יש שימוש בשם הפרסי לימון או מילה לועזית אחרת בספרים האלו?
רוביק עונה:
הלימון מופיע בשם זה בספרות ימי הביניים, כמו בנוסח העברי של ספר הרפואה 'הקאנון' של אבן סינא. וכן בספר "אלפא ביתא דבן סירא" בצורה לימוניא, שם הוא מופיע בין פירות ארץ ישראל המוכרים מהמקרא ומהמשנה: אתרוגים, ענבים ועוד. מקור השם בפרסית, ומשם נפוץ למגוון שפות.
18
מוריה קשת שואל/ת: מה מקור המילה "סחרור"? מאין היא הגיעה ומה ההבדל בינה לבין סיבוב?
רוביק עונה:
השורש סח"ר מתייחס לפעולות סיבוביות. בתנ"ך סָחַר פירושו סובב, ובמקרה מיוחד סובב בשווקים כדי למכור את מרכולתו, ומכן סוחר ומסחר. כמו כן נגזרו מהשורש המילים 'סחרחר' במקרא ובעקבותיה 'סחרחורת' ו'סחרחרה' (קרוסלה) בעברית החדשה. גם הביטוי הארמי-מקראי 'סחור סחור' (סביב סביב) בא מאותו שורש. בעברית החדשה נוצרו לא מעט שורשים בהרחבה של ל' הפועל כדי לענות על חסר לקסיקלי, וכך גם במקרה של השורש החדש סחר"ר. השורש ונגזריו מתייחסים לתנועה סיבובית מהירה, ומכאן סחרור והסתחרר. כן נגזרה ממנו המילה סחריר במשמעות ספין במשמעות הפוליטית, בעקבות המשמעות המקורית והמושאלת של המילה באנגלית. 'סיבוב' היא מילה גנרית המתייחסת לכל מהלך סיבובי, הסחרור הוא מקרה פרטי של סיבוב.
19
מירי זיסקינד שואל/ת: מה מקור שם החרק המעופף דבורה, ולצידה הדבור?
רוביק עונה:
'דבורה' כשם חרק מעופף מופיעה ארבע פעמים בתנ"ך. החרק היה מוכר בכל האזור ולכן כמעט בכל שפה שמית יש מילה מקבילה דומה, כמו דבורתא בארמית, וכן חילופי ז' בד': זנאביר באתיופית, זונבור (צרעה) בערבית. ההשערה המקובלת היא שזהו שם אונומטופאי, המידמה לזמזום הדבורה. השערה מרחיקת לכת עוד יותר היא ש'דיבר' גם הוא פועל משורש אונומטופאי המחקה זמזום. השם 'דַבּוּר' חודש בעברית החדשה ומקורו בערבית.
20
רותי שואל/ת: השאלה שלי הפעם היא על מילה בשפת היידיש. היות והיידיש מתבססת על העברית והגרמנית רציתי לדעת האם המילה ״נבך״ מקורה מהמילה נבוך?
רוביק עונה:
אין קשר, אם כי הדמיון בין המילים מאתגר. המקור הוא בגרמנית - Nebbich. זוהי מילת קריאה שפירושה 'איזה מסכן' או 'רחמים עליו', וכן היא כינוי לאדם חסר חשיבות.
21
אסתר נבון שואל/ת: מה מקור המילה קלפטומניה?
רוביק עונה:
זוהי מילה יוונית. היא מורכבת מהמילה kleptēs שפירושה גנב, ומַניה שפירושה שיגעון.
22
לידיה כשרי שואל/ת: מאיפה באה המילה "לעומת"?
רוביק עונה:
'לעומת' במשמעות 'מול' מופיעה 32 פעמים בתנ"ך, מהן פעם אחת בצורה כל-עומת, שממנה נולד הביטוי 'כלעומת שבא'. לדעת החוקרים המילה המקורית, עֻמָּה, קשורה למילה עם במשמעות יחד, התכנסות והתקבצות. מן המילה נולד שורש חדש: עמ"ת, ומכאן המילים עימות, הפועל להתעמת ועוד.
23
עפרה ברנע שואל/ת: מה מקור המילה קופה: קופת צדקה קופת קרן קיימת. אני גננת, וכשהראיתי את הקופה של קק"ל, נשאלתי מה מקור השם.
רוביק עונה:
'קוּפָּה' היא מילה מן המשנה, במשמעות המקובלת היום. המקור שלה הוא לטיני: kupa שפירושה קופסה או תיבה.
24
רמן שואל/ת: מה מקור המילה ״בהמה״? היא דומה מאוד ל-behemoth, לכן תהינו כאן במשרד.
רוביק עונה:
'בהמה' היא מילה מקראית נפוצה המשמשת כשם כללי לכמה קטגוריות של בעלי חיים. 'בהמות' מופיע בספר איוב, והפרשנות המודרנית קובעת שמדובר בהיפופוטם. ל'בהמות' מעמד של בעל חיים מיתולוגי, והוא נשאל לשפות רבות בעקבות תרגומי המקרא.
25
דפנה הררי שואל/ת: מה מקור המילה חורין. האם יש קשר למילה חורים? שמעתי הסבר כאילו החיבור מתאר חופש.
רוביק עונה:
'חורין' היא מילה ארמית ופירושה חופשיים, בן חורין – בן חופש. השורש הוא חר"ר, שממנו נגזרה גם המילה העברית חֵרות והערבית חֻ'רִּיַה , וכן בהרחבה שִחרֵר, בערבית – תַחְ'רִיר. המילה מוליכה אל החורים שבמקרא, האצילים ובעלי הכוח, כהבדלה מאלה שאינם בני חורין – העבדים.
26
יובל שואל/ת: חיפשתי מידע אודות האטימולוגיה של המילה "כותרת" בעברית, ובחיפוש ראשון לא כל כך מצאתי. אשמח אם תפנה אותי לידע על הנושא.
רוביק עונה:
'כותרת' מופיעה בתנ"ך בהקשר ארכיטקטוני: "גולות הכותרות" הם העיטורים שבראש העמוד, המוכרים מאוד במבנים בעולם הישן, ובתיאורי מבנים במקרא. המקור הוא במילה כתר, הנזר שבראש המלך, ומכאן דימוי למה שבראש העמוד, וגם לעלי הכותרת – הכתר שבראש הפרח, ולכותרת העיתון – הניצבת בראש הידיעה. בעקבות התנ"ך נוצר גם הניב "גולת הכותרת", המציין בעברית החדשה את הדבר החשוב והמכריע בהקשר כלשהו.
27
סלע מרום שואל/ת: מה מקור המילה שפוי? האם היא הגיעה מערבית?
רוביק עונה:
שפוי היא מילה תלמודית מן השורש שפ"ה, ולה שני פירושים. האחד: חלק, נקי, בעיקר כשמדובר ביצירת רהיטים ועבודה בעץ. השנייה פירושה רגוע, שנפשו נקייה, ועל כן הדעה הרווחת היא שזהו למעשה אותו שורש, בהרחבת משמעות.
28
אופיר שואל/ת: ישבנו בִתי ואני וניסינו לספור את הנמשים החמודים שעל לחייה (כמובן ללא הצלחה). היא שאלה אותי מדוע קוראים ל"נמש" כך? העלינו השערות מצחיקות לראשי תיבות, ולא מצאנו בשום מקום את התשובה. מקווים שממך תגיע הישועה.
רוביק עונה:
המילה 'נֶמֶש' מופיעה בספרות ימי הביניים המאוחרים, והיא צורה עברית מן המילה הערבית נַמַשׁ. הרופא הפילוסוף הפרסי אבן סינא מן המאה ה-11 כותב בספרו "קאנון הרפואה" (בערבית) "נמש: מסימני נגעים ומהעדשים הנקרא נמש", וגם "ממָרֵק הנמש ומייפה המַרְאֶה ברטייה ובאכילה". נראה שהנמש לא נתפס אז כדבר יפה אלא כמשהו שיש להיפטר ממנו, ממש לא בצדק. בתרגומים מאוחרים יותר לעברית נוצרה המילה העברית נֶמֶש, בעקבות הערבית.
29
חיים אייל שואל/ת: מה מקור המלה מטורלל והפועל לטרלל? בילדותי, בזכרון יעקב, טרללה היה אדם שאינו לגמרי שפוי. אם אני זוכר נכון, המלה מטורללת הופיעה באחד משירי הגשש החיוור.
רוביק עונה:
טרָלָלָה הוא במקורו מעין קטע שיר ללא מילים, ומקורו בצרפתית. בשפה זו, מטעמים שקשה לעקוב אחריהם הוא הפך גם כינוי למשוגע, נקלט בסלנג הישראלי ובעבר היה רווח מאוד. בשירם של יוסי גמזו והגשש החיוור "מה שבא לה" נכתב: "כי בשביל ללכת אתה צריך להיות טרללה". מ'טרללה' נולד שורש: טרל"ל, ומכאן מטורלל, לטַרְלֵל ועוד.
30
יונתן שואל/ת: כאשר ניסיתי להתחקות אחר מקור המילה "דת", רוב המקורות הראו שהיא פרסית ומשמעותה חוק. אולם, בוויקיפדיה נטען שזה גם המקור של המילה data (בלטינית - נתון, הטייה של לתת). אבל הקשר בין המילים נראה סביר, אולם לא מצאתי לכך סימוכין נוספים. למעשה, בכל מקור לגבי האטימולוגיה של data נטען רק שהמילה מגיעה מלטינית. האם תוכל לאשר או לשלול את הקשר בין המילים דת ו-data?
רוביק עונה:
אכן דאטא הפרסית היא גם מקור המילה העברית דת במשמעות חוק, וגם מקור המילה הרב-לשונית המודרנית שפירושה נתוני מידע. המקור המשותף הוא במשמעות המילה בפרסית: "ניתָן". במקרא העברי: החוק ניתן, כלומר נקבע, בשימוש העכשווי – המידע ניתן.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >