שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
שלמה וילוז'ני שואל/ת: מהו מקור המילה שירקעס? בתור ילדים הבנו שזה קשור לשותפות (״בואו נעשה שירקעס״). שמעתי את המילה בשבוע שעבר בטלוויזיה בראיון עם איילת שקד. יש לי הרגשה שמקור המילה הוא מאידיש.
רוביק עונה:
'שירקס' היא מילת סלנג דו-לשונית. ערבית: שִׁרְכֶּה (חברה)+יידיש: סיומת הריבוי –ֶס. בדרך כלל המילה שימשה לציון שותפות מפוקפקת.
17
אילן ארבל פרנבך שואל/ת: המוסך של הספינות נקרא מספנה, ופעולת הכנסת הספינה למספנה נקרא הספנה. האם כל הנ"ל בא מאותו שורש, ספן? שגם איש הצוות בספינה מכונה כך. ואולי יש משמעות נוספת למילים אילו?
רוביק עונה:
השורש ספ"ן פירושו לכסות, והוא מצוי באכדית ובשפות נוספות. ממנו נוצרו בין היתר המילה סיפון, שהיא כיסוי עילי, ומכאן ספינה, המופיעה פעם אחת במקרא – כלי שיט מכוסה בסיפון. מן המילה ספינה נוצרו המילים ספן, הספנה ומספנה.
18
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "סד" במובן של "סדי עצירה" (בלמים)? האם המילה עברית או לועזית? ומהיכן?
רוביק עונה:
במקורה סד היא אמצעי עינויים הסוגר על איברי האדם שאותו מענים. המקור בספר איוב: "ותשם בסד רגליי". בשימושים מודרניים המילה מתייחסת לעצירה או לקיבוע, ומכאן סד המותקן לקיבוע שבר, סדי עצירה המקבעים את הרכב במקומו ועוד.
19
ליזה אלייב שואל/ת: כיצד הגיעה המילה פתיתונים (קונפטי) לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה התקבלה ואושרה על ידי האקדמיה ללשון בשנת 2013. היא הגיעה בעקבות בקשה להצעות מן הציבור, וזכתה לרוב הקולות. הצעות נוספות שעלו: גְזִירוֹנִים, הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.
20
שרגא שואל/ת: מה מקור ופרוש המילה דירקטור (הכוונה חבר דירקטוריון בחברה). האם יש מילה כזו בעברית?
רוביק עונה:
דירקטוריון הוא מועצת מנהלים, חבר אנשים שתפקידם לפקח על ניהול החברה. דירקטור הוא חבר במועצת המנהלים. מקור המילה בלטינית, ופירושה מושל או שליט.
21
תובל כץ שואל/ת: מתחקה ללא הועיל אחר מקור המילה אשם/ה, אשמה וכו'.
רוביק עונה:
המקור במקרא. הפעלים אָשַם, נאשם והאשים: 36 פעמים. התואר אָשֵם – 3 פעמים. אָשָם – 46 פעמים, אשמה – 18. לשורש ולפעלים מקבילה דומה בערבית.
22
תמר הופמן שואל/ת: : מה מקור המילה "חיכיון". אני זוכרת אותה ממערכון של הגששים, האם הם "המציאו" אותה, או השתמשו במילה שכבר היה קיימת בשפה?
רוביק עונה:
'חיכיון' אינה מילה גששית אלא מילה שחידש שייקה אופיר במערכון "ציונה מקרה עין": ציונה וחבריה יושבים ב"חדר החיכיון". לפני כן היא הופיעה בספרות העברית החדשה אך לא נקלטה בשפה. המילה עונה על הצורך בשם פעולה לפועל 'חיכה'. בימי הביניים השתמשו ב'חיכייה', אך המילה לא נקלטה.
23
טלי שואל/ת: אבקש לברר מה השורש של המילה לקודד (qoded), וכן מה שורשיהן של המילים מכונה? ומאין הגיע המילה תמונה?
רוביק עונה:
הפועל לקודד בשימושיו המקובלים היום הוא מן השורש קו"ד, שנגזר מהמילה הלועזית קוד, שפירושה צופן. יצירת שורשים ממילים לועזיות נפוצה מאוד בעברית. לצד זה קיים במקורות שורש קד"ד, ופירושו גזר, שאינו בשימוש היום. כמו כן קד"ד הוא שורש הקידה. המילה 'מכונה' היא מן השורש כו"ן, ומתייחסת למכונה המקראית שעמדה על בסיס איתן, כלומר, על כַן. 'תמונה' מופיעה כידוע בעשרת הדיברות, ועל מקורותיה יש השערות רבות.
24
מיכאל וולף שואל/ת: האם ייתכן שהביטוי בעברית "מתרומם" עבור הומוסקסואל הגיע מגרמנית? בגרמנית נקרא הומוסקסואל schwul. מקור השם כפי שמצאתי במילון אטימולוגי גרמני הוא בפועל schwelen, שפרושו להתרומם.
רוביק עונה:
יתכן גם יתכן. התהליך במקרה זה מכונה 'שאילת משמעות', ולגרמנית יש חלק נכבד בשאילות משמעות. בנושאים הקשורים ללהט"בים מוכר גם הביטוי הוותיק 'שטריך', המתייחס לזנות הומוסקסואלית, וגם הוא מגרמנית.
25
עדי סופר שואל/ת: מתי הגיעה המילה ספוילר לשפה העברית?
רוביק עונה:
המילה נכנסה לחיינו בשנות התשעים של המאה הקודמת, במשמעות גילוי מוקדם שנועד לקלקל את ההנאה מסרט, ספר וכדומה. המילה היא כמובן אנגלית, spoiler, ובעברית: קלקלן.
26
איתי מלכיאור שואל/ת: מה מקור המילה איגום במובנה איגום משאבים? בוויכוח עלו שתי אופציות, מלשון אגם המתמלא מים, או מגיע מהצבא מאגף מבצעים, אג"מ, שאסף משאבים ממקורות שונים.
רוביק עונה:
איגום מקורו במילה אגם, שממנה נוצר השורש אג"מ. הדימוי הוא למקווה מים שאליו מתלכדים מקורות מים שונים, ומכאן משאבים ממקורות שונים (עוד דימויים הקשורים במים: מקורות, משאבים), מידע וכדומה. הקירבה לשמו של אגף המבצעים מקרית.
27
איתי ש. שואל/ת: בזמן המתנה לרסיטל של ילדתי (לא מילה עברית, רסיטל, אבל יותר הולם את האירוע המעונב מסתם הופעה) עלתה בי שאלה על מקור המילה הבלתי הגייה "קונסרבטוריון". מהו מקור המילה? בטוח שהיא איננה "קונסרבים".
רוביק עונה:
מקור המילה באיטלקית, coservatorio, וכן בצורה conservatorium שמקורה במקביל גרמני ולטיני. השם ניתן לבתי ספר למוזיקה החל מהמאה ה-18. conserve הוא הפועל הקשור לשימור, ומכן קונסרבטיבים – שמרנים, קונסרבים – קופסאות שימורים ועוד. נראה שהרעיון מאחורי השם הוא שהמוסד נועד לשמר באמצעות לימוד וביצוע את המוזיקה הקלסית.
28
יניב ולדמן שואל/ת: קניתי רכב איכותי - לא קקמייקה! ברצוני לדעת מהיכן השתרבבה המילה "קקמייקה" ללקסיקון העברי, והאם יש לה מילה בעברית (מלבד צירוף המילים "חסר ערך").
רוביק עונה:
המקור ביידיש: קאַקעמײַקע, שפירושה דבר חסר ערך. קאקע מתייחס לצואה ומכאן גם קאקער, מייקע היא ככל הנראה תוספת למעין חריזה. מייקענען פירושו ביידיש להקיא או לפלוט.
29
מיכאל שואל/ת: מה מקור המלה "שחיקה" במובן של פירוק לגורמים זעירים, כמו למשל הפיכת אבן לאבק באמצעות שיוף, או חיכוך של שני חומרים זה מול זה?
רוביק עונה:
הפועל שחק מופיע ארבע פעמים בתנ"ך, מתוכן פעמיים במשמעות המקובלת היום, כמו "ושחקת ממנה הדק" (שמות), או המשפט הידוע "אבנים שחקו מים", כשהכוונה הפשוטה היא שהמים שחקו את האבנים. בתנ"ך הפועל משמש גם כדימוי להרס וחורבן. בעברית החדשה 'שחיקה' הורחבה לתחושת עייפות ומיצוי, בעיקר בתחום המקצוע.
30
נועה שואל/ת: רציתי לדעת מדוע המילה מתיחה ("לעבוד" על מישהו) מגיעה משורש מ.ת.ח?
רוביק עונה:
זוהי שאילת משמעות מהשפה הגרמנית. בשפה זו aufzihen פירושו לעבוד על מישהו, להונות באמצעות תעלול, והמשמעות המילולית: auf (על) + zihen (למתוח). גם הפועל 'לסבן' במשמעות דומה מגיע מגרמנית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >