שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
רותי יודוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'שָפַת', בשימוש שפת קומקום.
רוביק עונה:
המקור בתנ"ך, מלכים ב': "שְפוֹת הסיר הגדולה ובַשֵל נזיד", בסיפור האשה השונמית.
287
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה התעשת, והאם יש לה קשר למילה ״עייש״ בערבית?
רוביק עונה:
השורש הנדיר עש"ת משמש בשתי משמעויות, שהקשר ביניהן ככל הנראה מקרי: חוסן או מוצקות (ומכאן עֶשֶת במשמעות פלדה), ומחשבה (ומכאן 'התעשת' במשמעות החליט, שָקַל דבר מה והגיע למסקנה), וכן עשתונות. עייש בערבית פירושו 'חי' והוא מוכר גם משמות משפחה של יהודים, לפעמים כסגולה לחיים אחרי מות צאצא. השורש הוא עי"ש, ואין לראות קשר בינו ל'עש"ת' שבו ת' היא אות שורש.
288
שולה לוצאטי שואל/ת: : אשמח להתייחסותך למילה חלה (מאפה). שורש (חלל ואלי חלה) ומקור?
רוביק עונה:
אין הסכמה לגבי מקורה של המילה המקראית 'חלה'. יש טוענים שהיא מהשורש חל"ל, כלומר, החלה היא המאפה החלול, ויש קושרים אותה לשורש הערבי חל"ו, מתוק (מכאן אחלה וחלווה), כלומר, חלה היא המאפה המתוק.
289
רותי יודוביץ שואל/ת: בביטוי 'טמון בחובו', מה מקור המילה 'חובו'?
רוביק עונה:
'חוב' הוא חיק, המקביל למילה הארמית חובא ואולי קשור למחבוא, ובהרחבה, מה שנמצא בפנים, בתווך. המילה משמשת רק כחלק מן הצירוף "טומן בחובו" ואינה מופיעה באופן עצמאי.
290
רותי יודוביץ שואל/ת: מה משמעות המילה 'כברת' בביטוי 'כברת דרך' ומה מקורה?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא בצירוף 'כברת ארץ' המופיע בתנ"ך, והיא נתפסת כמידת אורך, כמרחק. "כברת דרך" היא גלגול הביטוי בעברית החדשה. המילה 'כברה' סתומה. יש השערה שזהו צירוף של כ' הדימוי+ברה, בעקבות מילה אכדית שפירושה שעתיים, או מרחק שנדרשות שעתיים לעבור אותו. קישור אחר לאכדית הוא המילה kibratu שפירושה רבע משטח העולם.
291
יותם שואל/ת: שלום לרוביק החבר, אני יותם בן 10. השאלה שלי היא: למה קוראים לשבלול ככה. מאיפה זה הגיע? באהבה, דרדסבא.
רוביק עונה:
המילה שבלול מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר תהלים: "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ". המילה לא הייתה ברורה לפרשנים. הייתה טענה שמדובר בטחב נמס, והיו שקשרו זאת למילה הארמית תבללא שפירושה חילזון. רש"י כתב: "יש פותרין לימצ"א (חילזון) בלעז ויש פותרין כמו שבולת מים". בעקבות רש"י התקבל הפירוש חילזון, וכך הוא עד היום.
292
שואל/ת: הצדעה היא קירוב כף היד לצד המצח כאות כבוד והערכה. ממתי היא נהוגה, מי קבע את כלליה, מי קבע את המילה לכך?
רוביק עונה:
הצדעה היא תנועה טקסית של קירוב היד אל הצדע (היא הרקה) לאות כבוד, ומכאן שמה. היא מוכרת בצבאות שונים בעולם ואומצה על ידי הצבא הישראלי. צֶדַע היא מילה חז"לית, בעוד להצדיע הוא פועל חדש.
293
ארנון שואל/ת: מה מקור הכינוי (האידי) לבן זקונים "מוז'יניק" (ולבת, מוז'ינקה)?
רוביק עונה:
בן הזקונים נקרא ביידיש מיזיניק. מקור המילה הוא ברוסית, שבה האצבע הקטנה נקראת מיזינץ (mizinets), ובהקטנה או חיבה מיזיניק. בן הזקונים הוא איפה הזרת שבמשפחה. צורת הנקבה נגזרת מצורת הזכר. ותודה לד"ר יניב גולדברג.
294
רותי יודוביץ שואל/ת: בביטוי 'בִּן לילה', מה מקור המילה בִּן ומה משמעותה?
רוביק עונה:
בִן היא צורת משנה של בן. 'בן' משמש בעברית לענינים שונים, הרבה מעבר לתפקידו המקורי במסגרת יחסי המשפחה. הוא מייצג שייכות, אפשרות, גיל וכדומה. בספר יונה נכתב: "אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד". רש"י מוסיף: "לא גדל אלא לילה אחד", כלומר, היה בֵן לילה אחד בלבד בגילו. הרטום מוסיף: "ביום אחד צמח ולמחרתו אבד". מכאן גם הצירוף המאוחר יותר בִן-רגע.
295
יואב שואל/ת: בשנים האחרונות השימוש במילה אושיה נעשה תדיר ביותר, בעיקר בהקשר של רשתות חברתיות כגון 'אושיית פייסבוק' וכדומה. אשמח לדעת מה מקור המילה.
רוביק עונה:
'אושיה' פירושה בתנ"ך בסיס, בעקבות מילים קרובות בשפות שמיות שפירושן עמוד. סופרי העברית החדשה השתמשו במילה בדרך מטפורית, בהתייחסות לבסיס, ערך או גורם מכונן בתרבות ובחברה. השימוש במילה ביחס לבני אדם הנחשבים בעלי מעמד מיוחד בתרבות ובחברה התפתח באופן טבעי.
296
מטי פרידמן שואל/ת: מהו מקור המילה דיסטנס?
רוביק עונה:
דיסטנס פירושה מרחק. באנגלית – distance - היא נהגית במלעיל, ובגרמנית – Distanz – במלרע. השימוש העיקרי בה היום הוא בשפת הצבא, בהגייה האנגלית, במשמעות מרחק היררכי בין בעלי דרגות ותפקידים שונים.
297
עמית שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור המילה שׁמיִם? מדוע מופיעה בה הסיומת הזוגית? האם יש לה מקבילות בשפות שמיות אחרות? ומה הקשר למילה מים? עליה אני יודע בוודאות שהמקבילה הערבית אינה מגיעה בצורת הזוגי. הלל שואל שאלה דומה.
רוביק עונה:
צורת הזוגי וצורת הריבוי התערבבו בעבר ולכן בעברית נמצא מילים לא מעטות, בעיקר במקרא, שהן בצורת הזוגי אבל אינן זוגיות כמו נחושתיים, מעיים ועוד. מים היא אכן ברוב שפות השמיות בצורת היחיד, אם כי באוגריתית נמצא גם את הצורה מִים לצד מִי. מאחר שמים הוא מעין שם קיבוצי, והשימוש בצורת ריבוי אינו בלתי סביר. שמים מופיעה בצורת ריבוי כמעט בכל השפות השמיות. יתכן שיש השפעה של 'שמים' על הצורה המיוחדת יותר 'מים'.
298
צביה טיר שואל/ת: ממתי המלה מינעד (בלי יוד?) הוכנסה לשפה?
רוביק עונה:
המילה אכן נכתבת על פי הכללים ללא י': מנעד. היא נכנסה לשפה בתחום המוזיקה כחלופה ל'דיאפאזון', במילון המוזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1956. היא החליפה את המילה 'מִגְבּוֹל'. בימי הביניים המונח היא 'המרחק אשר בכל' או 'היחס אשר בכל'. בשלבים מאוחרים יותר היא הורחבה לתחומים אחרים, כמו מנעד רגשות, מנעד שיקולים וכדומה.
299
רונן שואל/ת: מה מקור המילה מיוחד?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה ובהמשך בספרות היהודית לדורותיה במשמעות הדבר הנבדל, הנבחר. השורש הוא יח"ד והוא משמש גם למילים המצביעות על התבדלות כמו יחיד או מיוחד, וגם על מילים המצביעות על חיבור כמו יחד. הסבר אפשרי לסתירה הזו הוא שהמילה והשורש הקרובים ל'יחד' הם 'אחד', ואלה מתייחסים הן לעניין בודד והן לשילוב ולאחדות.
300
ניבה שואל/ת: בויקיפדיה כתוב שהמילה זוז המציינת מטבע עתיק מקורה מאכדית. איזו עדות היסטורית יש לקביעה זו? במקום אחר קראתי שמוצא המילה 'זוז' הוא ארמי...
רוביק עונה:
יש להבדיל בין מקור מוקדם של המילה לבין הדרך שבה השפיעה על העברית. מקור המילה הוא אכן האכדית, 'זוזו', שממנה התגלגלה לארמית, ומכאן נדדה אל העברית בתקופת חז"ל. גלגול זה שקוף, מקובל במחקר ומופיע במילון האטימולוגי של ארנסט קליין.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >