שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
חנניה שוורץ שואל/ת: מה המקור של המילה ניסיון? האם יש קשר בין לנסות כניסיון לבין להעלות על נס? בדברים ד לד נאמר "או הניסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי". אפשר להבין זאת כהרמה או שהעמיד עצמו בנסיון המופתים.
רוביק עונה:
הפועל ניסה מתייחס בעברית לניסיון, וכך בכל הופעותיו הרבות בתנ"ך. מבחינה זו אין לו קשר למילה נס במשמעות דגל, ובהרחבה מופת. מקור המילה נס אינו ברור, אך יש חושבים שיש כאן גלגול משני של הפועל נשא. פרשני המקרא הרבים כולל רש"י נוהגים לקשור את הפועל ניסה לנס, אך נראה שמדובר במדרש לשוני.
317
מיכאל אביאל שואל/ת: כיצד נוצרה המילה פרסום?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד, גם כשם עצם (פרסום) וגם כפועל. פירושה שם הודעה ברבים, המשמעות הצרכנית-תקשורתית היא מודרנית. יש מחלוקת על מקורם של המילה והפועל. חלק מהחוקרים סבורים שזו הרחבה של הפועל פרס, כלומר, התפשט ברבים. חוקרים אחרים קושרים את המילה והפועל למילה היוונית parresia, שהיא מקור המילה פרהסיה. בשני המקרים תוספת המ' אינה מוסברת.
318
הודיה שואל/ת: מדוע יש ב' דגושה במילה 'רבנים', וכן במילה 'רבנית', (או שאין זו אלא טעות?) וכן, מה השורש של מילה זו?
רוביק עונה:
השורש של המילה רַבָּני, רַבָּנים, רַבָּנות וכדומה הוא רב"ב, המתייחס לגדולה מהותית או מספרית, ומכאן גם רבים, ריבון, רבבה וכדומה. הב' הדגושה מייצגת את הב' הכפולה שבשורש.
319
חיה פלק שואל/ת: מה מקור המילה "טריז"?
רוביק עונה:
טריז' היא מילה ארמית המופיעה בתלמוד, במסכת שבת. המשמעות שלה מפוקפקת,' והמילה אינה מוכרת בשפות אחרות. בגירסאות מסוימות היא נכתבת 'טורין', כך שיתכן שיש כאן טעות סופרים. הרשב"א סבור שמדובר בחלק מבגד: "טריז בלשון פרסי חתיכת בגד שתופרין בשפת החלוק כמין כיס לשום בו מעות שקורין אותו אלגי"ב והוא רחב מלמטה והולך ומתקצר עד כאצבע מלמעלה". הדעה המקובלת היא שמדובר ביתד.
320
איריס שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "נא" לגבי בשר נא לא מבושל.
רוביק עונה:
המילה 'נא' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר שמות: "אל תאכלו ממנו נא". בערבית נמצא במקביל הפועל נָאאַ – היה לא מבושל.
321
דניאל שואל/ת: על קרטוני החלב היו השבוע מילים לועזיות ומקבילותיהן בעברית. המילה העברית לז'קט הייתה מקטורן, אבל מקטורן זו מילה עם צליל לועזי אולי יווני. מה המקור?
רוביק עונה:
'מקטורן' מופיעה בתלמוד. המקור אינו יווני אלא לטיני: amictorium, בגד שמשליכים על הגוף.
322
יואב שואל/ת: מה מקור המילה היולי?
רוביק עונה:
הִיוּלִי היא מילה שנכנסה לעברית בספרות ימי הביניים ומופיעה בספרו של הרמב"ם מורה נבוכים, במשמעות 'ראשוני, פרימיטיבי. המילה הושאלה מערבית, שבה נוצרה על בסיס המילה היוונית hyle שפירושה עץ או חומר. אצל הרמב"ם מופיעה גם המילה הִיוּלָנִי.
323
סמר שואל/ת: מה המקור של המילה עף? כלומר כתב - כתיבה, קפץ- קפיצה. עף-?
רוביק עונה:
אין מדובר במקור המילה אלא בשם הפעולה של הפועל בבניין קל. שם הפעולה של כָתַב הוא כתיבה, ושם הפעולה של קָפַץ – קפיצה. בגזרת נחי עו"י שם הפעולה יהיה, למשל שָב – שִיבה, רץ – ריצה, ומכאן עף – עִיפָה. ואכן, עיפה מופיעה בלשון ימי הביניים, בספר השורשים של אבן ג'נאח, אך היא לא נקלטה בשפה, ואנו משתמשים בצורות אחרות – מעוף, תעופה ועוד.
324
עידו שואל/ת: מה מקור המילה פזמון?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בעדות שונות בימי הביניים במשמעות שיר או המנון דתי, וזאת בהשפעה המילה הארמית פזמא שפירושה שיר או המנון. המשמעות של שיר זמר או של בית חוזר ניתנה בעברית החדשה, וכך גם הפועל לפַזֵם.
325
רשתי שואל/ת: אני מורה למקצוע מגמת תקשוב. המקצוע עוסק בתקשורת מחשבים ובטכנאות מחשבים. רציתי לשאול מה זה בכלל תקשוב ואיך זה קשור למקצוע. אולי בכלל בחרו שם גרוע שלא מתאים?
רוביק עונה:
גלגוליה של המילה תקשוב מרתקים. היא הומצאה בצבא כשם משודרג לחיל הקשר, על פי ראשי תיבות: תקשורת, שליטה ובקרה, ותחילה הוקם "אגף תקשוב". החיל נקרא היום "חיל הקשר והתקשוב". המילה נתפסת גם כהלחמה של המילים תקשורת+מחשוב. מכאן זלגה לשפה האזרחית ולמערכות החינוך וההוראה, והתקשוב הפך דרך מרכזית להוראה מרחוק. האקדמיה התנגדה זמן רב למילה, אך בשנת 2007 אושרה המילה ומשמעותה 'תקשורת ומחשבים במערכת משולבת'. לכל אלה אין קשר למילה הקשבה, ולכן המילה יוצרת תחושת צרימה, אך היא נקלטה היטב.
326
גלעד שואל/ת: מאין הגיעה המילה 'טוב' לעברית? למשל, "וירא אלוהים את האור כי טוב" . האם מאכדית? או ארמית?
רוביק עונה:
איננו יודעים לגבי מילים רבות איך הגיעו לעברית, מאחר שחסר לנו מידע על תקופת ההתהוות של השפה, במהלך האלף השני לפני הספירה. רובן נוצרו בעל ידי העברים באמצעות מעתקים שונים משפות שמיות קדומות יותר. אנו יודעים עם זאת שהמילה 'טוב' מקבילה למילים ברוב השפות השמיות, וביניהן אכדית, אוגריתית, ערבית וארמית. מאחר ש'טוב' מופיעה כבר בספרים המוקדמים ביותר בתנ"ך אין להניח כאן השפעה ארמית.
327
דפנה הופמן שואל/ת: סיפורה של המילה דפדוף? מה מקורה של המילה דפדוף?
רוביק עונה:
הפועל דפדף ומכאן המילה דפדוף מופיעה במילון בן יהודה ומיוחסת לו כמחדש המילה. הפועל מופיע לראשונה בעיתונות במכתב למערכת העיתון השקפה: "ידפדף נא את פנקסי בית החולים...". עם זאת הצורה התקנית הייתה "ידפדף ב..." "ולא ידפדף את..."
328
לימור שואל/ת: מה מקור המילה כפור (קרה), ומדוע המילה כתובה בכף ולא בקוף, שהרי היא קשורה לקור וקיפאון?
רוביק עונה:
כפור מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך. בארמית מצויה מילה קרובה – כפורא, אך לא נראה שיש כאן השפעה של הארמית על המילה העברית. הדמיון לקור ולקיפאון מקרי. יש לזכור שכ' (דגושה) וק' הם עיצורים שונים.
329
מוקי שואל/ת: מה מקור המילה ספסרות?
רוביק עונה:
'ספסר' היא מילה תלמודית שפירושה איש ביניים, מתווך. בעברית החדשה נלוותה לה משמעות שלילית של מתווך הפועל בחוסר יושר ובהפקעת מחירים, אף כי יש לכך רמז כבר בתלמוד. מקור המילה בפרסית במשמעות דומה: סִפְסַר. ספסרות והפועל לספסר נוצרו בעברית החדשה בעקבות המילה התלמודית.
330
רינה שואל/ת: מה מקור המילה כשכוש (זנב כלב)?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה, והפועל מתייחס תמיד לכשכוש זנב הכלב. ההערכה היא שזהו פועל אונומטופאי, מזכיר את הרחש הנוצר מנענועי הזנב, כפי ש'קשקש' ו'שכשך' הם גם כן פועלי צליל.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >