שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
איל פלד שואל/ת: אני מורה למתמטיקה בתיכון. מה מקור השם נגזרת?
רוביק עונה:
'נגזרת' נכנסה למילון המתמטיקה העברי כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, במסגרת מילוני ועד הלשון. היא מוצגת כתרגום ממונחים באנגלית על בסיס המילה derivative. הפועל to derive פירושו גזר (או הקיש) דבר מתוך דבר.
317
בני לשם שואל/ת: כילדים שרנו, כשאנחנו מחזיקים חלזון ביד: "בעראלע בעראלע צא החוצה, אמא ואבא יתנו לך עוגה". מה המקור של המילה "בעראלע"?
רוביק עונה:
בֶּרָלֶה הוא שם חיבה גלותי לילדים ששמם היה בֶּר, בֶּרְל או בעברית דוב. השיר הוא גירסה עברית של שיר ילדים פולני דומה, שגיבורו היה דב. פנינה קז כתבה סדרה פופולרית לילדים על חילזון בשם ברלה שמבקשים ממנו לצאת מן הקונכיה, אך על פי לוח הזמנים נראה שהשיר העממי קדם לסדרה.
318
נוגה שואל/ת: מה מקורה ומשמעותה של המילה פרצוף? מה ההבדל בינה לבין פנים? האם ביהדות יש משמעות רוחנית למילה פרצוף?
רוביק עונה:
'פרצוף' מופיעה לראשונה במשנה, במסכת יבמות, והיא מילה נרדפת ל'פנים'. מקורה ביוונית, צורה עברית של המילה היוונית prosopon באותה משמעות, בעקבות pros ops, מילולית: לפני העיניים. בתלמוד, במסכת ברכות, נכתב: "דו פרצופין ברא הקדוש ברוך הוא באדם הראשון, שנאמר אחור וקדם צרתני". אין לראות כאן משמעות רוחנית.
319
גיא שואל/ת: למדתי היום כי המילה כְּרִית משמעה קו הקצף הלבן שיוצרת השתברות הגלים על החוף. אהבתי במיוחד את עצם המחשבה להעניק למראה זה מילה ייחודית בעברית. שאלותיי הן מה מקור השם (אולי כריתה, לציון קו ההפרדה בין המים והחוף?)
רוביק עונה:
בספר מלכים א יז מצווה אלוהים על אליהו ללכת ולהסתתר בנחל כְּרית. בתלמוד הירושלמי מופיעה המילה במשמעות זרם מים או משבר הגלים: "והיו הגשמים מטפטפין ויורדין ושחה ושתה ואמר כזה אין בו משום גילוי ועד היכן? ... עד כדי שתפוח הכְּרית". הכוונה אכן למשבר הגלים, היוצר קצף. כמה מסופרי העברית המודרנית אימצו את המילה, וזלמן שניאור אפילו משתמש במקור: "ואם ישוך ים זועף ותפוח הכְּרית", אך היא נשארה נדירה ובלתי מוכרת. יש קושרים אותה למילה הערבית כֻּרָה, במשמעות כדור של מים.
320
יוסף שואל/ת: מה מקור המילה ריבה?
רוביק עונה:
בן יהודה חידש את המילה בעקבות מילה ערבית קרובה: רֻבּ (פירות מעובים באמצעות בישול) וכן מירַבּ. במאמר בעיתונו הוא טוען כי ריבה היא "מילה חדשה שהיא ישנה". הוא מצטט את התלמוד הירושלמי שבו מופיעה המילה הלא מנוקדת רבה כתבשיל פירות בשמן או בסוכר. טענתו לא התקבלה על ידי פרשני התלמוד, שאמרו שיש לקרוא את המילה רַבָּה (כלומר, מרובה) או אפילו רַכָּה.
321
צ. שואל/ת: מה מקור המילה חטיף? מי המציא אותה ומתי?
רוביק עונה:
המילה 'חטיף' הומצאה על ידי חברת גבעול, חברת אחות של אוסם, במוצר חדש, אוכל צמחי על בסיס דגנים, שנכנס לשוק ב-1965. שמו האנגלי הוא סנייקס, והשם העברי שנקבע לו הוא 'חטיפים'. ב-1975 הוציאה אוסם לשוק "סדרה חדשה של חטיפים - ביסלי". נראה שהפופולריות של ביסלי סייעה להפצת המילה החדשה, והמוצלחת עד מאוד.
322
רמי דיין שואל/ת: מה מקור המילה דעץ או רעץ שביטוי "כתב דעץ/רעץ".
רוביק עונה:
לפי המקורות הצורה המקורית היא דעץ. בארמית הפועל דעץ פירושו תחב, החדיר. בערבית דע'צ פירושו עלה על גדותיו.
323
אבי שואל/ת: בענף הכדורגל והכדורסל יש מושג שנקרא 'דרבי', כאשר שתי קבוצות מאותה העיר מתחרות ביניהן. אשמח לדעת מה מקור השם 'דרבי' ? והאם יש לו חלופה בעברית?
רוביק עונה:
המושג הבריטי derby התגלגל ממירוצי הסוסים שהחלו מן משנת 1780 ביוזמתו של הרוזן ה-12 מדֶרבי, ונקראו על שמו. עם הזמן הורחב השימוש לתחרויות ספורט שונות, בעיקר בעלות חשיבות. כאשר תחרות כזו נערכה בין שתי קבוצות מאותה עיר היא נקראה local derby, דרבי מקומי, והמשמעות הזו, בקיצור ל'דרבי', נשארה. לא, אין חלופה עברית, וגם אין בה צורך.
324
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה כפה (כיפה), והיכן היא מוזכרת לראשונה?
רוביק עונה:
'כיפה' היא מהשורש כפ"ף המתייחס לצורות מעוקמות או קמורות, ומכאן כף יד, כף אכילה, כפות תמרים וכן כיפה. המילה כיפה מופיעה בתנ"ך פעמיים, במשמעות חלקו של עלה התמר הקרוב אל הגזע. משמעותה המקובלת היום – כיפת בניין או כיפה ככיסוי ראש, היא מן המשנה.
325
יורי מור שואל/ת: מאין בעברית המילה 'זונה"? בספר השופטים, בפרק המוקדש לעלילות שמשון קוראים: וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, עַזָּתָה; וַיַּרְא-שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה כלומר, המילה 'זונה' במשמעות של פרוצה, יצאנית היתה קיימת גם אז? אני יודע, שבפרסית יש מילה 'זַן' שמשמעותה – אישה (נורמטיבית, ללא קונוטציה שלילית). לפני שנתקלתי במילה בתנ"ך חשבתי שזה מקור המילה העברית 'זונה'.
רוביק עונה:
המילה זונה במשמעות יצאנית או אשה מופקרת מופיעה בתנ"ך 34 פעמים. השורש הוא זנ"ה המופיע 60 פעמים, וכן מופיעות המילים זנונים וזנות. לשורש זנ"ה מקבילות בכמה שפות שמיות, ואין סיבה להניח שמקורו בפרסית.
326
מאיר בליט שואל/ת: האם המילה חפיף מקורה בטורקית? במפה טורקית ראיתי כתוב כביש חפיף.
רוביק עונה:
אכן המילה מופיעה בטורקית במשמעות דומה לערבית: קל או קליל. 'כביש חפיף' הוא כנראה דרך מהירה, דרך שקל לנסוע בה. ככל הנראה זו מילה שהגיעה לטורקית מן הערבית, וזאת על פי מבנה המילה, שאינו מקובל בטורקית.
327
מרים שואל/ת: מה מקור המילה: סטרי במובן של רחוב חד/דו סטרי?
רוביק עונה:
סטרא פירושו בארמית צד, מילה המופיעה בלשון חכמים, בין היתר בצירוף 'סטרא אחרא' – מילולית: הצד האחר. מכאן נגזר שם התואר סטרי – כלומר, מצד אחד. בכביש חד סטרי נוסעים רק בכיוון אחד, יש לו רק "צד אחד", לכביש דו סטרי שני צדדים ושני כיוונים.
328
משה גביש שואל/ת: מה מקור ומה שורש המלה "תמיד"?
רוביק עונה:
המילה המקראית הזו הטרידה את חוקרי העברית ועלו כמה השערות. האחת שהוא קרוב לשורש מד"ד, במשמעות האריך, מתח. השנייה, שזהו קיצור של הפועל העמיד, או של שם העצם 'תעמיד' במשמעות ביסוס, קביעה בערבית. אין ביטחון באף אחת מהאפשרויות אך הראשונה היא המקובלת יותר.
329
אריה שואל/ת: שריג, מאיפה הגיע אל שפת העברית?
רוביק עונה:
'שריג' מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, פעמיים בחלום שר המשקים המבקש מיוסף פתרון. השורש הוא שר"ג, ויש לו מקבילות בארמית סורית ובערבית.
330
בני לשם שואל/ת: קמעונאי הוא מ"קמעה" (כמות קטנה). מה מקור המילה סיטונאי?
רוביק עונה:
'סיטונאי' היא מילה מחודשת, הרחבה של המילה התלמודית 'סיטון' באותה משמעות, אדם המוכר כמויות גדולות ולא ישירות לצרכן. מקורה של זו במילה היוונית sitones שפירושה מוכר חיטה, בעקבות sitos שפירושה חיטה וכן קמח ולחם. 'קמעא' היא מילה ארמית, והמילה קמעונאי נוצרה בעברית החדשה, בצמידות ל'סיטונאי', ובהתייחסות למשמעות המסחרית שלה.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >