שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
יפתח שואל/ת: האם מקור המילה הערבית לַבַּנֶה (גבינה) הוא במילה העברית לצבע לָבָן, ומי היה קודם, המילה ביצה בעברית או bayda בערבית, שהיא גם שם התואר לבָנָה (צבע)? צורת הזכר של לבן היא כידוע abyad, ואולי הוא המקור? האם יש צורות דומות בשפות קרובות?
רוביק עונה:
מדובר בשני שורשים שמיים: לב"נ ובי"ד'. שניהם מסמנים את הצבע הלבן, אך המילים הנגזרות מהן היום שונות. בעוד בערבית אַּבְּיַד פירושו לבן, וכן בַּיְדַ'ה– ביצה על פי צבעה; בעברית השורש משמש רק לציון הביצה, וכן מילים נגזרות כמו ביצייה, ביוּץ ועוד. לעומת זאת השורש לב"ן מוכר היום בערבית מן המאכלים לַבַּנֶה ולֶבֶּן, משמה של לבָנון – הארץ הלבנה, אך לא לציון הצבע הלבן בכלל.
317
רועי שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "קוקוריקו", ואיך היא הפכה לתאר "משוגע"?
רוביק עונה:
המקור הוא בסלנג הבריטי, שם cuckoo, קוקייה, הוא גם כינוי למשוגע, אולי עקב נוהגה של הקוקייה להטיל את ביציה בקיני ציפורים אחרות. מכאן שם הסרט הידוע "קן הקוקייה" המתרחש בבית משוגעים. 'קוקוריקו' היא הרחבה של 'קוקו', והיא מוכרת בסלנג הישראלי הישן, לצד 'קוקו' הנשמעת גם היום.
318
יעל אהרוני שואל/ת: מהי דרך התצורה של המילה אצן?
רוביק עונה:
'אָצָן' נגזרת מן השורש או"ץ, שיוחד בעברית החדשה לריצה ספורטיבית מהירה (sprint). היא מתייחסת למשקל קַטְלָן, משקל בעלי המקצועות כמו חצרָן, שדרָן וספרָן. מאחר שהגִזרה היא חסרי עו"י, ע' הפועל מומרת בתנועה, ומתלכדת עם תנועת a של ל' הפועל.
319
מיקי שואל/ת: במסגרת עבודתי כעוזר מחקר בהיסטוריה של התחממות גלובלית במזרח התיכון התעוררה אצלי שאלה לגבי השורש א-ק-ל-מ בעברית. שאלתי היא מתי שורש זה נכנס לשימוש כפועל (אקלם, התאקלם), ולחלופין, מתי בערך נכנסה המילה אקלים לעברית ומאיזו שפה – ערבית, אנגלית או שפה אחרת?
רוביק עונה:
המילה 'אַקלים' נכנסה לעברית בימי הביניים בספרד, בעקבות המילה הערבית אִקלים, שהתגלגלה מהמילה יוונית קְלימה, ומכאן גם climate האנגלית ועוד. מהמילה אקלים נוצר השורש גזור השם אקל"ם, וממנו אִקלם, התאקלם ועוד. פעלים אלה משמשים בעברית החדשה כבר מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, הן בהקשר של אקלים וסביבה, והן כמטפורה להסתגלות. ב-1971 הופיע הפועל במילון האקדמיה למטאורולוגיה.
320
מאיר הלוי שואל/ת: מתי הוספה המילה "מטרילות" לשפה העברית ומה שורשה?
רוביק עונה:
המילה חדשה יחסית, והיא נולדה ממונח פופולרי ברשתות החברתיות: טרול, גולש הנכנס לפורום או דיון ברשת לא כדי להשתלב בשיח, אלא כדי להפריע למהלך הדיון וליצור פרובוקציות. על מקור המילה יש מחלוקת. מ'טרול' נולד השורש טר"ל והפועל להטריל, כלומר, להפריע, ליצור פרובוקציות ולשבש את השיח, ולא רק ברשתות החברתיות.
321
ניסו עזר שואל/ת: שאלתי מופנית בענין המילה רפיל בהקשר של מילוי לעט. אני יליד ירושלים. בצעירותי, לפני כ-60 שנה היה בעל מקצוע עם עגלה בכיכר ציון בירושלים. באותם זמנים עט כדורי "גלובוס" היה מצרך יקר. עבודתו של בעל המלאכה הזה היתה עם התרוקנות הדיו בעט להשחיל בצינור המילוי מוט פלדה. כך הוא הוציא את הכדור מקצה העט, ואז בעזרת מזרק ממיכל שהיה לו הכניס לצינור דיו חדש, ואז החזיר את הכדור לקצה המילוי וקיבלת מילוי חדש. אני חושב שמקור השם refill הוא הפעולה שתיארתי.
רוביק עונה:
אכן, פעולת מילוי העט מחדש הסתייעה במכשירים שונים, כגון המזרק המתואר בשאלה. מכאן המונח רָפיל, גירסה עברית של re-fill האנגלי. העיסוק במילוי מחדש של העט הכדורי נעלם מזמן, ולכן זכתה שפופרת הדיו הקטנה שהוכנסה לעט והחליפה שפופרת שהתרוקנה 'ריפל', למרות שכבר לא נעשה כאן מילוי מחדש. כמו כן, באמצעים אחרים, נעשה מילוי מחדש לעט הנובע. בשני המקרים המכשירים והפעולה זכו לשם האנגלי לא בישראל, אלא הם מוכרים גם באנגלית.
322
יערה שנהב שואל/ת: מה מקור המילה משוויץ /משוויצה?
רוביק עונה:
שוויץ פירושו בגרמנית וביידיש זיעה. הפועל הוא שוויצן, להזיע. מכאן התגלגל הפועל למשמעות בסלנג הישראלי, בהשפעת היידיש: להתרברב, משל למי שמזיע ומתאמץ, וגם דואג שכולם יראו אותו מזיע.
323
גיא שואל/ת: מה מקור המילה קנוקנת?
רוביק עונה:
קְנוֹקֶנֶת היא מילה תלמודית שפירושה ענף דק. היא נוצרה מהכפלה של המילה 'קנה', וכן תוספת –ֶת הנקבה. להכפלה הזו יש אפקט מקטין כמו במילים לבנבן, כלבלב ואחרות.
324
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הכינוי "קסוקר"?
רוביק עונה:
'קסוקר', כתיב ביידיש קאַסאָקער, היא מילה ביידיש שפירושה פוזל.
325
רוני מנור שואל/ת: רציתי לשאול על אודות המונח "פרסים" (במלעיל) בהיבט של קלפים שנאספו עי ילדים ו/או מבוגרים - מאין בא המונח, והאם יש הסבר מדוע זה נקרא כך?
רוביק עונה:
דייויד סלע, איש אתר הנוסטלגיה nostal.co.il מספר שהפרסים, במלעיל, היו תמונות צבעוניות שניתנו למי שרכש ממתקים או מוצרים אחרים, כדי לעודד את הקנייה, ומכאן כינויים כ'פרסים'. הן היו מרוכזות בדפים גדולים, ולאחר הקנייה היה המוכר גוזר אותן מן הדף ומצרף למוצר שנרכש.
326
שדמה שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "משגל", ומה הקשר בינה לבין המילה "שגל" בפסוק "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר" (תהלים מה י).
רוביק עונה:
'משגל' היא מילה המופיעה בספרות ימי הביניים, מן השורש שג"ל המופיע במקרא. לשגול במקרא פירושו להזדווג, לקיים יחסי מין, והפועל נכתב אך אסור בקריאה. 'שֵגָל' מופיעה במקרא כמה פעמים ומותר גם לקוראה. פירושה אשה או רעיה, ויש סבורים שהכוונה לפילגש, ובכל מקרה היא קשורה קשר אמיץ לפועל לשגול ולמילה משגל. זו מעין תמונת ראי של 'לבעול'. הבעל בועל, השגל – נשגלת.
327
יגאל בנט שואל/ת: מה מקור המילה ישבן? מי ומתי הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המילה היא שאילת משמעות מהגרמנית, שבה העכוז הוא Gesäss, מה שיושבים עליו. השימוש במילה מוכר החל משנות החמישים של המאה הקודמת. יתכן שהיא נכנסה כמילה מעודנת יותר ל'תחת' או 'טוכעס' שהגיעו מיידיש. בימי תחיית הלשון 'ישבן' היה שם חלופי לקולוניאליסט.
328
יובל שואל/ת: מהו מקור המילה רועה/ר.ע.י.ה (רעיית צאן), ומה פירושה של המילה? זה בא מהמילה רַע או רֵעַ (חבר) מכיוון שהוא חבר של הכבשים?
רוביק עונה:
'רועה' מופיעה בתנ"ך לא מעט פעמים, וכמוה גם הפועל לרעות, והמילה מִרעה. השורש הוא רע"ה. אין לאלה קשר לא לרֵעַ במשמעות חבר, ולא לרַע במשמעות שלילית. במקרים אלה השורש הוא רע"ע.
329
מאור שואל/ת: מה שורש המוצא של המילים הבאות: כסף, ממשלה, דת, ואשמח לדעת באיזה פלטפורמה או מילון אתה ממליץ להשתמש כדי לחקור את מוצאי המילים הקיימות בשפה העברית.
רוביק עונה:
שלוש המילים מופיעות בתנ"ך. 'ממשלה' כבר בבריאת העולם (ממשלת היום וממשלת הלילה), 'כסף' למעלה מ-400 פעם, כאשר התהליך הוא שם המתכת (כסף) – הכינוי למטבע, קיצור של 'שקל כסף' – כינוי כללי לתחום המוניטרי. 'דת' מופיעה בעיקר במגילת אסתר במשמעות חוק ומוצאה פרסי, דאתא – הנתון. המילון האטימולגי המלא היחיד הוא של ארנסט קליין. כמו כן יש חומר אטימולוגי רב במילון אבן שושן ובלא מעט ספרים ומאמרים בתחום הבלשנות.
330
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור המילה קסרקטין?
רוביק עונה:
המקור לטיני. המילה מופיעה במדרש ונתפסת כצורת רבים של קְסַרְקָט. פירושה במדרש ובעברית החדשה מחנה צבאי. מקור המילה הוא בלטינית exercitus שפירושה צבא, המזכירה את exercise האנגלי: אימון.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >