שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
יוסף קדישר שואל/ת: מאיזו שפה במקור הגיעה המילה "חייט": עברית ערבית או פרסית?
רוביק עונה:
'חייט' חודשה על ידי אליעזר בן יהודה. הוא חידש אותה בעקבות הערבית שבה המילה דומה מאוד: ח'יאט, בעקבות המילה חוט.
332
אלי יצחקי שואל/ת: מה מקור המילה יחף ומה שורשה?
רוביק עונה:
'יחף' היא מילה מקראית, המופיעה חמש פעמים בתנ"ך. בספר שמואל מסופר על דוד המלך ההולך יחף במעלה הר הזיתים. היא קרובה למילים דומות בארמית וערבית. כמו מילים רבות אחרות אין למילה שורש מקורי, אבל היא הולידה שורש – יח"ף. בעברית החדשה יש שימושים נדירים בפעלים כמו ייחף או התייחף. למהלך כזה אנו קוראים "שורש גזור שם".
333
אסנת גיל שואל/ת: נזכרתי במילה מפעם 'דאחאלה Dachale שהשתמשו בה במקום המילה התנגשות, אשמח לדעת מה מקורה.
רוביק עונה:
דַחְלֶה פירושה בערבית גלגול, סיבוב. בסלנג הישראלי פירושה דחיפה. השימוש במילה התיישן.
334
יונית אבני שואל/ת: מה מקור המילה "לאמץ", כלומר לאמץ ילד? כנגזרת ממנו לאמץ רעיון וכו'.
רוביק עונה:
בדרך כלל 'אימץ' פירושו בתנ"ך חיזק והגביר. ואולם בספר תהילים נכתב: "וְכַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל־בֵּן אִמַּצְתָּה לָּֽךְ" (פ 16). רש"י מוסיף בפרשנות לפסוק: "ועל עשו שהיה בן חביב לאביו". רד"ק קושר את הפסוק ל"בן פורת יוסף". מכאן אומץ השימוש בפועל לאימוץ בנים, רעיונות וכדומה.
335
ניר וחן שואל/ת: ראינו שלפועל לקרצף יש שורש מרובע ומקבילה בארמית. האם המילה בעברית מקורה בארמית ולשתיים משמעות דומה, ואיך היא נכנסה לעברית?
רוביק עונה:
אין ספק שמקור הפועל לקרצף המופיע בתלמוד הוא ארמי, כמו מילים ופעלים רבים אחרים. לגבי מקורו הארמי יש השערות שונות שקשה להוכיחן. חלק קושרים אותו ל'קצף', ואחרים ל'קרץ'.
336
שלמה בן יוסף שואל/ת: מהו מקור ושורש המילה ריבון?
רוביק עונה:
המילה 'ריבון' מופיעה בתלמוד ונפוצה מאוד במסורת היהודית במשמעות האל, ובעברית המודרנית, השליט, בעל הסמכות. מקור המילה בארמית: ריבונא, והשורש הוא רבב, שממנו נגזרות מילים רבות כמו רב, ריבוי, רבבה ועוד ועוד.
337
דליה גנור שואל/ת: מה מקור המלה "דווקא"?
רוביק עונה:
'דווקא' היא מילה ארמית-תלמודית נפוצה, ופירושה המילולי 'הדיוק'. בתלמוד היא משמשת כתואר פועל במשמעות 'בדיוק', וכך גם 'לאו דווקא': לא בדיוק. היום 'דווקא' משמשת כמילת הדגשה ולפעמים התרסה (הסרט היה דווקא מוצלח), כלומר: מה שאני אומר הוא הנכון והמדויק.
338
דנה שואל/ת: מה מקור המילה נערה?
רוביק עונה:
'נערה' היא צורת הנקבה של 'נער' ומופיעה בתנ"ך 63 פעמים. בהופעות שלה בתורה (חמשת החומשים) היא מופיעה כמעט תמיד בלי ה': נַעֲרָ. על מקור המילים 'נער', 'נוער' ו'נעורים' ומכאן גם 'נערה' ו'נערות' יש שתי השערות. השערה אחת היא שמדובר בניעור, בטלטול, בפריצה קדימה. לאפשרות זו מקבילה בגרמנית, שבה werfen פירושה גם השלכה, התפרצות קדימה וגם להיות צעיר. השערה שנייה היא שמדובר בקולו המתחלף של הנער, הנשמע כנערת חמור.
339
ורד עמית שואל/ת: תהיתי מאיפה הגיעה המילה ״שרלילה״ לעברית, ואם מערבית אז מאיזה להג של הערבית (כי שאלתי דובר ערבית מאבו גוש, והוא לא מכיר אותה). שימוש בווריאציה של המילה: ״רול, רול, לחם עם פול, צא, עמוד ממול, נראה אותך שרלול!״ (מתוך ״השד על ההר״ / רונית חכם).
רוביק עונה:
אין הסכמה מלאה על מקור המילה, ההשערה שהצעתי במילון הסלנג וזכתה גם להסכמה היא שהמקור הוא בפועל הערבי שַעַ'ל הנשמע שַרַל: עָבַד. שרלילה היא נערה עובדת, כלומר, זונה. מכאן גם צורות המשנה שרלולה, שרליל, שרלילון, שרלול ועוד. מילים קרובות באותה משמעות: שרמוטה, שרשוחה ושרטוחה.
340
כפיר רפאלי שואל/ת: מה שורש המילה ״יתכן״?
רוביק עונה:
השורש הוא תכ"ן, שורש המופיע בתנ"ך וקשור לעיצוב, לתכנון, ליצירת מערכת או מוצר עתידי, ומכאם גם תוכן, תוכנית ועוד. 'יתכן' היא צורת הנפעל בעתיד נסתר של תכ"ן, אך היא אינה משמשת כפועל, למרות שבתנ"ך יש לה הופעה אחת כפועל רגיל, אלא כתואר פועל.
341
ערן שואל/ת: מה מקור המלה לאקונה?
רוביק עונה:
המקור הוא בלטינית, שם פירוש המילה lacuna הוא בריכה או בור, lacus הוא אגם. עם השנים התרחבה המילה למשמעות חלל, היעדר, ויש לה שימוש גם באנטומיה. לקונה דומה למילה לגונה, שפירושה רצועת מי ים המתפשטת ליבשה ומופרדת מהים באמצעות חול או ריף אלמוגים. הדמיון אינו מקרי. זוהי מילה ספרדית שמקורה זהה: lacuna.
342
בר עדיאל שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה פירמידה? מהו הניקוד הנכון, ומהי ההגייה המדוייקת ביחיד וברבים?
רוביק עונה:
המילה מנוקדת פִּירָמִידָה וכך נשמעת, ברבים פירמידות, אף כי יש שמבליעים את החיריק: פֶּרָמִידָה. המילה התגלגלה לשפות רבות מיוונית ולטינית, אך מקור מוקדם למילה היוונית לא נמצא, ואין לה גם קשר למילים אחרות בשפות אלה.
343
מאירה בן דב שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה "עם", people?
רוביק עונה:
'עַם' במקורה היא מילה נרדפת ל'דוד' ומשמעותה המקורית הייתה אולי דוד אבהי או דוד זקן, כפי שמראות שפות שמיות נוספות. מכאן הניב 'בתוך עמי אני יושבת' במלכים ב: "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת! ... וַתֹּאמֶר: בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" (ד 13). כוונתה של האשה השונמית שהיא בסביבה בטוחה, בין קרובי משפחתה, ואינה חוששת מאנשים המתנכלים לה. 'עַם' הורחבה למשמעות ציבור אנשים בעלי זהות אתנית או לאומית, וכך גם מובן הצירוף היום.
344
גלי שואל/ת: מה מקור מילת הסלנג "סיבו" (הפקודה לכלב)? יש עדויות על-פה שהשתמשו בה כבר בשנות ה-50. ההנחה שלי היא שזהו שיבוש של "שים בו', (ביס/נשיכה)!, אולם היש אסמכתא כלשהי או תיעוד של תחילת השיבוש הזה?
רוביק עונה:
'סיבו' היא אכן קריאה המיועדת לכלב תקיפה, אך כל קביעה נחרצת לגבי מקורה תהיה מפוקפקת. באתר carsporum התפתח בעניין דיון מרתק. יש שקשרו אותו ל"שים בו" או "סעי בו", אך זה נראה כפרשנות בדיעבד. הערה מעניינת מתייחסת לכך שהצליל סססססס מצוי בתדר המשדר לכלב שיש לתקוף או להתכונן לתקיפה, ומכאן גם קריאה אחרת, ססססיק.
345
דוד קוגן שואל/ת: מה המקור האטימולוגי של המילה חשמן?
רוביק עונה:
'חשמן' מופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך, בספר תהלים: "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם" (סח 32). לא נמצא כל מקור או קשר לשפה אחרת למילה, וגם על משמעותה הקדומה יש השערות בלבד.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >