שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
346
כפיר רפאלי שואל/ת: מה שורש המילה ״יתכן״?
רוביק עונה:
השורש הוא תכ"ן, שורש המופיע בתנ"ך וקשור לעיצוב, לתכנון, ליצירת מערכת או מוצר עתידי, ומכאם גם תוכן, תוכנית ועוד. 'יתכן' היא צורת הנפעל בעתיד נסתר של תכ"ן, אך היא אינה משמשת כפועל, למרות שבתנ"ך יש לה הופעה אחת כפועל רגיל, אלא כתואר פועל.
347
ערן שואל/ת: מה מקור המלה לאקונה?
רוביק עונה:
המקור הוא בלטינית, שם פירוש המילה lacuna הוא בריכה או בור, lacus הוא אגם. עם השנים התרחבה המילה למשמעות חלל, היעדר, ויש לה שימוש גם באנטומיה. לקונה דומה למילה לגונה, שפירושה רצועת מי ים המתפשטת ליבשה ומופרדת מהים באמצעות חול או ריף אלמוגים. הדמיון אינו מקרי. זוהי מילה ספרדית שמקורה זהה: lacuna.
348
בר עדיאל שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה פירמידה? מהו הניקוד הנכון, ומהי ההגייה המדוייקת ביחיד וברבים?
רוביק עונה:
המילה מנוקדת פִּירָמִידָה וכך נשמעת, ברבים פירמידות, אף כי יש שמבליעים את החיריק: פֶּרָמִידָה. המילה התגלגלה לשפות רבות מיוונית ולטינית, אך מקור מוקדם למילה היוונית לא נמצא, ואין לה גם קשר למילים אחרות בשפות אלה.
349
מאירה בן דב שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה "עם", people?
רוביק עונה:
'עַם' במקורה היא מילה נרדפת ל'דוד' ומשמעותה המקורית הייתה אולי דוד אבהי או דוד זקן, כפי שמראות שפות שמיות נוספות. מכאן הניב 'בתוך עמי אני יושבת' במלכים ב: "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת! ... וַתֹּאמֶר: בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" (ד 13). כוונתה של האשה השונמית שהיא בסביבה בטוחה, בין קרובי משפחתה, ואינה חוששת מאנשים המתנכלים לה. 'עַם' הורחבה למשמעות ציבור אנשים בעלי זהות אתנית או לאומית, וכך גם מובן הצירוף היום.
350
גלי שואל/ת: מה מקור מילת הסלנג "סיבו" (הפקודה לכלב)? יש עדויות על-פה שהשתמשו בה כבר בשנות ה-50. ההנחה שלי היא שזהו שיבוש של "שים בו', (ביס/נשיכה)!, אולם היש אסמכתא כלשהי או תיעוד של תחילת השיבוש הזה?
רוביק עונה:
'סיבו' היא אכן קריאה המיועדת לכלב תקיפה, אך כל קביעה נחרצת לגבי מקורה תהיה מפוקפקת. באתר carsporum התפתח בעניין דיון מרתק. יש שקשרו אותו ל"שים בו" או "סעי בו", אך זה נראה כפרשנות בדיעבד. הערה מעניינת מתייחסת לכך שהצליל סססססס מצוי בתדר המשדר לכלב שיש לתקוף או להתכונן לתקיפה, ומכאן גם קריאה אחרת, ססססיק.
351
דוד קוגן שואל/ת: מה המקור האטימולוגי של המילה חשמן?
רוביק עונה:
'חשמן' מופיעה פעם אחת בלבד בתנ"ך, בספר תהלים: "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם" (סח 32). לא נמצא כל מקור או קשר לשפה אחרת למילה, וגם על משמעותה הקדומה יש השערות בלבד.
352
דניאלה שואל/ת: למיטב ידיעתי, המלה ’נקבה‘ נוצרה מהלחם של המלים ’נקב‘ ו־’בה‘, אך לא הצלחתי למצוא את מקור המלה ’זכר‘. האם זו מלה שנכנסה לעברית בהשפעת שפה אחרת, או שהיא קשורה לשורש ז־כ־ר?
רוביק עונה:
נקבה קשורה אכן ל'נקב', אך התוספת 'בה' אינה חלק ממקור המילה. 'זכר' הוא לדעת החוקרים שמו הקדום של איבר המין הגברי, כפי ש'נקבה' מתייחסת לאיבר המין הנשי. יש השערה שהשורש השמי זכ"ר פירושו דקר, ומכאן שהזיכרון הוא דבר מה ה"דוקר" את המחשבה, וזכר הוא האיבר הדוקר.
353
וולטר זאב שואל/ת: אשמח אם תוכל לומר לי מה מקור המילה שמרלינג. שמרלינג הוא כינוי לרצועות גומי איתם היינו מקבעים ציוד למנשאים שהיינו סוחבים בעת פעילות צבאית.
רוביק עונה:
המונח אכן מופיע בפרסומים מסחריים בעברית, אך לא מצאתי לו מקבילות במוצרים בעולם. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
354
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה ריתוך (חיבור מתכות בעזרת זרם חשמל), והאם ישנן מילים נוספות הנגזרות ממילה זאת?
רוביק עונה:
הפועל ריתך מופיע בתלמוד במשמעות של התכת מתכות, המסה שלהן לנוזל. מעריכים שזו צורה מיוחדת של השורש נת"ך, שממנו נגזרו המילים התיך, מתכת, נֶתֶך ועוד. בעברית החדשה הפועל לרתך והשם ריתוך התייחדו לחיבור מתכות זו לזו באמצעות פעולת ההמסה. מכאן גם מקצוע הרַתָּך.
355
ארז אוזן שואל/ת: מאיפה מגיעה המילה חטוטרת, כלומר עיוות בגב של אדם גיבן?
רוביק עונה:
'חטוטרת' היא מילה משנאית. במסכת חולין מדובר על "חטוטרת של גמל". היא מושפעת מארמית בה מופיעה המילה המקבילה חטרתא, והתגלגלה מן המילה חוטר, המציינת בליטה. חטוטרת היא צורת הקטנה מכפילה של חוטר, חטרטרת, כאשר ר' אחת נפלה מסיבות פונטיות.
356
גורי פלטר שואל/ת: לאחרונה ראיתי בתשבץ שלמונח אצן (ספרינטר) ישנו מינוח נוסף - גמאן. איך עלינו להטות את השם? גומע (כמו נובע, יודע), גומה (כמו רוצה, שותה) או גומא (כמו יוצא, רואה)? אנא עשה לי סדר בעניין.
רוביק עונה:
הפועל הרלוונטי הוא גמא, המופיע פעם אחת בתנ"ך ופירושו בלע. בספר איוב נכתב: "ברעש ורוגז יגמא ארץ". השימוש שלו בהקשר של ריצה נעשה על ידי רש"י: "רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ, כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו". הפועל גמע התלמודי הוא צורת משנה של גמא. המילה גַמְאָן נקבעה בשנת 1958 במילון לחינוך גופני של האקדמיה במשמעות sprinter, אך עם השנים 'אָצָן' הפכה למילה הנפוצה.
357
דייוויד לינדזי שואל/ת: מה השורש של המילה טירפד?
רוביק עונה:
הפועל לטרפד הוא בשורש טרפ"ד. השורש נגזר מן המילה האנגלית torpedo, ומתייחס לכך שהטורפדו נועד לפגוע בהתקדמות כלי שיט. שורשים רבים בעברית נגזרים ממילים לועזיות, וביניהם לצנזר, לפנטז, להקליק ועוד ועוד.
358
חנה אברהמי שואל/ת: מה מקור השם רקפת, מה הקשר למילה רקפתא, מה הפירוש?
רוביק עונה:
רקפתא היא המילה המציינת בארמית-סורית את הצמח המוכר לנו כרקפת. על השורש והמשמעות המוקדמת שלו יש דעות שונות, הקשורות בדרך כלל לצורתו הכפופה. אסף הרופא מן המאה השישית מזכיר את השם הארמי באחד מספריו. השם העברי, רקפת, ניתן בסוף המאה ה-19 על ידי החוקר אליהו ספיר והוא הועדף על שמות אחרים שניתנו לפרח הישראלי היפהפה הזה. מי שקבע את מקומו לתמיד בשפה העברית הוא לוין קיפניס בשירו על הרקפת, משנת 1920.
359
עלמה ינאי שואל/ת: אני מפקדת על חיילים בשלב הטירונות והיום הם קיבלו אפודים חדשים ובהם קיים חלק שכתוב עליו ״אשפתון מימייה״. אני מכירה את המילה אשפתון בהקשר לפח זבל, רציתי לדעת מה המקור של המילה אשפתון.
רוביק עונה:
המילה 'אשפה' פירושה בתנ"ך נרתיק להחזקת חיצים. בעקבות זאת בלשון הצבא הרשמית אשפה היא פאוץ'. 'אשפת רימונים' למשל היא נרתיק לנשיאת רימונים. 'אשפתון נקבע', אף כי לא בשפה הרשמית, לנרתיק לנשיאת המימייה. הזהות בין אשפה במשמעות נרתיק לאשפה במשמעות זבל היא מקרית.
360
פנינה קפלן שואל/ת: מה מקור המילה דיקט (עץ לבוד)?
רוביק עונה:
מקור השם הוא בגרמנית: dicht במשמעות צפוף ודחוס. ואולם רק בישראל הוענק השם לעץ התעשייתי עקב דחיסותו, בעוד בגרמנית הוא נקרא Sperrholz, ובאנגלית plywood.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >