שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
רותי שואל/ת: מאיפה באה המילה הנרדפת ל׳אדון׳ ’מר’?
רוביק עונה:
מר היא מילה ארמית שפירושה אדון, ומכאן גם בתלמוד מרא, מרן וכדומה כפנייה לאדם נכבד, ומהארמית אומצה לעברית. יש לה מקבילה דומה בערבית.
362
אורן צ'יצ'יאן שואל/ת: מה מקור המילה לעג?
רוביק עונה:
'לעג' וכן הפועל ללעוג מופיעים בתנ"ך במקומות שונים במשמעות המוכרת לנו היום. יתכן שיש כאן שיכול עיצורים (מתָטֶזיס) של השורש על"ג, וכן יש קשר אפשרי לפועל ללגלג.
363
אריאל שואל/ת: אני מחפש את מקור המילה 'שכנוע' בעברית. במילון בן יהודה היא מסומנת כמילה שהמציאו אחרים, אבל ללא ציון המקור. ככל שחיפשתי, המילה נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אבל לא ברור לי מאיפה היא הגיעה ומי הכניס אותה.
רוביק עונה:
למילים רבות בעברית אין יוצר או מקור חד משמעי, וכך גם במקרה זה. המילה אכן נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אולי בהשפעת הלטינית, שבה הפועל convincere הוא חיבור של con עם הפועל vincere שפירושו לכבוש, בדומה לעברית: ש+כנע (או הכניע).
364
גבעון קורנפלד שואל/ת: מה מקור המילה 'פן' (פן תגלנה בנות פלשתים וכו')?
רוביק עונה:
'פן' היא מילה מקראית שמקורה אינו ברור. היא קשורה למילה הארמית 'פון' במשמעות דומה. יש השערה שהיא גלגול של השורש פנ"ה, אך זו מסופקת.
365
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה ארגז המוזכרת כמה פעמים בספר שמואל ב׳? המילה לא נשמעת כעברית מקורית.
רוביק עונה:
'ארגז' נקשרת למילים שמיות שונות כמו ארגזתא בארמית וכן בערבית. יש השערה שהיא קשורה לשורש רג"ז במשמעות זז ונע ממקום למקום, ומכאן ארגז הוא 'החפץ המיטלטל'.
366
נעמי ברקת שואל/ת: מה מקור המילה: לפתן? ואיך זה מתקשר לתבשיל, מרק פירות?
רוביק עונה:
במקור התלמודי לפתן אינו תבשיל ואינו בהכרח מתוק, אלא הוא דבר מה לשים על הלחם (או בסנדוויץ'...). ככל הנראה הירק המתאים לכך היה הלפת, ומכאן גם הפועל 'לְלַפֵּת' בביטוי 'ללפת את הפת'. בעברית החדשה חל צמצום משמעות, ו'לפתן' הוא שמו של תבשיל פירות מתוק, קומפוט בלעז.
367
אורית בן-דוד שואל/ת: מה מקור המילה אֶמֶריטוּס?
רוביק עונה:
המילה מוכרת בתחום האקדמיה מאמצע המאה ה-18. מקורה לטיני והיא צורת עבר של הפועל emereri שפירושו, מי שזכה להשתחרר בסיום שירותו.
368
לייב שואל/ת: מה מקורן האטימולוגי של המילים אתמול ומחר?
רוביק עונה:
'אתמול' היא צורה משנית של המילה 'תמול', שיש לה מקבילות בשפות שמיות שונות. שתי הצורות - תמול ואתמול – מופיעות בתנ"ך. תוספת א' במילים הנפתחות בחצי תנועה לנוחות הקריאה, הקרויה א' פרוסטתית, מקובלת בעיקר במילים לועזיות שנשאלו לעברית. לגבי 'מחר' יש שתי השערות. על פי אחת ההשערות הוא 'היום המאוחר', כאשר א' החלשה נבלעה במ' הקמוצה שלפניה. לפי מילונו של מ"ז קדרי 'מחר' היא צורה מקוצרת של 'יום אחר'.
369
עזרא שואל/ת: מה מקור המילה ברוס (ארגז תחמושת בצהל“ית מדוברת)?
רוביק עונה:
ברוס, באנגלית bruce, הוא שם מסחרי למגזרי תיל. bruce twisters הם מגזרי תיל ששימשו להכנת ארגזי עץ. הם שימשו את הצבא הבריטי והאמריקני, ובשלב מסוים החלו לקרוא לארגזים שהוכנו בדרך זו ברוס על שם המגזריים, וברבים בעברית – ברוסים.
370
דני ב. שואל/ת: בספר משלי פרק כ' פסוק 3 כתוב - "כבוד לאיש שבת מריב וכל אוויל יתגלע". מנין באה האות ע' במילה יתגלע ? חשבתי אולי "יתגלע בגלעינו" הרע (גלעין כמו חרצן - גרעין הפרי), כלומר בקלונו.
רוביק עונה:
ככל הנראה השורש גל"ע הוא צורה משנית או קרובה לשורש גל"ה. זה בוודאי כך מבחינת המשמעות. גלעין אינו קשור לעניין. מילה זו נקשרת לגרעין, מילה שמקורה יווני.
371
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה תועלת ומה הנגזרות שלה?
רוביק עונה:
'תועלת' היא מילה תלמודית, מן השורש יע"ל המופיע בתנ"ך בפועל הועיל, ובצירוף בן בלִיַּעַל (אדם ללא תועלת). בעברית החדשה נוצרה המילה תועלתני, המתייחסת לעיקרון שלפיו בני האדם פועלים בראש ובראשונה לתועלתם האישית.
372
אבי שואל/ת: אני מכין הרצאה בנושא "סקרנות" והייתי שמח לדעת את מקור המילה סקרנות ומה היא "מחזיקה" בשפה?
רוביק עונה:
'סקרנות' נגזרת מהמילה סקרן, המופיעה במדרש בראשית רבה, בנקבה – סקרנית. היא מוצגת שם כמידה שלילית. אלוהים לא רצה לברוא את האשה מן העין, כדי "שלא תהיה סקרנית". המילה מן השורש סק"ר, הקשור בהסתכלות מדוקדקת: הסקרן סוקר את שטח בעניין ורוצה לדעת כל דבר. סקרנות היא שם המושג שנגזר משם התואר סקרן/סקרנית. בעברית החדשה סקרנות נתפסת דווקא כתכונה חיובית.
373
אדריאן פיינרו שואל/ת: מה מקור המילה פונרייה ? בה משתמש ריש לקיש בקשר לנביאי הבעל אותם שחט אליהו על הכרמל.
רוביק עונה:
'פונרייה' היא מצוקה. מקור המילה ביוונית הקלסית: poneria. שם התואר ponēro פירושו במצוקה. דעה אחרת היא שהמקור הוא במילה היוונית phanerosis, גילוי, וכןphanerōs – גלוי, אך ההשערה הזו אינה מתאימה להקשר. הסבר פרשני אחר קושר את המילה לעברית: "הפנו את לבם מאלוהים", אך אין לו בסיס. יתכן שיש לכך קשר למילה האנגלית pain, שהתגלגלה מהמילה הלטינית poena שפירושה סבל בעקבות עונש, ומכאן גם penalty.
374
עדה מכבי שואל/ת: מקור שם העצם תפילה ומילים עם השורש פלל?
רוביק עונה:
תפילה מופיעה בתנ"ך 77 פעמים. השורש פל"ל מופיע בדרך כלל בהקשר לתפילה, בהתפעל: התפלל. בבניין פיעל – פילל – הוא נקשר בתנ"ך ובעברית בכלל לבקשה, לתחינה, למשהו שמצפים לו, כמו ב"לא לכך פיללתי", "מי פילל" וכדומה. כמו כן יש לשורש כבר בתנ"ך קשר לתחום המשפט, ומכאן המילה פלילים. תפילה היא תקווה, אך גם בקשה בליווי טענה. כמו שלפני השופט (הפָּליל) מובאות הבקשות והטענות המשפטיות, כך לפני שופט כל הארץ שוטחים את התפילות.
375
עמית אלחרר שואל/ת: מה מקור המילה "גרוטסקי"?
רוביק עונה:
גלגולי המילה מוליכים מן האנגלית והצרפתית אל האיטלקית. pittura grottesca הוא סוג ציור שנחשף במבנה ברומא העתיקה הקרוי grotto, שבו הראו ציורים בעלי אופי בוטה ומגחיך, וכן העלו מופעים בעלי אופי כזה – opera grottesca.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >