שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
ג'רמי בנשטיין שואל/ת: מה מקור המילה סחלע? או שמא - סחלה? שמעתי שזה צבאי, ובא מראשי תיבות: סולר חול לכלולך ועובש. אבל זה נשמע יידיש או אולי רוסית/פולנית....
רוביק עונה:
ראשי התיבות שניתנו ל'סחלא' הם סולר, חול, לכלכוך, אבק. אין ספק שאלה ראשי תיבות בדיעבד, ועד כה לא נמצא מקור מוסמך למילה. צורת המילה מזכירה דווקא דרך הגייה מרוקאית, אך לא ידוע על מילה דומה בשפה זו.
377
הלל ביק שואל/ת: מקור המילה סנטף? הקבלן הציע sun tough, ז"א חזק-קשה - נגד קרני שמש.
רוביק עונה:
על פי אחד הפרסומים סנטף הוא "לוח פוליקרבונט גלי המציע שילוב תכונות יוצא דופן ויתרונות רבים: חוזק מכני גבוה מאוד, עמידה בכל תנאי מזג האויר, העברת אור גבוהה, סינון מלא של קרינת UV מזיקה ועוד". זהו תעתיק עברי של המקור האנגלי: suntuf. על פי שימושי הלוחות סביר מאוד שהחלק הראשון של השם מתייחס לשמש, אך לא נמצא הסבר ל-tuf. הרעיון של הקבלן מעניין, ואולי עמד לנגד עיני מי שיצר את הלוחות האלה לראשונה.
378
חיים שומר שואל/ת: מה שורש המילה "קוּפָּה". אינני נזכר בהטיות נוספות. האם יש קשר למילה הרוסית פוקופייט שמשמעו: לקנות?
רוביק עונה:
'קופה' היא מילה תלמודית כך שלא יתכן קשר בינה לבין הפועל הרוסי. מקור המילה בלטינית ויש לה הופעות דומות גם ביוונית, במשמעויות שונות כמו מיכל, חבית וכדומה. המשמעות הקושרת בין קופה לבין כסף היא חדשה. ל'קופה' אין שורש וגם לא נגזר ממנה שורש, אך נגזרה המילה קופאי.
379
ליאור שואל/ת: מה מקור המילה ארכיון?
רוביק עונה:
המקור בספרות התלמודית. מקור המילה לטיני: archivum. לא במקרה היא דומה למילה האנגלית archive וכך בשפות נוספות.
380
מאיה שואל/ת: למחלת הגאוט (gout) יש שני שמות עבריים - שיגדון וצינית. מהי האטימולוגיה של כל אחד מהם?
רוביק עונה:
השם המקובל ל-gout הוא פודגרה, מילה יוונית המופיעה גם בתלמוד בכתיב פודגרא. שיגדון היא צורה עברית של המחלה התלמודית שגדונא. יש סברה שזוהי טעות סופר והכוונה לשיגרון. צינית (נכתבת צִנִּית) היא מחלה המופיעה במשנה, שהסימפטומים שלה מזכירים הפודגרה.
381
אורן שואל/ת: מה מקור המילה הפתעה?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה המקראית 'פתע', תואר פועל המתייחס לדבר הקורה בפתאומיות. בעברית החדשה נגזר מן המילה הזו השורש פת"ע, וממנו פעלים בבניינים הפעיל והופעל: הפתיע, הופתע, במפתיע וכדומה. הפתעה היא שם הפעולה של הפתיע, אבל היא משמשת כשם עצם לכל דבר, ולא רק כשם פעולה.
382
שואל/ת: מה מקור המילה שופי בפירושה כנוח, נוחות, קלות? איפה ואיך משתמשים במילה הזאת?
רוביק עונה:
שָפָה הוא פועל משנאי שפירושו נרגע ונח, ומכאן גם הפועל התלמודי נשתפה, קיבל פיצוי, והמילה המודרנית שיפוי. שופי פירושה בריאות, והיא מוכרת מן הביטוי המשנאי 'דם השופי', הדם היוצא מן היולדת לאחר 'דם הקושי' המאפיין את ראשית הלידה. מכאן הביטוי "בשופי", בנחת וברגיעה, ובהרחבה בעברית החדשה "בשופי ובנחת". את שופי קושרים גם לביטוי 'יֵלֵך שפי' מספר במדבר, למרות ששפי בתנ"ך פירושה גבעה גבוהה.
383
איתי שואל/ת: במשפחתי נהוג לאפות עוגיות בשם ע'ריבא (נהגה במלעיל כ-רִ'יבַּא, ובערבית-מרוקאית - غْرِيبَة). העוגיות הללו נפוצות בכל רחבי העולם הערבי, אך לא מצאתי כל מקור אטימולוגי לשמן. אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי בכך.
רוביק עונה:
ביהודית המרוקאית אכן כמה גירסאות של עוגייה מתוקה: ע'גיבא, וכן ע'גיפא שהיא גם כינוי למצה. השפה המרוקאית מושפעת מן הערבית ומן השפה הברברית וקשה לעיתים לקבוע את המקור. יתכן שיש לשם העוגייה קשר למילה ע'גבּה שפירושה בקשה ומשאלה, ולפועל ע'גבּ, ביקש. שיש קושרים אותו למילה העברית רעב. קישור אפשרי אחר היא המילה התלמודית ערֵבָה, שהיא כלי עץ שבו לשים בצק.
384
ברוך משה גולדברג שואל/ת: מה מקור המילה שכוי?
רוביק עונה:
המילה שכוי מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב: "מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִֽי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָֽה?" (לח 36). על משמעות המילה יש מחלוקת. חלק טוענים שזהו איבר בגוף, בהקבלה ל'טוחות' שפירושה כנראה כליות. התרגום לארמית קובע ששכוי הוא תרנגול בר, והמשמעות הזו התקבלה גם בתלמוד והתרחבה לתרנגול בכלל. בתפילת השחר נכתב: ברוך הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום לבין לילה. יש קושרים את המילה לשורש הארמי סכה (או שׂכה) שפירושו לראות, להתבונן, והוא נקשר למילים שכייה ומשכית. בלשון חכמים מופיעה גם צורת הנקבה: שכווייה.
385
רותי אדלר שואל/ת: מה מקור המילה ״אַרס״?
רוביק עונה:
המקור הוא בערבית: עַרְס, רועה זונות. בדרך כלל השימוש בו בסלנג הישראלי רחב יותר, כינוי לעבריין או נער אלים, ובסלנג של פעם – ערמומי ופיקח.
386
טובה שואל/ת: מה מקור המילה עַם. אומנם זו מילה המופיע בתנ"ך אבל מאיזו שפה היא הגיעה לעברית. מה הפירוש האטימולוגי.
רוביק עונה:
'עַם' במקורה היא בן משפחה, דוד אבהי או דוד זקן, כפי שמראות שפות שמיות נוספות. מכאן הניב 'בתוך עמי אני יושב' במלכים ב: "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת! מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ, הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא? וַתֹּאמֶר: בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" (ד 13). כוונתה של האשה השונמית שהיא בסביבה בטוחה, בין קרובי משפחתה, ואינה חוששת מאנשים המתנכלים לה. 'עַם' הורחבה למשמעות ציבור אנשים בעלי זהות אתנית או לאומית.
387
רותי שואל/ת: מאיפה באה המילה הנרדפת ל׳אדון׳ ’מר’?
רוביק עונה:
מר היא מילה ארמית שפירושה אדון, ומכאן גם בתלמוד מרא, מרן וכדומה כפנייה לאדם נכבד, ומהארמית אומצה לעברית. יש לה מקבילה דומה בערבית.
388
אורן צ'יצ'יאן שואל/ת: מה מקור המילה לעג?
רוביק עונה:
'לעג' וכן הפועל ללעוג מופיעים בתנ"ך במקומות שונים במשמעות המוכרת לנו היום. יתכן שיש כאן שיכול עיצורים (מתָטֶזיס) של השורש על"ג, וכן יש קשר אפשרי לפועל ללגלג.
389
אריאל שואל/ת: אני מחפש את מקור המילה 'שכנוע' בעברית. במילון בן יהודה היא מסומנת כמילה שהמציאו אחרים, אבל ללא ציון המקור. ככל שחיפשתי, המילה נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אבל לא ברור לי מאיפה היא הגיעה ומי הכניס אותה.
רוביק עונה:
למילים רבות בעברית אין יוצר או מקור חד משמעי, וכך גם במקרה זה. המילה אכן נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אולי בהשפעת הלטינית, שבה הפועל convincere הוא חיבור של con עם הפועל vincere שפירושו לכבוש, בדומה לעברית: ש+כנע (או הכניע).
390
גבעון קורנפלד שואל/ת: מה מקור המילה 'פן' (פן תגלנה בנות פלשתים וכו')?
רוביק עונה:
'פן' היא מילה מקראית שמקורה אינו ברור. היא קשורה למילה הארמית 'פון' במשמעות דומה. יש השערה שהיא גלגול של השורש פנ"ה, אך זו מסופקת.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >