שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
406
ניר שואל/ת: מה מקור המילה לימודים, למידה וכו'?
רוביק עונה:
השורש למ"ד והפעלים ללמוד וללַמֵד מופיעים בתנ"ך, במשמעות של רכישת ידע או הבנה של דבר מה. במשנה ובתלמוד השימוש בפעלים קשור בעיקר להוראה בבתי ספר, כמו היום. המילה 'לימוד' וברבים לימודים גם היא מהתקופה הזו.
407
עומרי פריש שואל/ת: לפני כ-17 שנים הקמתי בעזרת חברים כפר טיפולי לצעירים שנפגעו נפשית מסמים, בזמן טיול התרמילאות בחו״ל וגם בארץ. מעניין אותי מאד להבין בעברית את מקור המילה ״התמכרות״, ואם אפשר גם בהשוואה למשל לאנגלית?
רוביק עונה:
הפועל 'התמכר' מופיע בתנ"ך 4 פעמים במשמעות שיש לו היום. למשל: "רַק לֹֽא־הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'". מתמכר הוא מי שמוכר או מוסר את עצמו לדבר מה, ובתנ"ך תמיד במובן שלילי. הפועל המקביל באנגלית הוא addict, ומקורו אינו ידוע.
408
הרווי באק שואל/ת: מתי קיבלה המילה "צעצוע" את המשמעות המודרנית שלה? והאם היא קיבלה אותה בהשפעת המילה היידית "צ'צ'קה", אשר מקורה, לפי הידוע לי, במילה סלאבית?
רוביק עונה:
'צעצוע' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר דברי הימים, בצירוף "מעשה צעצועים", במשמעות קישוט מגולף. מנדלה מו"ס קושר את המילה למשחקי תינוקות, אם כי אצלו יתכן שמדובר בכלי משחק מגולף. גם אם לא התכוון לכך, מנדלה יוצר כאן קישור אל השימוש הנרחב בספרות התחייה ב'צעצוע' ככלי משחק של ילד. יתכן בהחלט שמנדלה, המגשר בין היידיש והעברית, התייחס גם למילה היידישאית-סלאבית טשאטשקע שמשמעותה צעצוע, ויצר מעין תשמוץ – תרגום שומר צליל ומשמעות.
409
ישראל פוטסמן שואל/ת: שמעתיך מדבר ברדיו על המלה "פראייר". לתומי חשבתי שהמקור הוא מאנגלית friar שפירושו נזיר. הביטוי: "אני לא פראייר"= "אני לא נזיר" מתיישב טוב.
רוביק עונה:
יש אמנם דמיון ואפילו זהות בין פרייער היידישאי למילה האנגלית friar, אך למילה האנגלית אין כל קשר לפרייער המוכר לנו. המילה האנגלית לא שימשה בשיח הישראלי, הקשר בין 'נזיר' לבין משמעות פרייער כפתי שקל להונות אותו קלוש, ולמילים אנגליות בכלל אין כמעט השפעה על הסלנג הישראלי, לפחות עד שנות השבעים.
410
רביב שואל/ת: שמעתי לא פעם את הפועל "לקַרְבֵן" (בניין פיעל). נדמה לי ששמעתי אותו פעם במערכון של הגשש (כמובן, כבדיחה). האם ייתכן שהפועל הזה נולד באותו מערכון?
רוביק עונה:
לא זכור לי מערכון שהמילה מופיעה בו (אולי כוונתך ל'מתחנפן'). להתקַרבן הוא פועל שנגזר מן המילה קורבן, ומשמש בעיקר בתחום הפסיכולוגיה. הפועל מתייחס למצב נפשי שבו אדם תופס את עצמו כקורבן וגם מציג את עצמו כך בעיני הסביבה. השימוש הזה חדש יחסית, ולא היה מוכר עד לפני 20 שנה או פחות.
411
מאור שואל/ת: האם המקור של תחילית הביטול ״שמ״ (אום שמום) הוא אידי או גרמני, ומתי והיכן השתמשו בה לראשונה?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'שמ..' כביטול ביידיש. ביידיש מילים רבות המתחילות ב'שמ' כגון שמנדריק, (מילה שחידש גולדפאדן), שמונצעס, שמוק, שמגגה, שמיר, שמאלץ ועוד ועוד. קשה מאוד לדעת מתי החלו להשתמש בכך, שכן יידיש היא בעיקרה שפת דיבור ותיעוד ספרותי שלה מאוחר יחסית.
412
אבישי לבנה שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "פרוה" במשמעות של לא בשרי ולא חלבי?
רוביק עונה:
פארעווע היא מילה ביידיש במשמעות זו, ולמרות ניסיונות של חוקרים רבים לעקוב אחריה היא נשארה סתומה, ואין לנו מושג מהיכן הגיעה ליידיש.
413
אופירה לביא שואל/ת: כיצד נוצרה המילה תוכנה? האם השורש הוא שורש תנייני?
רוביק עונה:
השורש אינו תנייני. זהו השורש התנכי תכ"ן שפירושו מדד. ממנו נוצרו כבר בתנ"ך המילים תוכן ותוכנית, ובהמשך השורש התנייני תכנ"ן. תוכנה החדשה נגזרה מהשורש הזה ומתייחסת לשימושים הנרחבים של השורש. המילה חודשה בשנת 1990.
414
דבון שואל/ת: מה מקור המילה "שנורקל" - הצינור שמספק אויר לצוללנים? המילה נשמעת גרמנית, אבל עפ"י מילון גרמני-אנגלי "שנורקל" הוא תג או קישוט לאותיות. מה הקשר בין אות מעוטרת לנשימה?
רוביק עונה:
שנורקל היא מילה גרמנית במקורה - Schnorchel - ומקורה חרטום, ובהרחבה דבר מה המזדקר מן המים. באנגלית אומצה המילה בכתיב snorkel לצינורית שבה אנו משתמשים כדי לנשום מתחת למים וזו אומצה בעברית.
415
הילדה ונגרובר שואל/ת: רוצה לדעת מהו המקור, האטימולוגיה של המילה "לחקור".
רוביק עונה:
הפועל חקר (וגם נחקר וחיקר) מופיע בתנ"ך 27 פעמים. למשל, בספר דברי הימים: "לחקור ולהפוך ולרגל את הארץ".
416
נאוה ליטבק שואל/ת: מה המקורות האטימולוגיים של מילות הקריאה הידד והאח? ידוע לי שהידד מופיעה בתנך אך ברצוני לדעת מאין נגזרה.
רוביק עונה:
'הידד' מופיעה בתנ"ך היא כנראה מילה אונומטופאית, מילה המחקה רעש והתלהבות המונית. כמוה גם 'האח', גם היא מהתנ"ך וגם היא בעצם קריאת שמחה טבעית.
417
אהרן מלאכי שואל/ת: האם הריבוי 'אנשים' מקורו מהמילה אנוש?
רוביק עונה:
גם 'אנשים' וגם 'אנוש' התגלגלו מצמד העיצורים נש העומד בבסיס מילים רבות אחרות בעברית כמו בשפות שמיות אחרות: נשים, נש בארמית, אִנְסָאן בערבית, וכן איש, שבה נ' נפלה בהגייה, וחוזרת בצורת הרבים.
418
לידיה שואל/ת: מה מקור הפועל 'לקרוץ' בבצק?
רוביק עונה:
קרץ הוא פועל מן התנ"ך ופירושו חתך. בדרך כלל הוא משמש בתנ"ך בהשאלה לאיבר גוף: קריצת עין, מעין חיתוך באמצעות העין, או קריצת שפתיים, עיוות השפתיים. בספר איוב נכתב: "מחומר קורצתי גם אני". כלומר, עיצבו אותי, חתכו אותי מן החומר. השימוש ב'קרץ', 'קורץ' וכדומה בתחום המזון נפוץ בלשון חכמים: חיתוך הבצק כדי ליצור ממנו מאפה כלשהו, בדרך כלל באמצעות צביטה. מכאן גם בלשון חכמים מקרֶצֶת, חתיכת בצק שנחתכה מגוש בצק.
419
חנה ענבר שואל/ת: מה מקורה של המלה "עגה" (slang) בעברית? מהיכן היא הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המקור הוא בסנהדרין: "לשון עגה", לשון שאינה לשון התרבות, ומכאן שני השימושים במילה: דיאלקט, ניב דיבורי; וסלנג. אין השערה מוסכמת על האטימולוגיה (הגיזרון) של המילה.
420
ינאי שואל/ת: מה מקור המילה ״גלאח״ (או גלח?) לתספורת קצרה מאוד?
רוביק עונה:
המקור הוא בערבית, בדיאלקטים שבהם מבטאים את העיצור ג' כמו בעברית. הפועל גַ'לַח בערבית פירושו השאיר שערות רק בקצה הראש. הפועל קרוב כמובן לפועל העברי לגלח.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >