שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
ישראל פוטסמן שואל/ת: שמעתיך מדבר ברדיו על המלה "פראייר". לתומי חשבתי שהמקור הוא מאנגלית friar שפירושו נזיר. הביטוי: "אני לא פראייר"= "אני לא נזיר" מתיישב טוב.
רוביק עונה:
יש אמנם דמיון ואפילו זהות בין פרייער היידישאי למילה האנגלית friar, אך למילה האנגלית אין כל קשר לפרייער המוכר לנו. המילה האנגלית לא שימשה בשיח הישראלי, הקשר בין 'נזיר' לבין משמעות פרייער כפתי שקל להונות אותו קלוש, ולמילים אנגליות בכלל אין כמעט השפעה על הסלנג הישראלי, לפחות עד שנות השבעים.
422
רביב שואל/ת: שמעתי לא פעם את הפועל "לקַרְבֵן" (בניין פיעל). נדמה לי ששמעתי אותו פעם במערכון של הגשש (כמובן, כבדיחה). האם ייתכן שהפועל הזה נולד באותו מערכון?
רוביק עונה:
לא זכור לי מערכון שהמילה מופיעה בו (אולי כוונתך ל'מתחנפן'). להתקַרבן הוא פועל שנגזר מן המילה קורבן, ומשמש בעיקר בתחום הפסיכולוגיה. הפועל מתייחס למצב נפשי שבו אדם תופס את עצמו כקורבן וגם מציג את עצמו כך בעיני הסביבה. השימוש הזה חדש יחסית, ולא היה מוכר עד לפני 20 שנה או פחות.
423
מאור שואל/ת: האם המקור של תחילית הביטול ״שמ״ (אום שמום) הוא אידי או גרמני, ומתי והיכן השתמשו בה לראשונה?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'שמ..' כביטול ביידיש. ביידיש מילים רבות המתחילות ב'שמ' כגון שמנדריק, (מילה שחידש גולדפאדן), שמונצעס, שמוק, שמגגה, שמיר, שמאלץ ועוד ועוד. קשה מאוד לדעת מתי החלו להשתמש בכך, שכן יידיש היא בעיקרה שפת דיבור ותיעוד ספרותי שלה מאוחר יחסית.
424
אבישי לבנה שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "פרוה" במשמעות של לא בשרי ולא חלבי?
רוביק עונה:
פארעווע היא מילה ביידיש במשמעות זו, ולמרות ניסיונות של חוקרים רבים לעקוב אחריה היא נשארה סתומה, ואין לנו מושג מהיכן הגיעה ליידיש.
425
אופירה לביא שואל/ת: כיצד נוצרה המילה תוכנה? האם השורש הוא שורש תנייני?
רוביק עונה:
השורש אינו תנייני. זהו השורש התנכי תכ"ן שפירושו מדד. ממנו נוצרו כבר בתנ"ך המילים תוכן ותוכנית, ובהמשך השורש התנייני תכנ"ן. תוכנה החדשה נגזרה מהשורש הזה ומתייחסת לשימושים הנרחבים של השורש. המילה חודשה בשנת 1990.
426
דבון שואל/ת: מה מקור המילה "שנורקל" - הצינור שמספק אויר לצוללנים? המילה נשמעת גרמנית, אבל עפ"י מילון גרמני-אנגלי "שנורקל" הוא תג או קישוט לאותיות. מה הקשר בין אות מעוטרת לנשימה?
רוביק עונה:
שנורקל היא מילה גרמנית במקורה - Schnorchel - ומקורה חרטום, ובהרחבה דבר מה המזדקר מן המים. באנגלית אומצה המילה בכתיב snorkel לצינורית שבה אנו משתמשים כדי לנשום מתחת למים וזו אומצה בעברית.
427
הילדה ונגרובר שואל/ת: רוצה לדעת מהו המקור, האטימולוגיה של המילה "לחקור".
רוביק עונה:
הפועל חקר (וגם נחקר וחיקר) מופיע בתנ"ך 27 פעמים. למשל, בספר דברי הימים: "לחקור ולהפוך ולרגל את הארץ".
428
נאוה ליטבק שואל/ת: מה המקורות האטימולוגיים של מילות הקריאה הידד והאח? ידוע לי שהידד מופיעה בתנך אך ברצוני לדעת מאין נגזרה.
רוביק עונה:
'הידד' מופיעה בתנ"ך היא כנראה מילה אונומטופאית, מילה המחקה רעש והתלהבות המונית. כמוה גם 'האח', גם היא מהתנ"ך וגם היא בעצם קריאת שמחה טבעית.
429
אהרן מלאכי שואל/ת: האם הריבוי 'אנשים' מקורו מהמילה אנוש?
רוביק עונה:
גם 'אנשים' וגם 'אנוש' התגלגלו מצמד העיצורים נש העומד בבסיס מילים רבות אחרות בעברית כמו בשפות שמיות אחרות: נשים, נש בארמית, אִנְסָאן בערבית, וכן איש, שבה נ' נפלה בהגייה, וחוזרת בצורת הרבים.
430
לידיה שואל/ת: מה מקור הפועל 'לקרוץ' בבצק?
רוביק עונה:
קרץ הוא פועל מן התנ"ך ופירושו חתך. בדרך כלל הוא משמש בתנ"ך בהשאלה לאיבר גוף: קריצת עין, מעין חיתוך באמצעות העין, או קריצת שפתיים, עיוות השפתיים. בספר איוב נכתב: "מחומר קורצתי גם אני". כלומר, עיצבו אותי, חתכו אותי מן החומר. השימוש ב'קרץ', 'קורץ' וכדומה בתחום המזון נפוץ בלשון חכמים: חיתוך הבצק כדי ליצור ממנו מאפה כלשהו, בדרך כלל באמצעות צביטה. מכאן גם בלשון חכמים מקרֶצֶת, חתיכת בצק שנחתכה מגוש בצק.
431
חנה ענבר שואל/ת: מה מקורה של המלה "עגה" (slang) בעברית? מהיכן היא הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המקור הוא בסנהדרין: "לשון עגה", לשון שאינה לשון התרבות, ומכאן שני השימושים במילה: דיאלקט, ניב דיבורי; וסלנג. אין השערה מוסכמת על האטימולוגיה (הגיזרון) של המילה.
432
ינאי שואל/ת: מה מקור המילה ״גלאח״ (או גלח?) לתספורת קצרה מאוד?
רוביק עונה:
המקור הוא בערבית, בדיאלקטים שבהם מבטאים את העיצור ג' כמו בעברית. הפועל גַ'לַח בערבית פירושו השאיר שערות רק בקצה הראש. הפועל קרוב כמובן לפועל העברי לגלח.
433
ליאור דגן שואל/ת: מהיכן השם "שש-בש"? באיזו שפה "בש" זה חמש, ואיך יצא שם שחציו עברית וחציו שפה אחרת? ובכלל, מה פתאום לקרוא למשחק דווקא על שם תוצאה בקוביות, ואפילו לא אחת מהעדיפוֹת (למשל, בתחילת המשחק אפשר לעשות "בית" עם חמש-שלוש או שש-אחת). ומה מקור השם באנגלית backgammon?
רוביק עונה:
מקור השם בטורקית. כאשר זורקים את הקובייה קוראים בהתאם לסדר עולה מאחד עד שש: יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. רוב המספרים בסדר לקוחים מפרסית, אבל דווקא "בש" היא גירסה טורקית. השם האנגלי הוא הרכב של שתי מילים: back לאחור, gammon משחק באנגלית עתיקה, והכרזה על ניצחון במשחק.
434
רמי ג. שואל/ת: מה מקור המילה מחסנית? מי חידש אותה?
רוביק עונה:
מחסנית היא מילה שמשמעותה מושאלת מהמילה האנגלית שמקורה ערבי magazine, שפירושה מחסן, ובהשאלה מתקן של כלי נשק שבתוכו מאוחסנת תחמושת. המילה נכנסה בשלב מוקדם מאוד של המינוח הצבאי העברי שהושפע מהצבא הבריטי, ומופיעה בספרי ההדרכה של ההגנה כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. התוספת –ִית לשמות שונים כדרך ליצירת מילים חדשות נפוצה בעברית, ומשמשת לעיתים קרובות להקטנה: מחסן קטן = מחסנית.
435
משה מגן שואל/ת: בעבר היו משחקים שכיום כבר אינם, וביניהם גם בלורות וביחיד בָלוֹרָה. אבקש לדעת מהיכן באה ה"בלורה'?
רוביק עונה:
המילה היא שינוי קל של המקור הערבי: בַּלּוּרָה. ככל הנראה זו צורה שמקורה ב'בנדוּרה'. בנדורה היא במקורה עגבנייה, וזאת בעקבות האיטלקית, ועל פי צורתה העגולה נקראו כך חלק מהג'ולות, ואחרות בלורות, וכן סוגים נוספים.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >