שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
סלע מרום שואל/ת: מה מקור המילה שפוי? האם היא הגיעה מערבית?
רוביק עונה:
שפוי היא מילה תלמודית מן השורש שפ"ה, ולה שני פירושים. האחד: חלק, נקי, בעיקר כשמדובר ביצירת רהיטים ועבודה בעץ. השנייה פירושה רגוע, שנפשו נקייה, ועל כן הדעה הרווחת היא שזהו למעשה אותו שורש, בהרחבת משמעות.
32
אופיר שואל/ת: ישבנו בִתי ואני וניסינו לספור את הנמשים החמודים שעל לחייה (כמובן ללא הצלחה). היא שאלה אותי מדוע קוראים ל"נמש" כך? העלינו השערות מצחיקות לראשי תיבות, ולא מצאנו בשום מקום את התשובה. מקווים שממך תגיע הישועה.
רוביק עונה:
המילה 'נֶמֶש' מופיעה בספרות ימי הביניים המאוחרים, והיא צורה עברית מן המילה הערבית נַמַשׁ. הרופא הפילוסוף הפרסי אבן סינא מן המאה ה-11 כותב בספרו "קאנון הרפואה" (בערבית) "נמש: מסימני נגעים ומהעדשים הנקרא נמש", וגם "ממָרֵק הנמש ומייפה המַרְאֶה ברטייה ובאכילה". נראה שהנמש לא נתפס אז כדבר יפה אלא כמשהו שיש להיפטר ממנו, ממש לא בצדק. בתרגומים מאוחרים יותר לעברית נוצרה המילה העברית נֶמֶש, בעקבות הערבית.
33
חיים אייל שואל/ת: מה מקור המלה מטורלל והפועל לטרלל? בילדותי, בזכרון יעקב, טרללה היה אדם שאינו לגמרי שפוי. אם אני זוכר נכון, המלה מטורללת הופיעה באחד משירי הגשש החיוור.
רוביק עונה:
טרָלָלָה הוא במקורו מעין קטע שיר ללא מילים, ומקורו בצרפתית. בשפה זו, מטעמים שקשה לעקוב אחריהם הוא הפך גם כינוי למשוגע, נקלט בסלנג הישראלי ובעבר היה רווח מאוד. בשירם של יוסי גמזו והגשש החיוור "מה שבא לה" נכתב: "כי בשביל ללכת אתה צריך להיות טרללה". מ'טרללה' נולד שורש: טרל"ל, ומכאן מטורלל, לטַרְלֵל ועוד.
34
יונתן שואל/ת: כאשר ניסיתי להתחקות אחר מקור המילה "דת", רוב המקורות הראו שהיא פרסית ומשמעותה חוק. אולם, בוויקיפדיה נטען שזה גם המקור של המילה data (בלטינית - נתון, הטייה של לתת). אבל הקשר בין המילים נראה סביר, אולם לא מצאתי לכך סימוכין נוספים. למעשה, בכל מקור לגבי האטימולוגיה של data נטען רק שהמילה מגיעה מלטינית. האם תוכל לאשר או לשלול את הקשר בין המילים דת ו-data?
רוביק עונה:
אכן דאטא הפרסית היא גם מקור המילה העברית דת במשמעות חוק, וגם מקור המילה הרב-לשונית המודרנית שפירושה נתוני מידע. המקור המשותף הוא במשמעות המילה בפרסית: "ניתָן". במקרא העברי: החוק ניתן, כלומר נקבע, בשימוש העכשווי – המידע ניתן.
35
יפתח שואל/ת: האם מקור המילה הערבית לַבַּנֶה (גבינה) הוא במילה העברית לצבע לָבָן, ומי היה קודם, המילה ביצה בעברית או bayda בערבית, שהיא גם שם התואר לבָנָה (צבע)? צורת הזכר של לבן היא כידוע abyad, ואולי הוא המקור? האם יש צורות דומות בשפות קרובות?
רוביק עונה:
מדובר בשני שורשים שמיים: לב"נ ובי"ד'. שניהם מסמנים את הצבע הלבן, אך המילים הנגזרות מהן היום שונות. בעוד בערבית אַּבְּיַד פירושו לבן, וכן בַּיְדַ'ה– ביצה על פי צבעה; בעברית השורש משמש רק לציון הביצה, וכן מילים נגזרות כמו ביצייה, ביוּץ ועוד. לעומת זאת השורש לב"ן מוכר היום בערבית מן המאכלים לַבַּנֶה ולֶבֶּן, משמה של לבָנון – הארץ הלבנה, אך לא לציון הצבע הלבן בכלל.
36
רועי שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "קוקוריקו", ואיך היא הפכה לתאר "משוגע"?
רוביק עונה:
המקור הוא בסלנג הבריטי, שם cuckoo, קוקייה, הוא גם כינוי למשוגע, אולי עקב נוהגה של הקוקייה להטיל את ביציה בקיני ציפורים אחרות. מכאן שם הסרט הידוע "קן הקוקייה" המתרחש בבית משוגעים. 'קוקוריקו' היא הרחבה של 'קוקו', והיא מוכרת בסלנג הישראלי הישן, לצד 'קוקו' הנשמעת גם היום.
37
יעל אהרוני שואל/ת: מהי דרך התצורה של המילה אצן?
רוביק עונה:
'אָצָן' נגזרת מן השורש או"ץ, שיוחד בעברית החדשה לריצה ספורטיבית מהירה (sprint). היא מתייחסת למשקל קַטְלָן, משקל בעלי המקצועות כמו חצרָן, שדרָן וספרָן. מאחר שהגִזרה היא חסרי עו"י, ע' הפועל מומרת בתנועה, ומתלכדת עם תנועת a של ל' הפועל.
38
מיקי שואל/ת: במסגרת עבודתי כעוזר מחקר בהיסטוריה של התחממות גלובלית במזרח התיכון התעוררה אצלי שאלה לגבי השורש א-ק-ל-מ בעברית. שאלתי היא מתי שורש זה נכנס לשימוש כפועל (אקלם, התאקלם), ולחלופין, מתי בערך נכנסה המילה אקלים לעברית ומאיזו שפה – ערבית, אנגלית או שפה אחרת?
רוביק עונה:
המילה 'אַקלים' נכנסה לעברית בימי הביניים בספרד, בעקבות המילה הערבית אִקלים, שהתגלגלה מהמילה יוונית קְלימה, ומכאן גם climate האנגלית ועוד. מהמילה אקלים נוצר השורש גזור השם אקל"ם, וממנו אִקלם, התאקלם ועוד. פעלים אלה משמשים בעברית החדשה כבר מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, הן בהקשר של אקלים וסביבה, והן כמטפורה להסתגלות. ב-1971 הופיע הפועל במילון האקדמיה למטאורולוגיה.
39
מאיר הלוי שואל/ת: מתי הוספה המילה "מטרילות" לשפה העברית ומה שורשה?
רוביק עונה:
המילה חדשה יחסית, והיא נולדה ממונח פופולרי ברשתות החברתיות: טרול, גולש הנכנס לפורום או דיון ברשת לא כדי להשתלב בשיח, אלא כדי להפריע למהלך הדיון וליצור פרובוקציות. על מקור המילה יש מחלוקת. מ'טרול' נולד השורש טר"ל והפועל להטריל, כלומר, להפריע, ליצור פרובוקציות ולשבש את השיח, ולא רק ברשתות החברתיות.
40
ניסו עזר שואל/ת: שאלתי מופנית בענין המילה רפיל בהקשר של מילוי לעט. אני יליד ירושלים. בצעירותי, לפני כ-60 שנה היה בעל מקצוע עם עגלה בכיכר ציון בירושלים. באותם זמנים עט כדורי "גלובוס" היה מצרך יקר. עבודתו של בעל המלאכה הזה היתה עם התרוקנות הדיו בעט להשחיל בצינור המילוי מוט פלדה. כך הוא הוציא את הכדור מקצה העט, ואז בעזרת מזרק ממיכל שהיה לו הכניס לצינור דיו חדש, ואז החזיר את הכדור לקצה המילוי וקיבלת מילוי חדש. אני חושב שמקור השם refill הוא הפעולה שתיארתי.
רוביק עונה:
אכן, פעולת מילוי העט מחדש הסתייעה במכשירים שונים, כגון המזרק המתואר בשאלה. מכאן המונח רָפיל, גירסה עברית של re-fill האנגלי. העיסוק במילוי מחדש של העט הכדורי נעלם מזמן, ולכן זכתה שפופרת הדיו הקטנה שהוכנסה לעט והחליפה שפופרת שהתרוקנה 'ריפל', למרות שכבר לא נעשה כאן מילוי מחדש. כמו כן, באמצעים אחרים, נעשה מילוי מחדש לעט הנובע. בשני המקרים המכשירים והפעולה זכו לשם האנגלי לא בישראל, אלא הם מוכרים גם באנגלית.
41
יערה שנהב שואל/ת: מה מקור המילה משוויץ /משוויצה?
רוביק עונה:
שוויץ פירושו בגרמנית וביידיש זיעה. הפועל הוא שוויצן, להזיע. מכאן התגלגל הפועל למשמעות בסלנג הישראלי, בהשפעת היידיש: להתרברב, משל למי שמזיע ומתאמץ, וגם דואג שכולם יראו אותו מזיע.
42
גיא שואל/ת: מה מקור המילה קנוקנת?
רוביק עונה:
קְנוֹקֶנֶת היא מילה תלמודית שפירושה ענף דק. היא נוצרה מהכפלה של המילה 'קנה', וכן תוספת –ֶת הנקבה. להכפלה הזו יש אפקט מקטין כמו במילים לבנבן, כלבלב ואחרות.
43
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הכינוי "קסוקר"?
רוביק עונה:
'קסוקר', כתיב ביידיש קאַסאָקער, היא מילה ביידיש שפירושה פוזל.
44
רוני מנור שואל/ת: רציתי לשאול על אודות המונח "פרסים" (במלעיל) בהיבט של קלפים שנאספו עי ילדים ו/או מבוגרים - מאין בא המונח, והאם יש הסבר מדוע זה נקרא כך?
רוביק עונה:
דייויד סלע, איש אתר הנוסטלגיה nostal.co.il מספר שהפרסים, במלעיל, היו תמונות צבעוניות שניתנו למי שרכש ממתקים או מוצרים אחרים, כדי לעודד את הקנייה, ומכאן כינויים כ'פרסים'. הן היו מרוכזות בדפים גדולים, ולאחר הקנייה היה המוכר גוזר אותן מן הדף ומצרף למוצר שנרכש.
45
שדמה שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "משגל", ומה הקשר בינה לבין המילה "שגל" בפסוק "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגָל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר" (תהלים מה י).
רוביק עונה:
'משגל' היא מילה המופיעה בספרות ימי הביניים, מן השורש שג"ל המופיע במקרא. לשגול במקרא פירושו להזדווג, לקיים יחסי מין, והפועל נכתב אך אסור בקריאה. 'שֵגָל' מופיעה במקרא כמה פעמים ומותר גם לקוראה. פירושה אשה או רעיה, ויש סבורים שהכוונה לפילגש, ובכל מקרה היא קשורה קשר אמיץ לפועל לשגול ולמילה משגל. זו מעין תמונת ראי של 'לבעול'. הבעל בועל, השגל – נשגלת.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >