שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
436
דובי אביגור שואל/ת: האם אתה יודע מה מקור המילה הספד? שמעתי שהיא מיוונית ובעצם היא נגינת חליל ביוונית. יכול להכחיש או לאשש?
רוביק עונה:
אין ל'הספד' כל קשר ליוונית. ספ"ד הוא שורש המופיע בשפות שמיות קדומות כמו אכדית, אוגריתית ועוד. בארמית הסורית ספד פירושו היכה על החזה. הפועל ספד מופיע לא מעט בתנ"ך, וכמוהו מספד. הספד היא מילה תלמודית, וכמוה בהפעיל – הספיד.
437
יובל מוזס שואל/ת: מה מקור המילה ״סטיפה״ (ערימה בדרך כלל של שטרות כסף)? מאיזו שפה הגיעה?
רוביק עונה:
המילה הגיעה מלדינו: estifa, או בצורה מקוצרת stifaשפירושה ערימה של חפצים. אסטיפאדו פירושה דחוס וצפוף, וכן תבשיל שזיפים ובשר. פועלים שעסקו בעירום הסחורה או פירוקה והטענתה, בעיקר בנמלים, נקראו אֶסְטִיפָדור או סְטִיפָדור.
438
עמית כהן שואל/ת: מה מקור המילה ״קטלני״? האם זו מילה שהומצאה ע״י מישהו ישראלי או יהודי? או שנלקחה משפה אחרת?
רוביק עונה:
הפועל קָטַל מופיע בתנ"ך, בספר איוב. שם התואר קטלני (או קטלן) מופיע אצל רש"י, בדיון האם אשה שמתו עליה שני בעלים נקראת קטלנית. השימוש במילה קטלני כשם תואר המציין חומרה רבה (ופה ושם גם דבר שבח מובהק) התפתח בעברית החדשה.
439
ג'ולי שואל/ת: מקור המילה לתייג?
רוביק עונה:
הפועל לתייג התגלגל מהמילה התלמודית תג, סימן קטן בנוסחי כתיב שונים. בלשון ימי הביניים לתייג פירושו לשרטט או לסמן תג. בעברית המודרנית המונח השתלב בעולם השיווק והפרסום. תיוג פירושו סימון דבר מה, ובהרחבה, הפיכת סימון ייחודי ומבדל של מושג, אירוע, מוצר או אדם, ומכאן 'מותג', המילה העברית עבור brand. 'בראנד' עצמה התגלגלה מהנוהג לסמן בעלי חיים על ידי צריבה בבשרם.
440
כהן רות שואל/ת: ברצוני לשאול מה מקור המילה קרין המציינת את חוד האוניה?
רוביק עונה:
קרין פירושה שִדְרית הספינה, ובאנגלית keel, וכן בשימושים נדירים יותר carina, ומכאן מקור המילה קָרין. המילה במשמעות הימית היא דימוי למבנה איברים או חלקים בגוף החי או בצומח.
441
מוטי אלעזר שואל/ת: מהו מקור המילה קצב - מוכר בשר?
רוביק עונה:
'קצב' הוא מקצוע תלמודי, ופירושו מי שחותך או 'קוצב' את מנות הבשר. המילה הערבית, אגב, כמעט זהה: קצאבּ.
442
אלימלך גזית שואל/ת: מה בין שלומיאל לשלימזל, ומה מקור המילים?
רוביק עונה:
שלומיאל הוא לא יוצלח, אדם מגושם שאינו מצליח לבצע כהלכה פעולות פשוטות. שלימָזֶל הוא אדם חסר מזל. מקור שתי המילים הוא ביידיש. שלומיאל במקור הוא דמות תנכית, הנשיא לבית שמעון, ויש השערות שונות איך ומדוע קיבל את המשמעות היידישאית. שלימזל מורכב משתי מילים: schlimm, בגרמנית: גרוע, מזל – בעברית. הבדיחה הידועה אומרת שהשלומיאל שופך את התה הרותח על חולצתו של השלימזל.
443
אסף שואל/ת: מה מקור המילה אמנם?
רוביק עונה:
אָמנם (נהגית omnam) היא מילה מקראית מן השורש אמ"ן המעיד על ביטחון ויציבות, בתוספת הסיומת –ם המוכרת ממילים שונות כגון חינם, ריקם ועוד, ומאפיינת תוארי פועל. בתנ"ך יש צורה משנית: אֻמנם, בקובוץ, המופיעה רק במסגרת משפט שאלה: 'האֻמנם?' , 'האף אֻמנם?'
444
לילי שואל/ת: מאיפה מגיע הביטוי "השם" מ'ברוך השם'. האם זה מהתנ"ך? ואם לא אז מאיפה הוא מגיע?
רוביק עונה:
'השם' הוא אחד מכינוייו של אלוהים. יש לשם הזה בסיס בתנ"ך, אך בלשון חכמים הוא התפשט ומשמש דרך מקובלת להתייחס לאלוהים בלי לציין שם ספציפי, מאחר שיש איסור על השמעת שם האלוהים, יהוה. מקור הברכה 'ברוך השם' הוא בתהילים, כאשר 'אדונָי' הומר ב'השם' מאוחר יותר: "בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם, יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה".
445
מאיה שואל/ת: מהי האטימולוגיה למילה פלס?
רוביק עונה:
המילה פלס מופיעה בתנ"ך פעמיים, והיא קשורה לשורש פל"ס ולפועל לפלס: לפלס דרך – ליישר דרך, להתקדם בדרך ישירה. פֶלֶס – כלי הקובע שהבנייה ישרה. יש לשורש זה כנראה קשר לשורש פל"ש (מפולש – עובר דרך...), המופיע בשפות שמיות שונות.
446
נעמי שואל/ת: מה מקור המילה נחשול?
רוביק עונה:
המילה 'נחשול' היא תלמודית, בהשפעת המילה הארמית נחשולא. קושרים אותה לשורש חש"ל המופיע בעברית וכן בשפות שמיות אחרות במשמעות פריצה, דפיקה, התקדמות בכוח ועוד.
447
יוסף קדישר שואל/ת: מאיזו שפה במקור הגיעה המילה "חייט": עברית ערבית או פרסית?
רוביק עונה:
'חייט' חודשה על ידי אליעזר בן יהודה. הוא חידש אותה בעקבות הערבית שבה המילה דומה מאוד: ח'יאט, בעקבות המילה חוט.
448
אלי יצחקי שואל/ת: מה מקור המילה יחף ומה שורשה?
רוביק עונה:
'יחף' היא מילה מקראית, המופיעה חמש פעמים בתנ"ך. בספר שמואל מסופר על דוד המלך ההולך יחף במעלה הר הזיתים. היא קרובה למילים דומות בארמית וערבית. כמו מילים רבות אחרות אין למילה שורש מקורי, אבל היא הולידה שורש – יח"ף. בעברית החדשה יש שימושים נדירים בפעלים כמו ייחף או התייחף. למהלך כזה אנו קוראים "שורש גזור שם".
449
אסנת גיל שואל/ת: נזכרתי במילה מפעם 'דאחאלה Dachale שהשתמשו בה במקום המילה התנגשות, אשמח לדעת מה מקורה.
רוביק עונה:
דַחְלֶה פירושה בערבית גלגול, סיבוב. בסלנג הישראלי פירושה דחיפה. השימוש במילה התיישן.
450
יונית אבני שואל/ת: מה מקור המילה "לאמץ", כלומר לאמץ ילד? כנגזרת ממנו לאמץ רעיון וכו'.
רוביק עונה:
בדרך כלל 'אימץ' פירושו בתנ"ך חיזק והגביר. ואולם בספר תהילים נכתב: "וְכַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל־בֵּן אִמַּצְתָּה לָּֽךְ" (פ 16). רש"י מוסיף בפרשנות לפסוק: "ועל עשו שהיה בן חביב לאביו". רד"ק קושר את הפסוק ל"בן פורת יוסף". מכאן אומץ השימוש בפועל לאימוץ בנים, רעיונות וכדומה.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >