שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
אלון שואל/ת: המילה טנדו (שניים שניים, בזוגות) - מה מקורה ושימושה?
רוביק עונה:
'טנדו' הוא צירוף שתי מילים בארמית: טן (ב)+דו (שניים). בתלמוד נכתב "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו": טוב לשבת בשניים (להינשא) מלשבת באלמנות. חיבור המילים למילה עברית חדשה מאוחר, במשמעות 'בצמד' או 'בשניים', לאו דווקא בהקשר של נישואין.
482
אנה מילר שואל/ת: האם מקור המילים כנף, ציפור, גוזל, שמיים הוא מארמית ומערבית, או שהן מילים מקראיות, ובהתאם לכך, מהי דרך תצורתן. האם דרך התצורה של המילה גרון היא על פי שורש גר״ן ומשקל קטול? אם כך, מה משמעות השורש גר״ן?
רוביק עונה:
ארבע מן המילים שבשאלה הן מילים שאיננו מוצאים להן שורש קודם ואינן נקשרות למילים קדומות אחרות ביחסי שורש. בעברית העתיקה אלפי מילים כאלה, ומקורן מוביל לשפות שמיות קדומות יותר. בעברית החדשה מילים אלה זוכות לשורש הקרוי 'גזור שם', וכך אנו אומרים, צַפָּר, או הן מקבלות סיומות: 'שמיימי', גרוני' וכדומה. המילה 'כנף' קשורה לשורש כנ"ף המופיע בבניין נפעל בישעיהו בממשעות הסתתר. כמו כן היא נקשרת לפועל הערבי כַּנַפַּ: הקיף.
483
יובל שואל/ת: נפיחה נקראת בסלנג גם "פוק". האם למעשה מדובר על מקור ארמי שמשמעותו "הוצאה"? אני חושב שהתשובה חיובית אבל לא מצאתי מקור. זה מאוד הגיוני, כי השורש גם נראה כמקור למילים: הנפקה, הפקה, תפוקה - כולם במשמעות של הוצאה לפועל וכו'. כמובן נפיחה נקראת בלשון עבר "הוצאת רוח", כמו בלעז.
רוביק עונה:
'פוק' היא מילה אונומטופאית המבטאת את צליל הנפיחה באחת מגירסאותיה – נפיחה מהירה וקולנית. אין לה כל קשר לשורש התלמודי נפ"ק. בתלמוד נקראה הנפיחה גם בכינוי החביב 'עטישה של מטה'. גם המילה היידישאית לנפיחה, פאָרץ, היא אונומטופאית, וכמוה המילים לסוגי נפיחה שונים: אברום, יוסוף וחבריהם.
484
משה טלסניק שואל/ת: מה מקור המונח "מומחה"?
רוביק עונה:
מומחה היא מילה תלמודית ופירושה כפירושה היום – מי שהוכשר למקצוע מסוים באמצעות ידע וניסיון. השורש הוא מח"ה, ויש לו מקבילה ארמית: מחי. לשורש זה משמעויות שונות שאינן קשורות זו בזו, כגון להתלונן ולהתמרד, לכתוב שטר המחאה, להתמוסס וכדומה, וכן להכשיר ולהעניק ידע מקצועי. הומחה בתלמוד פירושו הוכשר לתפקיד מסוים, מומחה היא צורת הבינוני (בניין הופעל), ובעקבות זאת שם העצם מומחה, המשמש עד היום.
485
שחר פייגלין שואל/ת: מה מקור המילה פלס (מכשיר למדידה האם משטח מאוזן)?
רוביק עונה:
פלס הוא במקרא שם נרדף למאזניים. המאזניים מציגות איזון בין החומר המודד משקל (אבנים בדרך כלל) לבין המוצר הנשקל. כאשר הם שווים במשקלם לשונות המאזניים מתייצבות בקו ישר, ומכאן נגזר שם התואר המאוחר יותר, 'מאוזן'. המכשיר המשמש בנאים, 'פלס מים', נועד לבדוק באמצעות בועה האם משטח מסוים ישר או מאוזן, ומכאן הקשר שלו לפלס המקראי.
486
דליה שואל/ת: מה מקור המילה קולב?
רוביק עונה:
המילה 'קולב' מופיעה בתלמוד במקרה אחד, בדיון על חפצי נשים, ועל פי הכתוב זהו מתקן לתלייה בבית מסחר שיש בו מסמרים או ווים ועליו תולים חפצים שונים. בעברית החדשה היא זכתה למשמעות קרובה. למילה מקבילה בערבית כֻּלָּאבּ שפירושה אנקול או וו.
487
מהלל אסתר שואל/ת: מה מקור המילה ספר (ספר שקוראים בו, ספר ילדים, ספר מתח, ספר שירה וכו')?
רוביק עונה:
ספר היא מילה תנכית נפוצה למדי. בדרך כלל פירושה מגילה כתובה, ולעיתים באופן ספציפי מכתב או סיפור. בלשון חז"ל ספר זוכה גם למשמעות הספציפית של ספר התורה, ומכאן 'בית ספר', מקום שבו מלמדים את התורה. מכאן התפתחות המושג מסועפת מאוד, גם בעולם היהודי הדתי (ספרי התורה, ספר הזוהר וכדומה). 'ספר' זכתה להרחבה רבה בשימושי המילה לאחר המצאת הדפוס, וכיום ספר הוא כל טקסט מודפס וכרוך, או כיצירה (כותר), או כמוצר מודפס (עותק).
488
עמי שואל/ת: מה מקור המילה "מילה" (word) בעברית? מילה נרדפת למילה בעברית זה "תיבה", אנא התייחס גם לעניין זה. בנוסף, האם זה קשור לברית מילה?
רוביק עונה:
מקורה של 'מילה' הוא מקראי ופירושה בתנ"ך דיבור, מן השורש מל"ל, שמשמעותו קשורה לדיבור. 'מילה' כצירוף הגאים המבטא משמעות זכתה לשימוש זה רק בימי הביניים, בין היתר בכתבי רש"י. 'תיבה' במשמעות מילה מקורה בתלמוד, ומכאן 'ראשי תיבות', אך היא נדחקה מפני 'מילה' ומשמשת בעיקר בטקסטים בלשניים, כדי לבטא צירוף הגאים הנכתב בין שני רווחים, כלומר, מילה כתובה כולל כל התוספות. 'דבר' היא מילה (דבורה או כתובה), 'והדברים' בטקסט כתוב היא תיבה. לכל אלה אין קשר למילת הזכרים ביהדות, מן השורש מו"ל.
489
אדיקו שואל/ת: מה מקור המילה גוף?
רוביק עונה:
'גוף' היא מילה שמקורה בשפות השמיות העתיקות, ויש לה מקבילות בניואנסים שונים בארמית, בטיגרינית ובערבית. איננו יודעים איך ומתי נוצרה המילה, שכן היצירה התרחשה הרבה לפני שיש בידינו שפות מתועדות.
490
שני לוי שואל/ת: מהו מקור השורש נ.ז.פ מקור המילה נזיפה?
רוביק עונה:
נז"פ הוא שורש תלמודי בהשפעת שורש זהה בארמית.
491
אמיר שואל/ת: מה מקור המילה הפגנה?
רוביק עונה:
הפועל הפגין פירושו בתלמוד צעק, בעקבות פועל דומה בארמית. בעברית החדשה הוא התרחב להתכנסות או לצעדת מחאה, שבה צועקים ומוחים על דבר מה. הפגנה היא מילה חדשה, שם הפעולה של הפגין, אך יש לה מעמד של שם עצמאי.
492
דוב דלוון שואל/ת: ראיתי שכתבת ששורש המילה "לשרבט" היא מהמילה "שרביט", והיא מתקשרת למילה התלמודית "משרבטין" שמשמעותה ניפוח. אני רוצה להציע הסבר אחר, שלדעתי מתקבל יותר על הדעת, והוא ששורש המילה הוא יידישאי, והוא מגיע מהמילה "שרייבט" שמשמעותה היא: כתיבה. משם התגלגלה המילה לעברית ככתיבה אקראית ולא רצינית.
רוביק עונה:
יש היגיון רב בהצעה הזו, שהרי המילה במשמעות הכתיבה היא חדשה, ואיננו כותבים באמצעות שרביט. נראה שהתלכדו כאן הפועל שרבט מהתלמוד, הפועל היידי (וגם הגרמני) שרייבט, ונוצר פועל במשמעות חדשה.
493
שהם ירקוני שואל/ת: נתקלתי במילה "לט" כמילה נרדפת למילה קסם בתשבץ. זו הפעם הראשונה שפגשתי במילה זו. מה מקורה? האם אלה ראשי תיבות של "לא טבעי"?
רוביק עונה:
'לט' מופיעה שש פעמים במקרא. פירושה בחלק מההופעות הוא מסתור, ויתכן שיש כאן קשר ל'לוט', כיסוי. מכאן הצורה 'בלאט' (או בלט) המופיעה במקרא, ללכת בלאט – ללכת תוך הסתתרות. פירושה גם, כאמור, קסם, הקשור במשמעותו למסתור וכיסוי, והיא קרובה למילה להט במשמעות קסם, ומכאן גם 'עושה להטים'.
494
שיבי שואל/ת: מקור המילה מריחואנה? לפי מה שאני מבין יש השערות שונות לגבי מקור השם. אחת הטענות שראיתי שמקור המילה בשפה הערבית. האם יכול להיות קשר בין המילה מרג׳ (=שדה בערבית) לבין מריחואנה?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא אכן שהשם, בספרדית מקסיקנית, התגלגל מביטוי בסינית, שאליה הגיע מן המילה הערבית מרג' שפירושה צמח הקנבוס, המשמש גם לייצור חשיש. לסברה שזהו גלגול של המילה הערבית מרג', שפירושה אחו, יש היגיון, אך הקשר לערבית מוליך לתקופות רחוקות מאוד, וכל השערה בעניין תהיה ספקולטיבית.
495
דוד שואל/ת: מה מקור המילים "הצלה" ו-"הצילו"? האם יש קשר למילה הלועזית auxiliary?
רוביק עונה:
השורש של מילים אלה הוא נצ"ל, הוא פעיל מאוד במקרא, וגם צורת הציווי הצילו' מופיעה כמה פעמים. 'הצלה' היא שם הפעולה של הפועל בהפעיל, הציל, והיא מופיעה במגילת אסתר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים". אין לכך כל קשר למילה לועזית כלשהי.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >