שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
שולה ברנע שואל/ת: מאין באה המילה כְּנָוָה, שנאמר לי שמשמעותה קליקה.
רוביק עונה:
'כְּנָוָה' היא מילה נדירה המופיעה באופן נדיר מאוד בכתבים של ראשית המאה העשרים, כולל אצל ביאליק, במשמעות חבורה. מקורה במילה הבודדת 'כנת' בספר עזרא במשמעות חבר, שהריבוי שלה הוא 'כְּנָוֹתָיו', ויש לה הופעות גם בארמית באותו ספר. כנוה היא צורת יחיד בגזירה לאחור של כְּנָוֹתָיו. חננאל מאק מוסיף כי משמעותה הוא חבריהם הלא חשובים של הנכבדים הנזכרים בשמותיהם. הסביבה הלשונית שם היא פרסית, ויתכן שמכאן באה גם ה"כנופיה" המוכרת בלשון חכמים.
47
אלה זיו שואל/ת: מה מקור המילה 'עיפרון'? מצאתי את מקור המילה באנגלית, אך לא את המקור של השם בעברית.
רוביק עונה:
את המילה 'עיפרון' חידש יוסף קלוזנר בהשראת המילה הגרמנית Bleistift , שפירושה עט עופרת, אף כי מאוחר יותר התברר שהגרפיט, החומר הפעיל בעיפרון, אינו עופרת. קלוזנר גם קשר את המילה לשמו של עֶפְרון בן-צֹחַר החיתי, שמכר לאברהם אבינו את מערת המכפלה.
48
יונתן שואל/ת: מהו מקור המילים: שומה (בהקשר של מס), נישום.
רוביק עונה:
שו"ם הוא שורש תלמודי שיש לו מקבילות בשפות שמיות שונות ומשמעותו העריך מחיר, ובשפות אחרות, קנה. מכאן הפועל לשום, צורת הנפעל נישום, והמילים שום וכן שומא הארמית, המשמשת בעברית בכתיב שומה.
49
מרב אופנהיימר שואל/ת: מה המקור האטימולוגי של המילה כמהין, שמיוחסת לסוג פטריה יקרה ומבוקשת במטבח הצרפתי.
רוביק עונה:
המקור בתלמוד הירושלמי, מסכת מעשרות: "כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות". יש למילה מקבילה ערבית: כַמְאה, ומקור אכדי kamtu, מילולית: מה שנחבא.
50
סמדר שואל/ת: מה מקור המילה זר מלשון זרות?
רוביק עונה:
'זָר' היא מילה מקראית נפוצה, המתייחסת לאדם שאינו שייך לעם או לחלק מסוים ממנו. 'זרות' נגזרה ממנה באמצעות סיומת המונח הכללי –וּת, והיא מופיעה בלשון חכמים.
51
ראובן לאור שואל/ת: מה מקור המילה נמושה?
רוביק עונה:
'נמושה' היא גזירה לאחור של צורת הרבים של המילה התלמודית נָמוֹש: נמושות נתפסו כצורת נקבה ומכאן 'נמושה'. משמעות המילה בתלמוד היא אדם זקן ותשוש, זה שממשש את דרכו כי אינו רואה. בעברית החדשה הורחבה המילה למשמעות אדם חלש או חסר ערך, וכן אפיגון, יוצר שאינו מחדש. הצורה 'נמושה' מוגדרת בכמה מילונים כצורה לא תקנית, אך היא התקבלה בשימוש, ואפשר לראות בה מילה לגיטימית לכל דבר ועניין, בעוד הצורה התקנית 'נמוש' אינה בשימוש היום.
52
שי שואל/ת: מהו מקור המילה ״כמות״ (מידה)? האם יש קשר למילה המצרית ״קמוט״ (כנראה אותה הגיה) שמשמעותה ״חיטה״? יש הגיון ההקשר של חיטה משום שהיא שימשה גם כמטבע למסחר או צבירת הון...
רוביק עונה:
מקור המילה 'כמות' אינו מצרי אלא מעוגן בשפות השמיות, ובמילה הנפוצה 'כמה', שהיא חיבור של שתי מילות: כ' הדימוי+מה. בימי תור הזהב נוצרה המילה כמות על ידי חיבור כמה+סיומת המושג –וּת, בדרך דומה נוצרו המילים איכות, מהות ומיהות. יצירת המילה נעשתה בהשראת מילה מקבילות בערבית, ובמקרה זה כַמִיֶה = כמות.
53
גיורא שנר שואל/ת: מהיכן מגיעה המילה 'איפור' (פא דגושה). האם אפשר שבימים קדומים הבסיס לאיפור היה 'אפר'?
רוביק עונה:
הקשר מקרי בהחלט. הצבע האפור נקשר למילים באכדית שפירושן אדמה, ומכאן שסביר שיש קשר בין אֵפֶר לעָפָר. האיפור נקשר למילה יחידאית במקרא, אֳפֵר, שפירושה מסכה, וקשורים אותה למילה אכדית שפירושה כובע, מגבעת או קסדה.
54
דורית שואל/ת: מה השורש של המילה ברור? האם ברר?
רוביק עונה:
שורש המילה הוא אכן בר"ר, שמשמעותו קשורה לבהירות וטוהר, כן לבחירה ומיון, כלומר, ניקוי וטיהור של סיגים וחומרים זרים מדבר מה. מכאן 'ברה כחמה' (שיר השירים), ברור (בהיר) כשמש, ועוד.
55
דניאל שואל/ת: האם נתקלת בכינוי המסקרן "חג'דומט" הרווח בחוג המצומצם של חברי תנועת בני עקיבא? לא הצלחתי למצוא את מקורו, וגם תהיתי עד כמה הוא רווח... מחיפוש ראשוני בגוגל נראה שהוא לא חרג מעבר לגבולות התנועה.
רוביק עונה:
אכן נראה שזהו מונח פנימי של בני עקיבא, מעין דבר שבח גנרי. המוצא הישר של המקור מוזמן ליצור קשר עם האתר.
56
דרור שורק שואל/ת: מה מקור המילה "סיחים" (שיפודים), וממתי החלה להיות חלק מהעברית?
רוביק עונה:
למילה הערבית סיח' כמה שימושים: שַפּוד, מסרגה, וכן סכין מטבח. כמו כן היא אחת החלופות לתיאור החישורים, חוטי התיל בגלגלי האופניים, על דרך הדימוי. השימוש ותיק מאוד, מראשית ימי הסלנג הישראלי.
57
יהודה שואל/ת: האם המילה "הֵנָּה" היא ה' המגמה, כי אחרת היה צריך לומר "להנה"?
רוביק עונה:
'הנה' היא מילה מקורית ואינה קשורה ל'הֵן'. במילים מקבילות בערבית מופיעה תנועת a בסוף המילה. משמעות הכיוון או המגמה טבועה במילה ולכן אין צורך ב'להנה', שיש בה עודפות.
58
מאיה שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה אֶטֶב?
רוביק עונה:
זוהי מילה מחודשת בעקבות המילה הארמית התלמודית אַטְבָּא. על מקורה של אטבא אין לנו מידע.
59
אורי תיבון שואל/ת: עלו בי תהיות על מוצא השמות הגיאומטריים שלנו. ברור לי ששמות מסוימים לקוחים מיוונית כמו טרפז ואליפסה, וששמות אחרים תלויים במבנה הצורה או בשימוש שלה (ריבוע, מלבן, מקבילית). השמות המבלבלים אותי הינם מעויין ודלתון. המעויין (rhombus) ביוונית מקורו בצורתו הדומה לסביבון למיטב הבנתי, אך האם יש קשר בין זו לבין המילה מעיין? כמו כן, הדלתון מוזכר בתנ"ך, אך נראה שהקשר שלו לאות דלתא היוונית המשולשת לא ברור לי עד הסוף - האם הדלתא על שם הדלתון או שמא הפוך הדבר?
רוביק עונה:
המעוין היא מילה שאולה מערבית: מֻעַיִן, והוא נקרא כך ככל הנראה עקב דמיונו לעין האנושית. המילה דלתון אינה מופיעה בתנ"ך.
60
חסן חמוד שואל/ת: המילה "השלכות" קיבלה אישור האקדמיה או לא?
רוביק עונה:
האקדמיה התייחסה ל'השלכה' במילוניה רק במשמעות הפיזית המקורית: זריקה, ולא למשמעות המופשטת והמושאלת: השפעה או תוצאה, שעליה נכתב אפילו באחד המילונים ש'איננה תקנית', למרות שלא ברור מהיכן נובעת הקביעה הזו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >