שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
586
חוה בראון שואל/ת: המילה 'מוסך' קיבלה את שמה מהמילה 'סיכה', אולם הסיכה היא רק אחת הפעולות שמתבצעות במוסך, ולאו דווקא החשובה בהן. עיקר הפעילות היא סביב התיקונים דווקא. איך המילה 'סיכה' דווקא זכתה בבכורה, והאם נשקלו חלופות לשם זה?
רוביק עונה:
המילה 'מוסך' לא נגזרה מהמילה 'סיכה' ומן השורש סכ"ה, אלא מהשורש סכ"ך הקשור בכיסוי. זאת מאחר שהיא מבנה מקורה, מעין סככה. על כן יש לומר ברבים מוסַכִּים.
587
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה מוּסָר? מאיר ידידי מוסיף ביחס לצירוף 'מוסר כליות': תפקיד הכליות להפריש שתן. האם זהו מקום ראוי ומכובד לשכן בו את המוסר? אולי הכליות, מהמשפט: מוסר כליות, הן לא הכליות של ימינו, אלא איבר אחר בגופנו בו יאה ומכובד לשכן את המוסר?
רוביק עונה:
מקור המילה 'מוסר' במקרא, שם היא מופיעה 50 פעם. המילה גזורה מן השורש יס"ר, ומעידה שמוסר פירושו תוכחה, נזיפה על התנהגות לא ראויה. ביחס לכליות הנקשרות למוסר, אין כל סיבה להניח שהכליות מן המקרא אינן הכליות של ימינו. הקדמונים הכירו היטב את האיברים הפנימיים של האדם, בין היתר בעקבות שחיטת בעלי חיים שגם כליותיהם נזכרות במקרא. הכליות אמנם משמשות להפרשת שתן, אבל התפקיד הזה נכבד בהחלט, ומי שכליותיו נפגעו יודע זאת על בשרו. ההסבר המתבקש לבחירה בכליות הוא שכאשר הן כואבות או תפקודן משובש האדם סובל ייסורים קשים, ככתוב "ייסרוני כליותיי".
588
ניצה טשר שואל/ת: מה מקור המילה לפתן, למעדן פירות, קומפוט?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד אך היא עברה גלגולי משמעות. ביסודה עומד הירק לֶפֶת, שהיה בימי התלמוד שם כולל לירקות שונים, שבאמצעותם מתבלים או מעשירים את הלחם, ומכאן הצירוף 'ללַפֵּת את הפת'. 'לפתן' בלשון חז"ל היא תוספת ירק המתבלת את הלחם. בעברית החדשה היא הרחיבה את משמעותה לקינוח העשוי מפירות.
589
מאיר שואל/ת: מה מקורה של המילה פַּיְלָה?
רוביק עונה:
פיילה היא מילה בלדינו במשמעות גיגית, בעקבות מילה זהה בספרדית. העקבות מוליכים אל המשנה, שם נאמר במסכת סוטה "היה מביא פְיָילי של חרס חדשה".
590
זאב דפני שואל/ת: כילד למשפחה פולנית הרביתי לשמוע מהורי וסבַי את הצליל "שָה" בשין ימנית לצורך של הרגעה או השתקה. רציתי לשאול האם אתה יודע מה מקורו של הביטוי? האם זהו גלגול של "שרַיי נישט" שגם אותו שמענו רבות?
רוביק עונה:
שה היא מילה אונוטפואית המחקה את הדרך האינסטינקטיבית שלנו להשקיט מישהו. מכאן שששש, שוש, וכן שָה, האופיינית לדוברי יידיש.
591
אייל אופק שואל/ת: מה מקור המילה זיפזיף?
רוביק עונה:
זיפזיף הוא חול ים המשמש לבניין. מקורו בערבית: זִפְזִף, אולי בעקבות אַלְזִפְזָאף, חסר המשקל.
592
נתן שואל/ת: מה מקור המילים שלילי, שלילה, שליליות. האם יש לזה קשר למילה שלל, כמו בביטוי "כמוצא שלל רב"?
רוביק עונה:
ככל הנראה יש כאן גלגול משמעויות של השורש של"ל. במקרא הפועל שלל משמש ברוב הופעותיו במשמעות בזז, גזל רכוש בעת מלחמה, כמו גם שם העצם שלל. בשני מקרים פירושו השמיט או הסיר. משמעות זו היא הבסיס למילה שלילה המופיעה בימי הביניים, ופירושה הסרה של דבר מה, קביעה שדבר מה אינו ראוי או רצוי, שהיא המשמעות הידועה לנו. מכאן נוצר בעברית החדשה שם התואר שלילי.
593
נדב שרי שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המילה מזוזה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בספר שמות ומשמעותה הקורה הניצבת של פתח הבית: למטה מפתן, למעלה משקוף, בצדדים מזוזות. בלשון חכמים זכה הגליל העוטף פסוקי מקרא קדושים ונקבע בקורת הדלת מזוזה, על שם הקורה הניצבת עליה הותקן. ניכרת כאן השפעה אכדית, שם nazazu הוא לעמוד, manzazu – קורת הפתח (מה שניצב).
594
אזרחית מודאגת שואל/ת: מהיכן באה המילה מקלדת?
רוביק עונה:
'מקלדת' עברה תהליך מרתק של מעברים בין שפות ורובדי שפה. ראשית דרכה במילה היוונית cleydos שפירושה מפתח. היא אומצה בארמית במילה אקלידא, שפירושה מפתח. בהשפעת מילה זו נוצר בלשון חכמים השורש קל"ד, והפועל הקליד, שפירושו: פתח. כאשר חיפשו המחדשים מילה עבור מנענעי הפסנתר בחרו במילה קליד, וזאת העקבות הקליד הארמי-עברי, ומשמעותו הארמית-יוונית מפתח. זאת בעקבות השם שניתן למנענעי הפסנתר באנגלית – key. השם מופיע במילון למוזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1955. כאשר החלו להשתמש במחשבים לא נקלטה קליד במשמעות מקש הסימנים, אבל המילה העברית עבור keyboard נוצרה מן השורש קל"ד: מקלדת.
595
גיורא שואל/ת: היום שמעתי שאיזשהו חוקר טוען שמקור המילה ספק (doubt) הוא כך: כשדייגים לא היו יודעים מה עומק המים, הם היו קושרים משקולת קטנה לחוט, ומטילים למים כדי לבדוק את עומקם. המשקולת לפי הסברו נקראה בימי קדם 'ספק'. נשמע מוכר? הגיוני?
רוביק עונה:
מאחר שמקור המילה 'ספק' המופיעה בלשון חכמים אינו ידוע כל השערה אפשרית. הרעיון של החוקר הנ"ל אינו מוכר לי והוא אינו הגיוני במיוחד. תהליך העברת המשמעות ממשקולת הדייגים אל מונח מופשט כמו 'ספק' המתייחס לתחושות ואמונות הוא מפותל ומפוקפק. ואם אכן 'ספק' היא משקולת דייגים אשמח לדעת באיזו שפה, והיכן זה מתועד.
596
ברכה שואל/ת: זה זמן שאני שומעת את הפועל 'לתעדף' ואת שם הפעולה 'תעדוף'. האם מדובר בשורש תנייני? ואם כן, מהו השם המתווך, שהתי"ו שימשה בו מוספית?
רוביק עונה:
אכן זהו שורש תנייני, אבל הוא אינו נשען על שם עצם מתווך אלא על הוספת ת' תחילית לשורש קיים, בדומה לשורשים תניינים רבים אחרים: תפעל, תשאל ועוד. השם אליו מתייחס החידוש הוא העדפה. 'תעדוף' הוא העדפה מוסדית ומכוונת, המשרתת תהליכים מערכתיים ולוגיסטיים.
597
אריק רז שואל/ת: מה מקור המילה 'דמאן', שפירושה מכירה או קנייה של פירות או ירקות על העץ, טרם הבשלתם?
רוביק עונה:
המילה היא ערבית: דַמָאן בערבית פירושה ערבות או ערבון. מַחְדוּד אִד-דַמָאן - בערבון מוגבל. התשלום עבור הפרי הוא מעין ערבות של הקונה לכך שירכוש אותו לאחר ההבשלה.
598
איריס שואל/ת: מה מקור המילה 'מליאן'? האם היא נגזרה מ'מיליון'?
רוביק עונה:
'מליאן' פירושה בערבית מדוברת 'מלא', לצד הצורה המוכרת בסלנג הישראלי 'מלאן', כשהכוונה שהאדם מלא בכסף. הדמיון למילה מיליון, הנהגית בערבית מַלְיוּן הוא מקרי. מיליונר בערבית נהגה בדרך הדומה לעברית.
599
דני שואל/ת: האם יתכן שהשם סמאל (=הרוע או השטן בספרות תורנית קבלית) נגזר משורש שמאל (=שאינו ימין), שהרי שמאל בספרות הקבלה מסמל משהו שאינו טוב?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא ש'סמאל' הוא הרכב של המילים סם+אל, כלומר, הרעל של האל, אם כי ייתכן שיש כאן מדרש מאוחר. השל"ה מן המאה ה-16 כותב: "עניין 'סמאל', 'סם' רע, 'אל' טוב". המילה סמאל מופיעה לראשונה במדרשים, הרבה לפני שנכתבה ספרות הקבלה, ואין להניח שהמקור הוא במילה 'שמאל'.
600
דניאל גנור שואל/ת: מה מקור המילים 'צמרמורת' ו'מצמרר'? האם יש להן קשר לצֶמֶר?
רוביק עונה:
אין קשר בין' צמר', המקבילה למילה הארמית עמר, לבין 'צמרמורת' מן השורש צמ"ר, הקרוב לפועל הארמי צמר. פירושו של הפועל הוא התחמם והתלהב, ומכאן המילה הארמית צמרמורין: התרגשות ורעדה, וכמובן המילה המשנאית צמרמורת, במסכת נדה. הפעלים צמרר (ומכאן מצמרר) וכן 'הצטמרר' נוצרו בעברית החדשה.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >