שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
586
עפרה הדר שואל/ת: מה מקור המילה מספריים?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד. בדינים העוסקים בגזיזת השיער מוזכרים המספריים ככלי גזיזה, לצד 'מספרת', ובכמה מההלכות נקבע שמותר להתגלח בתער – אך לא במספריים.
587
אלון יודקובסקי שואל/ת: מה מקור הכינוי הצה"לי לחייל צעיר 'צ'ונג'?
רוביק עונה:
למקור הכינוי כמה השערות. האחת, הנראית לי סבירה, שמדובר בשיבוש של המילה האנגלית young שפירושה צעיר, והיא משמשת גם בצבא האמריקני ככינוי לחייל חדש. אפשרות נוספת היא שיש כאן קריצה לפועלים סיניים העוסקים במלאכות שאיש אינו רוצה לעשות. למילה גם נוצרו ראשי תיבות, 'צעיר ונוטף גרבר', אך אין ספק שאלה נוצרו בדיעבד ואינם מקור הכינוי.
588
דני ב. שואל/ת: בישעיהו מ"ז 13 משתמש הנביא בביטוי "הוברי שמים". מהיכן באה המילה 'הוֹבר'?
רוביק עונה:
'הובר שמים' על פי הפרשנות המקובלת הוא אצטגנין. למקור המילה שני הסברים. האחד, שזהו פועל עצמאי הקרוב לפועל הערבי הַבַּרַ שפירוש חילק לחלקים, ומכאן שההוברים מחלקים את השמים לחלקים על פי המזלות. האפשרות השנייה שהמילה נגזרה מן השורש הב"ר במשמעות ביטא, דיבר, דייק בדיבור, שממנו נגזרה המילה הברה. הוברי שמים הם כאן אלה האומרים דברים מדויקים על מה שמספרים לנו הכוכבים.
589
דניאל גנור שואל/ת: מה מקור המילה ריצ'רץ'?
רוביק עונה:
המילה סתומה מעט, אבל העקבות מוליכים אל הגרמנית, שבה Ritz פירושה סדק או חריץ. מכאן אפשר שהמילה התפתחה בסלנג גרמני, בדומה ל-Zickzack (שממנה התגלגלה המילה העברית זיגזג), וגם בה יש מעתק של צ רגילה לצ' המשמשת במילים כמו צ'ופר, צ'יפס וכדומה. יתכן גם שהמילה התפתחה בישראל בהשפעת הגרמנית, בהתייחסות לפועל רוץ הקשור לפעולת הרכיסה: ריץ-רץ.
590
אבנר כהן שואל/ת: מה מקור המילה "אצווה"?
רוביק עונה:
מקורה במילה הארמית אצוותא שפירושה מערכת כיכרות לחם המונחות יחד בתנור. בעברית החדשה היא הורחבה למערכת פריטים מחומרים שונים ולשימושים שונים המונחים זה לצד זה, כגון בתחום התרופות, התחבורה, הכימיה והמחשבים, בדרך כלל כתרגום למילה האנגלית רבת השימושים batch.
591
רות צור שואל/ת: מה מקור המילה 'נִטְרָק'?
רוביק עונה:
טרק הוא פועל ארמי-תלמודי שפירושו נעל את הדלת. בערבית טַרַקַ פירושו דפק. בלשון ימי הביניים מופיעה הצורה טֵרֵק, גם היא במשמעות סגירה או נעילה. השימוש בעברית החדשה, המשלב סגירת הדלת בדפיקה, משמש מאז תחיית הלשון.
592
אלישע פרוינד שואל/ת: וויכוח ניטש בין תלמידי הקורס לערבית ספרותית בבר-אילן. מה מקור המילה "פיספוס" שבלשון הדיבור משמעה החטאה. לדעתי זו השאלה ללשון הדיבור מהמילה בלשון חז"ל במסכת נזיר (לפספס – לפזר, להפריד). סטודנט אחר סבר שהמקור הוא תצלילי מערבית, צליל "פסס – פסס", שנועד להסיח את דעת היריב. מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי היא שאין לנו מושג איך נולד הפועל לפספס. הוא בוודאי לא בא מן המקורות שאין להם כל השפעה על הסלנג הישראלי, אבל גם הערבית אינה מסייעת. פַספוס במשמעות ילד קטן הוא מן המילה הערבית פֻספוס שפירושה פשפש, ולא נראה שיש כאן קשר להחטאה או החמצה. לגבי רעיון הצליל, הוא הגיוני, אך קשה למצוא לו הוכחה כי הוא אינו קיים בצורת פועל בערבית.
593
בתיה שואל/ת: מה המקור של הפועל 'לנטרל'? האם מקורו מהשפה הלטינית?
רוביק עונה:
הפועל נגזר מהמילה הלועזית נייטרלי הקרובה בהגייתה להגייה הרוסית, והיא מצויה במימושים שונים בשפות נוספות כגון אנגלית וצרפתית. מילה זו התגלגלה מן המילה הלטינית neuter, שממנה התגלגלה המילה האנגלית neither, המתייחסת למה שהוא נטול מין (בהיבט הדקדוקי), חיבור המילים ne במשמעות לא ו-uter במשמעות או (either).
594
מאיר שואל/ת: מה מקור המילה גוץ?
רוביק עונה:
'גוץ' היא מילה ארמית תלמודית שפירושה קצר, והיא נקשרת למילים ופעלים בארמית ובשפות שמיות נוספות הנקשרים לחיתוך. גוץ במקורו הוא אם כן "חתוך". במסכת שמחות שבמסכתות קטנות נכתב על כך שהקב"ה קובע כמעט את כל המאפיינים של הרך הנולד בעודו טיפה: "מיד גוזר הקדוש ברוך הוא עליו אם חלש יהיה או גיבור, אם זכר אם נקבה, אם עשיר אם עני, אם נאה אם מכוער, אם ארוך אם גוץ, אבל אם צדיק אם רשע אינו גוזר".
595
אפי שואל/ת: האם 'חרמן' היא מילה בעברית תקנית?
רוביק עונה:
'חרמן' היא מילת סלנג ולכן בהגדרתה היא 'תת-תקנית'. המקבילה לה היא בשפה הספרותית 'רודף זימה' או 'שטוף זימה'. מקור המילה בערבית הספרותית: חִרְמָאן שפירושה געגועים למגע מיני. יתכן שיש כאן גם השפעה של המילה בערבית מדוברת חַ'רְמָאן שפירושה בלתי יציב.
596
רועי שואל/ת: מהו המקור של המילה 'אולם' במשמעות אֲבָל?
רוביק עונה:
המילה במשמעות זו מופיעה במקרא 19 פעמים, מרביתן בספר איוב, אך גם בספרים מוקדמים יותר. יתכן שהיא גלגול של המילה האכדית אֶלַּמוּ שפירושו מול, לעומת.
597
שרית מאירי שואל/ת: לדעת מה מקור המילה 'בוניה'. אני משתמשת בה כדי לתאר נפיחות על העור כתוצאה ממכה. לדוגמא: תינוק שקיבל מכה בראש, אני אומר לו: איזה בוניה יש לך. פתאום הבנתי שאין לי מושג מאיפה אני מכירה את המילה, ומסקרן אותי לדעת מה המקור שלה.
רוביק עונה:
האמת, גם לנו אין מושג, והביטוי אינו מוכר או מצוי במילונים. יש למישהו רעיון?
598
רוחייה נסאר שואל/ת: מה המוצא של המילים 'מרתון סטנד אפ מטורף', ומה הן המשמעויות שלהן, והאם משתמשים בהן כמילות סלנג?
רוביק עונה:
לכל אחת מהמילים בצירוף מקור אחד. 'מרתון' היא במקורה ריצת 42 ק"מ שהורחבה בלשון התקשורת והדיבור למשמעות אירוע מתמשך. 'סטנד אפ' הוא השם האנגלי למופעי יחיד הבנויים על אלתור ותקשורת עם קהל, בעברית: מִצְחָק. 'מטורף 'פירושה משוגע, והמילה הורחבה בלשון הדיבור למשמעות חיובית: מרתק, מעורר, מסעיר וכדומה.
599
שמעון רומח שואל/ת: מה מקור המילה אורבאני (עירוני)?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא בשפות אירופה, כגון אנגלית urban. המקור הוא בלטינית: urbanus, של עיר, בעקבות urbs במשמעות עיר.
600
חיה רולף שואל/ת: מה מקורה הלשוני של המילה 'כשר', ומתי החל השימוש בה?
רוביק עונה:
'כשר' היא מילה משנאית-תלמודית נפוצה, המתייחסת לכל דבר המוגדר על פי ההלכה ראוי ונכון. היא מתייחסת כמובן לתחום המזון והטיפול בו, אבל גם לענייני גט, עדים, הלכות שבת ועוד. השורש כש"ר הוא שורש מקראי מאוחר בהשפעה ארמית, המופיע רק באסתר ובקהלת, בפועל בבניין קל: "וכשר הדבר בפני המלך", ובמילה 'כשרון' בספר קהלת.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >