שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
601
גיורא שנר שואל/ת: תמיד חשבתי מאז הייתי ילד שהמילה 'צפון' היא כי השמש צפונה שם. עוד סברתי כי הדרום נקרא כך כי שם השמש 'דרה'. האמנם כך?
רוביק עונה:
'צפון' אכן נגזרה מהשורש צפ"ן, והכוונה היא לאזור הנסתר או האפל, לאו דווקא בהקשר למיקומה של השמש, שהרי היא נעה - בעיני בני האדם כמובן - ממזרח למערב. מקור המילה 'דרום' אינו ידוע, אך גם כאן אין לטעון שהשמש דרה בדרום דווקא.
602
אודי שואל/ת: מה מקור המילה כפתור, ומדוע למילה שימושים שונים בין השאר בביגוד, מכשירי חשמל, חפצי נוי וכו'?
רוביק עונה:
המקור במקרא. בצירוף "כפתור ופרח", כפתור הוא הניצן ממנו יוצא הפרח. בספר עמוס כפתור הוא כותרת של עמוד. כפתור הוא גם שם מקום, שאותו נוהגים לזהות עם כרתים. המשמעות הנוספת של כפתור כחלק מן הבגד משמשת בעברית החדשה, וזאת ככל הנראה בהשפעת שפות אירופה. אליעזר בן יהודה מגדיר במילונו את הכפתור במשמעותו הבוטנית, אך קושר אותו לכפתור המוכר לנו: "דבר עבה קצת עגול, כמו מה שמתהווה בצמחים שמקום שיציץ שם הציץ או יסתעף הסעיף". בן יהודה מציג את המילים המקבילות במשמעות הבוטנית באנגלית, גרמנית וצרפתית. המילה הצרפתית היא bouton, שהיא גם ציץ הפרח, וגם כפתור הבגד, ומכאן button באנגלית. מכאן שהכפתור הצרפתי יצר את שם כפתור הבגד על פי דמיונו לכפתור הפרח. השימוש הורחב למתג החשמל בצרפתית ובאנגלית, ומכאן גם לעברית, על פי הצורה העגולה של חלק ממתגי החשמל.
603
נוני שואל/ת: מה לפרנק [צרפתי] ולבני עדות המזרח?
רוביק עונה:
מקורו של הכינוי האתני 'פְרֵנְק' שהושמע בפי אשכנזים כלפי ספרדים כבר במחצית הראשונה של המאה הקודמת, הוא במילה הספרדית francos. העניין נראה אכן תמוה שכן פרנקוס – צרפתים, מרמז שהם אשכנזים. המקור לשימוש עתיק ויש בו פרדוכס היסטורי, שכן הוא נוצר בקרב בני עדות המזרח, שמאז ימי הביניים כינו כך את יוצאי ארצות אירופה. היהודים הספרדים שהגיעו לארץ ישראל מספרד ומהבלקן ובארץ נקראו פרֶנקוס. האשכנזים דוברי היידיש הפכו זאת למילת גנאי.
604
משה בן משה שואל/ת: מה מקור השם כבש המטוס?
רוביק עונה:
כבשׁ המטוס, כמו גם כבש האונייה, הם המדרגות המובילות אל המטוס או האונייה. המילה מופיעה פעם אחת במקרא במשמעות מדרגה, בספר דברי הימים: "וכֶבֶשׁ בזהב לכיסא מאחזים".
605
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילה מתכון?
רוביק עונה:
המילה היא חדשה, משנות השלושים של המאה הקודמת, והיא מופיעה לראשונה במילוני ועד הלשון במילון לכלכלת בית משנת 1938. היא חודשה בשורש תכ"ן, ובהשפעת המילה המקראית מתכונת.
606
בת שבע שואל/ת: מהו מקור המילה 'סלון'?
רוביק עונה:
המקור הוא באיטלקית: salone, אולם גדול, בעקבות sala, אולם. מכאן עברה המילה לצרפתית בהגייה שלה אנחנו רגילים: salon, במשמעות חדר האורחים. באנגלית saloon משמש בעיקר לאולם למטרות מיוחדות, כמו אולם ביליארד.
607
מאיה שואל/ת: מהי האטימולוגיה של האיבר לבלב?
רוביק עונה:
'לבלב' נוצרה בעקבות המילה הערבית המקבילה לַבְּלָאבּ. המילה מופיעה במילון בן יהודה ומחדשה הוא אהרון מזיא. בן יהודה מציין שאין במקורות שם לאיבר הזה, ובספרות מאוחרת יחסית הוא נקרא הכבד הלבן. כמו כן הוא נקרא יותרת הכבד, ושמות נוספים.
608
עוזי שואל/ת: מה המשמעות המילולית של המילה 'אינסולין'?
רוביק עונה:
מקור שמו של ההורמון אינסוּלין הוא במילה הלטינית insula שפירושה אי. הקשר בין ההורמון לבין 'אי' קשור למגלה האינסולין, לנגרהאנס, שגילה את מה שקרוי "האיים של לנגרהאנס": the islets of Langerhans, שהן הרקמות המייצרות את האינסולין. המונח Islets – איים - מתייחס בתחום האנטומיה לרקמות המתקיימות במבודד ללא קשר לרקמות אחרות. האינסולין הועתק גם לשמו של המוצר המלאכותי המחקה את פעולת האינסולין, ומאפשר לחולי הסכרת לאזן את רמת הסוכר בדם.
609
גד שואל/ת: מה מקור המילים חולצה ומכנסיים. האם אלו מילים תנכיות, ואם לא איך נקראו בגדי הלבוש בתנ"ך?
רוביק עונה:
'מכנסיים' היא מילה מקראית, המופיעה חמש פעמים במקרא, במשמעות הדומה לשימושה היום, אך תמיד בסמיכות, כגון 'מכנסי בד'. 'חולצה' היא מילה שחידש יוסף קלויזנר, בעקבות חלק הגוף 'חלציים'. במקרא לא מעט שמות בגדים, כגון שמלה, מעיל, אדרת ועוד.
610
מירב שואל/ת: מאיזו שפה שמית לקוחה המילה ׳עץ׳? מהם שורשיה?
רוביק עונה:
למילה עץ מקבילות בשורה של שפות שמיות כגון ארמית, אוגריתית, אתיופית ואכדית. מכאן שמדובר במילה שנוצרה בעומק השפות השמיות הקדומות. 'עץ', כמו מילים רבות אחרות במקורות, היא מילה שאין לה שורש. נוספו לה סיומות כמו 'עֵצָה' המקרא ו'עֵצִי' בימי הביניים, אך לא נוצר פועל.
611
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילה גרעפס?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש: גרעפץ, גיהוק; גרעפצן: לגהק.
612
חדוה שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה וטרן?
רוביק עונה:
וֶטֶרָן במשמעות ותיק הגיעה לאנגלית דרך הצרפתית, מן המילה הלטינית veteranus, בעקבות המילה vetus שפירושה זקן.
613
דרורי הנדלסמן שואל/ת: האם המילה ספורט נוצרה ונוצקה משם העיר ספרטה, שהאמינה כל כך בספורט?
רוביק עונה:
אין קשר בין ספרטה לבין ספורט, מה גם שהאתונאים העריכו מאוד ספורט. המילה היא קיצור של disport, מילה אנגלית ארכאית שפירושה בילוי או הנאה. המילה התגלגלה דרך צרפתית מלטינית, מן הפועל המורכב des+partare, שפירושו להזיז הצידה, משמע, להסיח את הדעת.
614
בן יוסף שואל/ת: מה מקור הפעלים 'לפקשש' ו'להתפקשש'?
רוביק עונה:
המקור הוא כנראה מערבית, שם אִפְקֵשׁ פירושו שלומיאל.
615
יצחק מלר שואל/ת: מקור המילה איפרכיה?
רוביק עונה:
המקור הוא יווני, במשמעות מחוז שלטוני, והמילה נשמעת כמעט כמו במקור: eparchia, ובאנגלית eparchy. המקור היווני מורכב משתי רכיבים: epi, על, archia, שלטון.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >