שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
631
אורי פנקס שואל/ת: מהו מקור-המלה 'פונדק'? במילון אבן-שושן מצאתי אזכור למקור יווני, אך נתקלתי גם בטענה כי מילים קרובות מופיעות בערבית ובפרסית, ומשם התגלגלו לשפות אחרות. מהו, אפוא, המקור?
רוביק עונה:
המקור הוא יווני, ופירושו: "מקבלים הכל" או "הכל מתקבל". המילה היוונית היא pandakos, מארח, ומילולית: מקבל כל אדם: pan פירושו כל, dakos – בעקבות הפועל היווני לקבל. מאחר שהיוונית היא שפה הודו-אירופית ייתכנו כאן השפעות פרסיות. למילה אין מבנה ערבי והערבית ודאי אינה מקורה.
632
גיא דומוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'שלשום'?
רוביק עונה:
'שלשום' מופיעה 24 פעמים בתנ"ך, אבל רק בצירוף 'תמול (או אתמול)-שלשום. המילה היא הלחם (הרכבת מילה אחת משני בסיסים) של שלוש+יום, אחד המקרים הנדירים של הלחם בשפת המקרא.
633
בלה שור שואל/ת: מה מקור המילה טוקופוביה?
רוביק עונה:
tokophobia, חרדת היריון או חרדת לידה, מורכבת משתי מילים שמקורן יווני – toko, לידה, phobia – חרדה, פחד.
634
שרון פאול שואל/ת: מה המקור למילה לעגוב?
רוביק עונה:
הפועל לעגוב הוא פועל מקראי. הוא מופיע שבע פעמים במקרא, רובן בספר יחזקאל ומשמעותה שם שלילית, בהקשרים של זנות ופילגשות.
635
דוד כולב שואל/ת: מה מקור המילה מאפרה?
רוביק עונה:
המילה 'מאפרה' חודשה בהשפעת המילה האנגלית ash tray (מגש אפר), וכן גרמנית – Aschenbecher (גביע אפר). המילה הוצעה בדיון בוועד הלשון על ידי ישראל איתן בשנת 1908, והוגדרה "כלי לנפץ לתוכו את אפר הסיגריות". ואולם, קורא של העיתון "השקפה" קובע שהמילה מופיעה במילון כיס של יהודה גור (גרזובסקי) כבר בשנת 1907.
636
שוהם שואל/ת: אני וחברה התערבנו על מקור הקללה "אמה" (או "עמה", לא יודעת איך כותבים). אני ניחשתי שמקורה בערבית והיא חשבה שהמילה באה מהביטוי "בור ועם הארץ". אשמח שתגיד לי מה התשובה הנכונה.
רוביק עונה:
ל'עמה' שתי משמעויות בסלנג, ומקור שתיהן בערבית: טיפש ומוגבל וכן כבד ראייה. אַעְמַא או עַמָא פירושו עיוור, ומכאן שיר שהושר בתנועות הנוער "עמא יש לו תבלול על העין". עַאמִי הוא מי שאינו יודע קרוא וכתוב, ומכאן משמעות הטיפש או הבור.
637
עדן שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה פלאנג' - גוף החימום של הדוד.
רוביק עונה:
פלאנג' היא מילה אנגלית, flange, שפירושה אוגן: שולי כלי, או טבעת המקיפה שולי חלק מסוים. פלאנג' אינו שמו של גוף החימום, אלא כיסוי הפלסטיק המכסה ומגן על גוף החימום והתרמוסטט בדוד.
638
אלון בנך שואל/ת: מה מקור המילה צפריר? האם היא הגיעה מהארמית, צפרא, או שמא מהיוונית העתיקה, שממנה גם המילה האנגלית zephyr מגיעה?
רוביק עונה:
'צפריר' נוצרה בימי הביניים בהשפעת המילה הארמית-תלמודית צפרא, בוקר. צפריר היא רוח בוקר, zephyr היא רוח מערבית קרירה ונעימה, אך המקור אינה זהה. המילה האנגלית היא גלגול שמו של האל היווני zephuros, אל הרוח המערבית. יתכן שמחדשי המילה בימי הביניים הכירו את המקור היווני והתייחסו גם אליו.
639
יוסי שואל/ת: מי וכיצד חידש את המילה "תעשייה"?
רוביק עונה:
שם המחדש אינו ידוע, אך 'תעשייה' הופיעה בעיתונות העברית בעשור הראשון של המאה הקודמת. בעיתון המעורר משנת 1906 נכתב: "לה יש כבר שוּקים לתעשייה שלה". יצחק בן צבי חידש כמה שנים לאחר מכן את שם התואר 'תעשייתי'.
640
דור שואל/ת: לקראת החורף, מה מקור המילה מרזב? תמיד הייתי בטוח שזה מלשון מר: טיפה + זב: נוזלת, אולם לאחרונה ראיתי שבערבית אומרים "מראזיב". אז מה המקור? בני לשם מוסיף: בטור שעסק בגשמים בעניין הגשמים כתבת על 'גִשמה' שהיא צינור להולכת מי גשם. מה ההבדל, אם כך, בין גשמה ובין מרזב?
רוביק עונה:
'מרזב' חודשה על בסיס המילה הארמית מרזבא, ובהתייחסות למילה הערבית מִרְזַבּ, ובריבוי שבור – מראזיבּ. השורש המקורי הוא זר"ב שפירושו זרם, ויש כאן שיכול אותיות קדום. 'מר זב' הוא מדרש לשון נאה אבל זה אינו מקורה של המילה. 'גִשמה' היא אכן מרזב, אך כמעט שאין משתמשים במילה.
641
אילן שואל/ת: מה מקור המילה נקניק?
רוביק עונה:
'נקניק' חודשה על ידי בן יהודה בעקבות המילה הארמית נוקַניקה, שמקורה ביוונית ולטינית: לוקניקה, סוג נקניק שיוצר במחוז לוקניה.
642
אורן שואל/ת: מה מקור המילה כלומר?
רוביק עונה:
'כלומר' מופיעה בתלמוד פעמים רבות. היא מורכבת ממילית היחס כ- המשמשת לדימוי, ומשם הפועל לומר (מן הפועל אמר), ופירושה המלא "דומה שזה מה שנאמר".
643
מיכאל רובין שואל/ת: חיפשנו כל המשפחה ולא הצלחנו למצוא מדוע קוראים למזלג, מזלג. מצאנו את כל האזכורים בתנ"ך וכד', אבל לא את ההסבר לשם עצמו.
רוביק עונה:
המקור הוא בתנ"ך, שם היה המזלג סוג של קלשון. בעברית החדשה תפסה המילה קלשון את מקומה, ומזלג התפנתה לשרת את האוכלים בשעת הסעודה. בערבית מופיעה המילה מזלאג' ופירושה בריח. הקלשון התלמודי נקרא גם בשיכול אותיות מלגז, ומכאן אומץ לכלי החקלאי מלגזה.
644
שחר זיו שואל/ת: מה מקור המילה ״מילגה״?
רוביק עונה:
מילגה היא בעברית החדשה, אך היא נגזרת מהמילה התלמודית מְלוג, שפירושה קרן שאפשר להנות מפירותיה אך לא בקרן עצמה, או בהקשר התלמודי בנכסים כמו צאן ובקר. מכאן "נכסי מלוג", לעומת "נכסי צאן ברזל" שבהם אפשר להשתמש גם בקרן.
645
מירב שואל/ת: האם ה"דקה" של האבחנה הדקה היא דקה כמו להב הסכין (חדה כתער), או שמקורה ב"מדויקת"?
רוביק עונה:
הפירוש התלמודי המקורי של המילה דק הוא קטן, ומכאן 'בהמה דקה' – בהמה קטנה, כמו כבשה או עז. אבחנה דקה היא אבחנה בפרטים הקטנים, דקה בשעון היא גלגול של minuta – קטנה. לכל אלה אין קשר לדיוק, שמקורו ארמי ומכאן גם המילה הכה ישראלית-יהודית 'דווקא'.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >