שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
646
בני לשם שואל/ת: מה מקור המילה 'חופש'? האם לשורש 'חפ"ש' יש הוראה נוספת לזו המוכרת לנו?
רוביק עונה:
המילה 'חופש' מופיעה פעם אחת במקרא, בצירוף 'בגדי חופש', ומשמעותה שם אינה ברורה. רד"ק מפרש: "בגדים יקרים הראויים לחופשי ולבן חורין". המשמעות המוכרת לנו, חופש במובן חרות, נובעת משימוש חד פעמי במקרא. שם מדובר על שפחה נחרפת ש"חופשה לא ניתן לה", והיא "לא חוּפָּשָׁה". כאן 'חופשה' והן 'חופָשה' (ניתן לה חופש) הם במשמעות המקובלת היום. באוגריתית 'חפּש' הוא חייל וגם 'איש חופשי'.
647
דניאל גנור שואל/ת: מה מקור המילה 'סינטה' (חלק בבשר)?
רוביק עונה:
כל החיפושים מוליכים למסקנה נחרצת: סינטה הוא מונח ישראלי, גירסה מקומית של הנתח המוכר sirloin המוגש במסעדות ברחבי העולם. העקבות מוליכים אל יוצאי הארצות הדוברות ספרדית וכנראה ארגנטינה בראשן, שכן המקור הוא ספרדי: cintura פירושה בספרדית מותן, שהוא חלק הגוף ממנו מובא הנתח.
648
ירחמיאל שואל/ת: מה מקור המילה 'פחזנית' כשם למאפה האוורירי הממולא בקרם?
רוביק עונה:
המילה חודשה בשנות השלושים, כתרגום למונח האנגלי cream puff. המילה puff מתייחסת לנוהגה של הפחזנית להתנפח באפייה, ואולי מכאן מקור השם ה הביקורתי למדי. בגרמנית קרויה הפחזנית Windbuetel, שקית רוח. ובלי קשר, או אולי עם קשר, Puff בגרמנית פירושה בין היתר בית בושת.
649
שי שואל/ת: מה מקור המילה 'קיטוֹר', בהקשר לאדים ועשן?
רוביק עונה:
המילה קיטור מופיעה ארבע פעמים במקרא, בספר בראשית ובספר תהילים, ופירושה העלאת אד או עשן. היא נקשרת לפועל המקראי קיטר, העלה אד או עשן, ולקטורת, העשן העולה מן המזבח ומפיץ ריח ניחוח. בעברית החדשה השימוש במילה קיטור מתייחד למכונות המונעות באמצעות אדי מים רותחים.
650
רוני איציק שואל/ת: מה מקור המילה 'קפצונים'? צרפתית? ערבית?
רוביק עונה:
המקור הוא באנגלית. cap פירושו באנגלית מכסה או פקק. הקפצונים מופעלים על ידי לחיצה על מעין פקק הטבוע על סרט ויוצר קול נפץ, ומכאן גם השם 'אקדח פקקים'. ההרחבה ל'קפצון' היא ישראלית, ומתייחסת לפעלים אסוציאטיביים כמו 'ניפץ' ו'קפץ'.
651
רון שואל/ת: מה מקור הפועל להסתלבט?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל הערבי אּסְתָלְבָּת', שפירושו להתמהמה, להשתהות, לאַחֵר. השמטת הא' אופיינית לערבית המדוברת.
652
עפרה הדר שואל/ת: מה מקור המילה מספריים?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד. בדינים העוסקים בגזיזת השיער מוזכרים המספריים ככלי גזיזה, לצד 'מספרת', ובכמה מההלכות נקבע שמותר להתגלח בתער – אך לא במספריים.
653
אלון יודקובסקי שואל/ת: מה מקור הכינוי הצה"לי לחייל צעיר 'צ'ונג'?
רוביק עונה:
למקור הכינוי כמה השערות. האחת, הנראית לי סבירה, שמדובר בשיבוש של המילה האנגלית young שפירושה צעיר, והיא משמשת גם בצבא האמריקני ככינוי לחייל חדש. אפשרות נוספת היא שיש כאן קריצה לפועלים סיניים העוסקים במלאכות שאיש אינו רוצה לעשות. למילה גם נוצרו ראשי תיבות, 'צעיר ונוטף גרבר', אך אין ספק שאלה נוצרו בדיעבד ואינם מקור הכינוי.
654
דני ב. שואל/ת: בישעיהו מ"ז 13 משתמש הנביא בביטוי "הוברי שמים". מהיכן באה המילה 'הוֹבר'?
רוביק עונה:
'הובר שמים' על פי הפרשנות המקובלת הוא אצטגנין. למקור המילה שני הסברים. האחד, שזהו פועל עצמאי הקרוב לפועל הערבי הַבַּרַ שפירוש חילק לחלקים, ומכאן שההוברים מחלקים את השמים לחלקים על פי המזלות. האפשרות השנייה שהמילה נגזרה מן השורש הב"ר במשמעות ביטא, דיבר, דייק בדיבור, שממנו נגזרה המילה הברה. הוברי שמים הם כאן אלה האומרים דברים מדויקים על מה שמספרים לנו הכוכבים.
655
דניאל גנור שואל/ת: מה מקור המילה ריצ'רץ'?
רוביק עונה:
המילה סתומה מעט, אבל העקבות מוליכים אל הגרמנית, שבה Ritz פירושה סדק או חריץ. מכאן אפשר שהמילה התפתחה בסלנג גרמני, בדומה ל-Zickzack (שממנה התגלגלה המילה העברית זיגזג), וגם בה יש מעתק של צ רגילה לצ' המשמשת במילים כמו צ'ופר, צ'יפס וכדומה. יתכן גם שהמילה התפתחה בישראל בהשפעת הגרמנית, בהתייחסות לפועל רוץ הקשור לפעולת הרכיסה: ריץ-רץ.
656
אבנר כהן שואל/ת: מה מקור המילה "אצווה"?
רוביק עונה:
מקורה במילה הארמית אצוותא שפירושה מערכת כיכרות לחם המונחות יחד בתנור. בעברית החדשה היא הורחבה למערכת פריטים מחומרים שונים ולשימושים שונים המונחים זה לצד זה, כגון בתחום התרופות, התחבורה, הכימיה והמחשבים, בדרך כלל כתרגום למילה האנגלית רבת השימושים batch.
657
רות צור שואל/ת: מה מקור המילה 'נִטְרָק'?
רוביק עונה:
טרק הוא פועל ארמי-תלמודי שפירושו נעל את הדלת. בערבית טַרַקַ פירושו דפק. בלשון ימי הביניים מופיעה הצורה טֵרֵק, גם היא במשמעות סגירה או נעילה. השימוש בעברית החדשה, המשלב סגירת הדלת בדפיקה, משמש מאז תחיית הלשון.
658
אלישע פרוינד שואל/ת: וויכוח ניטש בין תלמידי הקורס לערבית ספרותית בבר-אילן. מה מקור המילה "פיספוס" שבלשון הדיבור משמעה החטאה. לדעתי זו השאלה ללשון הדיבור מהמילה בלשון חז"ל במסכת נזיר (לפספס – לפזר, להפריד). סטודנט אחר סבר שהמקור הוא תצלילי מערבית, צליל "פסס – פסס", שנועד להסיח את דעת היריב. מה דעתך?
רוביק עונה:
דעתי היא שאין לנו מושג איך נולד הפועל לפספס. הוא בוודאי לא בא מן המקורות שאין להם כל השפעה על הסלנג הישראלי, אבל גם הערבית אינה מסייעת. פַספוס במשמעות ילד קטן הוא מן המילה הערבית פֻספוס שפירושה פשפש, ולא נראה שיש כאן קשר להחטאה או החמצה. לגבי רעיון הצליל, הוא הגיוני, אך קשה למצוא לו הוכחה כי הוא אינו קיים בצורת פועל בערבית.
659
בתיה שואל/ת: מה המקור של הפועל 'לנטרל'? האם מקורו מהשפה הלטינית?
רוביק עונה:
הפועל נגזר מהמילה הלועזית נייטרלי הקרובה בהגייתה להגייה הרוסית, והיא מצויה במימושים שונים בשפות נוספות כגון אנגלית וצרפתית. מילה זו התגלגלה מן המילה הלטינית neuter, שממנה התגלגלה המילה האנגלית neither, המתייחסת למה שהוא נטול מין (בהיבט הדקדוקי), חיבור המילים ne במשמעות לא ו-uter במשמעות או (either).
660
מאיר שואל/ת: מה מקור המילה גוץ?
רוביק עונה:
'גוץ' היא מילה ארמית תלמודית שפירושה קצר, והיא נקשרת למילים ופעלים בארמית ובשפות שמיות נוספות הנקשרים לחיתוך. גוץ במקורו הוא אם כן "חתוך". במסכת שמחות שבמסכתות קטנות נכתב על כך שהקב"ה קובע כמעט את כל המאפיינים של הרך הנולד בעודו טיפה: "מיד גוזר הקדוש ברוך הוא עליו אם חלש יהיה או גיבור, אם זכר אם נקבה, אם עשיר אם עני, אם נאה אם מכוער, אם ארוך אם גוץ, אבל אם צדיק אם רשע אינו גוזר".
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >