שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
661
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה מקור המילה 'אפודה'?
רוביק עונה:
מקור המילה במקרא, ופירושה אפוד: "וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן". בעברית החדשה הפך האפוד הכבד לסוודר נטול שרוולים.
662
אסף שואל/ת: מה מקורו של הביטוי 'לכבוש שער' בכדורגל? האם זה פיתוח עברי או השאלה משפה אחרת?
רוביק עונה:
ככל הנראה זהו פיתוח עברי, ומוקדם ביותר. בעיתון דבר מיום 7.4.1933 (!) נכתב כי "הפועל התחיל בצורה יפה וגם כבש שער". החלופה 'הבקיע שער' מופיעה החל משנות הארבעים. השפה הבלעדית שהשפיעה על שפת הכדורגל היא אנגלית, אבל הפועל המשמש בה הוא to score, ופירושו המילולי: להרוויח נקודה באמצעות כיבוש השער. נראה שהישראלים העדיפו דימוי מלחמה על המונח המתמטי של האנגלים. עם הזמן כבש 'כבש' את המגרש הלשוני והדיח את 'הבקיע'. גם הביטוי הדיבורי 'תקע גול' כמעט ונעלם.
663
ברק שואל/ת: מה המקור של המילה מטבח? אני יודע על שני אפשרויות מקובלות: המילה הערבית مطبخ, ובית המטבחיים. אשמח לדעת האם ומי מהם הוא הנכון?
רוביק עונה:
מחדש המילה הוא ככל הנראה דוד יודילוביץ, בתרגומו ל'מחזה מימי הפרשה באירופה', משנת 1900. לפני כן המטבח נקרא 'בית המבשלים', 'בית התבשיל' או 'חדר הבישול'. ללא ספק יש כאן שאילה מערבית, והקישור לבית המטבחיים דווקא אִתגר את המילה. אברהם אברונין כותב בגיליון הראשון של "לשוננו לעם" משנת 1950 את הדברים הבאים: "לבית המבשלים נקבע בדיבור הארץ-ישראלי מטבח (מערבית). מובן שהוא הולם את המושג רק אם אנו חושבים על טביחת בעלי חיים במקום ההוא, ובוודאי בהשפעת 'טבחות' שיש בשמואל א ט יג, אולם אנו קוראים מטבח לכל מקום בישול, ואנו אוכלים גם במטבח צמחוני, שאפילו דג מלוח אין טובחים בו".
664
רונית מגן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לשמור על פאסון'?
רוביק עונה:
'שמר על פאסון', כלומר, שמר על הופעה מכובדת למרות הקשיים, הוא צורה משנית של 'החזיק פאסון', שהוא צירוף דו לשוני: הפועל עברי והמושא לועזי. הוא קיים בשפות שונות. יידיש: האַלטן פֿאַסאָן; רוסית: derzhat' fason. בצרפתית אומרים: sans faire de façons (ללא פאסון, בטבעיות). façon היא מילה צרפתית שפירושה צורה או אופן.
665
חמי שטוירמן שואל/ת: ביידיש קיים כינוי גנאי למזרחיים: 'פרענק'. הפרנקים הם שבטי הצרפתים הקדומים. לכאורה, יש כאן סתירה. שמעתי שהמקור לכינוי הוא ביהודים הגרמנים, שקראו כך ליהודים שגורשו מספרד ועברו דרך צרפת לגרמניה. האם נכון הדבר?
רוביק עונה:
הסתירה בכל מקרה קיימת. ההסבר שמציע חמי לא מוכר לי. ככל הידוע מקורה של המילה במילה הספרדית Francos, בה כינו יושבי ארצות המזרח מאז ימי הביניים את יוצאי ארצות אירופה. הספרדים באו מספרד ומהבלקן ובארץ נקראו פרֶנקוס, דווקא עקב הגעתם מאירופה. האשכנזים דוברי היידיש הפכו זאת למילת גנאי.
666
סוזן בל שואל/ת: מה מקור המילה 'קאנט' ומה פירושה?
רוביק עונה:
'קאנט' פירושה זווית או פינה, באנגלית cant, בגרמנית Kant. העקבות מוליכים ללטינית, שבה cantus פירושה זווית או פינה. בשפת האדריכלים והשיפוצניקים הכריע המקור גרמני, כמו ברוב מונחי הבניין העבריים. אין לבלבל עם cunt, שהוא ביטוי סקסיסטי המתייחס לנשים על פי איברי מינן, או בעברית עכשווית, כוסית.
667
ליאור דגן שואל/ת: ב"על העיוורון" של סרמגו יש קטע שבו אדם זקן אומר 'אמבט', ונכתב שהוא אמר 'אמבט' ולא 'אמבטיה' כדי להדגיש שהוא מדור אחר. זה הזכיר לי שב"מרטין עדן" של ג'ק לונדון נכתב כמה וכמה פעמים "הוא עשה אמבטי קר". אז מה באמת הסיפור של האמבטיות, מאיפה זה בא, והאם זה קשור בכלל ל-bath?
רוביק עונה:
אמבטי היא הצורה המשנאית-תלמודית הנפוצה של 'אמבט', המופיעה גם היא במקורות, והיא הצורה הנהוגה היום. 'אמבטיה' העכשווית היא הרחבה של 'אמבטי'. מקור המילה הוא יווני: embate, שפירושו להיכנס פנימה. המקור של Bath האנגלי הוא מגרמנית והולנדית, ואין לו קשר למקור היווני.
668
תומר דויטש שואל/ת: מה מקור המילה 'ביוב'?
רוביק עונה:
המילה התגלגלה מהמילה התלמודית 'ביב', במשמעות תעלת ניקוז, כמו בביטויים 'ביב שופכין' או 'גורף ביבים'. 'ביוב' נולד כשם הפעולה של ביב' בבניין פיעל: עשיית ביבים, אך עם הזמן הוא זכה למשמעות שם העצם, והפך מילה נרדפת ל'ביב'.
669
רבקה שואל/ת: מי קדם למי - סמרטוט בעברית או שרטוטה בערבית? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'סמרטוט' קדמה, וכנראה אין קשר בין המילים. 'סמרטוט' התגלגלה מבניין ספעל/שפעל של השורש מר"ט. שרטוטה, שריטה וכן שרמוטה משמשות בערבית פלסטינית מדוברת, ומכאן גם המקור לכינוי הגנאי לזונה.
670
נועם שואל/ת: מהיכן הגיעו שמות המספרים 'עשתי עשר' (11), ו'תרי עשר' (12)?
רוביק עונה:
'עשתי עשרה' מקורו באכדית, שם אחד הוא ishten, אחד עשר: ishten eshrit. הצורה אינה מוכרת באף שפה שמית אחרת. 'תרי עשר' היא צורה ארמית. 'תרי' הם שניים בארמית, ככתוב, דזבין אבא בתרי זוזי.
671
יוסי שואל/ת: מניין הגיע הביטוי 'פלצן' ככינוי גנאי לאדם יהיר?
רוביק עונה:
גלגול המילה 'פלצן' עובר דרך שלוש שפות ואלפי שנים. אדם יהיר ומלא חשיבות עצמית קרוי באנגלית windbag, תרמיל מלא רוח. המקבילה שלו בלשון חז"ל היא 'נאד נפוח', בהוראת שק עור לאחסון נוזלים. בהשראת האנגלית ובעקבות התלמוד נקרא אדם יהיר בעברית החדשה 'נאד נפוח', ובקיצור, נאד. הביטוי הזה גרר את השימוש המקוצר במילה 'נאד' במשמעות אדם נפוח, ומכאן נולדה המשמעות של 'נאד' במשמעות נפיחה, פלוץ ביידיש. בתהליך יצירתי טיפוסי נוצר שם התואר העברי-דיבורי 'פלצן', הקושר בין הנפיחה והאדם הנפוח: 'פלצני' בהתייחסות לטקסט או אירוע, ו'פלצנות' כמונח כללי.
672
עופר רוזנברג שואל/ת: שאלה בתחום הרכב. מהיכן הגיעו לעברית המילים 'פרייבט', 'סטיישן' ו'טנדר' בהתייחסותם לתחום הרכב?
רוביק עונה:
כל המילים האלה הגיעו מאנגלית, שהשפיעה יותר מכל שפה אחרת על תחום מונחי הרכב שלנו. 'פרייבט' היא מכונית פרטית, קיצור של private car. סטיישן הוא קיצור של station wagon, מילולית: קרון תחנה. השם נולד מתפקידו של הרכב בהעברת משאות ונוסעים מתחנות רכבת. טנדר פירושו באנגלית 'המוביל', 'המסייע', ויש לו היסטוריה ארוכה. הוא נולד כקרון רכבת הנוסע אחרי הקטר ועליו פחם ואביזרי עזר לנהג הקטר. עם המצאת המכונית הוא שימש בעיקר את כוחות כיבוי האש. עם הזמן הפך הטנדר שם כולל למכונית תובלה קטנה.
673
יורם שואל/ת: מה מקור המילה 'אנוכי' הנמצאת בתנ"ך מעל 200 פעמים? מאיזו שפה היא באה?
רוביק עונה:
ברוב השפות השמיות הקדומות גוף ראשון יחיד מכיל את העיצורים אנ"כ, וביניהן פיניקית, מואבית, אוגריתית ועוד. המילה הקדומה מהן היא כנראה המילה האכדית אָנָאכּוּ. על המילה חל 'המעתק הכנעני', שבו תנועת a ארוכה הופכת לתנועת o. תנועת i בסוף המילה נולדה בהשפעת סיומת הקניין (ביתי, ילדי וכדומה), כפי ש'אני' התגלגל באותה דרך ממילים קרובות בשפות השמיות, כגון 'אנא' בערבית.
674
חנן עתיר שואל/ת: מהו שורש המילה 'פתגם'?
רוביק עונה:
למילה 'פתגם' אין שורש, כפי שלמילים רבות במקורות אין שורש. היא הגיעה לעברית מן הארמית, והיא במקורה במילה פרסית patgam.
675
אריאל שואל/ת: מה מקור הפועל 'לנג'ז'?
רוביק עונה:
הפועל נגזר ממילת הסלנג ניג'ז (או ניג'ס) שפירושה נודניק. מקורה בערבית, שבה ניג'ס פירושו דווקא מלוכלך. איך הפך המלוכלך לנודניק? כנראה בהשפעה הפועל ביידיש נודשען, שממנו נגזרו המילה נודניק, והפועל לנדנד.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >