שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
661
מירב אליהו שואל/ת: מה מקור הניב של המילה עץ? מאיזו שפה באה?
רוביק עונה:
'עץ' היא אחת המילים השמיות העתיקות והנפוצות ביותר בין השפות השונות. הקשר הישיר הוא לשפה הפיניקית, בה מופיעה המילה עץ במשמעות החומר, אבל ברוב השפות הכוונה גם לצמח וגם לחומר. יש לה מקבילות במצרית, אוגריתית, ערבית, אתיופית עתיקה ואכדית. בארמית המילה מופיעה בא', אץ.
662
שמוליק מסוט שואל/ת: מה מקור השם טישפישטי, שהוא סוג של עוגה בלאדינו?
רוביק עונה:
טישפישטי היא עוגת דבש ואגוזים ומקורה טורקי. ככל הנראה חלקה השני של המילה הוא גלגול של פיסטיק, כלומר, אגוזים.
663
שדמה קדר שואל/ת: אשמח אם תוכל לבאר מה מקור המילה 'מינים', כמו בברכת המינים.
רוביק עונה:
'מין' פירושה כאן כופר, עובד אלילים או נוצרי. לגבי מקור המילה יש כמה הסברים. קליין מציע קשר בין הפועל הערבי מנא שפירושו המציא, יצר דבר מה חדש; יש רואים במילה הרחבה של 'מין' במשמעות הרגילה, כלומר, הכופרים הם 'מין' של יהודים.
664
עמית אלחרר שואל/ת: מה מקור המילה סוור (עובד נמל)?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא במילה הארמית סואר (או סְוָר) שפירושה ערימה. סוור הוא עובד הנמל והמילה מתייחסת לערימת החבלים העבה שאתה נקשרת הספינה לחוף. קשר דומה אפשר למצוא בין המילה בלדינו סטיפה, ערימה, וסטיפאדור, שהוא הסוור, עובד הנמל. יתכן שקשר זה השפיע על קביעת המילה העברית.
665
מירב שוקרון שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי 'גזעי' בסלנג? האם זה שייך לגזע העץ? והאם 'גזען' שייך לגזע העץ, ו'כלב גזעי' קשור לגזע העץ?
רוביק עונה:
המילה גזען באה מהרחבת משמעות של המילה 'גזע'. תורת הגזע טוענת שהאנושות מתחלקת לקבוצות נבדלות שיש להן מקור משותף, כפי שלכל עץ יש גזע נבדל. יש לכך גם בסיס במקרא, שם גזע הוא בית אב, מקור אנושי משותף: "ויצא חוטר מגזע ישי". בין הכלבים יש גזעים שונים, ועל כן כלב גזעי הוא מי ששני הוריו הם מאותו גזע. מילת הסלנג 'גזעי' בהוראת משובח, מרשים, היא החלופה העברית למילה הערבית 'אסלי', שפירושה המילולי: מקורי, והיא קשורה למילה אסיל (באות הערבית סאד, המקבילה לצ') שפירושה המילולי "מי שיש לו שורשים", ובהרחבה, אדם מיוחס. סוס גזעי הוא חסאן אסיל.
666
מאיר הלוי שואל/ת: מה מקור המושג "טרמפ"? מוכר לי השיר the lady is a tramp, אך אין לו כל קשר להסעה מזדמנת, אלא כינוי לנערה קלילה.
רוביק עונה:
tramp הוא נווד. השיר מציג את האשה קלת הדעת כנווד שאין לו מקום קבוע, ובמקרים בוטים יותר הכינוי מציג את האשה כזונה. טרֶמְפּ במשמעות ההסעה המזדמנת קשור גם הוא למשמעות הנווד, והוא הגיע לעברית מן הצבא האוסטרלי, שהסתובב במקומותינו במלחמת העולם הראשונה.
667
אפרת שואל/ת: מה מקור המילה "כאן". ראינו כי היא לא מופיע בתנ"ך, שבו מופיעה רק המילה 'פה'.
רוביק עונה:
מקור המילה 'כאן' הוא בלשון חכמים, והיא גלגול של המילה הארמית 'כא' שפירושה כאן, ומוכרת לנו בצורה 'הכא'. המקבילה העברית של 'כא' היא 'כה' ופירושה בחלק מהמקרים כאן: 'בין כה וכה': בין כאן לכאן. ן' סופית היא תוספת מרחיבה, כפי שקורה גם בצורה 'היכן': אי כאן?
668
ראובן קלינהוף שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "לקנב גזר", שפירושו להוריד את העלים הירוקים של הגזר עם הוצאתו מהאדמה?
רוביק עונה:
הפועל לקנב מופיע בתלמוד בהקשרים של קיצוץ והסרה, בעיקר של ירקות. המקור הוא בשורש הארמי הזהה קנב.
669
נני שואל/ת: מהו גלגולה של המילה 'מיטה'?
רוביק עונה:
מקור המילה בתנ"ך והיא מן השורש נט"ה. הקשר לשורש מתייחס לכך שעל מנת לשכב במיטה יש להתכופף ולעקם את הגוף. ביוונית kline היא מיטה, וגם היא קשורה לפועל המייצג כיפוף ומכאן המילים decline ואחרות, וגם קליניקה, מקום שיש בו מיטות.
670
יפתח שפירא שואל/ת: השחרור היא הציפור האהובה עליי. אשמח לדעת מתי ואיך הוענק לה שמה. חשבתי ששמה קשור לצבעה השחור ותיארתי לי שהוא ניתן בתקופת תחיית העברית, אבל אז הופתעתי לראות שגם בערבית היא קרויה שחרור, ועל פי הידוע לי בערבית שחור זה أسود בלבד. אז מה הסיפור? האם שפה אחת השפיעה על השנייה או שהמקור משותף לשתיהן?
רוביק עונה:
אין ספק שהשם ניתן בעברית בעקבות השם האנגלי blackbird, הציפור השחורה. זהו גם השם שניתן לציפור בערבית (שֻחְרוּר), ואם אכן יש כאן השפעה, היא מהעברית לערבית.
671
אורי קראוטהמר שואל/ת: איך נוצרה המילה זכר לגבר ומה מקורה?
רוביק עונה:
מקורה בבראשית פרק א': "זכר ונקבה ברא אותם". למילה מקבילות כמעט בכל השפות השמיות, ולדעת רבים הפירוש המקורי הוא איבר המין הזכרי, ממש כפי ש'נקבה' מתייחסת לנקב, איבר המין הנקבי.
672
יורם שחר שואל/ת: קראתי פעם כי מקור הכינוי חברהמן הוא בחברה קדישא המסורתית. תקוע לי בזכרון גם דיוק מסולסל יותר לפיו כבר בשטעטל הוגבל הביטוי הזה בתקופה המודרנית יותר לאותו ז'לוב שהיה חופר את הקברים וסוחב את הגופות, להבדיל ממנהלי החברה שהיו נכבדי העדה, וממנו הוא נדד בטבעיות לבריונים שמיררו את חיינו ב"תנועה" וגנבו לנו (לפחות לי) את הבנות היפות. האם תוכל לאשר הכל או חלק ואולי אפילו לאַסמך? פלטתי את ההגיג הזה לפי תומי בארוחה של חשובים, ואחד מהם, פעם בחור ישיבה והיום פרופסור יודע כל, ביטל בבוז וכמעט מלק את ראשי. התוכל להצילני?
רוביק עונה:
מסור ד"ש לפרופסור. חבר'המן במקורו הוא פשוט איש (מאן) החברֶה קדישא. מכאן התגלגל הביטוי להוראה של גבר לעניין מחד, בריון ומזיק מאידך, בתהליכים פנימיים של היידיש ומשם לעברית הישראלית. אישור להשתלשלות הזו נותן מומחה היידיש של הזירה הלשונית, ד"ר יוסף גורי, חוקר שפה ופולקלור יידי ותיק ומוערך.
673
ענת תומר שואל/ת: מה מקור המילה מסיבה? איך הגיעה לשפה העברית, והאם הדבר קשור לחלק בבית המקדש בשם זה?
רוביק עונה:
המילה 'מסיבה' היא מן השורש סבב, וכל פירושיה קשורים לשורש הזה. היא מופיעה בספר איוב ושם פירושה סיבוב או הקפה. בתלמוד פירושה בדיוק כפירושה היום: חגיגה, התכנסות ומשתה, שבו אנשים סובבים את השולחן. במשנה מופיעה מסיבה גם במשמעות מדרגות לולייניות בבית המקדש, גם כאן בהקשר של סיבוב, אך זו התפתחות משמעות אחרת של המילה.
674
דור שואל/ת: מה מקור השורש קל"ד? האם הוא מצוי בעברית הקדומה? האם הוא קשור לשורש ערבי שמשמעותו חיקוי והעתקה?
רוביק עונה:
המקור הוא ארמי, ופירושו פתיחה במפתח. בארמית אקלידא היא מפתח, והפועל אקלד פירושו לפתוח במפתח. המקור למילה הארמית הוא ביוונית, שבה kleis היא מפתח.
675
צילי קופמן-שפי שואל/ת: מה מקור המילה "שלולית"?
רוביק עונה:
המקור במשנה: "ואלו מפסיקין לפאה: הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים". יש למילה ככל הנראה מקור שמי קדום, שכן היא קרובה למילה הערבית שַלָּאל, שפירושה מפל מים.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >