שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
691
דניאל גנור שואל/ת: מהיכן הגיע א' בעברית למילה אסטרטגיה? ידוע לי שבספרדית אומרים estrategia, אבל לא נראה לי הגיוני שהמילה הגיעה מספרדית.
רוביק עונה:
המילה הגיעה מיוונית, והא' נוספה על ידי דוברי העברית בתקופת התלמוד, שלא יכלו לבטא שני שוואים רצופים ולכן הוסיפו א' תומכת. תהליך דומה חל במילים כמו אצטדיון, אצטרובל, אקלים, אכסניה ועוד.
692
אלכס שפי שואל/ת: איזה טיפוס של גבר מכונה 'דושבאג', ומה מקור המילה הזאת?
רוביק עונה:
douche bag וכן הצורה הקצרה douche הוא מזרק שנועד להזלפת נוזל אל פות האשה, בדרך כלל לצורכי אמצעי מניעה. בסלנג של צפון אמריקה הוא משמש במשמעות אדם דוחה, בדרך כלל גבר. במילון האורבני 'דוש' מתואר כאדם טיפש מאוד, ודושבאג כאדם דוחה, אם כי לא בדרגת הדחייה הגבוהה ביותר. הסבר אםשרי לקישור המוזר בין הזרקת נוזל לפות וגבר דוחה היא תפיסת הגבר כפר הרבעה.
693
חי שואל/ת: "האדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין רבי אלעזר..." הבנתי שמכל החיות האלה, מקור המילה ברדלס אינו יכול להיות עברי כיוון שהוא בן חמש אותיות, אבל ככל הידוע לי מקור המילה צפרדע הוא עברי, על אף שהוא בן חמש אותיות, הייתה לי מורה ללשון שטענה שהמקור הוא פרסי, לפי ויקיפדיה הוא בכלל יווני, אז מה בעצם המקור?
רוביק עונה:
יש אכן מעט מילים מקראיות בחמש אותיות, כמו אגרטל ופתשגן. בלשון חכמים הן רבות יותר, אך אין לכך מניעה מבחינת העברית. מילים עבריות רבות בלשון חכמים הן ממקור יווני, וכך גם הברדלס, בעקבות השם היווני pardalis. המילה צפרדע היא מקראית כמובן, ומוכרת לנו ממכות מצרים. היא קרובה למילים שמיות במשמעות דומה כמו ע'ורדע הארמית וצ'פדע הערבית, ואף מופיעה במדרשים: עורדענא. מכאן גזרו עגנון ושלונסקי פועל חדש: לערדע, להשמיע קול צפרדעים.
694
מרב שואל/ת: מה מקור המילה שְׂדֵרָה?
רוביק עונה:
המקור הוא במקרא, בארבע הופעות, כמו בביטוי 'שדרות לארזים' במלכים א'. המילה נכתבת בשין שמאלית, והיא נקשרת למילים במשקל סד"ר כמו סדר וסדרה. המילה התלמודית שִׁדְרה, בשין ימנית, קשורה על פי הארמית לשורש שז"ר, והדמיון בין שתי המילים מקרי. לכן יש לזכור ולשנן: הלכתי בשְׂדֵרָה וחשתי כאב פתאומי בחוט השִׁדְרָה (לא עלינו).
695
נועה ברקת שואל/ת: מה מקור המלה שוועה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במקרא 11 פעם, בין היתר בסיפור בני ישראל המצרים: "ותעל שוועתם אל האלוהים מן העבודה". על פי אחת ההשערות היא צורה משנית של השורש יש"ע, ומכאן 'שוועה' היא קריאה לישועה והצלה.
696
איטה אילת שואל/ת: מה פירוש המילה שְטַפֶטָה, שהיא מעין ספורט היתולי בתחנות משחק שונות. מה מקור השם?
רוביק עונה:
'שטפטה' היא מילה באחת משפות יוגוסלביה ופירושה מרוץ שליחים, ככל הנראה על שם מוט השליחים שנמסר מיד ליד. המירוץ היה נהוג בימיו של מנהיג יוגוסלביה הקומוניסטית טיטו, ועבר לאורך מסלול ארוך עד שהגיע לארמון המנהיג בבלגרד. הוא אומץ בתנועות הנוער שהיו בקשר עם המדינות הקומוניסטיות ושימש כשם לתחרויות ספורט מגוונות. בספרדית מופיעה המילה estafeta במשמעות סניף דואר, ואולי יש קשר בין מירוץ השליחים לבין פעילות הדואר.
697
אליעזר שואל/ת: מה המקור לתיאור פצוע במצב קריטי כפצוע אנוש?
רוביק עונה:
המקור במילה המקראית 'אנוש' במשמעות זו ממש, כמו בספר ירמיהו: "לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה, מֵאֲנָה הֵרָפֵא".
698
שמואל פריד שואל/ת: מה זה 'הווי', כמו בצירוף 'ערב הווי', ומאיפה נחתה עלינו המילה? האם זה קשור למילה הארמית 'הבאי' במשמעות הבל?
רוביק עונה:
המילה 'הווי' נטבעה על ידי חיים נחמן ביאליק מהפועל הווה (או היה), ופירושה דרך חיים, צורת חיים. ביאליק השתמש בה במשמעות אורחות חיים פשוט, 'הווי העם' וכדומה, ומכאן התגלגלה לאירוע שאין לו תוכן מיוחד, אלא נועד רק להעברת זמן מבדרת.
699
יצחק קליגר שואל/ת: מה מקור המילה זים או זימים, אברי הנשימה של הדג.
רוביק עונה:
המילה נטבעה על ידי אליעזר בן יהודה בעקבות המילה הארמית זימא באותה משמעות.
700
הודיה נאור שואל/ת: מה המקור והפירוש המילה 'לימונדה', כמו שפירוש המילה 'לימונענע' הוא לימון ונענע.
רוביק עונה:
'לימונדה' היא הגייה עברית של מילים באנגלית, גרמנית וצרפתית שבהן נוספת למילה לימון הסיומת –ade, כלומר, משקה העשוי מלימון. מילים דומות הן מרמלדה, שוקולדה, שגם בהן משמשת הסיומת –אדה במשמעות משקה, נוזל וכדומה.
701
עמית עקיבא שואל/ת: מה מקור המילה 'פיצי' או 'פצפון' המיועדות לתיאור דברים קטנים?
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש, ומשם המילים פיצעלע, פיצקעלע ועוד במשמעות קטן מאוד, זעיר. 'פיצי' ו'פצפון' הן פיתוח ישראלי.
702
משה אליאב שואל/ת: שמעתי שהמילה פנקס איננה מילה עברית ומקורה לועזי. האם זה נכון? ומהי השפה הלועזית?
רוביק עונה:
המילה נחשבת עברית לחלוטין, אך מקורה לועזי, כמו מילים עבריות רבות אחרות. במקרה זה מקורה במילה היוונית pinax שפירושה גיליון רישום, והיא התגלגלה מהמילה ההודית הקדומה pinacam שפירושה מקל.
703
איריס יוטבת שואל/ת: מי המציא את המילה 'צעצוע'? מה מקורה?
רוביק עונה:
'צעצוע' היא מילה יחידאית בתנ"ך: "וַיַּעַשׂ בְּבֵית־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב" (דברי הימים ב ד 10), ופירושה על פי ההקשר פיסול אומנותי. מקורה אינו ברור. רש"י ורד"ק קושרים אותה למילה 'צאצאים', אחרים למילה 'שעשועים'. קישור נוסף הוא הפועל הערבי צאע' שפירושו חרט. המילה זכתה למשמעות החדשה בימי תחיית הלשון, ובן יהודה כותב במילונו: "והשתמשו בו בלשון הדיבור בעניין דברים למשחק, כמו למשחקי ילדים". אילון גלעד מצא כי ככל הנראה הראשון להשתמש בצעצועים במשמעות זו היה אלכסנדר צֶדֶרבּוֹים, מקים ועורך כתב העת העברי ברוסיה, "המליץ". אחריו השתמש בכך מנדלי. יתכן שיש בהרחבת המשמעות הזו השפעה של פיוט הסליחות שקשר בין שעשוע לצעצוע: "ישראל בנך בכורך יקירך, צעצועי שעשועיך זכור בזכרך", ופיוטים נוספים.
704
ירון שביט שואל/ת: מה מקור המילה היידישאית 'קווֶטש'?
רוביק עונה:
הפועל quetschen פירושו בגרמנית לסחוט ולמעוך, וכך התגלגל ליידיש. ביידיש המילה קווטש מיוחסת לאדם עייף וחסר אנרגיה, אך גם בשפת הדיבור הגרמנית היא משמשת כך. השימוש הזה מקביל לתארים בעברית לאותה מטרה: 'סחוט' ו'מעוך'.
705
נתי שואל/ת: מה מקור המילים 'קוקו' ו'קוקיות' לתיאור דרכים לאיסוף השיער עם גומייה?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הצרפתית queue, הנהגית קְיוּ, שפירושה זנב, וכך התגלגלה גם לאנגלית. במהלך השנים היא הורחבה למשמעות תור. במאה ה-17 המילה שימשה גם לתיאור צמת גברים ארוכה. הכפלת המילה היא ככל הנראה ישראלית, וכך נולדה 'קוקו' לתיאור השיער האסוף לאחור כמעין צמה וקשור בגומייה, לגברים וגם לנשים, תספורת ששמה העברי הנוסף הוא זנב סוס, מאנגלית: pony-tail. בתספורות של בנות צעירות הורכבו כמה צמות, שהודקו כולן באמצעות גומיות מחוזקות בכפתורים בצורות שונות, הן התספורת והן כפתורי החיזוק נקראו קוקיות, בעקבות 'קוקו'.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >