שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
יהודה שואל/ת: האם המילה "הֵנָּה" היא ה' המגמה, כי אחרת היה צריך לומר "להנה"?
רוביק עונה:
'הנה' היא מילה מקורית ואינה קשורה ל'הֵן'. במילים מקבילות בערבית מופיעה תנועת a בסוף המילה. משמעות הכיוון או המגמה טבועה במילה ולכן אין צורך ב'להנה', שיש בה עודפות.
62
מאיה שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה אֶטֶב?
רוביק עונה:
זוהי מילה מחודשת בעקבות המילה הארמית התלמודית אַטְבָּא. על מקורה של אטבא אין לנו מידע.
63
אורי תיבון שואל/ת: עלו בי תהיות על מוצא השמות הגיאומטריים שלנו. ברור לי ששמות מסוימים לקוחים מיוונית כמו טרפז ואליפסה, וששמות אחרים תלויים במבנה הצורה או בשימוש שלה (ריבוע, מלבן, מקבילית). השמות המבלבלים אותי הינם מעויין ודלתון. המעויין (rhombus) ביוונית מקורו בצורתו הדומה לסביבון למיטב הבנתי, אך האם יש קשר בין זו לבין המילה מעיין? כמו כן, הדלתון מוזכר בתנ"ך, אך נראה שהקשר שלו לאות דלתא היוונית המשולשת לא ברור לי עד הסוף - האם הדלתא על שם הדלתון או שמא הפוך הדבר?
רוביק עונה:
המעוין היא מילה שאולה מערבית: מֻעַיִן, והוא נקרא כך ככל הנראה עקב דמיונו לעין האנושית. המילה דלתון אינה מופיעה בתנ"ך.
64
חסן חמוד שואל/ת: המילה "השלכות" קיבלה אישור האקדמיה או לא?
רוביק עונה:
האקדמיה התייחסה ל'השלכה' במילוניה רק במשמעות הפיזית המקורית: זריקה, ולא למשמעות המופשטת והמושאלת: השפעה או תוצאה, שעליה נכתב אפילו באחד המילונים ש'איננה תקנית', למרות שלא ברור מהיכן נובעת הקביעה הזו.
65
לימור שיפוני שואל/ת: מהו מקור המילה 'נייר'?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה. מקורה לא ברור. יש סברה שמקור המילה מצרי.
66
מיכל שואל/ת: מה מקור המילה מטריקס ומשמעויותיה השונות?
רוביק עונה:
'מטריקס' היא במקורה מילה לטינית שפירושה אם מפרנסת או מניקה, ובעקבותיה זכתה למשמעות רחם, וכך הגיעה לאנגלית הבינונית. הבסיס של המילה הוא matr-, אמא. למשמעויות הרבות של המילה. בתחום הביולוגיה, הסוציולוגיה, המתמטיקה ועוד מכנה משותף של הטמעה, חיבור וקישור למערכת אחת.
67
ניר שואל/ת: מה מקור המילה שאת (גידול)?
רוביק עונה:
'שְׁאֵת' היא מילה מקראית שפירושה נגע או תפיחה בער, והיא מופיעה 7 פעמים בתנ"ך. תקופה מסוימת, באמצע המאה העשרים, כינו הרופאים את הגידול הסרטני שְׁאֵת, אך השימוש הזה אינו נפוץ היום.
68
רפאל שואל/ת: שמי רפאל ואני בן 35 מירושלים. בילדותי היינו משחקים משחק כדור בו יש מעין מעגל ילדים עם ילד באמצע, והמטרה היא להתמסר בלי שהילד באמצע ייגע בכדור. למשחק קראנו "אווז" a-we-z. לאחרונה כתב חבר ילדות בווטסאפ את המילה כ "עווז", ומשם התעורר דיון האם כותבים באל"ף או בעי"ן, ובעצם מה מקור המילה. האם מדובר בשיבוש של מילה ערבית או אנגלית? אשמח מאד לתשובתך!
רוביק עונה:
השפה הירושלמית עשירה ומוכרת אך לא נתקלתי ב'אווז' או ב'עווז'. כל מידע יתקבל בברכה.
69
שי שואל/ת: רציתי לדעת את מקור המילה שי (בעלת שדה המשמעות של מנחה, דורון, מתנה, זבד וכיו"ב). אף כי מצויה היא בתהילים ס"ח / ל', מה הוא המקור הקדום לה? (משפות שמיות אחרות, כאכדית / שומרית).
רוביק עונה:
לא נמצא מקור מוסכם למילה 'שי', והיא מוגדרת 'מקור לא ידוע'. יש קושרים אותה לפועל הערבי שַׁאַא שפירושו רצה.
70
שלמה בן יוסף שואל/ת: השיר "מה קורה בתל אביב", פותח בשורות: "תל אביב, תל אביב, אלף לירדים מסביב." מה פירוש המילה "לירד" ומאיזו שפה מקורה?
רוביק עונה:
'לִירד' הוא בשפה הלהט"בית כינוי לגבר מושך במיוחד, חתיך על. ההשערה היא שמקורה במילה האנגלית Lord, במשמעות אלוהים: הלירד הוא גבר "אלוהי". המילה נהגית גם לָארד וכן לוּרד.
71
ציפיק שואל/ת: מה המקור למילה צרוף, כשאומרים למשל רוע צרוף או אמת צרופה?
רוביק עונה:
השימוש ב'צרוף' בביטויים שבשאלה נשאל מהשימוש בפועל המקראי 'צרף' ומכאן מקצוע הצורף, ושם התואר צרוף במשמעות המקורית של הפועל: זיקוק מתכת, הפרדתה מהסיגים. 'אמת צרופה' על דרך הדימוי היא מחשבה או עובדה שלא ניתן לערער על אמיתותה, שאין בה סיגי שקר. ב'רוע צרוף' אין שאריות כלשהן של טוב. לשימוש המושאל מקורות כבר בתנ"ך, כמו בספר משלי: "אִמְרַת אלוה צרופה".
72
אלימלך גזית שואל/ת: מה מקור הקריאה געוואלד?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל היידי געוואלדעווען, שפירושו לצעוק או לצרוח.
73
יוחאי שואל/ת: בציר של משאבות מים יש התקן הנקרא בפי הוותיקים שטופבוקסה, בעברית הוא נקרא מכפש. תפקידו למנוע נזילת מים מציר המשאבה. מה מקור המילה מכפש?
רוביק עונה:
'מַכְפֵּש' נקבעה על ידי ועד הלשון לראשונה במילון למונחי טכניקה משנת 1929, כתרגום למילה האנגלית gland, שהיא שמו של הרכיב, וגם שם כללי לבלוטה. אבן שושן מגדיר את מכפש: "התקן נע בתוך בוכנה של מנוע, ומהדק את חומר המיליו אל מקומו". ב-1974 המילה שולבה במילון לענייני משאבות של האקדמיה ללשון. השורש הוא כפ"ש, והוא קשור לדריסה ורמיסה. מכאן הפועל המקראי הכפיש, שפירושו לכלך או רמס, ובעברית החדשה הורחב לתחום הציבורי: 'הכפישו את שמי'. הפעלים נכפש והתכפש במשמעויות קרובות נוצרו בימי הביניים, ובעברית החדשה מצאנו את כָפַש (שלונסקי) וכוּפַּש. הדמיון לפועל כבש אינו מקרי. השימוש היום ב'מכפש' נדיר ביותר והמילונים המעודכנים מתעלמים מהמילה.
74
דני בן צבי שואל/ת: מה מקור המילה הטמעה ומה משמעויותיה השונות? למשל, הטמעת תוצאות מחקר חינוכי בפרקטיקה החינוכית. האם זה שימוש ראוי?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל התלמודי נטמע, שפירושו שקע או נבלע בדבר מה. השימוש הזה הורחב לתחומים שונים, כגון התבוללות של קבוצה אחת או בני עם אחד באחר, שימושים שונים בבוטניקה, וגם בהכנת טקסטים מחומרים שונים, כאשר טקסט מסוים משוקע בטקסט אחר והופך חלק ממנו. הרחבת משמעות כזו אינה רק תקינה, אלא היא הכרחית להתפתחות הלשון.
75
נועם אורבך שואל/ת: מורים רבים בבתי הספר מכנים את המשמעת וההתנהלות של התלמיד בשיעורים בשם תַלְמִידַאוּת. האם מילה זו אכן קיימת בשפה העברית?
רוביק עונה:
המונח 'תלמידאות' נהגה בקרב קברניטי מערכת החינוך, ונכנס לראשונה לשיח בשנת 2008. משרד החינוך ניסה אז לקבוע כללי משמעת שמגדירים "מיהו תלמיד", והעניק לכך את הכותרת "תלמידאות". המילה משמשת מאז במערכת החינוך, אם כי אינה נפוצה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >