שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
736
אברהם תירוש שואל/ת: מהו 'חלילה' בביטוי וחוזר חלילה? האם "לשון מחול סביב סביב", כפירוש רש"י שם, במסכת פסחים, או שיש גם פירוש אחר?
רוביק עונה:
'חלילה' היא סיבוב או הקפה, 'חוזר חלילה': חוזר בסיבוב. המילה נהגית במלרע, והשורש הוא חו"ל. 'חלילה' במשמעות 'אסור' היא מילה מקראית המוכרת גם במסגרת הביטוי 'חס וחלילה'. היא נהגית במלעיל, ומקורה בשורש חל"ל, במשמעות ביזוי הקודש.
737
תהלה שואל/ת: קושיה לפסח: למה "מצה"? האם כי אופים אותה כפי שהיא מצויה לפנינו עכשיו, ולא ממתינים לתפיחה?
רוביק עונה:
מצה היא משורש מצ"ץ, מאפה שנמצץ או שנסחטו ממנו המים.
738
עדי שואל/ת: מה מקור המלה "סיסמה", והאם יש קשר בינה לבין הסיסמה פותחת הדלתות "סומסום היפתח!!" בסיפור עלי באבא וארבעים השודדים?
רוביק עונה:
מקור המילה התלמודית 'סיסמה' הוא מיוונית; syssemon, הרכב מילים שפירושו 'עם סימן' (sim+semon). מכאן גם מקורה של המילה סימן. לגבי מקורה של אמרת הקסם open sesame מתרוצצות דעות שונות. הרוב קושרים אותה לתבלין השומשום, בערבית שִׂמְשִׂם, ומכאן התגלגל ליוונית. יש גם דעה שמדובר במילת קסם עברית עתיקה שהתגלגלה מ'שם שמים', ממש כפי שיש קושרים את אברקדברא ל'אברא כדברא' הארמי. שתי השערות אלה מחמיאות לתרבות היהודית, אך ככל הנראה אינן נכונות.
739
ארנה סער שואל/ת: בספרו של דר נסתר, "בית משבר", מתואר אחד הגיבורים בזמן שנופלת עליו ידיעה קשה מאד שהוא "כהלום קיטרון". מהיכן הביטוי ומה מקורו?
רוביק עונה:
קִטרון היא מילה תלמודית נדירה שפירושה שר או נגיד, בעקבות המילה הלטינית centurio, ומכאן התגלגל גם לשמו של טנק. כדי להבין מה המילה עושה בטקסט של דר נסתר יש צורך להכיר את ההקשר.
740
תהלה שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'הרפתקה'?
רוביק עונה:
ד"ר תמר גינדין, שליחתנו לשפה הפרסית, משיבה: את המילה הרפתקה (וגם ארפתקה) אפשר לשחזר כפרסית: raftaka/āraftaka/hamraftaka. הצורה raftaka היא בינוני פעול של הפועל ללכת, המשמש בזמנים שונים ובצורות שונות גם במובן של לזרום, להיות אפשרי, להתנהג ולהתרחש. כלומר, הרפתקה הוא מה שקרה, מה ש"נהלך".
741
טלי תמיר שואל/ת: מהם שורשי המילה "חקלאות"?
רוביק עונה:
'חקל' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה שדה, לצד 'חקליתא', וכן 'חקלאה': איש שדה, עובד אדמה. מחדשי הלשון נהגו לקחת מילים ושורשים מן הארמית של לשון חכמים, וליצור מהן מילים חדשות. 'חקל' לא נקלטה כמילה עצמאית, אף כי היא משמשת בשמה של חברת יכין-חקל, אבל 'חקלאות' נגזרה ממנה כתחליף לצירוף "עבודת האדמה", וכמוה 'חקלאי'. מחדש המילה אינו ידוע, אך היא מופיעה ובתפוצה רחבה יחסית בעיתונות העברית החל משנת 1925.
742
תמר מקרית טבעון שואל/ת: מה מקור המילה קלפי ואיך צריך להגות אותה?
רוביק עונה:
קלפי היא מילה משנאית שמקורה יווני, ופירושה שם תיבת הגרלה שבאמצעותה נגזר גורלם של השעירים שנשלחו למות בהר עזאזל. יש להגותה במלרע בשתי חלופות, קַלְפִּי וגם קלפֵּי, אך ההגייה המומלצת היום היא בחיריק. הנטייה הישראלית למילעול מביאה לכך שבדרך כלל היא מבוטאת במלעיל, ולעיתים אפילו בפ' רפה: קַלְפִי.
743
נתן דרור שואל/ת: מה מקור המילה 'שלייקעס'?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש, שבה שלייקעס הוא מה שקרוי בעברית כתֵפות. ככל הנראה המילה היא גלגול מגרמנית של Schleife, שלַייפֶה, שפירושה לולאה. יש לזכור שיידיש היא חובבת ידוע של העיצור ק, כמעין תוספת חיבה.
744
יהושע שואל/ת: מה המוצא של המילה תורמוס?
רוביק עונה:
הצמח תורמוס מופיע בתלמוד ומקורו יווני: thermos. יש קושרים בינו לבין מילים יווניות שהוראתן חום, ומכאן התֶרמוס שממנו שותים תה.
745
עמיקם רז שואל/ת: איך קיבל שמו של ירק הגינה 'צנון' את המשמעות של אדם חסר מקוריות והומור?
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, וככל שחפרתי וחיפשתי לא מצאתי תשובה נהדרת כמוה. זה בהחלט יכול היה להתפתח כדימוי פנים-עברי על פי טעמו היבש משהו של הירק צנון, אך יתכן שהוא מושפע מדימוי דומה בשפה כלשהי. כל מידע יתקבל בברכה.
746
שחר כרמל שואל/ת: אני מדריך טיולים לנוער ציוני מהגולה, ורציתי לדעת מה מקור המילה טיול, ומתי קיבלה את המשמעות שיש לה היום?
רוביק עונה:
טיול היא מילה חדשה, אך היא נגזרה ישירות, במתכונת שם הפעולה, מן הפועל התלמודי טייל, שמקורו ארמי. המשמעות לא השתנתה מאז ועד ימינו.
747
חננאל מאק שואל/ת: בעקבות מילת השבוע "שבט", האומנם נולד השרביט מן השבט? אינני מתיימר לדעת אבל ההשערה אינה נראית בעיני. האות ר' אינה נוהגת להפציע כך מתוך מילים קיימות. תחושתי הבלתי מנומקת היא שמוצא השרביט בפרס ומדי והוא התייהד שם, כמו רבים מעמי הארץ (אסתר ח', יז).
רוביק עונה:
המילה שבט מקורה באכדית, וההשערה שהיא מקורו של השרביט מקובלת בין האטימולוגים. ד"ר תמר עילם-גינדין מחזקת את ההשערה בהתייחסות למגילת אסתר: "לכל אורך המגילה פזורים מונחי שלטון שהמחבר מניח שאנחנו מכירים. חלקם פרסיים, חלקם ירושה מהאימפריה הקודמת. שרביט הוא אחד המונחים שעברו בירושה. איך אנחנו יודעים את זה? כי זה שורש שמי, והאימפריה הקודמת הייתה שמית. המילה שרביט נגזרת מהמילה "שבט" - ענף. מאין באה ה-ר' הזאת? ובכן, הפיכת עיצור אחד לשניים, כשאחד מהשניים הוא מעיצורי למנר, נפוצה מאוד בשאילות בין שפות. למשל רמלה הערבית ("חולית", או "חולון") שהפכה בספרדית ל-Ramblas, camera הלטינית שפירושה "חדר", שהפכה באנגלית ובצרפתית ל- chamber/chambre. בתחום יחסי ישראל איראן, אחד מענפי הייצוא החזקים של העברית אם לא ה-, הוא המילה "שבת", והיא מופיעה בפרסית אמצעית כ'שַׁמְבַּד', ובפרסית חדשה הפכה ל'שַׁמְבֶּה. גם בשם הנהר סמבטיון חוזרת אותה תופעה, מאותו מקור".
748
מזל שואל/ת: אני מניחה שהמילה "כריש" נוצרה משורש וממשקל. מה משמעות השורש כר"ש? אילו מילים נוספות ניתן לזהות בשורש זה?
רוביק עונה:
כריש היא מילה תלמודית בהשפעה ארמית. כמו מילים רבות במקורות היא אינה קשורה לשורש ידוע, ואין מילים נוספות בשורש זה.
749
רוני שואל/ת: מה מקור המילה קוּטר, מתלונן, וממנה הפועל לקַטֵר באותו מובן?
רוביק עונה:
המילה קוטר התגלגלה מיידיש, שם פירושה חתול זכר, והיא מתייחסת לנוהגו לילל בתלונה בזמן הייחום, על פי הניב 'ער טרענט און ויינט': הוא דופק ובוכה. מן המילה נוצר פועל עברי חדש, קיטר, שאינו קשור לקטר הקיטור או לסיגריה, אלא למשמעות המקורית: להתלונן.
750
מלי ברוש שואל/ת: המילה הנרדפת לשוק היא יריד. מה מקור המילה, והאם היא קשורה לפועל יָרַד?
רוביק עונה:
יְריד (בשווא ולא בקמץ) היא מילה בלשון חז"ל, והדעה המקובלת היא שהשוק נקרא כך כיוון שאנשים היו יורדים אליו לצורכי ממכר וממכר.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >