שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
751
מיכאל שואל/ת: איך נוצר ההיפוך לכאורה המוזר בין 'תזמורת' לבין 'מקהלה', שהרי התזמורת עוסקת בנגינה ולא בזמרה?
רוביק עונה:
'מקהלה' היא מילה ניטרלית היכולה להתייחס לכל התקבצות, ולכן התזמורת נקראה גם 'מקהלת נוגנים'. 'תזמורת' היא השם שנתן אליעזר בן יהודה לקונצרט. במקרא 'זימר' הוא מי שמנגן בכלי, בלוויית שיר או בלעדיו. הבידול בינו לבין 'ניגן' התחדד בעברית החדשה, והיום 'זימר' מתייחס לשירה קולית בלבד. בשפות שמיות רבות זמר הוא אכן במשמעות שר, אך בערבית זמר פירושו ניגן בחליל. האורקסטרה של ראשון אימצה את 'תזמורת', ושינתה את משמעותה מ'קונצרט' ל'מקהלת נוגנים'.
752
אלה זיידנברג שואל/ת: מהו מקור המילה "בובה"? האם היא באה מהמלה poupée בצרפתית, שגם היא נגזרת מהמילה הלטינית pupa?
רוביק עונה:
'בובה' היא חידוש של אליעזר בן יהודה, והוא כותב כך במילונו: "דמות ילדה או אשה וכדומה, למשחק לבנות קטנות, doll ;poupée; Puppe. ופשט השימוש במילה זו בקרב המדברים עברית בא"י וגם בספרות החדשה". אין ספק שבן יהודה הסתמך על הצרפתית והגרמנית, אבל בהמשך הערך הוא רומז כי יש למילה גם קשר למילה הערבית בּוּבּוּ, שפירושה בבת העין, הקרויה גם אישון, ומכאן שבובו הוא ילד קטן, ואפשר לראות כאן מקור נוסף למילה בובה.
753
רפי הירשפלד שואל/ת: יובל הנכד בן ה-6 שואל את אמא למה קוראים למחברת בשם זה. האמא (דוקטור לספרות) עונה שהיא לא יודעת. יובל שואל האם יכול להיות שזה בגלל שכותבים במחברת חיבורים? האם יובל צודק?
רוביק עונה:
'מחברת' היא עניינים שונים ש'חיברו' אותם יחד. המילה מופיעה במקרא בספר שמות במשמעות 'חיבור דברים'. בסוף האלף הראשון היא נקשרת לכתיבת מילונים, במשמעות הקרובה מאוד להשערה של יובל. המילונאי מנחם בן סרוק קורא 'מחברת' לקבוצת ערכים באות מסוימת: 'מחברת אלף' היא קבוצת הערכים המתחילים באות א', וכך הלאה. המילונאי דונש בן לברט, שהתווכח עם שיטתו של בן סרוק, השתמש אף הוא במונח, אבל לעיתים קרא 'מחברת' גם לערך בודד. בהמשך הוויכוח על שיטת המילונאות העברית נקרא המילון כולו 'מחברת'. בלשון ימי הביניים נולד שימוש נוסף למילה, ועתה היא משרתת את המתמטיקה: 'מחברת' היא קבוצת מספרים בדרגת ספירה משותפת, כמו יחידות, עשרות או מאות. בעברית החדשה היא גויסה לשירות הלימודים, במשמעות טכנית: קבוצת דפים המחוברים יחד בסיכה. המשמעות העתיקה יותר באה לידי ביטוי בשמה של הוצאת הספרים "מחברות לספרות", שנולדה מחבורת אנשי ספרות מובילים בשם זה שפעלה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ביניהם אלתרמן, שלונסקי ולאה גולדברג.
754
איתמר וכסלר שואל/ת: עלתה הערב במשפחתנו שאלה חשובה: מה מקור המילה 'אוטוטו'?
רוביק עונה:
שאלה חשובה, והתשובה פשוטה: יידיש טהורה. הביטוי הוא שילוש של המילה אָט (נהגית ot), שפירושו 'הִנֵה', ובשילוש: הִנֵה-הִנֵה-הִנֵה. מכאן גם 'אָט-אַזוי', הנה כך.
755
מיקי פרלה שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה העברית 'תרבות' במשמעות של culture?
רוביק עונה:
המילה תרבות מופיעה במקרא פעם אחת, בצירוף "תרבות אנשים חטאים". הפרשנות לפסוק היא שמדובר בחברה שרובה (תרבותה) אנשים חוטאים. בלשון חכמים זוכה המילה 'תרבות' לשימושים רבים במשמעות דרכי התנהגות. במשנה מיוחס הצירוף "בני תרבות" במסגרת דיני נזיקין למי שניתן לאלפו, ומכאן שאינו יכול להיות מוּעד. במסכת נידה מופיע הביטוי 'תרבות רעה' המזכיר את הצירוף המקראי, אך משמעותו כאן התנהגות לא ראויה. לשון חכמים היא איפה המקור להתפתחויות הנוספות במשמעות המילה עד לעברית החדשה: מדרכי התנהגות ונורמות, למכלול המאפיינים והתוצרים של חברה מסוימת, במשמעות culture או civilization. יש להניח כאן במידה רבה של סבירות שהשימוש המשנאי במילה, בעיקר בהוראה השלילית, הושפע מהפסוק המקראי 'תרבות אנשים חטאים'. 'תרבות' היא אם כן במקורה כַמָּת, מילה המשקפת כמות, אך ההקשר אפשר לנדוד למחוזות התוכן החברתי ומכלול היצירה של קבוצות אנשים.
756
יוסי אבידור שואל/ת: למה הסלנג הישראלי אימץ את המלה 'נאד' כדי לתאר נפיחה? ועוד מוסיפים ואומרים גם 'נאד נפוח'. האם מי שהמציא את המלה הזאת ראה לנגד עיניו משהו דומה לנאד, שהוא שק שנושא בתוכו יין?
רוביק עונה:
התהליך הפוך. 'נאד' הוא קיצור של 'נאד נפוח'. הביטוי 'נאד נפוח' בלשון חכמים פירושו שק עור לאחסון נוזלים. באנגלית שק כזה נקרא windbag, נרתיק רוח, ופירושו גם אדם המלא מעצמו בלי שיש לו סיבה לכך. בעקבות זאת כונה בעברית אדם מלא חשיבות עצמית 'נאד נפוח', והביטוי קוצר לסתם 'נאד'. הריח הרע ובעיקר שם התואר נפוח התקשר לנפיחה, ובסלנג העברי הפך 'נאד' שם נרדף ונפוץ גם לנפיחה ריחנית וגם לטיפוס בלתי נסבל.
757
מיכל לוי שואל/ת: בתכנית על ההסטוריה של ת"א נאמר כי מקור המילים פנסיונר ופנסיה הוא באנשים שגרו בבתי נופש, פנסיונים, בעיר העברית החדשה. האם זה נכון?
רוביק עונה:
התיאור אינו נכון. פנסיה, באנגלית ובגרמנית Pension, פירושה גימלה או רנטה, בדרך כלל זו המשולמת לאדם שסיים את תקופת עבודתו. המילה התגלגלה מפועל לטיני שפירושו לשלם. פנסיונר הוא באנגלית מי שמקבל גימלת גיל קבועה. בגרמנית נקשרה הגימלה למוסדות אירוח, כנראה כאלה המאכלסים קשישים שאינם עובדים, וגם אלה נקראים Pension. הקישור הגרמני בין הגימלה והמוסד התגלגל לעברית, וכך קיבלנו פנסיה כגימלה, ופנסיון כמוסד אירוח.
758
עדי שואל/ת: מהיכן הגיעו התחנות לרדיו? אני מניח שזה תרגום מאנגלית,radio stations , אבל מה הקשר בין רדיו לעמידה או לחנייה?
רוביק עונה:
השימוש במילה 'תחנה' הוא אכן תרגום מאנגלית, במהלך שאנו קוראים לו 'שאילת משמעות'. באנגלית המילה station מתייחסת לשורה ארוכה של מבנים או מערכים העומדים יציבים על מקומם, בעקבות :state עומד, יציב, ומכאן גם סטטוס: מצב. באנגלית אם כן הכוונה היא למבנה, בלי קשר למה שעושים בו. באמצעות תהליך שאילת המשמעות יש לנו בעברית תחנות אוטובוס ומוניות, תחנות חשמל, תחנות שאיבה, תחנות חלוקה, וגם תחנות רדיו.
759
אלישע שואל/ת: במילון הסלנג המקיף מופיע הערך 'גוגו' (גוגואים) בלי שנכתב מקורו. מצאתי באתר במרשתת שהמקור עשוי להיות מערבית agu , שפירושו גלעין ובעגה הירושלמית אג'ו. כמו כן אשמח למקורם של ביטויים הזכורים לי ממשחקי הילדות: 'טוש' (אולי 'תוש' ו'תאני'.
רוביק עונה:
גלעיני המשמש קרויים אכן עג'ווה או אג'ו ולכן אפשר שמן המילה התפתח הכינוי 'גוגו'. הקריאה 'תוש-תאני-תלית' מסמנת סיום סיבוב במשחק הג'ולות. תלית – שלישי, תאני – שני. על מקורו של 'טוש' לא הצלחתי לעמוד, כל הסבר יתקבל בברכה.
760
איתמר וייל שואל/ת: האם הפועל 'התוועד' הוא תנכי או תלמודי, ואולי חדש? האם יש לו מקור כלשהו בתנ''ך?
רוביק עונה:
'התוועד' הוא פועל תלמודי. התלמוד מלא בהתוועדויות. הפועל גזור מן השורש הנפוץ וע"ד/יע"ד, המוכר גם מן המקרא, שנאמר בספר עמוס, "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"?
761
אלי שואל/ת: המילה "סטוץ". מהיכן היא לקוחה?
רוביק עונה:
המילה לקוחה מיידיש. הביטוי עס טוט זיך פירושו 'משהו מתרחש', והוא קוצר בדיבור למילה אחת: סטוץ. במחצית הראשונה של המאה הקודמת הוא התייחס להתרחשות מסעירה, מאוחר יותר התייחד למשמעות של דייט חד לילי, one night stand.
762
אברהם תירוש שואל/ת: מהו 'חלילה' בביטוי וחוזר חלילה? האם "לשון מחול סביב סביב", כפירוש רש"י שם, במסכת פסחים, או שיש גם פירוש אחר?
רוביק עונה:
'חלילה' היא סיבוב או הקפה, 'חוזר חלילה': חוזר בסיבוב. המילה נהגית במלרע, והשורש הוא חו"ל. 'חלילה' במשמעות 'אסור' היא מילה מקראית המוכרת גם במסגרת הביטוי 'חס וחלילה'. היא נהגית במלעיל, ומקורה בשורש חל"ל, במשמעות ביזוי הקודש.
763
תהלה שואל/ת: קושיה לפסח: למה "מצה"? האם כי אופים אותה כפי שהיא מצויה לפנינו עכשיו, ולא ממתינים לתפיחה?
רוביק עונה:
מצה היא משורש מצ"ץ, מאפה שנמצץ או שנסחטו ממנו המים.
764
עדי שואל/ת: מה מקור המלה "סיסמה", והאם יש קשר בינה לבין הסיסמה פותחת הדלתות "סומסום היפתח!!" בסיפור עלי באבא וארבעים השודדים?
רוביק עונה:
מקור המילה התלמודית 'סיסמה' הוא מיוונית; syssemon, הרכב מילים שפירושו 'עם סימן' (sim+semon). מכאן גם מקורה של המילה סימן. לגבי מקורה של אמרת הקסם open sesame מתרוצצות דעות שונות. הרוב קושרים אותה לתבלין השומשום, בערבית שִׂמְשִׂם, ומכאן התגלגל ליוונית. יש גם דעה שמדובר במילת קסם עברית עתיקה שהתגלגלה מ'שם שמים', ממש כפי שיש קושרים את אברקדברא ל'אברא כדברא' הארמי. שתי השערות אלה מחמיאות לתרבות היהודית, אך ככל הנראה אינן נכונות.
765
ארנה סער שואל/ת: בספרו של דר נסתר, "בית משבר", מתואר אחד הגיבורים בזמן שנופלת עליו ידיעה קשה מאד שהוא "כהלום קיטרון". מהיכן הביטוי ומה מקורו?
רוביק עונה:
קִטרון היא מילה תלמודית נדירה שפירושה שר או נגיד, בעקבות המילה הלטינית centurio, ומכאן התגלגל גם לשמו של טנק. כדי להבין מה המילה עושה בטקסט של דר נסתר יש צורך להכיר את ההקשר.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >