שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
766
תהלה שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'הרפתקה'?
רוביק עונה:
ד"ר תמר גינדין, שליחתנו לשפה הפרסית, משיבה: את המילה הרפתקה (וגם ארפתקה) אפשר לשחזר כפרסית: raftaka/āraftaka/hamraftaka. הצורה raftaka היא בינוני פעול של הפועל ללכת, המשמש בזמנים שונים ובצורות שונות גם במובן של לזרום, להיות אפשרי, להתנהג ולהתרחש. כלומר, הרפתקה הוא מה שקרה, מה ש"נהלך".
767
טלי תמיר שואל/ת: מהם שורשי המילה "חקלאות"?
רוביק עונה:
'חקל' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה שדה, לצד 'חקליתא', וכן 'חקלאה': איש שדה, עובד אדמה. מחדשי הלשון נהגו לקחת מילים ושורשים מן הארמית של לשון חכמים, וליצור מהן מילים חדשות. 'חקל' לא נקלטה כמילה עצמאית, אף כי היא משמשת בשמה של חברת יכין-חקל, אבל 'חקלאות' נגזרה ממנה כתחליף לצירוף "עבודת האדמה", וכמוה 'חקלאי'. מחדש המילה אינו ידוע, אך היא מופיעה ובתפוצה רחבה יחסית בעיתונות העברית החל משנת 1925.
768
תמר מקרית טבעון שואל/ת: מה מקור המילה קלפי ואיך צריך להגות אותה?
רוביק עונה:
קלפי היא מילה משנאית שמקורה יווני, ופירושה שם תיבת הגרלה שבאמצעותה נגזר גורלם של השעירים שנשלחו למות בהר עזאזל. יש להגותה במלרע בשתי חלופות, קַלְפִּי וגם קלפֵּי, אך ההגייה המומלצת היום היא בחיריק. הנטייה הישראלית למילעול מביאה לכך שבדרך כלל היא מבוטאת במלעיל, ולעיתים אפילו בפ' רפה: קַלְפִי.
769
נתן דרור שואל/ת: מה מקור המילה 'שלייקעס'?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש, שבה שלייקעס הוא מה שקרוי בעברית כתֵפות. ככל הנראה המילה היא גלגול מגרמנית של Schleife, שלַייפֶה, שפירושה לולאה. יש לזכור שיידיש היא חובבת ידוע של העיצור ק, כמעין תוספת חיבה.
770
יהושע שואל/ת: מה המוצא של המילה תורמוס?
רוביק עונה:
הצמח תורמוס מופיע בתלמוד ומקורו יווני: thermos. יש קושרים בינו לבין מילים יווניות שהוראתן חום, ומכאן התֶרמוס שממנו שותים תה.
771
עמיקם רז שואל/ת: איך קיבל שמו של ירק הגינה 'צנון' את המשמעות של אדם חסר מקוריות והומור?
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, וככל שחפרתי וחיפשתי לא מצאתי תשובה נהדרת כמוה. זה בהחלט יכול היה להתפתח כדימוי פנים-עברי על פי טעמו היבש משהו של הירק צנון, אך יתכן שהוא מושפע מדימוי דומה בשפה כלשהי. כל מידע יתקבל בברכה.
772
שחר כרמל שואל/ת: אני מדריך טיולים לנוער ציוני מהגולה, ורציתי לדעת מה מקור המילה טיול, ומתי קיבלה את המשמעות שיש לה היום?
רוביק עונה:
טיול היא מילה חדשה, אך היא נגזרה ישירות, במתכונת שם הפעולה, מן הפועל התלמודי טייל, שמקורו ארמי. המשמעות לא השתנתה מאז ועד ימינו.
773
חננאל מאק שואל/ת: בעקבות מילת השבוע "שבט", האומנם נולד השרביט מן השבט? אינני מתיימר לדעת אבל ההשערה אינה נראית בעיני. האות ר' אינה נוהגת להפציע כך מתוך מילים קיימות. תחושתי הבלתי מנומקת היא שמוצא השרביט בפרס ומדי והוא התייהד שם, כמו רבים מעמי הארץ (אסתר ח', יז).
רוביק עונה:
המילה שבט מקורה באכדית, וההשערה שהיא מקורו של השרביט מקובלת בין האטימולוגים. ד"ר תמר עילם-גינדין מחזקת את ההשערה בהתייחסות למגילת אסתר: "לכל אורך המגילה פזורים מונחי שלטון שהמחבר מניח שאנחנו מכירים. חלקם פרסיים, חלקם ירושה מהאימפריה הקודמת. שרביט הוא אחד המונחים שעברו בירושה. איך אנחנו יודעים את זה? כי זה שורש שמי, והאימפריה הקודמת הייתה שמית. המילה שרביט נגזרת מהמילה "שבט" - ענף. מאין באה ה-ר' הזאת? ובכן, הפיכת עיצור אחד לשניים, כשאחד מהשניים הוא מעיצורי למנר, נפוצה מאוד בשאילות בין שפות. למשל רמלה הערבית ("חולית", או "חולון") שהפכה בספרדית ל-Ramblas, camera הלטינית שפירושה "חדר", שהפכה באנגלית ובצרפתית ל- chamber/chambre. בתחום יחסי ישראל איראן, אחד מענפי הייצוא החזקים של העברית אם לא ה-, הוא המילה "שבת", והיא מופיעה בפרסית אמצעית כ'שַׁמְבַּד', ובפרסית חדשה הפכה ל'שַׁמְבֶּה. גם בשם הנהר סמבטיון חוזרת אותה תופעה, מאותו מקור".
774
מזל שואל/ת: אני מניחה שהמילה "כריש" נוצרה משורש וממשקל. מה משמעות השורש כר"ש? אילו מילים נוספות ניתן לזהות בשורש זה?
רוביק עונה:
כריש היא מילה תלמודית בהשפעה ארמית. כמו מילים רבות במקורות היא אינה קשורה לשורש ידוע, ואין מילים נוספות בשורש זה.
775
רוני שואל/ת: מה מקור המילה קוּטר, מתלונן, וממנה הפועל לקַטֵר באותו מובן?
רוביק עונה:
המילה קוטר התגלגלה מיידיש, שם פירושה חתול זכר, והיא מתייחסת לנוהגו לילל בתלונה בזמן הייחום, על פי הניב 'ער טרענט און ויינט': הוא דופק ובוכה. מן המילה נוצר פועל עברי חדש, קיטר, שאינו קשור לקטר הקיטור או לסיגריה, אלא למשמעות המקורית: להתלונן.
776
מלי ברוש שואל/ת: המילה הנרדפת לשוק היא יריד. מה מקור המילה, והאם היא קשורה לפועל יָרַד?
רוביק עונה:
יְריד (בשווא ולא בקמץ) היא מילה בלשון חז"ל, והדעה המקובלת היא שהשוק נקרא כך כיוון שאנשים היו יורדים אליו לצורכי ממכר וממכר.
777
איילה זמרוני שואל/ת: אשמח אם תסביר לי מנין נולדה המילה כבוּדה (עם שורוק) במובן של רכוש, מטען. משום מה, היא תמיד נשמעת לי חריגה בשפה.
רוביק עונה:
המילה אינה חריגה מבחינת המשקל. היא מנוקדת בקובוץ ובדגש: כבֻדָּה, מופיעה פעם אחת בתנ"ך במשמעות רכוש, וקשורה קשר ישיר לשורש כב"ד. במשקל הזה מילים נוספות שבהן קובוץ ודגש כמו אֲגֻדָּה, חֲנֻכָּה ועוד.
778
גיל שואל/ת: במילון אבן שושן נתקלתי בערך ׳שפרט׳ במשמעות פירט/ הרחיב. האם זהו חידוש של האקדמיה?
רוביק עונה:
אכן, האקדמיה התקינה ואישרה את המילה כבר ב-1955, ודווקא במילון למונחי מוזיקה. זהו תרגום של הפועל האנגלי to elaborate.
779
חיים שמיר שואל/ת: בעת בנית המשכן במדבר נצטוו הבונים לקחת "עורות תחשים". באיזו חיה מדובר? מהו תחש?
רוביק עונה:
על השאלה מהו תחש נשפכו מחקרים ומילים לרוב, והחידה נותרה בעינה. בערבית פירוש המילה תחש הוא דולפין, אך קשה להניח שעור הדולפין שימש את בוני המשכן. על פי שפות אחרות תחש אינו בעל חיים אלא עור הכבשה ששימש את המשכן. בתרגום אונקלוס לארמית נכתב: "משכי ססגונא", כתרגום לנוסח העברי "עורות תחשים". רש"י מסביר שהתחש (ססגונא) היה מרובה גוונים, ובעקבות התלמוד ורש"י נולד בעברית החדשה שם התואר 'ססגוני'. על פי אגדה, המופיעה גם בספר הזוהר, תחש הוא חיה אגדית בעלת שתי שדראות (עמודי שדרה). ביאליק חידש את התואר 'תחשן' וייחס אותו לעצמו, כרמז לכך שיש לו שני עמודי שדרה: עברית-ארצישראלית ויידיש-גלותית. בעברית החדשה נקרא הכלב ארוך הגוף מסוג דַקְל ארוך הגוף כלב תחש, ועליו נכתב סיפור הילדים המיתולוגי "בייגלה".
780
אבישי טופול שואל/ת: האם מקור המילה טורניר הוא tournament?
רוביק עונה:
לא, המקור הוא גרמני: Turnier. המילה האנגלית הושפעה ממילה צרפתית דומה, והקשר הוא לפועל to turn, לסובב.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >