שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
766
אלון שואל/ת: מקור המילים אחלה וסבבה?
רוביק עונה:
מקור שתי המילים בערבית הפלסטינית. אחלה פירושה יותר מתוק, או מאוד מתוק. סבאבה פירושה מצוין, ומקורה בערבית הספרותית שם משמעות המילה היא געגועים לאדם אהוב.
767
טל שואל/ת: מה מקור המלה "במקום" (במובן של instead)? בצרפתית יש לביטוי "au lieu" (ב-מקום) משמעות זהה, ואני תוהה מה קדם למה.
רוביק עונה:
העברית קדמה לצרפתית, ומדובר באלפי שנים... בספר הושע נכתב: " וְֽהיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי". הצירוף 'במקום אשר' מופיע מספר פעמים רב יחסית, ופירושו "במקום שבו..." אך הוא זכה לפיתוח, בפסוק זה ואחרים: במקום שבו נעשה דבר אחד, ייעשה דבר אחר תמורתו.
768
דינה ברט שואל/ת: מה מקור המילה "טמבורין"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד כמילה ארמית – טנבורא, וכן בערבית – טנבור. הצורה טמבור היא תוצר של מעתק נ>מ המקובל במעברי השפות השמיות. בימי הביניים קראו לטמבורין מחול, שפירושו בתנ"ך גם סוג של תוף. סעדיה גאון תרגם לערבית את 'מחולות', המופיע בצירוף המקראי "בתופים ובמחולות", במילה טנאביר – ריבוי של טנבור.
769
שמואל שואל/ת: מדוע המילה האנגלית "קליימור" (חרב, מטען חבלה) הפכה בעברית ל"כלימגור"? מה מקור המילה "כלימגור"?
רוביק עונה:
'כלימגור' הוא שם שדבק בסוג מיוחד של מוקש חבלה, הקרוי באנגלית claymore. באנגלית מקור השם הוא במילה סקוטית-גאלית עתיקה שפירושה חרב פיפיות. בצהלית לא רשמית הגה מישהו צירוף המזכיר את המילה האנגלית בצליל ובמשמעות: כלימגור, כלי הזורע פחד. המילה אינה מופיעה במילונים הרשמיים של הצבא.
770
אנאל שואל/ת: מה מקור המילה כעך ומאיפה היא באה? מה מקור המילה אומצה ומאיפה היא באה? מה מקור המילה מלוחית? ומאיפה היא באה?
רוביק עונה:
'כעך' היא מילה תלמודית שמקורה פרסי. 'אומצה' היא מילה תלמודית שפירושה בשר נא, ובעברית החדשה הפכה שם לסטייק. מקורה ארמי, אך היא התגלגלה לארמית מפרסית. 'מלוחית' היא הצעתו של בן יהודה למילה עברית עבור סלט, שהוא 'המאכל המלוח', בעקבות sal – מלח.
771
דוד שואל/ת: נתקלתי בתשבץ במילה "צפרונות" (חיריק חולם שורוק), שפירושה גחמנות, עקשנות, קפריזיות. מסקרן אותי מקורה של המילה.
רוביק עונה:
את המילה צפרוני במשמעות קפריזי, ומשם צפרונות, הציע ביאליק. המילה קפריזי מתייחסת לתיש, caper, הקרוי בעברית גם צפיר עיזים, וכך נולדה 'צפרוני'. המילה לא נקלטה, אך נשארה בתשבצים.
772
יהודה גרוס שואל/ת: מה מקור המילה תפסן (ברזלן) בבנין?
רוביק עונה:
המילה היא בט' – טפסן. טפסן הוא פועל המומחה בהכנת תבניות ליציקת בטון. תבניות אלה קרויות טְפָסים, על פי המשמעות הכללית של המילה טופֶס, ועל כן המומחה בהתקנתם הוא הטפסן.
773
אופיר שואל/ת: מה מקור המילה לברא, בירוא יערות. כריתת עצים?
רוביק עונה:
מקור הפועל לברא הוא במקרא, והוא קרוב לפועל הערבי בַרָה שפירושו זהה: כרת עצים.
774
אלברט חברוני שואל/ת: מה מוצא הפועל לכייל?
רוביק עונה:
מקורו בפועל ארמי זהה המופיע בתלמוד, ופירושו למדוד. לכייל במשמעות המודרנית פירושו להתקין כלי מדידה כך שיאפשר מדידה מדויקת. ככל הנראה הוא קשור לשורש כלל.
775
אבישג תורן שואל/ת: מה מקור ושורש המילה ״שדרה״ כמו בחוט השדרה, עמוד השדרה?
רוביק עונה:
שדרה היא מילה תלמודית, בעקבות המילה הארמית שזרה, כלומר, הקשר העברי הוא השורש שז"ר. אין לה קשר לשידור הציבורי, וגם לא לשדרות רוטשילד, בש' שמאלית, כאן שְׂדֵרָה קרובה לשורש סד"ר.
776
אמיר שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה ׳טחול׳?
רוביק עונה:
המילה 'טחול' מופיעה בתלמוד, וקרובה למילים בארמית, ערבית ועוד באותה משמעות. כמו מילים רבות, בוודאי בתחום איברי הגוף, איננו יודעים מתי נוצרה והאם היא מתייחסת למילים אחרות.
777
אריה גביש שואל/ת: מה מקור המילה משקפת?
רוביק עונה:
המילה 'משקפת' חודשה ככל הנראה על ידי אליעזר בן יהודה במשמעות טלסקופ, אם כי יש טוענים שהמחדש הוא י"מ פינס. עם הזמן שונתה משמעותה למשמעות המקובלת היום. היא נשענת על השורש המקראי שק"ף שמשמעותו הביט, צפה וכדומה, והוא מופיע במקרא בבניינים נפעל (נשקף) והפעיל (השקיף).
778
רון ברק שואל/ת: המילה שוויץ ביידיש פרושה זיעה. לכן, מילולית, שוויצר הינו אדם מזיע. כיצד התגלגלה המילה לתאר אדם גאוותן או מתנשא?
רוביק עונה:
מקור המילה בגרמנית, ושם אכן משמעות הפועל פיזית: הזעה. ביידיש הפועל שוויצן שהתגלגל מגרמנית הוא להזיע ולהתרברב, ושוויצער הוא מי שנוטה להזיע, וכן רברבן. ההרחבה הסמנטית הזו ביידיש מתייחסת ככל הנראה למי שלא רק מזיע, אלא נוטה להראות זאת לכולם, ולהתרברב בכך שהוא עובד קשה.
779
שדמה קדר שואל/ת: בניסיון להתחקות אחר פירוש המילה "הלל" (כמו בתפילת הלל) והפועל "להלל" ומקורם, שמעתי את ההצעה הבאה. אודה לך אם תחווה את דעתך עליה ותאמר מה לדעתך מקור המילה ופירושה: 1. הלל פירושו, להגדיר. כמו למשל: הנרות הללו, מלשון הלל, אלו שאני מראה אותם. בעברית כשרוצים להגדיר דבר, מוסיפים לו ה' הידיעה. 2. ה' הידיעה היא משורש הל (כמו בערבית), ואז אם זה הופך להיות שורש פעלים זה הופך להיות הלל. מסקנה, להלל פירושו להגדיר.
רוביק עונה:
ההצעה מפותלת למדי ואינה עומדת במבחן התפתחות השפה והמילים הנדונות בשאלה. הפועל להלל, ומכאן שירת ההלל, קריאת הללויה וגם המילה הילולה שמקורה ארמי, קרובים לשורה של פעלים דומים בשפות שמיות רבות, כגון ערבית, ארמית, אכדית ועוד. בכולן משמעות הפועל היא לצעוק, בעיקר משמחה והתרגשות. 'הלָּלוּ' היא צורת הרבים של 'הַלָּה', כינוי גוף המורכב מה' הידיעה+ל' הכיוון או ההצבעה (ל' דאיקטית).
780
מלכי שואל/ת: מה מקור המילה מדף?
רוביק עונה:
'מדף' היא מילה תלמודית. המשמעות הכללית של אצטבה היא חדשה, אך גם במקור התלמודי מדובר בלוח עץ למטרות מוגדרות בעבודה חקלאית, כגון ציד עופות או כניסת דבורים. גלגול המילה אינה ברור. ככל הנראה יש כאן תוספת מ' למילה דף שפירושה במקור לוח. היא קרובה למילה הארמית דַפָּא, ולמילה הערבית מַנְדַף.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >