שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
781
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם המילה 'כדור' היא בעצם צרוף של כ(כמו) דור (עיגול), כשם ש'כלום' משמעה כמו 'לום' (גרעין של זית), כלומר משהו קטן מאוד? והאם ידועים צרופים נוספים כאלה?
רוביק עונה:
התשובה בהיפוך. 'כדור' הוא אכן מה שצורתו היא כמו 'דור', כלומר, עיגול. לעומת זאת אין קשר בין 'כלום' לבין גרעין הזית. כלום היא צורת מהודקת של הצירוף 'כל מאום'. כ' מופיעה כחלק ממילה במילים שונות, למשל 'כמה' (כ+מה) , 'כמו' (כ+מו) ו'כאילו' (כ+אם+לו).
782
חגית מאיר שואל/ת: מה מקור המילה "מְחוּטְל" ׁבמשמעות כלי או מכשיר.
רוביק עונה:
בבית הייקי שלי שמעתי את המילה הזו פעמים רבות, וכמו כן היה מוכר הביטוי 'מחוטל-מאכר' המביא או מתקן מכשירים ישנים. השואלת מזכירה גם את מאיר שלו, אשר שם אותה ב"רומן רוסי" בפי אחת הנפשות כאשר הוא משתמש בה בהשאלה לפין: "הוא לא רוצה ללכת לבית אבות כי שם 'יתקעו לו צינור במחוטל'".כל הניסיונות למצוא את מקורה עלו עד כה בתוהו, כל מידע יתקבל בברכה ויפורסם באתר.
783
גיל שרמייסטר שואל/ת: מה מקור ביטויי העגלונים "דיו" ו"הויסה"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש, עם פיתוחים מקומיים. הקריאה לסוסים להתקדם היא ביידיש 'וויאָ!', וקריאת העצירה לסוס היא אוֹיְס!, שפירושה ביידיש 'חסל! נגמר!'.
784
אורי בית אור שואל/ת: מה מקור הכינוי 'חנות' לפתח במכנסי הגבר?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. קראָם פירושו גם חנות וגם פתח המכנסיים, והביטוי השלם הוא "פֿארמאך די קראָם", סגור את החנות.
785
אריאל שואל/ת: מהו מקור מילת הסלנג 'נדפק'? האם כפי שכתוב בויקימילון המקור הוא מהמילה דֶפֶקְט?
רוביק עונה:
פעלי הסלנג 'דפק' ו'נדפק' הם בעלי משמעות מינית, שהורחבה למשמעות של כישלון, הונאה או התעללות. מהלך הרחבה כזה קיים גם בפועל הסלנג 'זיין'. יתכן מאוד שיש כאן השפעה של הפועל האנגלי fuck שמשמעותו המינית הורחבה למשמעות של כישלון, והוא מזכיר בצלילו את 'דפק'. נראה שהדמיון בין נדפק לבין defect מקרי.
786
אבירם שואל/ת: הייתי רוצה לברר ברוח ימי החורף, מדוע הוחלט לכנות בעברית את המחלה "שפעת".
רוביק עונה:
שמה של השפעת באנגלית, בעקבות איטלקית, Influenza, ומכאן הקיצור flu. הפירוש המילולי הוא השפעה, אך באיטלקית פירושה היה גם 'התפרצות מחלה מדבקת', שיוחדה עם הזמן לשפעת. על פי אחד ההסברים המחלה נקראה כך מאחר שתלו את הופעתה בהשפעת מצב הכוכבים. היא הותאמה למשקל המחלות וזכתה לשם שפעת, וכן זכתה בשני שמות נוספים: גריפה, מגרמנית; ופפטצ'י, שהיא במקור קדחת זבוב החול. המילה מופיעה לראשונה בעיתון הצבי בשנת 1893 וכמובן במילון הרפואי של אהרן מזי"א, אבל לא נקבע שהוא זה שחידש אותה.
787
שולי בוקשטיין שואל/ת: שואלת: מה מקור המילה "בולבוס"? האם היא נזכרת בתלמוד? אם כן - מה היתה משמעותה אז, שכן היום המשמעות היא תפוח אדמה, שלא היה מוכר אז.
רוביק עונה:
בולבוס שבתלמוד הוא מין של בצל, ממש כמו ביוונית. מי שאחראי על קריאת תפוחהאדמה בולבוס הוא מנדלה מוכר ספרים, שעסק רבות בזואולוגיה ובוטניקה. מן המילה היוונית התפתחה גם המילה האנגלית bulb שפירושה פקעת. ספק אם מעברי המשמעות האלה תואמים את העובדות הבוטניות, שכן הבצל אינו פקעת אלא בעל מבנה של גלדים.
788
עודד שואל/ת: שתי מילים שאני לא מצליח להבין מאין הן נגזרות: נברשת ופשטידה
רוביק עונה:
'נברשת' היא מילה תלמודית שהתגלגלה מהמילה הארמית נברשתא, שמקורה אינו ברור. בערבית מצויה מילה דומה, ניברס, השאולה מהארמית. 'פשטידה' היא מילה עברית, אך מקורה לועזי, מהמקור הזה התגלגלו בשפות שונות גם הפסטלים והפסטות. במקור פירוש הפועל הוא pastos, לנצנץ, שכן המאפים הקדומים "נצנצו נצנוצי מלח".
789
נעם יורפסט שואל/ת: מה מקור המילה טרמח?
רוביק עונה:
טרמח היא מילת סלנג שהשימוש בה היום מצומצם למדי. במילון בן יהודה בן אמוץ היא מוגדרת "מסכן, עלוב, מדוכא, מאוכזב" ונכתב שמקורה בטורקית. במילון הסלנג המקיף של כותב שורות אלה היא מוגדרת "עלוב, לא יוצלח". מקור אפשרי אחר למילה היא הערבית, שם טַרְמָה פירושה טיפשה, מטומטמת.
790
אמוץ פלג שואל/ת: לאחרונה נכנסה מילה חדשה לשיח הציבורי: הכלה, וכן הפועל להכיל. מה מקורה ואיך משתמשים בה?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה של המונח האנגלי containment. במשמעות הצבאית פירושה עצירה של כוחות האויב, עיכובם או ביתורם, כך שלא יוכלו להעביר כוחות לפעולה במקום אחר, ומקורה בימי המלחמה הקרה. בתחום הפסיכולוגיה הכלה היא היכולת להתמודד עם מצבים קשים ועומס רגשי, ולגלות אמפתיה לזולת.
791
שואל/ת: איך נוצר השורש מלצ"ר?
רוביק עונה:
מלצר היא מילה מקראית שפירושה שומר, וקרובה לצורה האכדית מסרו. בעברית המודרנית הפך השומר למגיש במסעדה. המילה נחשבת יחידאית, אך כמו מילים רבות זכתה לנגזרות כמו "מלצרות" ולפועל עברי מרובע, "למלצר".
792
מאור מפתח תקווה שואל/ת: בדקתי במילון אבן שושן מהו מקור המילה 'חצוצרה' בעברית, ושם כתוב כי המקור לא הוברר. היכן ניתן לקבל עוד מידע בנושא זה?
רוביק עונה:
האטימולוגי ארנסט קליין משער שהמילה חצוצרה היא מן השורש חצ"ר, כאשר הצ' מוכפלת, בדומה למילים כמו חטוטרת או פטוטרת. הוא אינו מצביע על הקשר בין חצר לבין כלי הנגינה הנ"ל. יתכן שהחצוצרה שימשה כלי טקסי בחצר המלך, אבל אין לכך סימוכין.
793
מולי פרידמן שואל/ת: האם יש שפה נוספת פרט לעברית אשר בה נקראת אישה "נקבה" על שם הנקב שבה?! ובנוסף, האם התואר "זכר" מסמל בעצם בליטה כלשהיא?
רוביק עונה:
אין ויכוח על כך ש"נקבה" פירושה "המנוקבת", והמילה מצויה גם בארמית ובסורית: נקובתא. המדור לא בדק את כל שפות העולם, אך בשפות המוכרות לא נמצא בשפה הרשמית שם דומה לנקבה בהיבט הזה. האשה נקראת על שם איבר המין שלה בסלנג האנגלי במילה cunt, והכינוי נחשב פוגעני וולוגארי. כך במילה העברית שמקורה בערבית: כוסית. אין קשר בין "זכר" ל"זקר". המילה "זכר" ככינוי לגבר מופיעה בכמה שפות שמיות. בכמה מהן השם הוא גם כינוי לאיבר המין הגברי, כמו בערבית, ד'כר. באנגלית אחד מכינויי איבר המין הוא dick, ככל הנראה מקורו בשפת העבריינים, שם השם הפרטי דיק הוא כינוי לבלש, ומכאן קצרה הדרך לקרוא על שמו את האיבר ההוא.
794
מיה מרלנג'ון שואל/ת: זמן מה אני שואלת את עצמי על משמעות השרש קד"ם. האם למשל "חדש ימינו כקדם" משמעותו "כמו בימים בהם חיינו במזרח", משפט שוודאי יכול להתאים לכותב יהודי בגולה? "שנים קדמוניות" ו"בימי קדם" הם ביטויים המתייחסים לימים עברו, אך אותו שורש ממש הופך גם ל"קדימה" ו"קידמה", ואילו עבור האדם המודרני הקידמה היא חתירה למערב המתקדם?
רוביק עונה:
השורש קד"ם אכן מתקדם לכמה כיוונים, אבל בבסיסו מאז ומתמיד אותו משמעות: מה שנמצא לפנים, לנגדנו, מולנו. לפנינו בזמן עבר (ימי קדם), ומכאן גם "אשתקד", שהוא קיצור של ארמית: שתא קדמאה (השנה שקדמה), וגם קדם אירווויזיון (מה שבא לפני האירוויזיון). לפנינו במרחב: קדמת הבמה, להתקדם קדימה וכדומה. "קדם" במשמעות מזרח, המופיעה הרבה בתנ"ך, פירושה על פי הדעות השונות "מה שניצב לפנינו", וכדברי השיר: עם הגב לים, עם הראש לשם, למזרח. התפיסה שהקידמה מצויה דווקא במערב מאוחרת הרבה יותר.
795
מיכה שפר שואל/ת: מה מקור הפעלים לשחרר ולהשתחרר? אם שחזר מוצאו מהשורש חז"ר, מהיכן בא שחרר, חר"ר?
רוביק עונה:
"שחרר" שייך לקבוצת הפעלים בהן נוספת ש' לשורש רגיל, והוא קיים כבר בתלמוד. הש' נוספת כאן אכן לשורש הכפול חר"ר, שממנו נגזרו מילים הקשורות לחופש כמו חורין (בן חורין) וחירות.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >