שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
796
שואל/ת: האם המילה "מכונה" היא עברית מקורית?
רוביק עונה:
"מכונה" היא מילה מקראית שפירושה העיקרי בסיס, מן השורש כו"נ שממנו נגזרו להכין, לכונן, כֵּן, נכון, מכינה ועוד. היא חודשה בתקופת ההשכלה כמילה עברית ל- machine- שנגזרה מן הלטינית והיוונית, על בסיס הדמיון ל"מכונה" המקראית, אם כי המשמעות אינה זהה. אליעזר בן יהודה מביא במילונו דוגמה לשימוש הזה מהמשורר יל"ג: "מכונת הקיטור דוהרת דוהרת, ארצות ומדינות כחץ עוברת".
797
שואל/ת: הייתי בחברת חברותי והגענו במקרה למילה "נשיקה" של לחם. אחת החברות טענה שלא קוראים לזה נשיקה אלא לשיקה. מה המילה הנכונה ומה מקורה?
רוביק עונה:
שתיכן צודקות, כיוון שהשימוש מוכר בשתי הצורות. "לשיקה" כבר כמעט איננה בשימוש. הדעה הרווחת היא כי הנשיקה נולד מתחום אפיית הלחם, מאחר שבזמן האפייה נושקות ככרות הלחם זו לזו בקצוות. שורשי הביטוי בתלמוד. מסכת חלה אומרת: "העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה, פטורים מן החלה עד שיישוכו", ובהמשך: "קב חדש וקב ישן (חצי קילו) שנשכו זה בזה". מכאן הביטוי הישראלי "כיכרות נושכים". יש טענה שהמילה נשיקה מוצאה מהשפה הפולנית. בפולנית פרוסת הלחם הראשונה נקראת calusek. משמעות המילה בעברית: נשיקונת או נשיקה. הילדות הפולניות היו רבות מי יקבל את הנשיקה, שהיא סגולה טובה לחתן טוב וגם תביא נשיקות ממנו. ההסבר הזה קושר את השם למסורת יהודית חיה, ומחבר את "נשיקה" עם "לשיקה". טענה אחרת מצביעה על המילה הפולנית "לישינקה", שפירושה פיסת קרחת.
798
שואל/ת: הרופאים משתמשים במילה "נימוש" כדי לתאר גוש שניתן למישוש. לאיזה שורש ובניין שייכת המילה הזו?
רוביק עונה:
השורש הוא מו"ש, המוכר לנו מסיפור יצחק ויעקב, הבניין הוא נפעל. הצורה המקובלת היא נָמוש, וממנה נולד הביטוי התלמודי נמושה. נימוש הוא אנאולוגיה ל"ניצוד", "נידון", "נישום" ואחרות, צורות נפעל בגיזרת נחי ע"ו.
799
שואל/ת: הכינוי הנפוץ ביותר לחייל הצעיר שאינו יודע מימינו ומשמאלו הוא "צ'ונג". הפירוש התורן הוא שאלה ראשי תיבות ל"צעיר ונוטף גרבר". האם זה המקור?
רוביק עונה:
ראשי התיבות האלה הם כנראה מדרש בדיעבד. השערה סבירה היא שצ'ונג הוא שם נפוץ מאוד בין הסינים, והחייל החדש נתפס כעובד זר העושה כל עבודה נחותה, כמוהו כ"פיליפין", מונח שהודבק אף הוא לחיילים צעירים ומטורטרים. יתכן גם שהמקור הוא בכינויים בצבא הבריטי והאמריקני לחיילים חדשים: young או john.
800
שואל/ת: המילה "השפריץ" על הטיותיה השונות הינה יוצאת דופן בכך שהיא בנויה על שורש מרובע בבניין הפעיל. מה מקור המילה, והאם יש תופעות נוספות של שורשים מרובעים שלא בבניינים הכבדים?
רוביק עונה:
השורש שפר"צ מקורו במילה היידית-גרמנית שפריץ, התזה, המוכרת גם מתחום השיפוצים והמשקאות. בבניין הפעיל מעט מקרים של מילים לועזיות היוצרות שורשים ורובם שורשים משולשים: הפליק, הבריש. שפריץ יצרה את אפשרות הנדירה של שורש מרובע כיוון שהמילה נפתחת בשני שוואים. שלונסקי חידש את "האצביע", התארך בדמות אצבע, משורש א-צ-ב-ע: "אילנות ענפיהם האצביעו".
801
שואל/ת: המילה בולבוס בעברית, במשמעות תפוח אדמה, מקבילה למילה באנגלית bulbous. עד כמה שידוע לי מילה זו נזכרת בתלמוד. אם כן מה המקור, עברי או אנגלי, ושמא יווני?
רוביק עונה:
השם היווני לבצל הוא bolbos ומכאן הגיע לעברית המשנאית, ובתהליך אחר התגלגל לאנגלית בת ימינו. בולבוס במשנה הוא סוג של בצל, בתקופת ההשכלה הוצמד לתפוח האדמה, ומאוחר יותר היה לשם המדעי של שורש מעובה בכלל. באנגלית אפשר למצוא את bulb, ירק מעובה (וגם נורת חשמל, עקב צורתה), וכן bulbous nose – חוטם בולבוסי.
802
שואל/ת: המילה פתגם מופיעה במגילת אסתר בפעם היחידה במקרא במשמעות של צו מלכותי. מתי חודשה המילה במשמעותה בת ימינו?
רוביק עונה:
השימוש העכשווי ב"פתגם" התפתח מהשימוש המקראי, והרחיב משמעות לאמירה כללית בתקופת ההשכלה. אליעזר בן יהודה כבר כותב במילונו, כי פתגם "נהוג בספרות ובדיבור במשמעות ביטוי או משל".
803
שואל/ת: התואר "תפרן" למי שאין לו כסף כלל - על שום מה?
רוביק עונה:
אין כל קשר בין תפרן לתפירה. מקור התואר במילה הערבית המדוברת טפראן, חסר כל, והיא נגזרת מהשורש טפ"ר: ניתר, קפץ. הקשר בין הניתור לעוני הוא ככל הנראה תואר הפועל בלטפרא, בבת אחת, כלומר, מי שאיבד כל מה שהיה לו באחת.
804
שואל/ת: התפלצתי לראות בהודעה של משרד הבריאות בענייני חיסון כי יבוצע חיסון למחלת הפַּלֶצֶת, היא הטטנוס. טטנוס בעברית היא "צפדת", אז מאיפה צצה "פלצת"?
רוביק עונה:
אף אחד ממחברי המילונים העבריים שפתחתי לא שמע על "פלצת", כולל מחברת הלקסיקון הרפואי השלם אסתי אנגל. לאחר חקירה ודרישה התברר כי "פלצת" היא שם מחלת הטטנוס ב"מילון למונחי רפואה ובריאות", מילון עברי אנגלי בהוצאת כרטא, שנכתב בידי אלן פיינגולד ומרים פרייר. אז שתישאר המפלצת הלשונית הזו במילון. אם כבר לחטוף, עדיף צפדת.
805
שואל/ת: מאין באה המילה "ממחטה" שמקנחים בה את האף? והאם יש קשר בין ממחטה ל"מוחטה"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. מקור המילה מוחטה בערבית: מח'אט או מח'אטה פירושן הפרשת האף, והפועל מח'ט בערבית פירושו למשוך באף. הפועל העברי מחט מופיע בתלמוד במשמעות ניקוי הפתילה, וכך יצר אליעזר בן יהודה, שהגה כידוע חיבה רבה לערבית, את "ממחטה", וכן השתרש גם "מחט את אפו". בן יהודה הציג אותה לראשונה יחד עם המילה "מגבת" בשנת 1893.
806
שואל/ת: מאין הגיעה התיבה "סס" למילה "ססגוני"?
רוביק עונה:
בתרגום אונקלוס (שמות כה 5) נכתב: "משכי ססגונא", תרגום לנוסח העברי "עורות תחשים". גם על פי פסוקים מתורגמים נוספים "ססגונא" הוא בארמית תחש. במסכת שבת נכתב בעקבות זאת: "אי הכי היינו דמתרגמינן ססגונא - ששש [כלומר, שמח] בגוונין הרבה". רש"י קושר את הקצוות ומסביר כי תחש הוא "מין חיה, ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם [אונקלוס] ססגונא, ששש ומתפאר בגוונין שלו". בעקבות התלמוד ורש"י נולד בעברית החדשה שם התואר ססגוני.
807
שואל/ת: מאין נלקחה המילה "שיבוט"?
רוביק עונה:
"שיבוט" במשמעות יצירת אורגניזם על בסיס הד.נ.א. של אורגניזם חי חודשה בשנות התשעים. מחדשיה הלכו בעקבות המילה האנגלית לאותה פעולה cloning, שחודשה במאה העשרים. בעקבות החידוש נוצרה גם מלת הסלנג האמריקנית clone שפירושה אדם המחקה באופן מוחלט אדם אחר. המילה חודשה על-פי המילה היוונית clon שפירושה חוטר או זלזל, דהיינו, חלק צמח היוצא מצמח אחר. "שבט" פירושו בעברית גם ענף דק או חוטר, ועל פניו זהו הקשר בין המילה "שיבוט" ומשמעותה.
808
שואל/ת: מאיפה בא הביטוי "ברז", "להבריז"? לפני כמה שנים סיפק לי בני בן ה-16 את ההסבר הבא: "אתה רוצה להגיע הביתה אבל אין לך כסף למונית. אתה תופס מונית, נותן כתובת לא רחוקה מהבית, מבקש מהנהג לעצור ואומר 'אני יורד לרגע לשתות מים מהברז בחצר', ונעלם ורץ הביתה". האם זה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
לא, זה אינו מקור הביטוי, וגם לא האגדות העממיות על האינסטלטור שמחכים לו עד בוש כדי שיבוא לתקן את הברז. מקור הביטוי בערבית הצפון אפריקנית, מן השרש בר"ז במשמעות הקרובה לשימוש הישראלי. לשורש הופעות שונות, וביניהן הביטוי בְּרֶז לוֹ: ברח לו מתחת ידיו. הפיתוחים "הבריז", "שם ברז" וכדומה הם כבר תוצרת ישראלית.
809
סטודנטית מהמרכז שואל/ת: בלימודי נתקלתי במילה "ממויָרים" בהקשר של חיידקים, טפילים או וירוסים שהוחלשו כדי לשמש כחיסון חי ויעיל אך לא מסוכן. מה מקור המילה הנ"ל, ומה בדיוק השורש שלה?
רוביק עונה:
מקור החידוש הזה, שכמעט אינו בשימוש, בשורש מו"ר/מי"ר, ממנו נגזרות המילים הנפוצות המרה, להמיר ועוד. ממויר הוא מה שעבר טרנספורמציה, כמו החידק שבשאלה. הנגיף הממויר הוא נגיף חי מוחלש, לצד הנגיף המומת.
810
שואל/ת: מאיפה השתרשה המילה "פיצוצייה" לחנויות הפתוחות 24 שעות?
רוביק עונה:
הפיצוצייה הראשונה בתל אביב נפתחה בתל אביב בשנות השמונים ברחוב קינג ג'ורג', ושני מקימיה אחראים למונח החדש, שאימץ את הדמיון בין "פיצוץ" במשמעותה החיובית לבין "פיצוחייה", שם שכבר היה נהוג בתל אביב.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >