שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
811
שואל/ת: התואר "תפרן" למי שאין לו כסף כלל - על שום מה?
רוביק עונה:
אין כל קשר בין תפרן לתפירה. מקור התואר במילה הערבית המדוברת טפראן, חסר כל, והיא נגזרת מהשורש טפ"ר: ניתר, קפץ. הקשר בין הניתור לעוני הוא ככל הנראה תואר הפועל בלטפרא, בבת אחת, כלומר, מי שאיבד כל מה שהיה לו באחת.
812
שואל/ת: התפלצתי לראות בהודעה של משרד הבריאות בענייני חיסון כי יבוצע חיסון למחלת הפַּלֶצֶת, היא הטטנוס. טטנוס בעברית היא "צפדת", אז מאיפה צצה "פלצת"?
רוביק עונה:
אף אחד ממחברי המילונים העבריים שפתחתי לא שמע על "פלצת", כולל מחברת הלקסיקון הרפואי השלם אסתי אנגל. לאחר חקירה ודרישה התברר כי "פלצת" היא שם מחלת הטטנוס ב"מילון למונחי רפואה ובריאות", מילון עברי אנגלי בהוצאת כרטא, שנכתב בידי אלן פיינגולד ומרים פרייר. אז שתישאר המפלצת הלשונית הזו במילון. אם כבר לחטוף, עדיף צפדת.
813
שואל/ת: מאין באה המילה "ממחטה" שמקנחים בה את האף? והאם יש קשר בין ממחטה ל"מוחטה"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. מקור המילה מוחטה בערבית: מח'אט או מח'אטה פירושן הפרשת האף, והפועל מח'ט בערבית פירושו למשוך באף. הפועל העברי מחט מופיע בתלמוד במשמעות ניקוי הפתילה, וכך יצר אליעזר בן יהודה, שהגה כידוע חיבה רבה לערבית, את "ממחטה", וכן השתרש גם "מחט את אפו". בן יהודה הציג אותה לראשונה יחד עם המילה "מגבת" בשנת 1893.
814
שואל/ת: מאין הגיעה התיבה "סס" למילה "ססגוני"?
רוביק עונה:
בתרגום אונקלוס (שמות כה 5) נכתב: "משכי ססגונא", תרגום לנוסח העברי "עורות תחשים". גם על פי פסוקים מתורגמים נוספים "ססגונא" הוא בארמית תחש. במסכת שבת נכתב בעקבות זאת: "אי הכי היינו דמתרגמינן ססגונא - ששש [כלומר, שמח] בגוונין הרבה". רש"י קושר את הקצוות ומסביר כי תחש הוא "מין חיה, ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם [אונקלוס] ססגונא, ששש ומתפאר בגוונין שלו". בעקבות התלמוד ורש"י נולד בעברית החדשה שם התואר ססגוני.
815
שואל/ת: מאין נלקחה המילה "שיבוט"?
רוביק עונה:
"שיבוט" במשמעות יצירת אורגניזם על בסיס הד.נ.א. של אורגניזם חי חודשה בשנות התשעים. מחדשיה הלכו בעקבות המילה האנגלית לאותה פעולה cloning, שחודשה במאה העשרים. בעקבות החידוש נוצרה גם מלת הסלנג האמריקנית clone שפירושה אדם המחקה באופן מוחלט אדם אחר. המילה חודשה על-פי המילה היוונית clon שפירושה חוטר או זלזל, דהיינו, חלק צמח היוצא מצמח אחר. "שבט" פירושו בעברית גם ענף דק או חוטר, ועל פניו זהו הקשר בין המילה "שיבוט" ומשמעותה.
816
שואל/ת: מאיפה בא הביטוי "ברז", "להבריז"? לפני כמה שנים סיפק לי בני בן ה-16 את ההסבר הבא: "אתה רוצה להגיע הביתה אבל אין לך כסף למונית. אתה תופס מונית, נותן כתובת לא רחוקה מהבית, מבקש מהנהג לעצור ואומר 'אני יורד לרגע לשתות מים מהברז בחצר', ונעלם ורץ הביתה". האם זה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
לא, זה אינו מקור הביטוי, וגם לא האגדות העממיות על האינסטלטור שמחכים לו עד בוש כדי שיבוא לתקן את הברז. מקור הביטוי בערבית הצפון אפריקנית, מן השרש בר"ז במשמעות הקרובה לשימוש הישראלי. לשורש הופעות שונות, וביניהן הביטוי בְּרֶז לוֹ: ברח לו מתחת ידיו. הפיתוחים "הבריז", "שם ברז" וכדומה הם כבר תוצרת ישראלית.
817
סטודנטית מהמרכז שואל/ת: בלימודי נתקלתי במילה "ממויָרים" בהקשר של חיידקים, טפילים או וירוסים שהוחלשו כדי לשמש כחיסון חי ויעיל אך לא מסוכן. מה מקור המילה הנ"ל, ומה בדיוק השורש שלה?
רוביק עונה:
מקור החידוש הזה, שכמעט אינו בשימוש, בשורש מו"ר/מי"ר, ממנו נגזרות המילים הנפוצות המרה, להמיר ועוד. ממויר הוא מה שעבר טרנספורמציה, כמו החידק שבשאלה. הנגיף הממויר הוא נגיף חי מוחלש, לצד הנגיף המומת.
818
שואל/ת: מאיפה השתרשה המילה "פיצוצייה" לחנויות הפתוחות 24 שעות?
רוביק עונה:
הפיצוצייה הראשונה בתל אביב נפתחה בתל אביב בשנות השמונים ברחוב קינג ג'ורג', ושני מקימיה אחראים למונח החדש, שאימץ את הדמיון בין "פיצוץ" במשמעותה החיובית לבין "פיצוחייה", שם שכבר היה נהוג בתל אביב.
819
שואל/ת: מדוע התכווצויות הרחם בלידה נקראות "צירים"? האם יש מקור הגיוני לביטוי "צירי לידה"?
רוביק עונה:
המקור הוא מקראי, כמו בפסוק בישעיה "צירים אחזוני כצירי יולדה" ובאחרים. "ציר" היא מילה רבת הוראות ומקורות (ציר דלת, שגריר, דרך, רוטב ועוד), ואין הסכמה למקורה במקרה של צירי לידה. יש שמוצאים קשר בין צירי הלידה לציר הדלת המסתובבת, המזכירה את פיתולי היולדת בעת כאביה. המדרש תומך בהשערה הזו. בדיון על הפסוק בישעיה אומר ר' יהושע: "כשם שדלתות לבית, כך דלתות לאשה, שנאמר, 'כי לא סגר דלתי בטני'". רבי עקיבא מוסיף: "כשם שמפתח לבית כך מפתח לאשה, שנאמר, ויפתח את רחמה".
820
שואל/ת: מדוע נקראת האשכולית כך?
רוביק עונה:
האשכולית גדלה בחלק מזניה באשכולות בדומה לענבים, ומכאן grapefruit: "הפרי הדומה לענבים". הפרי נוצר באמצע המאה ה-18 בברבדוס כהכלאה בין פומלה ותפוז, ונקרא תחילה "הפרי האסור". השם grapefruit ניתן בג'מייקה בשנת 1800. המילה האנגלית לענבים grapes נגזרה מהמילה הגרמנית העתיקה grap, אנקול לנשיאת אשכולות פרי, וכן grape, לשאת יחד, לאסוף. השם העברי אשכולית ניתן בעקבות הרעיון הגלום בשם האנגלי.
821
שואל/ת: מה מקור הביטוי "ספיחס"?
רוביק עונה:
ניסו לקשור את המילה ל"ספיח" המקראי, שאריות החיטה הלא קצורה ומכאן הקשר לתספורת, וכן ל"ספחת" ואפילו ל"צפיחית". המקור הוא שונה. הירושלמים הוגים "צ'פיחס", תוך חבטה על העורף, ומזכירים לנו את הצ'פחה, מילה שמקורה עיראקי, והיא הורתה של צ'פיחס.
822
שואל/ת: מה מקור המילה "ביון" במובן ריגול, והאם נכון שלוי אשכול הגה מושג זה?
רוביק עונה:
זהו תרגום אסוציאטיבי של המקור האנגלי המקביל intelligence. יצחק אבינרי כתב אודותיו ב-1958: "מגונים ונפסדים אותם חידושים יתרים, שאינם באים אלא משום חיקוי לאנגלים". האקדמיה אישרה את המונח במשמעות זו לפני כעשר שנים. יש לפקפק בשמועה שהיא חידוש של אשכול, אבל לעולם אין לדעת.
823
שואל/ת: מה מקור המילה "במו" בביטויים כמו "ראה זאת במו עיניו" "עשה זאת במו ידיו", והאם היא קשורה ל"כמו"?
רוביק עונה:
"מו" היא צורה חליפית ל"מה", ומופיעה רק בצירוף לאותיות ב', כ', ל. במקרא השימוש בה מליצי, לצורכי הדגשה שירית: "ירדו במצולות כמו אבן" (שמות): כאבן ממש, "אאמצכם במו פי" (איוב): בפי ממש. "וידמו למו עצתי" (איוב): לעצתי ממש. משלוש צורות אלו רק "כמו" הפכה למילה נפוצה והאחרות נותרו בתחום השפה הגבוהה המליצית. אין לבלבל עם לָמו או בָּמו שהן צורות פואטית של "להם" ו"בהם".
824
שואל/ת: מה מקור המילה "מותג"?
רוביק עונה:
מותג היא מילה חדשה שאושרה בשנים האחרונות על ידי האקדמיה במשמעות brand name. גם היא וגם השורש ת.י.ג. נגזרו מהמילה התלמודית תג.
825
שואל/ת: מה מקור המילה המוזרה פומפיה, ואיך ייקרא לפעולת ריסוק בעזרתה?
רוביק עונה:
היא מופיעה בתלמוד, מקורה ארמי, והיא קשורה למילה פום, פה, על שום הפיות הרבים הנפערים בה. השם הנרדף לפומפיה הוא מגררת, ובעברית נאה גוררים בה ירקות וגבינות.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >