שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
811
שואל/ת: "אני שומע מאחד מילדי הלומד בכולל ש"בראשית" ואמן" הן ראשי תיבות. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אלה מילים מקוריות ולא ראשי תיבות. שתיהן גזורות משורשים עבריים ובמשקל עברי. על המילה "אמן" חל הנוהג היהודי המקובל לדרוש ראשי תיבות על מילים מקוריות. במסכת שבת נכתב: "אל תיקרי שמר אמנים אלא שאומרים אמן. מאי אמן? - אמר רבי חנינא: אל מלך נאמן". בראשי"ת נדרש בספר הזוהר כשיכול אותיות: ירא בשת, ירא שבת, ברית אש, ברא שית, ועוד.
812
שואל/ת: בזמן האחרון אני נתקל יותר ויותר במונח 'קַצָּבִייה' במקום 'אטליז'. מהיכן זה צץ?
רוביק עונה:
"קצבייה" היא יוזמה של קצבים מהדור החדש, ואינה מצויה במילונים. יתכן שהיא נולדה עקב אסוציאציות לא נעימות המתלוות לאטליז, והיא נקשרת לקבוצה גדולה של חנויות מזון כגון מעדנייה, סושייה ושווארמייה. אם לשפוט על פי המילה, בקצבייה אין מוכרים את המזון אלא את המוכר
813
יובל מניו יורק שואל/ת: יש לי שתי שאלות לגבי שני מושגים ירוקים. אחת, מאיפה בא הביטוי 'אין לי מושג ירוק'. שנייה, מדוע אומרים בצבא על חייל חדש שהוא "ירוק"? תאוריה אחת שלי אומרת שזה קשור לצבע של פירות בוסריים. תאוריה שנייה, גם כן שלי, גורסת שכשחייל מתגייס המדים שלו טרם התבלו, ועל כן הוא ירוק?
רוביק עונה:
הביטוי "אין לי מושג ירוק" קיים בפולנית, ומשם הגיע לעברית. Green במשמעות צעיר וחסר ניסיון קיים באנגלית, גרמנית, יידיש ועוד. ככל הנראה מקורו בתחום הצומח, על פי התאוריה הראשונה שמציע יובל. הצבע הירוק מציין מצב בוסרי בחלק גדול ממיני הפירות.
814
קובי מירושלים שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור המילה "ללא"? נראה לי שהיא קשורה למילת השלילה "לא", אבל אין הקבלה למילת החיוב "כן". לדוגמא: "ללא חומרים משמרים" מול "מכיל חומרים משמרים"?
רוביק עונה:
"ללא" הוא ביטוי מקראי נפוץ יחסית ופירושו "בלי". המילה המקבילה לחיוב היא "עם". "מכיל", בדוגמה שנתת, משמש באותה משמעות.
815
שואל/ת: אבי שהדי רמת גן: אשמח לשמוע על מקורה של המילה "מרץ". האם במקורה אין פירושה מחלה?
רוביק עונה:
יש קשר בין מרץ למחלה. השורש מרצ נקשר על פי המחקר המשווה לשורש מרע, שפירושו חולה, חש סבל, ומכאן "שכיב מרע". בספר איוב מופיע הפועל להמריץ, וכוונתו לכפות ולהאיץ, דהיינו לגרום למשהו להיעשות תוך סבל. בטקסטים מאוחרים יותר אפשר למצוא את "חבלי מרץ", שהם חבלי הכאב של היולדת. והמילה מרץ שלא כחלק מצירוף מופיעה בספרות ימי הביניים וקשורה גם כאן לכאב. הכאב החזק הקשור במחלה התגלגל למשמעות של דבר מה חזק ומעורר, ומכאן המשמעות המקובלת היום.
816
אדי שואל/ת: בכל השפות המוכרות לי המילה "אמא" נוצרת משילוב של תנועה ו-מ'. מהי הצורה הקדומה ביותר למילה ומה ההסבר לכך?
רוביק עונה:
התופעה הזו, שהיא אכן רחבה מאוד, נוצרה במקביל במשפחות שפות שונות, ולא ממקור משותף. אמא, וכן מאמא, מאד'ר, מאטי, אום ועוד ועוד, נחשבות מילים המחקות את צליל המלמול של התינוק: מ-מ-מ. תופעה דומה קיימת בעברית ובשפות שמיות שונות במילה "דוֹד", שגם היא מחקה את מלמול התינוק: ד-ד-ד, וכן במילה "דד", שפירושה המקורי הוא פטמת האשה.
817
אוהד מתל אביב שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה 'שרברב' ומה הקשר שלה לתיקון צינורות מים?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא במילה ארמית בתלמוד הירושלמי: שרברובא, ושם בנטייה: שרברובי ושרברובותא. מפרשים את המילה הזו על פי ההקשר בכמה כיוונים. במילון התלמודי של ברוך קרוא נכתב שפירוש המילה הוא חוֹם. תרגום מקובל אחר הוא שהכוונה לצינור, ומכאן נולדה המילה העברית החדשה שרברב.
818
אופיר דויטשר מנתניה שואל/ת: "אני חייל בשריון שסיים זה עתה את פרק ההכשרה. לאורך כל ההכשרה (ובכלל) שומעים לא מעט את המילה 'ראבאק', שמשמעה בהקשר בה היא נאמרה הוא בהתלהבות, במרץ. למשל: 'יאללה, נעבוד בראבאק ונסיים מהר', או: 'איפה הראבאק שלך?! יאללה, תעיף את הפגז פנימה!'. רציתי לשאול מה מקור המילה 'ראבאק' במובן זה. כל מה שידוע לי הוא שהמילה 'ראבאק' מגיעה מערבית, ומשמעה 'הרב שלך'"?
רוביק עונה:
ראבאק אכן מגיעה מערבית. רַבּ פירושו אלוהים, רַבַּכְּ הוא "האלוהים שלך". המילה היא חלק מביטוי השבועה "בחיאת רַבַּכּ", בחיי אלוהיך, שחדרה גם לסלנג הישראלי. המילה משמשת גם במשמעות תלונה או איום: "ראבאק, תגמור כבר את השיחה, אנשים מחכים". השימוש שעליו כותב אופיר הוא התפתחות חביבה של המילה, ההולכת מחיל אל חיל. לאחרונה אף הוצמד לה מדרש ראשי תיבות: "ראש בקיר".
819
אור מתל אביב שואל/ת: מהו מקור המלה 'עשתונות', והאם היא קיימת גם ביחיד, 'עשתון'?
רוביק עונה:
'עשתונות' פירושה מחשבות, אבל היא משמשת בעקבות ההופעה היחידה של המילה בתנ"ך, בספר תהילים, רק בצירוף "אבדו עשתונותיו". פירושו המילולי של הביטוי: לא היה יכול לחשוב עוד. גם הפועל "התעשת" מאותו שורש קשור למחשבות: פירושו חשב על דבר מה, ארגן את מחשבותיו לאחר בלבול או משבר.
820
אורי מאוסטין שבטקסס שואל/ת: מדוע הצבעים חום, לבן, ותכלת אינם במשקל הצבעים הסטנדרטי?
רוביק עונה:
שמות הצבעים לקוחים מן המקורות, והצבעים שנזכרו התפתחו בצורה שונה משמות רוב הצבעים האחרים. המילה חום קשורה ככל הנראה לחוֹם ולשורש חמם. המילה הקדומה תכלת הולידה את המילה תכול, הנענית כבר למשקל הצבעים.
821
אורי פרידלנד מזכרון יעקב שואל/ת: לפני מספר ימים ישבתי עם חבריי ביערות הכרמל, בזמן שאחרים הלכו 'לקושש עצים', ופתאום הופתעתי לי מעוצמת המילה לקושש. מהיכן בא הפועל הזה?
רוביק עונה:
'לקושש' בא מן התנ"ך, ושם הוא משמש גם לעצים אבל גם לתבן ("ילכו וקוששו להם תבן", בספר שמות). על פי הצליל ניתן לראות שהפועל מתייחס לקש: המקושש אוסף או (לפי רש"י) מלקט קש, ולפי דעה אחרת, תולש את הקש משורשיו. הפועל התפשט היום לתחומים נוספים. "ללכת לקושש" סתם הוא לצאת לקניות, בפוליטיקה "מקוששים קולות", בעיקר במסגרות מצומצמות כמו כנסת, על נתניהו נאמר למשל שהוא "מקושש לגיטימציה", ועוד קישושים לרוב.
822
שואל/ת: נתקלתי בתוכנית טלוויזיה בצירוף "פרטי כל" עבור פרוטוקול. האם זה תקין?
רוביק עונה:
"פרטי כל" היא צורה עברית שהומצאה עקב דמיונה בצליל ובמשמעות ל"פרוטוקול". היא לא זכתה לתו תקן, בעוד פרוטוקול, מילה שמקורה יוונית (מילולית: עמוד מודבק) מקובלת מימים ימימה, ואף מופיעה במילוני האקדמיה.
823
איל שואל/ת: אני משרת כעת במילואים ברמת הגולן. בין סיור לסיור לא הצלחנו למצוא תשובה לשאלה: האם המילה "פִתחה" (בסמיכות, פתחת רפיח או פתחת קוניטרה) קיימת בעברית? מה מקורה?
רוביק עונה:
המילה נוצרה לאחר מלחמת ששת הימים כדי לענות על מונח חסר בטופוגרפיה, מישור רחב ופתוח. בשנת 1970 היא נקבעה כשם לאשנב או פתח קטן בכלי שיט במילון הימאות של האקדמיה (scuttle) . לאחרונה היא משמשת כמונח יסוד בתחום ציוד המחשבים כתרגום ל-port (יציאה).
824
איתי מתל אביב שואל/ת: מהיכן הגיעה מילת הזירוז "נו"?
רוביק עונה:
נו, באמת, מיידיש כמובן. היידיש הביאה את "נו" מהשפות הסלאביות.
825
איתי קולבינגר שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה וואלה לעברית? האם מקורה בצרפתית?
רוביק עונה:
המילה הצרפתית voila, שפירושה הנה, הרי, שימשה בעבר בסלנג הישראלי כביטוי של כבוד או הפתעה, ונאמרת במלרע. מקור וואללה בשימושיה המקובלים, במלעיל, הוא ערבי, והוא נאמר בנגינות שונות ובמשמעות של הפתעה, זלזול, הסכמה ועוד. פירושו בערבית באלוהים, כלשון שבועה.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >