שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
826
מיה מרלנג'ון שואל/ת: זמן מה אני שואלת את עצמי על משמעות השרש קד"ם. האם למשל "חדש ימינו כקדם" משמעותו "כמו בימים בהם חיינו במזרח", משפט שוודאי יכול להתאים לכותב יהודי בגולה? "שנים קדמוניות" ו"בימי קדם" הם ביטויים המתייחסים לימים עברו, אך אותו שורש ממש הופך גם ל"קדימה" ו"קידמה", ואילו עבור האדם המודרני הקידמה היא חתירה למערב המתקדם?
רוביק עונה:
השורש קד"ם אכן מתקדם לכמה כיוונים, אבל בבסיסו מאז ומתמיד אותו משמעות: מה שנמצא לפנים, לנגדנו, מולנו. לפנינו בזמן עבר (ימי קדם), ומכאן גם "אשתקד", שהוא קיצור של ארמית: שתא קדמאה (השנה שקדמה), וגם קדם אירווויזיון (מה שבא לפני האירוויזיון). לפנינו במרחב: קדמת הבמה, להתקדם קדימה וכדומה. "קדם" במשמעות מזרח, המופיעה הרבה בתנ"ך, פירושה על פי הדעות השונות "מה שניצב לפנינו", וכדברי השיר: עם הגב לים, עם הראש לשם, למזרח. התפיסה שהקידמה מצויה דווקא במערב מאוחרת הרבה יותר.
827
מיכה שפר שואל/ת: מה מקור הפעלים לשחרר ולהשתחרר? אם שחזר מוצאו מהשורש חז"ר, מהיכן בא שחרר, חר"ר?
רוביק עונה:
"שחרר" שייך לקבוצת הפעלים בהן נוספת ש' לשורש רגיל, והוא קיים כבר בתלמוד. הש' נוספת כאן אכן לשורש הכפול חר"ר, שממנו נגזרו מילים הקשורות לחופש כמו חורין (בן חורין) וחירות.
828
מיכל יעקבי שואל/ת: מה מקור המונח "קרן" בכדורגל? חלקנו טוענים שזה שיבוש של המילה האנגלית המקבילה corner, וחלקנו, שזה בא מהמיקום בו נבעטת בעיטת העונשין, מפינת המגרש שנראית כמו קרן בהגדרה הגיאומטרית?
רוביק עונה:
שתי התשובות נכונות. קרן העברית נקבעה בזכות קרבה במשמעות ובצליל בין המילה האנגלית corner, שפירושה פינה, לבין המילה העברית 'קרן' שפירושה גם הוא זווית או פינה. יתכן שמקור המשמעות הזו של קרן, המוכרת מן המקורות, כגון בביטוי "יושבי קרנות", הוא במזבח שבפינותיו היו נעוצות קרנות האיל, ומכאן גם "אחז בקרנות המזבח".
829
מינה שואל/ת: סוף סוף חורף, וכשבישלתי את המרק השבוע תהיתי מהיכן באה המילה מרק. השורש מר"ק נועד למירוק, ולא בדיוק הולך יחד עם התבשיל החורפי הנפלא הזה. אשמח אם תאיר את עיניי?
רוביק עונה:
המילה מרק מופיעה במקרא שלוש פעמים, והיא, ממש כמו היום, נוזל הבישול, בתנ"ך אהבו דווקא מרק בשר. ככל הנראה זו מילה שמית עתיקה, אבל יש לה מקבילה ידועה רק בערבית, שבה פירושה דייסה או רוטב. בכל מקרה, אין כל קשר בין מירוק וצחצוח לבין המרק שאנו אוכלים.
830
מירי אורן שואל/ת: מהיכן מקור המילה 'פריץ' במובן של אציל פולני?
רוביק עונה:
פריץ היא מילה תנ"כית, ופירושה עריץ ואכזר, כמו בפסוק "בן פריץ שופך דם". היהודים השתמשו כבר מהמאה ה-15 במילה כדי להביע את דעתם על בעל האחוזה שלהם בלי שיבין, ועוד בהברה אשכנזית: פּוֹרֵץ, במלעיל.
831
מנור שפר שואל/ת: מה מקור השורש שפ"ץ? בצבא למדנו ש"לשפצר" פירושו "לשפר צורה". האם שיפץ הוא קיצור של "שיפצר"?
רוביק עונה:
שיפץ הוא פועל המופיע בתלמוד, במשמעות המוכרת לנו היום. שיפצר הוא אכן פועל שהורכב מראשי תיבות, אך הוא מזכיר במשמעותו את שיפץ, וזה חלק מהצלחתו.
832
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מאיפה מגיעה אלינו "שאט" שבביטוי "שאט נפש"?
רוביק עונה:
מדובר במילה שמית נפוצה, המופיעה בגרסאות שונות באכדית, ארמית וסורית, גם כשם עצם שפירושו בוז וזלזול, וגם כפועל "שוט", שיש לו הופעה בודדת בספר יחזקאל בצורה "שאטים".
833
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מה מקורה של "הלוואי"? הדר מוסיפה ושואלת: מה השימוש הנכון במילה "הלוואי"? בתוכנית "מצב האומה" אמרה אורנה בנאי "הלוואי עלייך". האם זה נכון? האם אפשר להשתמש במילה זו לא בגוף ראשון?
רוביק עונה:
הלוואי היא מילה תלמודית המבטאת ציפייה אך מכילה יסוד של תנאי. היא אחת הדרכים להשתמש במילת התנאי "לוואי", כמו גם "ולוואי". המילה היא פיתוח של "לו", ומקבילה ל"לו יהי". אין לה קשר ל"לוואי" במשמעות נספח או משני כמו בלוואי הדקדוקי או ב"טעם לוואי". "הלוואי עלי" הוא ביטוי מתורגם מיידיש, שמאוד אוהבת את המילה. ביידיש אומרים "הלוואַי אויף מיר" וזהו קיצור של "הלוואַי אויף מיר געזאָגט געוואָרן" (הלוואי עלי ייאמר). מכאן שאין כל בעיה לומר גם "הלוואי עלייך" או ":הלוואי עליהם".
834
שואל/ת: איך נוצר השם קראווילה בעת ההתנתקות? האם זה טריק לשוני פוליטי?
רוביק עונה:
אברהם דובדבני, ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מאשר כי הביטוי נוצר על ידי אנשי החטיבה, ומבהיר שהוא לא נולד לצורכי ההתנתקות. "הביטוי נוצר כשהוחלט ליצור דגם של 90 מטר מרובע לקרוואן עבור מרכז קליטה לעולים מהמערב במצפה נטופה בגליל, מאחר שקרוואן רגיל בן 45 או 60 מטר היה קטן מדי לצורכיהם. באחד הדיונים הציע אחד מאנשי החטיבה לקרוא לדגם קראווילה: קראוון+וילה. כשההתנתקות התקרבה נערכה באפריל נערכה ישיבה אצל מנכ"ל ראש הממשלה. הממונים על ההתנתקות הגיעו למסקנה שבעיית המפונים תיפתר רק בקרוואנים, כיוון שאין סיכוי לבנות בתים בזמן קצר כל כך, והם הציעו דגמים של 45 ו-60 מטר. טענתי כנגדם שמשפחה שהתרגלה ל-250 מטר לא תוכל להיקלט בקראוון בשטח כזה, והצעתי את הקראווילות. הכינוי נכנס כבר למחרת לתקשורת ונקלט בציבור".
835
עדי מבאר שבע שואל/ת: מה מקור המילה מַתכוֹן?
רוביק עונה:
מתכון היא מילה עברית חדשה, משורש תכ"ן, ומתייחסת לתוכנו של דבר או התכנית שעל פיה יוצרים אותו. היא נוצרה במשקל מילים כמו "מרעוֹם" או "מַסוֹע", וזאת בניגוד למילים רבות כמו מסרון או פעמון, שבהן הנ' אינה שייכת לשורש אלא למשקל. היא מופיעה לראשונה במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת 1938.
836
עדית בן-אור שואל/ת: מה מקור אמרת הקשר הצבאית "רות. עבור"? בחיפושים שערכתי מצאתי כי האדם שטבע את הביטוי הוא חיים לובין, חבר הפלמ"ח, אולם, לא ברור לי מיהי אותה רות?
רוביק עונה:
הפלמ"ח אימץ את שיטת הקשר הבריטית, שבה מסיימים הודעה באישור roger and out. Roger מייצג את האות R עבור received (התקבל). "רות" ב"רות עבור", או "רות. סוף", מייצגת בגירסה העברית את האות R.
837
עודד הראל שואל/ת: בשנת 66 היינו גרעין הנחל שאיזרח את קיבוץ גרופית בערבה. עסקנו בין השאר בגידול בצל, ואחת המלאכות היתה פעולת קטימת הזנב של הבצל, שלה קראו "לקנב בצל". מהיכן זה בא?
רוביק עונה:
ישר מהתלמוד: בהלכות שבת נאמר שאין לקנב בצל בשבת. הפועל, ככל הנראה ארמי, נקשר לענייני קיצוץ וגזירה.
838
עודד פז שואל/ת: איך נולדה המילה "תבלין"? האם לא נכון לומר "תתביל"?
רוביק עונה:
על המילה "תבלין" נערכו ויכוחים לאורך עשרות שנים. הטענה היתה שזו צורת הרבים של "תֶבֶל" (במלעיל) ולכן שימוש בה ביחיד היא טעות, ובמהדורות קודמות של מילון אבן שושן היא הוגדרה אפילו כצורה עממית-דיבורית. מאידך יש הופעות בתלמוד שבהן תבלין היא צורת היחיד. יצחק אבינרי קבע ובצדק שהמילה תקינה ויש לראותה במשקל "גרעין".
839
עומר שדמי שואל/ת: במסגרת עבודתי כעוזר גנן אני נזהר מהכשת נחש. מהיכן הגיעה המילה "הכשה", ולאילו מילים אחרות היא קרובה?
רוביק עונה:
הכיש, בניין הפעיל, היא מילה תלמודית שפירושה היכה באופן פתאומי. השורש הוא נכ"ש, והוא קרוב כנראה לשורשים דומים, נפוצים יותר: נק"ש ונש"ך. מילה בעברית החדשה מהשורש הזה היא "מכושית", שהוצעה כשם לפסנתר בראשית תחיית השפה. אין קשר בין השורש הזה לשורש נכ"ש במשמעות עדר, הפך את האדמה, ממנו נוצרו הפועל לנכש, וכלי העבודה מכוש.
840
עומר שואל/ת: התוכל לשפוך אור על מקור המילה 'מרפסת'?
רוביק עונה:
המילה מרפסת המופיעה במשנה היא מן השורש רפ"ס. השורש הוא צורת משנה של רפש, ופירושו לדרוך ולרמוס. מכאן מרפסת היא מה שדורכים עליו, ממש כמו מדרכה. השורש רפ"ס במשמעות חלש, כמו במילה רופס, אינו קשור לענייננו.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >