שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
826
שואל/ת: מה מקורה של המילה העברית "אחוז" במשמעות החלק המאה?
רוביק עונה:
בספר במדבר ל"א נכתב: "וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמישים, מן האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן ומכל הבהמה ונתת אותה ללוויים". "אחוז" פירושה כאן תפוס. בעקבות הפסוק המקראי קיבלה המילה כבר בימי תחיית הלשון משמעות של חלק המאה מן המכלול.
827
שואל/ת: מה מקורו ומדוע נקבע בתחום המחשבים הפועל "להדר" כתרגום לפועל האנגלי to compile?
רוביק עונה:
במילון הראשון למונחי עיבוד נתונים שהוצא לאור בסוף שנות השישים על ידי איל"א, נקבע "מְהַדֵר" כתרגום ל-compiler, שהיא תוכנית המתרגמת תוכנית הכתובה בשפת-על דמוית שפת אדם טבעית לשפת המחשב, ותוך כדי כך אוספת ומצרפת אליה חלקים נוספים. to compile פירושו לחבר או לצרף. עורכי המילון סברו אז שהמהדר משפר ומשביח את שפת-העל בעת התרגום לשפת מחשב, ומכאן השימוש בשורש הד"ר. בעולם המחשבים היום מובנים תפקידי המהדר בצורה שונה. אגב, במילון למונחי טלפונאות (1957) נטבע לראשונה "מַהְדֵר" כתרגום למונח האנגלי repeater, ופירושו יחידת ממסר קולטת אות חלש וחוזרת ומשדרת אותו להמשך הדרך, אך כאן הדר הוא במשמעות חזר, כמו במילה מהדורה.
828
שואל/ת: מה שורש המילה אחראי? האם היא במשקל דומה לבעלי מלאכה, כגון בנאי, חקלאי? אם כן, למה לא אומרים אחראות, כמו בנאות?
רוביק עונה:
אחראי היא מילה תלמודית, כנראה מהשורש א.ח.ר., במשמעות של מי ש"עומד אחרי", ערב לאדם או לעניין, והיא מזכירה את "קנאי" ו"בנאי". גם "אחריות" מופיעה בתלמוד, שבו היתה הסיומת –וּת לשמות תואר נדירה. בדרך כלל בסיומת הזו הושמטה י' והושארה א', כמו במילים קנאות ובנאות. במקרה החריג של אחריות נשמטה דווקא א'.
829
שואל/ת: מהו המקור למילה סתיו בפרט, ולשאר העונות?
רוביק עונה:
המילים הן שמיות עתיקות הקשורות לחקלאות. חורף קשור לעונת האסיף (ערבית: ח'ריף, אסיף), סתיו קשור על פי שפות שמיות אחרות לגשמים והשקייה, ולכן יתכן שבעברית התחלפו הסתיו והחורף. קיץ פירושו ברוב השפות השמיות התקופה החמה, אך גם זמן הבשלת התאנים. אביב נגזר מ"אֵב", צמח רך ורענן.
830
שואל/ת: מהו מקור המילה "פשקוויל", כרזת חוצות המוכרת מן הרחוב החרדי?
רוביק עונה:
פסקווילו (או פסקווינו) היה פסל עתיק והרוס למחצה בכיכר אורסיני ברומא. הוא נקרא כך על שם בעל מלאכה מן המאה ה-16 שחנותו היתה סמוכה לפסל. על הפסל נהגו לתלות חרוזים עוקצניים שמהם התפתחה העיתונות הסאטירית. מאז Pasquillo היא באיטלקית טקסט סאטירי, והמילה אומצה ליידיש: פשקוויל במשמעות כתב פלסתר, ובעברית פסקוויל. היום נקרא פשקוויל כמעט כל כרוז בשכונות החרדים ולא רק כתבי פלסתר. על פי מדרש חרדי מקור המילה הוא עברי: פסוקי אוויל.
831
שואל/ת: מהו מקור ופירוש השם סביח כמאכל, ומה הקשר בינו לבין "סבח", שפירושו בערבית בוקר?
רוביק עונה:
אין קשר, מה גם שסביח אוכלים לאורך כל היום. ככל הנראה הוא נקרא על שם ממציאו סביח ששון מרמת יצחק. גִרסה מאוחרת טוענת שמדובר בראשי תיבות: "סלט, ביצה, יותר, חציל".
832
שואל/ת: מהו שורש הפועל "להתלהם" ומהיכן צץ?
רוביק עונה:
מקור המילה בהופעה בודדת במקרא: "דברי נרגן כמתלהמים" (משלי יח 8), והדעות על משמעותו חלוקים. יש סבורים שזה שיכול של השורש הל"מ, במשמעות הדומה למשמעותו היום, ויש סבורים שמשמעותו "בלע" על פי השורש הערבי לחם, בלע בגרגרנות, רמז לנרגן הבולע את מילותיו.
833
שואל/ת: מהיכן נלקח המונח "עצרת" של האופרטור המתמטי factorial?
רוביק עונה:
המונח נקבע על ידי ועד הלשון במילון המתמטיקה משנת 1940, לציון מכפלת מספרים על פי המספר האחרון ברצף. !3 הוא עצרת שלוש: מכפלת 1.2.3., כלומר, 6. יתכן שמה שעמד לעיני המחדשים הוא היות "עצרת" במסורת היהודית סימן ליום האחרון של החג, כפי שהמספר האחרון ברצף המכפלה קובע אותה.
834
שואל/ת: מניין באה המילה "אטליז"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה לראשונה בעברית במשנה, במסכת בכורות: "כל פסולי המקודשים נמכרין באטליז ונשחטין באטליז". חנוך אלבק מסביר: "אטליז: שוק שמוכרים בו בהמות ובשר חולין". רש"י מסביר: "מקום שמוכרין הבשר במקולין". בעברית החדשה השם יוחד לחנות בודדת לממכר בשר. מקור המילה יווני: katalycis, שפירושה, התרת בהמות מן העול. הק' הפכה לא' בתהליך פונטי המוכר גם במקרים אחרים.
835
שואל/ת: מנין הגיעה המילה תותח?
רוביק עונה:
"תותח" מופיעה פעם אחת במקרא, בספר איוב במשמעות כלי מפץ. היא מוגדרת כמילה יחידאית (כלומר, חסרת שורש), אך יש קושרים אותה לשורש הערבי ות"ח: להכות באַלה, כמו במילה האכדית תרתחו, אלה.
836
שואל/ת: מצאתי ב"יונה ונער" של מאיר שלו (עמ' 116) ביטוי שמעולם לא נתקלתי בו: "תנואת ידו של הגורל". מה מקורו?
רוביק עונה:
בספר במדבר נכתב: "וידעתם את תנואתי". רש"י מסביר: "שהניאותם את לבבכם מאחרי, תנואה לשון הסרה". באיוב נכתב: "הן תנואות על ימצא, יחשבני לאויב לו". בפירוש מצודת ציון נכתב: "תנואות - עלילות ודברים המבוטלים ... ויתכן שהוא הפוך מן 'תואנה הוא מבקש' (שופטים יד)". אצל מאיר שלו הכוונה מתאימה לספר במדבר: פעולת מניעה, עם רמז למילה ההומופונית תנועה.
837
שואל/ת: נכנסתי בימים אלה לעולם הביטוח, ובמהלך הקורס אותו אני עוברת קיים שימוש בשתי מילים שמשמעותן זהה, "תחלוף" ו"שיבוב", שמשמעותן כשבמבוטח תובע צד שלישי ע"י חברת הביטוח שלו ולא הוא עצמו. מה מקור המילים האלו?
רוביק עונה:
שתי המילים חדשות יחסית ואינן זהות. "תַחֲלוּף" ((subrogarion פירושה החלפה או המרה, וספציפית גם העברת טיפול בנושא וזכויות בענייני ביטוח או חוב. "שיבוב" (מן השורש שוב), באנגלית recourse, פירושה הזכות החוקית לדרוש פיצוי או תשלום, והיא משמשת בתחומים רבים וכן בתחום הביטוח, במשמעות שהוצגה בשאלה. לשיבוב משמעות נוספת, מן השורש שב"ב: עשיית שבבים .
838
שואל/ת: שמעתי כי המילה "לעז" היא ראשי תיבות, כלומר, לשון-עם זר. האם זה נכון?
רוביק עונה:
ראשי התיבות "לשון עם זר" הם מדרש מאוחר ואינם מקור המילה. מקור השימוש בלעז ככינוי לשפות זרות מצוי בתלמוד. זה גם הפירוש המקובל לצירוף "עם לועז" בשירת הים בתהלים קי"ז: עם המדבר בשפה זרה. הקביעה הזאת נסמכת על מילים קרובות בלשונות אחרות.
839
שואל/ת: "אני שומע מאחד מילדי הלומד בכולל ש"בראשית" ואמן" הן ראשי תיבות. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אלה מילים מקוריות ולא ראשי תיבות. שתיהן גזורות משורשים עבריים ובמשקל עברי. על המילה "אמן" חל הנוהג היהודי המקובל לדרוש ראשי תיבות על מילים מקוריות. במסכת שבת נכתב: "אל תיקרי שמר אמנים אלא שאומרים אמן. מאי אמן? - אמר רבי חנינא: אל מלך נאמן". בראשי"ת נדרש בספר הזוהר כשיכול אותיות: ירא בשת, ירא שבת, ברית אש, ברא שית, ועוד.
840
שואל/ת: בזמן האחרון אני נתקל יותר ויותר במונח 'קַצָּבִייה' במקום 'אטליז'. מהיכן זה צץ?
רוביק עונה:
"קצבייה" היא יוזמה של קצבים מהדור החדש, ואינה מצויה במילונים. יתכן שהיא נולדה עקב אסוציאציות לא נעימות המתלוות לאטליז, והיא נקשרת לקבוצה גדולה של חנויות מזון כגון מעדנייה, סושייה ושווארמייה. אם לשפוט על פי המילה, בקצבייה אין מוכרים את המזון אלא את המוכר