שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
826
שואל/ת: מה מקור המילה מחבוש, שהוא הכינוי לכלא הצה"לי?
רוביק עונה:
מחבוֹש היא שיבוש קל המילה הערבית מחבוּש, שפירושה אסיר, אדם כלוא.
827
שואל/ת: מה מקור המילה צ'ופר?
רוביק עונה:
למקור המילה כמה השערות. קושרים אותה לפועל בספרדית chupar, שפירושו למצוץ. הדעה הרווחת היא שמקור המילה הוא בצה"ל. על פי תיאור מעדות ראייה, בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת-הימים התברר לצה"ל שחסר ציוד חיוני רב. בין הפריטים החסרים היו גם מנות קרב. צה"ל פתח במבצע אריזה רחב היקף, והמצרכים בהם השתמשו במנות החדשות היו איכותיות יותר, וזכו לשם הרשמי, על האריזה, "מנות קרב משופרות". המילה "משופרות" הפכה מהר מאד בלשון החיילים ל"מצ'ופרות": "הגיעו המנות המצ'ופרות?". סיפור תומך מאותה תקופה: בתחילת שנות השישים הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מדגם דגמ"ח משופר. בפי האפסנאים השתבש השם מ'דגמ"ח משופר' ל'דגמ"ח מצ'ופר'. כרגיל חולקו בגדים אלו קודם כל לאנשי שלומנו, והאמירה "אתן לך מצ'ופר" הפכה לנפוצה באפסנאות, כאשר משמעותה: "אתן לך פריט טוב יותר". המ' אבדה ונותר צ'ופר.
828
רועי שואל/ת: קרחון הוא גוש עצום, גדול ומסיבי. מדוע משתמשים כאן בסיומת ההקטנה –ון?
רוביק עונה:
נכון שסיומת –ון משמשת להקטנה, אבל יש לה שימושים רבים אחרים כמו 'פתרון' ו'זיכרון', ופעמים היא משמשת להעצמה, כמו 'שיטפון'.
829
שואל/ת: מה מקור המילה קונדס?
רוביק עונה:
הרבה מילים נשפכו על מקור המילה. היא קיימת בתלמוד אך במשמעות מוט עץ, בהשפעת המילה היוונית קונטוס. במשמעותה כמעשה ליצנות היא צצה בתקופת ההשכלה, ונזכרת לראשונה ב"ספר הקונדס" משנת 1824. יש קושרים אותה ל-kundys הפולנית (כלב פודל) ויש חוזרים אל קונטוס. החוקר חיים אהרונוביץ חוזר לתלמוד, אך דווקא אל יין קונדיטין (או קונדיטון), יין מתובל בדבש ופלפלים, מהפועל הרומי conditus. על פי פירוש זה היין המפולפל התגלגל למעשה שובבות.
830
שואל/ת: מה מקור המילה שעון? האם חשבו פעם לקרוא לזה "מד-זמן"?
רוביק עונה:
המילה "שעון" חודשה כבר בראשית תחיית הלשון, ויש ויכוח מי אבי המילה. היא מיוחסת לאליעזר בן יהודה, גם על פי מילונו. ואולם, ראובן סיוון טוען שממציא המילה הוא יחיאל מיכל פינס, ומביא ממנו משנת 1885 את הציטוט "מכונני שעונים" בעיתון "הצבי". המתחרה העיקרי של המילה היה הצירוף "מורה שעות" שהיה בשימוש במאה ה-19, בעקבות המילה היידית שבעקבות הגרמנית לשעון: זייגער (בגרמנית: zeig - להראות, zeiger - מראה, מורה). שם אחר שניתן לו הוא "שעה", בעקבות הגרמנית בה uhr פירושו גם שעון וגם שעה, בשימושים מסוימים. שמות נוספים שעלו וירדו: "כלי מראה השעות" ו"כלי שעה".
831
שואל/ת: מה מקור הפועל 'אילחוש' המקובל ברפואה, והאם הוא קשור למנהג הקדמון ללחוש על המכה?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי. אילחש הוא פועל בעברית החדשה שנולד מ"אַלחוש" (מיזוג המילים אל+חוש), היעדר הכרה, והוא מופיע לראשונה במילון הרפואה של ועד הלשון משנת 1939 במשמעות הרדמה (כללית), או מה שנקרא אז הקהייה (הרדמה מקומית), כמקבילה למילה הלטינית אנסתזיס. במילונים החדשים לרפואה ורפואת שיניים הוא מופיע בהרחבות שונות כמו "אילחוש מקומי", "אילחוש אזורי", ואפילו "חסם אוכפי באילחוש".
832
שואל/ת: מה מקור השם "קלמר" ומה הקשר בינו לבין הקאלאמארי?
רוביק עונה:
לכאורה, מקורו שמי, בעיקר לאור העובדה שקלמר נחשב כתיק קל לנשיאה, אך אין לכך ביסוס. קלמר נגזר מן המילה התלמודית "קלמרין" שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית שמשמעותה זהה, kalamarion, שנגזרה מ- kalamos, שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. "קלמרין" נתפסה בטעות כריבוי, וגזרו ממנה בעברית החדשה את צורת היחיד "קלמר" כשם לתיק הקטן המחזיק כלי כתיבה. הקשר בין הקלמר והקאלאמארי הוא הדיו, של הקסת ושל הדיונון. תהליך דומה אירע ל"פסנתר", כש"פסנתרין" בארמית המקראית, שגם מקורה ביוונית, נתפסה כריבוי.
833
שואל/ת: מה מקור שם התואר "מהימן"?
רוביק עונה:
מהימן היא מילה ארמית המופיעה כבר בספר דניאל, ונפוצה מאוד בתלמוד. מקור המילה הוא עברי דווקא: הפועל העברי האמין הושאל לארמית, וכן נולד בארמית הפועל הימין (האמין) ושם התואר מהימן (נאמן). אצל רש"י המילה מופיעה גם במסגרת טקסטים עבריים, ומאז היא נחשבת מילה עברית לכל דבר.
834
שואל/ת: מה מקורה של המילה העברית "אחוז" במשמעות החלק המאה?
רוביק עונה:
בספר במדבר ל"א נכתב: "וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמישים, מן האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן ומכל הבהמה ונתת אותה ללוויים". "אחוז" פירושה כאן תפוס. בעקבות הפסוק המקראי קיבלה המילה כבר בימי תחיית הלשון משמעות של חלק המאה מן המכלול.
835
שואל/ת: מה מקורו ומדוע נקבע בתחום המחשבים הפועל "להדר" כתרגום לפועל האנגלי to compile?
רוביק עונה:
במילון הראשון למונחי עיבוד נתונים שהוצא לאור בסוף שנות השישים על ידי איל"א, נקבע "מְהַדֵר" כתרגום ל-compiler, שהיא תוכנית המתרגמת תוכנית הכתובה בשפת-על דמוית שפת אדם טבעית לשפת המחשב, ותוך כדי כך אוספת ומצרפת אליה חלקים נוספים. to compile פירושו לחבר או לצרף. עורכי המילון סברו אז שהמהדר משפר ומשביח את שפת-העל בעת התרגום לשפת מחשב, ומכאן השימוש בשורש הד"ר. בעולם המחשבים היום מובנים תפקידי המהדר בצורה שונה. אגב, במילון למונחי טלפונאות (1957) נטבע לראשונה "מַהְדֵר" כתרגום למונח האנגלי repeater, ופירושו יחידת ממסר קולטת אות חלש וחוזרת ומשדרת אותו להמשך הדרך, אך כאן הדר הוא במשמעות חזר, כמו במילה מהדורה.
836
שואל/ת: מה שורש המילה אחראי? האם היא במשקל דומה לבעלי מלאכה, כגון בנאי, חקלאי? אם כן, למה לא אומרים אחראות, כמו בנאות?
רוביק עונה:
אחראי היא מילה תלמודית, כנראה מהשורש א.ח.ר., במשמעות של מי ש"עומד אחרי", ערב לאדם או לעניין, והיא מזכירה את "קנאי" ו"בנאי". גם "אחריות" מופיעה בתלמוד, שבו היתה הסיומת –וּת לשמות תואר נדירה. בדרך כלל בסיומת הזו הושמטה י' והושארה א', כמו במילים קנאות ובנאות. במקרה החריג של אחריות נשמטה דווקא א'.
837
שואל/ת: מהו המקור למילה סתיו בפרט, ולשאר העונות?
רוביק עונה:
המילים הן שמיות עתיקות הקשורות לחקלאות. חורף קשור לעונת האסיף (ערבית: ח'ריף, אסיף), סתיו קשור על פי שפות שמיות אחרות לגשמים והשקייה, ולכן יתכן שבעברית התחלפו הסתיו והחורף. קיץ פירושו ברוב השפות השמיות התקופה החמה, אך גם זמן הבשלת התאנים. אביב נגזר מ"אֵב", צמח רך ורענן.
838
שואל/ת: מהו מקור המילה "פשקוויל", כרזת חוצות המוכרת מן הרחוב החרדי?
רוביק עונה:
פסקווילו (או פסקווינו) היה פסל עתיק והרוס למחצה בכיכר אורסיני ברומא. הוא נקרא כך על שם בעל מלאכה מן המאה ה-16 שחנותו היתה סמוכה לפסל. על הפסל נהגו לתלות חרוזים עוקצניים שמהם התפתחה העיתונות הסאטירית. מאז Pasquillo היא באיטלקית טקסט סאטירי, והמילה אומצה ליידיש: פשקוויל במשמעות כתב פלסתר, ובעברית פסקוויל. היום נקרא פשקוויל כמעט כל כרוז בשכונות החרדים ולא רק כתבי פלסתר. על פי מדרש חרדי מקור המילה הוא עברי: פסוקי אוויל.
839
שואל/ת: מהו מקור ופירוש השם סביח כמאכל, ומה הקשר בינו לבין "סבח", שפירושו בערבית בוקר?
רוביק עונה:
אין קשר, מה גם שסביח אוכלים לאורך כל היום. ככל הנראה הוא נקרא על שם ממציאו סביח ששון מרמת יצחק. גִרסה מאוחרת טוענת שמדובר בראשי תיבות: "סלט, ביצה, יותר, חציל".
840
שואל/ת: מהו שורש הפועל "להתלהם" ומהיכן צץ?
רוביק עונה:
מקור המילה בהופעה בודדת במקרא: "דברי נרגן כמתלהמים" (משלי יח 8), והדעות על משמעותו חלוקים. יש סבורים שזה שיכול של השורש הל"מ, במשמעות הדומה למשמעותו היום, ויש סבורים שמשמעותו "בלע" על פי השורש הערבי לחם, בלע בגרגרנות, רמז לנרגן הבולע את מילותיו.