שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
826
איתן מרקוביץ שואל/ת: מהיכן בא ה"שֶכֶב" בביטוי "בין הרכב והשֶכֶב"?
רוביק עונה:
מן המשנה, מסכת בבא בתרא: "ומרחיקין את הריחים שלושה מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב". פירוש חנוך אלבק: שלושה טפחים מהאבן התחתונה של הריחיים (שכב), וארבעה מן האבן העליונה (רכב).
827
אלה מחיפה שואל/ת: מה מקור השימוש במילה 'פֶרח' כשמדברים על מתלמדים צעירים כמו פרחי טיס או פרחי כמורה?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה, בצירוף "פרחי כהונה" הנפוץ מאוד גם בתלמוד ובמדרשים. במסכת יומא כתוב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה". על נבוכדנצר נכתב שהשמיד שמונים אלף פרחי כהונה. המדרש ופרשני המקרא נדרשו לצירוף הזה והציעו הסברים שונים. אליעזר המודעי דורש על פסוק ידוע מספר בראשית: "גפן זו ירושלים; שלשה שריגים זו מקדש ומלך וכהן גדול; והיא כפורחת עלתה נצה, אלו פרחי כהונה". בספר הזוהר קושרים את המילה פרחים ב'פרחי כהונה' למילה אפרוחים. עובדיה מברטנורה קובע שפרחי כהונה הם "בחורים ששער זקנם החל לצמוח", ומכאן גם המילה פרחח. פירוש מאוחר יותר קושר בין פרחי הכהונה לבני אהרן הכהן, באמצעות פסוק מספר במדבר שבו נכתב "והנה פרח מטה אהרון ... ויוצא פרח ויוצץ ציץ".
828
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה "דוושה", ומה בינה לבין הפועל לדוש?
רוביק עונה:
"דוושה" היא צורת עברית של המילה הארמית-תלמודית דוושא. היא בהחלט קשורה לשורש לדוש, שפירושו לדרוך ולרמוס, וזו גם המשמעות התלמודית.
829
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה "חלוק"?
רוביק עונה:
חָלוק הוא בגד תלמודי ששימש ככתונת ארוכה של נשים, בעברית החדשה הוא משמש לשני המינים כבגד עבודה. אין ודאות ביחס למקור המילה, וההשערה היחידה היא שפירושה "הבגד החלק". המילה הדומה בהגייתה, חַלּוק, מופיעה פעם אחת בתנ"ך בצירוף "חלוקי נחל", ופירושה "האבן החלקה".
830
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה קבס? למיטב זכרוני, יש משקה רוסי בשם כזה, שמי ששותה אותו חוטף בחילה, אבל קרוב לוודאי שלא זה המקור?
רוביק עונה:
"קבס" מופיעה במשמעות גועל במילונו של בן יהודה, והוא קובע שמדובר במילה מהספרות החדשה, אך אינו מביא דוגמאות. עם זאת יש בלשון חכמים מילים בשורש קב"ס, הקיים גם בארמית, וגם פירושיהן אינם ברורים. למשל, "קיבוסת" שפירושה כנראה רמאות, וכן "קבסתן" שממנו נגזר קבס. על מילה זו נכתבו תילי תילים של פירושים. יש טוענים שמדובר באדם שאכל הרבה מדי ולקה בשלשול, וקושרים זאת לצמח משלשל בשם כבסה שמקורו בפרסית. לפי הסבר אחר המקור הוא ביוונית, שם קבסתן מקבילה למילה שפירושה פרקדן.
831
אלישע פרוינד שואל/ת: מהיכן הגיעו אלינו הערדליים?
רוביק עונה:
המקור בהופעה יחידה בתלמוד, מסכת ביצה: "אמר רב פפא: ערדלין אין בהן משום כלאים". רש"י מסביר את המילה בעקבות הסבר של הגאונים: "רגילין ללבשן תחת מנעליהן, ותולים עליהם עור של תיישים מעובדין תחת קרקעיתן, וכנגד העקב של רגל יש עושין אותן של צמר". למילה 'ערדליים' אין רמז או דמיון בכל שפה אחרת המוכרת היום.
832
אלכס מאזור המרכז שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי במציאת המקור של המילה 'פרוצה'?
רוביק עונה:
מקור המילה בלשון חכמים, שם היא מתייחסת לאשה חסרת צניעות ("כאן בפרוצה, כאן בצנועה", מסכת כתובות), כלומר, אשה הפורצת את חוקי המוסר.
833
אברהם אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "בהחלט"?
רוביק עונה:
"החלט" היא מילה מלשון חז"ל שפירושה "מצב שנקבע באמצעות החלטה", ויש בה שימוש נרחב בסוגיית הנגעים. הרמב"ם השתמש בתפוצה רחבה בתואר הפועל "בהחלט", במשמעות הנהוגה היום. "בהחלט" נותרה בשפה, בעוד "החלט" נעלמה .
834
אמיתי מירושלים שואל/ת: מה מקור המילה קישתא כמילה לגירוש בעל חיים או מטרד כלשהו?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה "קיש", המוכרת בלדינו, בשפת יהודי סלוניקי. היא קיימת גם בערבית המדוברת, אולי בהשפעת השימוש בין היהודים.
835
גדעון מרעננה שואל/ת: מהיכן הגיע המונח כבש, שהוא המדרגות באונייה או במטוס?
רוביק עונה:
ישר מהמקורות. בתנ"ך פירושו, בהופעה יחידה, מדרגה, במשנה סולם מדרגות.
836
גדעון נח שואל/ת: באחד הספרים שקראתי הופיעה לרוב המילה 'אפרתים' במשמעות אנשים מכובדים. מהיכן הגיעה המילה הזו?
רוביק עונה:
האפרתים הם בני שבט אפרים, שנחשבו חשובים ובעלי מעמד וסגולות טרומיות, ועל כן הפכו בלשון חכמים שם נרדף לבעלי מעמד ונכבדים.
837
גדעון נח שואל/ת: מהיכן הרישא 'ד' של מילים כמו 'דאשתקד', 'דנא', 'דאבדין'?
רוביק עונה:
ד' מתפקדת בארמית כמילית לצרכים שונים. בדרך כלל היא מקבילה למילית שֶ- העברית (או הַ- במקרה של בינוני), ומכאן 'דאבדין': האובדים, או 'כל דכפין': "כל מי שרעב". ד' משמשת גם כמילית הקניין 'של', ועל כן "שלג דאשתקד" הוא "שלג של אשתקד". "דנא" הוא כינוי רומז: "הזה".
838
גדעון שואל/ת: מהיכן הגיעו המילים דשדוש וטשטוש?
רוביק עונה:
שני השורשים הם הכפלות של שורשים פשוטים בגזרת נחי ע"ו. דשדוש גזור משורש ארמי, הכפלה של דש, הקשור בדיש. טשטוש מופיע בתלמוד בצורה 'מטושטש', הכפלה של טש שפירושו 'שפשף'.
839
גליה לוינוביץ שואל/ת: מהיכן נוצרה הצורה המיוחדת "גיא"? האם יש לה אחיות בעברית?
רוביק עונה:
הצורה ייחודית, והיא נכתבת כבר במקרא בשתי צורות: עם א' בסופה ובלי א', גי. הא' מופיעה כעיצור בצורות הריבוי גיאיות וגם גיאות, כך שאפשר להניח שבגלגול מוקדם היה לה תפקיד כעיצור, אך בצורת היחיד הא' נותרה בכתיב בלבד, ואין לה תפקיד לא כעיצור ולא כתנועה.
840
דוד מייזלמן כפר סבא שואל/ת: "שמעתי כי הביטוי 'לתחמן' קשור למנהל הגימנסיה העברית רחביה, ששמו היה מר טוכמן, וכתב ספרי מתמטיקה יחד עם מר קלעי"?
רוביק עונה:
השמועה הזו גונבה גם לאוזני, אך לא זכיתי לקבל הסבר מדוע דווקא אותו טוכמן זכה לכבוד להיות תחמן, או מי שמתחמנים אותו, ונראה שזה מדרש מאוחר. המילה 'תחמן' נוצרה והתפשטה בשנות החמישים, והומצאה בחיל האוויר על ידי שלמה ברק בעקבות "תכנון מכמונת", והתייחסה למשחקי מתיחות הנהוגים בחיל. צליל המילה מזכיר "תככים" וגם "חרמן". הצלחתה התבססה לאחר שנגזר ממנה פועל שלא היתה לו חלופה הולמת: לתחמן. המילה והפועל נכנסו לשפה בתקופה שבה התפשטה גם המילה פראייר, ללמדך שאין תחמן בלי שיעמוד מולו פראייר, ולהיפך.