שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
841
רוני שואל/ת: האם המילה קַצָּבִיָיה במקום אטליז יכולה להיחשב תקנית? ובהזדמנות זו, מה מקור המילה אטליז?
רוביק עונה:
אטליז היא מילה תלמודית שמקורה יווני, והיא משמשת גם במשמעות שוק או יריד. מקורה במילה היוונית קטליז (או קתליז), מקום שאליו היו מורידים את הבקר והצאן לקראת השחיטה. בארץ ישראל נהגו במקרים רבים לרכך ק' לא', ממש כפי שקורה היום בדיאלקטים פלסטינים, וקטליז הפך לאטליז. המילה היוונית קשורה למילה האנגלית katalysis במשמעות של זרז חימי. קצבייה היא פיתוח מודרני שנועד להעלות את תדמית בית המסחר עקב קונוטציות שליליות של אטליז, והוא תקין בהחלט, ממש כמו נגָרייה, נפָחייה ונשָקייה שנגזרו משם בעל המקצוע: נגר, נפח ונַשָּק.
842
עמיחי שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "אני" בעברית.
רוביק עונה:
גוף ראשון יחיד במקרא מופיע בשתי גירסאות: 'אני' (ראו עשרת הדיברות) ו'אנוכי' (ראו פרשת קין והבל). ל'אני מקבילות בארמית ובערבית, ל'אנוכי' מקבילות באכדית ובשפות נוספות, עדות להשפעות מגוונות שהיו על העברית הקדומה.
843
שלמה קניאל שואל/ת: מה מקור המילה "עצמי" (self)?
רוביק עונה:
המקור בדברי לבן הארמי ליעקב: "כי עצמי ובשרי אתה". הצירוף הזה מרמז על הקשר בין העצם שבגוף האדם ל'עצם' במשמעות מהות הדבר או זהותו. במשנה השימוש המופשט ב'עצמי' נפוץ וקרוב למשמעות ימינו, כמו בדברי הלל הזקן: “וכשאני לעצמי לי – מה אני?"
844
דניאל גנור שואל/ת: מה מקור פעלים 'התמזמז' ו'למזמז'?
רוביק עונה:
גלגול הפעלים האלה מתחיל משני מקורות נפרדים בתלמוד. 'התמזמז' או 'נתמזמז' פירושו התרכך, והוא קשור לפעלים 'התמסמס' ו'מסמס'. מילה דומה אם כי לא נראה שיש קשר בינה לפעלים האלה היא 'מזמוטין', ובתלמוד פירושה שעשועים, בילוי והנאה, בעיקר מוזיקלית. בעברית החדשה, בעיקר בלשון המדוברת, 'מזמז' פירושו גם ריכך או מסמס, ומכאן 'מזמז את הזמן'. האחראי לשימוש המיני ב'מזמז', כמו גם במשמעות המינית המקובלת היום של 'מזמוטין' הוא אברהם שלונסקי. בתרגומו לספר "הדון השקט" נמצא אצלו את 'מזמוז' כשעשועי אהבה, 'מזמז' במשמעות ניאף, 'מזמט' ו'התמזמט' במשמעות עסק בשעשועי אהבה, ולצידו באותה משמעות את 'מזמוט'. 'מזמוטה' היא חתיכה שלונסקאית, ו'מזמוטר' הוא חרמן.
845
דרורה כהן שואל/ת: בהכנה להכתבה לנכדתי בכיתה ב' הופיעה המילה 'אנדרלמוסיה'. אני מבקשת לדעת מה מקור המילה: עברי? לועזי?
רוביק עונה:
'אנדרלמוסיה' מופיעה בתלמוד כמה פעמים, בשתי גרסאות: 'אנדרלמוסיה' ו'אנדרולומוסיה'. בתלמוד ירושלמי נכתב: "בכל מקום שאת מוצא זנות את מוצא אנדרלמוסיה". על פי לשון חז"ל פירוש המילה הוא אסון, אך בשימוש היום פירושה כאוס, תוהו ובוהו. מקורה יווני – אנדרולֶמְפְּסיה, שפירושה המילולי מצור אחר פושע נמלט.
846
רזיה יפה שואל/ת: אני מנסה להתחקות אחרי האטימולוגיה של פועל 'לשרבט'. האם הוא נוצר כסלנג? האם יש קשר אטימולוגי למילה 'שרביט'?
רוביק עונה:
השורש שרב"ט מופיע בתלמוד בפירושים שונים, כמו הזקפה, ניפוח וכדומה. ככל הנראה זהו פועל גזור שם מ'שרביט' אך אין בטחון בכך. בעברית החדשה היו שהשתמשו במילה במשמעות הלקאה בשוט, וכאן הקשר לשרביט ברור. השימוש המקובל היום הוא רישום אקראי של מילים וסימנים, וכאן נראה שיש התייחסות לשרביט, שאמנם אינו עיפרון או עט אך הוא דומה בצורתו. הפועל מופיע בעיתונות כבר משנות השישים ובהחלט אין לראות בו סלנג. למשל, מתוך עיתון דבר, 1978: "ידין מבחין בצלמים ומשפר את קשר העניבה שלו. הוא משרבט ראשי פרקים".
847
אבוקה שואל/ת: מי היה הראשון מבין החכמים שהשתמש במילה 'מדרש'?
רוביק עונה:
המדרש היא מילה קדומה יחסית ומופיעה פעמיים במקרא, בספר דברי הימים, במשמעות אסופת דברי חוכמה ופרשנות. במשנה כבר יש למילה הופעות רבות, כמו גם למקום שבו דורשים דרשות, בית המדרש. קשה לקבוע מי החכם הראשון שהשתמש בה, אך המשפט המכונן הוא דווקא של הסתייגות. שמעון בן רבן גמליאל אמר: "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, וכל המרבה דברים מביא חטא".
848
הרווי בק שואל/ת: לא עולה בידי למצוא הסבר למוצא המילה 'מומחה', והפועל הקשור, 'להמחות', שאין לו קשר משמעות פשוט לפועל "למחות". התוכל לעזור?
רוביק עונה:
'מומחה' היא מילה תלמודית ומשמעותה בעבר זהה למשמעותה היום: אדם מיומן ומוסמך בעיסוקו. סוגיית מוצא המילה אכן מורכבת, וחוקרי מקורות העברית לא מצאו לה מקור מוסכם, פרט לכך שהיא קרובה לשורש הארמי מח"י במשמעות דומה. לשורש מח"ה משמעויות רבות, אך רובן קשורות לפעולה פיזית של הכאה, הנפת היד וכדומה, ומכאן מי שמוחה בית מעל פני האדמה, מי שמוחה (בעבר באמצעות הרמת יד) נגד דבר מה, וגם מי שכותב המחאה וחותם עליה במשיכת יד נמרצת. כל אלה אינם נקשרים ל'מומחה'. יש השערה שמומחה קשור למח"ה במשמעות מוסס או ריכך, שממנו נוצרה המילה מחית, אך הקשר נראה רופף. גם מחשבה חביבה שהמקור הוא פשוט 'מוח' אינה עומדת במבחן המחקר.
849
עופר רוזנברג שואל/ת: מה מקור המילה מַטְקָה?
רוביק עונה:
מקורה בערבית: מַדַכַּה, שפירושה עֵלי של מכתש, ובהרחבה כל כלי שחובטים באמצעותו, מן השורש דכ"כ. מסיבות פונטיות ההגייה המקובלת של המילה היא 'מטקה'. תהליך דומה אירע למילה הפולנית-יידישאית בוּדְקֶה, שהפכה לבוּטְקֶה.
850
נטע שואל/ת: מה מקור מילת הזירוז 'נו'? חברתי שעלתה מרוסיה טוענת שמדובר במקור מהשפה הרוסית, ואילו אני לא יודעת אם זה נכון.
רוביק עונה:
חברתך צודקת, אם כי באופן חלקי. מקור המילה 'נו' הוא ברוסית ובשפות סלאביות נוספות, אך היא השפיעה מאוד על הדיבור הישראלי באמצעות יידיש, שבה התאקלמה. היא גם זכתה למשמעויות נוספות על הזירוז, כמו ספקנות, נזיפה ועוד.
851
לימור סימון שואל/ת: מהו מקור המילים 'ניצחון' ו'הפסד'. האם בהכרח מקורן בא ממלחמה? האם יתכן שמקורן מגיע מתחום הספורט?
רוביק עונה:
'ניצחון' היא מילה תלמודית, בעקבות הפועל המקראי לְנַצֵחַ, והיא מתייחסת במקורה לתחום המלחמה. 'הפסד' היא מילה תלמודית שפירושה נזק, חידלון או גרעון. בעברית החדשה התרחבה משמעות 'הפסד' כמילת ניגוד לניצחון, והיא משמשת הן בשדה הקרב והן בשדה הספורט.
852
חוה קירר שואל/ת: מה מקור המילה 'שמונצֶס', והאם היא בשימוש גם אצל אנשים שלא גדלו בבית של דוברי גרמנית?
רוביק עונה:
'שמונצס' היא אכן מילה גרמנית, ופירושה הבלים, דברים חסרי ערך. המילה נדדה מגרמנית ליידיש, ומכאן נסללה דרכה לסלנג הישראלי, בלי הבדל מוצא ועדה.
853
איציק שלמה שואל/ת: מה מקור המילה 'כריש'?
רוביק עונה:
המקור היא המילה הארמית 'כרישא' או 'כרשא' המופיעה פעם אחת בתלמוד, במסכת בבא בתרא, ופירושה דג טורף גדול. מקור המילה הארמית סתום ואין לו מקבילות בשפות שמיות אחרות המוכרות לנו. המילה הארמית קיבלה לבוש עברי בעברית החדשה, וכך נוצרה המילה 'כריש'. היא אינה מופיעה במילון בן יהודה, אבל אפשר למצוא אותה בעיתונות שנות העשרים של המאה הקודמת.
854
אליעזר שואל/ת: מה מקורה של המילה אלימות? ומה בדיוק משמעותה?
רוביק עונה:
'אלים' היא מילה ארמית תלמודית, שפירושה גברתן, אדם המשתמש בכוח הזרוע, כמו בפסוק הידוע "כל דאלים גבר". המילה המורחבת, אלימות, נטבעה בימי הביניים במשמעות כוח ועוצמה, ובעברית החדשה במשמעות תוקפנות או שימוש בכוח.
855
דן צדיק שואל/ת: מה המקור והגלגול של המילה 'בילוי'? 'לבלות' משמעותו להעביר את הזמן בנעימות. האם המילה 'בלאי' קשורה לעניין?
רוביק עונה:
השימוש המקובל הוא אכן חדש. הוא נשען על המשמעות המקראית של 'לבלות' שפירושה 'להשחית' ומכאן הקשר למילה 'בלאי'. בספר איוב נכתב "יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ: וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ". הכוונה כאן שלילית: ישחיתו את זמנם בשעשועים. בעברית החדשה המשמעות איבדה את הגוון השלילי.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >