שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
841
ליאור דגן שואל/ת: ב"על העיוורון" של סרמגו יש קטע שבו אדם זקן אומר 'אמבט', ונכתב שהוא אמר 'אמבט' ולא 'אמבטיה' כדי להדגיש שהוא מדור אחר. זה הזכיר לי שב"מרטין עדן" של ג'ק לונדון נכתב כמה וכמה פעמים "הוא עשה אמבטי קר". אז מה באמת הסיפור של האמבטיות, מאיפה זה בא, והאם זה קשור בכלל ל-bath?
רוביק עונה:
אמבטי היא הצורה המשנאית-תלמודית הנפוצה של 'אמבט', המופיעה גם היא במקורות, והיא הצורה הנהוגה היום. 'אמבטיה' העכשווית היא הרחבה של 'אמבטי'. מקור המילה הוא יווני: embate, שפירושו להיכנס פנימה. המקור של Bath האנגלי הוא מגרמנית והולנדית, ואין לו קשר למקור היווני.
842
תומר דויטש שואל/ת: מה מקור המילה 'ביוב'?
רוביק עונה:
המילה התגלגלה מהמילה התלמודית 'ביב', במשמעות תעלת ניקוז, כמו בביטויים 'ביב שופכין' או 'גורף ביבים'. 'ביוב' נולד כשם הפעולה של ביב' בבניין פיעל: עשיית ביבים, אך עם הזמן הוא זכה למשמעות שם העצם, והפך מילה נרדפת ל'ביב'.
843
רבקה שואל/ת: מי קדם למי - סמרטוט בעברית או שרטוטה בערבית? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'סמרטוט' קדמה, וכנראה אין קשר בין המילים. 'סמרטוט' התגלגלה מבניין ספעל/שפעל של השורש מר"ט. שרטוטה, שריטה וכן שרמוטה משמשות בערבית פלסטינית מדוברת, ומכאן גם המקור לכינוי הגנאי לזונה.
844
נועם שואל/ת: מהיכן הגיעו שמות המספרים 'עשתי עשר' (11), ו'תרי עשר' (12)?
רוביק עונה:
'עשתי עשרה' מקורו באכדית, שם אחד הוא ishten, אחד עשר: ishten eshrit. הצורה אינה מוכרת באף שפה שמית אחרת. 'תרי עשר' היא צורה ארמית. 'תרי' הם שניים בארמית, ככתוב, דזבין אבא בתרי זוזי.
845
יוסי שואל/ת: מניין הגיע הביטוי 'פלצן' ככינוי גנאי לאדם יהיר?
רוביק עונה:
גלגול המילה 'פלצן' עובר דרך שלוש שפות ואלפי שנים. אדם יהיר ומלא חשיבות עצמית קרוי באנגלית windbag, תרמיל מלא רוח. המקבילה שלו בלשון חז"ל היא 'נאד נפוח', בהוראת שק עור לאחסון נוזלים. בהשראת האנגלית ובעקבות התלמוד נקרא אדם יהיר בעברית החדשה 'נאד נפוח', ובקיצור, נאד. הביטוי הזה גרר את השימוש המקוצר במילה 'נאד' במשמעות אדם נפוח, ומכאן נולדה המשמעות של 'נאד' במשמעות נפיחה, פלוץ ביידיש. בתהליך יצירתי טיפוסי נוצר שם התואר העברי-דיבורי 'פלצן', הקושר בין הנפיחה והאדם הנפוח: 'פלצני' בהתייחסות לטקסט או אירוע, ו'פלצנות' כמונח כללי.
846
עופר רוזנברג שואל/ת: שאלה בתחום הרכב. מהיכן הגיעו לעברית המילים 'פרייבט', 'סטיישן' ו'טנדר' בהתייחסותם לתחום הרכב?
רוביק עונה:
כל המילים האלה הגיעו מאנגלית, שהשפיעה יותר מכל שפה אחרת על תחום מונחי הרכב שלנו. 'פרייבט' היא מכונית פרטית, קיצור של private car. סטיישן הוא קיצור של station wagon, מילולית: קרון תחנה. השם נולד מתפקידו של הרכב בהעברת משאות ונוסעים מתחנות רכבת. טנדר פירושו באנגלית 'המוביל', 'המסייע', ויש לו היסטוריה ארוכה. הוא נולד כקרון רכבת הנוסע אחרי הקטר ועליו פחם ואביזרי עזר לנהג הקטר. עם המצאת המכונית הוא שימש בעיקר את כוחות כיבוי האש. עם הזמן הפך הטנדר שם כולל למכונית תובלה קטנה.
847
יורם שואל/ת: מה מקור המילה 'אנוכי' הנמצאת בתנ"ך מעל 200 פעמים? מאיזו שפה היא באה?
רוביק עונה:
ברוב השפות השמיות הקדומות גוף ראשון יחיד מכיל את העיצורים אנ"כ, וביניהן פיניקית, מואבית, אוגריתית ועוד. המילה הקדומה מהן היא כנראה המילה האכדית אָנָאכּוּ. על המילה חל 'המעתק הכנעני', שבו תנועת a ארוכה הופכת לתנועת o. תנועת i בסוף המילה נולדה בהשפעת סיומת הקניין (ביתי, ילדי וכדומה), כפי ש'אני' התגלגל באותה דרך ממילים קרובות בשפות השמיות, כגון 'אנא' בערבית.
848
חנן עתיר שואל/ת: מהו שורש המילה 'פתגם'?
רוביק עונה:
למילה 'פתגם' אין שורש, כפי שלמילים רבות במקורות אין שורש. היא הגיעה לעברית מן הארמית, והיא במקורה במילה פרסית patgam.
849
אריאל שואל/ת: מה מקור הפועל 'לנג'ז'?
רוביק עונה:
הפועל נגזר ממילת הסלנג ניג'ז (או ניג'ס) שפירושה נודניק. מקורה בערבית, שבה ניג'ס פירושו דווקא מלוכלך. איך הפך המלוכלך לנודניק? כנראה בהשפעה הפועל ביידיש נודשען, שממנו נגזרו המילה נודניק, והפועל לנדנד.
850
ליאור דגן שואל/ת: מדוע אומרים 'שלשום'? הרי הכוונה היא לפני יומיים, לא לפני שלושה ימים. מדוע לא 'אתמוליים', בדומה ל'מחרתיים'? ומדוע ה-ת' ב'מחרתיים'? מדוע לא 'מחריים'?"
רוביק עונה:
'אתמול' הוא השני בספירה לאחור המתחילה ביום הנוכחי, 'שלשום' הוא אם כן היום השלישי באותה ספירה. במקרא 'שלשום' מופיעה רק בצירוף 'תמול-שלשום'. תוספת מ' מצביע כנראה על המילה יום: שלוש+יום. מדוע לא נוצרה הצורה 'אתמוליים'? פשוט מפני שלא יצרו אותה, ו'שלשום' התקבעה בשפה. 'מחרתיים' היא ריבוי זוגי של 'מחרת', שהיא צורת משנה של 'מחר'. פירושה שיש לנו שני 'מחר': מחר, ואחריו עוד מחר.
851
יעל דותן שואל/ת: איך אתה מגדיר או מסביר את מוצא המילה 'תרבות'? כיצד היא התגלגלה אלינו?
רוביק עונה:
השאלה נשאלה ונענתה לא מכבר, ותשובה זו מביאה מידע נוסף. המילה מופיעה כפי שנכתב פעם אחת במקרא, בספר במדבר, "תרבות אנשים חטאים", וכאן כנראה הכוונה לחינוך. במשנה היא נקשרת גם לגידול בעלי חיים. כאשר חיפשו מחדשי השפה מילה עברית עבור המילה הגרמנית kultur (ובאנגלית culture) נבחרה 'תרבות' על פני הצעות נוספות. ככל הנראה, וגם על פי עדותו של בן יהודה במילונו, גרם לכך הקשר הקיים גם בשפות אלה בין המונחים המדברים על תרבות בכלל, לבין מונחי החקלאות כגון cultivate באנגלית, וכן כי הקשר בין התרבות לבין החינוך וגידול הילדים הוא קשר הגיוני וסביר.
852
עידו שואל/ת: האם השורש של המילה אביר הוא אב"ר, והאם יש עוד מילים בשורש הזה?
רוביק עונה:
השורש הוא אב"ר, והוא קשור בכוח, ומצוי בכמה שפות שמיות. מכאן גם המילה איבר, וכן אברה שהיא כנף העוף. כמו כן מצויים בתלמוד הפעלים איבֵּר והֶאֱביר המייצגים כוח והתחזקות, אך הם אינם משמשים היום.
853
ניצן שואל/ת: מה השורש של המילה "מלאכה", ואילו הטיות יש למילה זו?
רוביק עונה:
השורש הוא לא”ך, והוא מוכר משפות שמיות שונות. הוא קשור לשליחה, ומכאן המילה 'מלאך' שפירושה שליח, ו'מלאכה' שהיא 'משלח יד'.
854
חגית שואל/ת: יש מילה המבוססת על פועל שמאוד מעצבן אותי: מתלהם. בזמן האחרון עושים בה שימוש אינפלציוני ומרתיח. ניסיתי לבדוק מאיפה זה בא? ככל הזכור, הפועל הזה הופיע בשיח שלנו רק בשנים האחרונות.
רוביק עונה:
המקור הוא התנ"ך. בספר משלי נכתב "דברי נרגן כמתלהמים". השורש הוא לה"ם. יתכן שהמילה קשורה לשורש הנפוץ יותר הל"ם, כפי שסבור גם רש"י. השימוש המתחדש בו אכן התעצם, אולי כי המציאות המתלהמת של השיח הישראלי דרשה זאת. המונח קיים גם ברשת, כתרגום למונח האנגלי flaming.
855
דן קלפר שואל/ת: מה מקור המילה 'קינוח' במשמעות של פרפרת?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד. קינוח הוא ניקוי. על פי תיאורים והלכות בתלמוד בסוף הארוחה מקנחים הסועדים את הצלחת, כלומר, מסיימים את המזון כך שתישאר נקייה. בעקבות זאת המנה האחרונה נקראת קינוח.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >