שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
856
שואל/ת: מהו מקור המילה "פשקוויל", כרזת חוצות המוכרת מן הרחוב החרדי?
רוביק עונה:
פסקווילו (או פסקווינו) היה פסל עתיק והרוס למחצה בכיכר אורסיני ברומא. הוא נקרא כך על שם בעל מלאכה מן המאה ה-16 שחנותו היתה סמוכה לפסל. על הפסל נהגו לתלות חרוזים עוקצניים שמהם התפתחה העיתונות הסאטירית. מאז Pasquillo היא באיטלקית טקסט סאטירי, והמילה אומצה ליידיש: פשקוויל במשמעות כתב פלסתר, ובעברית פסקוויל. היום נקרא פשקוויל כמעט כל כרוז בשכונות החרדים ולא רק כתבי פלסתר. על פי מדרש חרדי מקור המילה הוא עברי: פסוקי אוויל.
857
שואל/ת: מהו מקור ופירוש השם סביח כמאכל, ומה הקשר בינו לבין "סבח", שפירושו בערבית בוקר?
רוביק עונה:
אין קשר, מה גם שסביח אוכלים לאורך כל היום. ככל הנראה הוא נקרא על שם ממציאו סביח ששון מרמת יצחק. גִרסה מאוחרת טוענת שמדובר בראשי תיבות: "סלט, ביצה, יותר, חציל".
858
שואל/ת: מהו שורש הפועל "להתלהם" ומהיכן צץ?
רוביק עונה:
מקור המילה בהופעה בודדת במקרא: "דברי נרגן כמתלהמים" (משלי יח 8), והדעות על משמעותו חלוקים. יש סבורים שזה שיכול של השורש הל"מ, במשמעות הדומה למשמעותו היום, ויש סבורים שמשמעותו "בלע" על פי השורש הערבי לחם, בלע בגרגרנות, רמז לנרגן הבולע את מילותיו.
859
שואל/ת: מהיכן נלקח המונח "עצרת" של האופרטור המתמטי factorial?
רוביק עונה:
המונח נקבע על ידי ועד הלשון במילון המתמטיקה משנת 1940, לציון מכפלת מספרים על פי המספר האחרון ברצף. !3 הוא עצרת שלוש: מכפלת 1.2.3., כלומר, 6. יתכן שמה שעמד לעיני המחדשים הוא היות "עצרת" במסורת היהודית סימן ליום האחרון של החג, כפי שהמספר האחרון ברצף המכפלה קובע אותה.
860
שואל/ת: מניין באה המילה "אטליז"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה לראשונה בעברית במשנה, במסכת בכורות: "כל פסולי המקודשים נמכרין באטליז ונשחטין באטליז". חנוך אלבק מסביר: "אטליז: שוק שמוכרים בו בהמות ובשר חולין". רש"י מסביר: "מקום שמוכרין הבשר במקולין". בעברית החדשה השם יוחד לחנות בודדת לממכר בשר. מקור המילה יווני: katalycis, שפירושה, התרת בהמות מן העול. הק' הפכה לא' בתהליך פונטי המוכר גם במקרים אחרים.
861
שואל/ת: מנין הגיעה המילה תותח?
רוביק עונה:
"תותח" מופיעה פעם אחת במקרא, בספר איוב במשמעות כלי מפץ. היא מוגדרת כמילה יחידאית (כלומר, חסרת שורש), אך יש קושרים אותה לשורש הערבי ות"ח: להכות באַלה, כמו במילה האכדית תרתחו, אלה.
862
שואל/ת: מצאתי ב"יונה ונער" של מאיר שלו (עמ' 116) ביטוי שמעולם לא נתקלתי בו: "תנואת ידו של הגורל". מה מקורו?
רוביק עונה:
בספר במדבר נכתב: "וידעתם את תנואתי". רש"י מסביר: "שהניאותם את לבבכם מאחרי, תנואה לשון הסרה". באיוב נכתב: "הן תנואות על ימצא, יחשבני לאויב לו". בפירוש מצודת ציון נכתב: "תנואות - עלילות ודברים המבוטלים ... ויתכן שהוא הפוך מן 'תואנה הוא מבקש' (שופטים יד)". אצל מאיר שלו הכוונה מתאימה לספר במדבר: פעולת מניעה, עם רמז למילה ההומופונית תנועה.
863
שואל/ת: נכנסתי בימים אלה לעולם הביטוח, ובמהלך הקורס אותו אני עוברת קיים שימוש בשתי מילים שמשמעותן זהה, "תחלוף" ו"שיבוב", שמשמעותן כשבמבוטח תובע צד שלישי ע"י חברת הביטוח שלו ולא הוא עצמו. מה מקור המילים האלו?
רוביק עונה:
שתי המילים חדשות יחסית ואינן זהות. "תַחֲלוּף" ((subrogarion פירושה החלפה או המרה, וספציפית גם העברת טיפול בנושא וזכויות בענייני ביטוח או חוב. "שיבוב" (מן השורש שוב), באנגלית recourse, פירושה הזכות החוקית לדרוש פיצוי או תשלום, והיא משמשת בתחומים רבים וכן בתחום הביטוח, במשמעות שהוצגה בשאלה. לשיבוב משמעות נוספת, מן השורש שב"ב: עשיית שבבים .
864
שואל/ת: שמעתי כי המילה "לעז" היא ראשי תיבות, כלומר, לשון-עם זר. האם זה נכון?
רוביק עונה:
ראשי התיבות "לשון עם זר" הם מדרש מאוחר ואינם מקור המילה. מקור השימוש בלעז ככינוי לשפות זרות מצוי בתלמוד. זה גם הפירוש המקובל לצירוף "עם לועז" בשירת הים בתהלים קי"ז: עם המדבר בשפה זרה. הקביעה הזאת נסמכת על מילים קרובות בלשונות אחרות.
865
שואל/ת: "אני שומע מאחד מילדי הלומד בכולל ש"בראשית" ואמן" הן ראשי תיבות. האם זה נכון?
רוביק עונה:
אלה מילים מקוריות ולא ראשי תיבות. שתיהן גזורות משורשים עבריים ובמשקל עברי. על המילה "אמן" חל הנוהג היהודי המקובל לדרוש ראשי תיבות על מילים מקוריות. במסכת שבת נכתב: "אל תיקרי שמר אמנים אלא שאומרים אמן. מאי אמן? - אמר רבי חנינא: אל מלך נאמן". בראשי"ת נדרש בספר הזוהר כשיכול אותיות: ירא בשת, ירא שבת, ברית אש, ברא שית, ועוד.
866
שואל/ת: בזמן האחרון אני נתקל יותר ויותר במונח 'קַצָּבִייה' במקום 'אטליז'. מהיכן זה צץ?
רוביק עונה:
"קצבייה" היא יוזמה של קצבים מהדור החדש, ואינה מצויה במילונים. יתכן שהיא נולדה עקב אסוציאציות לא נעימות המתלוות לאטליז, והיא נקשרת לקבוצה גדולה של חנויות מזון כגון מעדנייה, סושייה ושווארמייה. אם לשפוט על פי המילה, בקצבייה אין מוכרים את המזון אלא את המוכר
867
יובל מניו יורק שואל/ת: יש לי שתי שאלות לגבי שני מושגים ירוקים. אחת, מאיפה בא הביטוי 'אין לי מושג ירוק'. שנייה, מדוע אומרים בצבא על חייל חדש שהוא "ירוק"? תאוריה אחת שלי אומרת שזה קשור לצבע של פירות בוסריים. תאוריה שנייה, גם כן שלי, גורסת שכשחייל מתגייס המדים שלו טרם התבלו, ועל כן הוא ירוק?
רוביק עונה:
הביטוי "אין לי מושג ירוק" קיים בפולנית, ומשם הגיע לעברית. Green במשמעות צעיר וחסר ניסיון קיים באנגלית, גרמנית, יידיש ועוד. ככל הנראה מקורו בתחום הצומח, על פי התאוריה הראשונה שמציע יובל. הצבע הירוק מציין מצב בוסרי בחלק גדול ממיני הפירות.
868
קובי מירושלים שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור המילה "ללא"? נראה לי שהיא קשורה למילת השלילה "לא", אבל אין הקבלה למילת החיוב "כן". לדוגמא: "ללא חומרים משמרים" מול "מכיל חומרים משמרים"?
רוביק עונה:
"ללא" הוא ביטוי מקראי נפוץ יחסית ופירושו "בלי". המילה המקבילה לחיוב היא "עם". "מכיל", בדוגמה שנתת, משמש באותה משמעות.
869
שואל/ת: אבי שהדי רמת גן: אשמח לשמוע על מקורה של המילה "מרץ". האם במקורה אין פירושה מחלה?
רוביק עונה:
יש קשר בין מרץ למחלה. השורש מרצ נקשר על פי המחקר המשווה לשורש מרע, שפירושו חולה, חש סבל, ומכאן "שכיב מרע". בספר איוב מופיע הפועל להמריץ, וכוונתו לכפות ולהאיץ, דהיינו לגרום למשהו להיעשות תוך סבל. בטקסטים מאוחרים יותר אפשר למצוא את "חבלי מרץ", שהם חבלי הכאב של היולדת. והמילה מרץ שלא כחלק מצירוף מופיעה בספרות ימי הביניים וקשורה גם כאן לכאב. הכאב החזק הקשור במחלה התגלגל למשמעות של דבר מה חזק ומעורר, ומכאן המשמעות המקובלת היום.
870
אדי שואל/ת: בכל השפות המוכרות לי המילה "אמא" נוצרת משילוב של תנועה ו-מ'. מהי הצורה הקדומה ביותר למילה ומה ההסבר לכך?
רוביק עונה:
התופעה הזו, שהיא אכן רחבה מאוד, נוצרה במקביל במשפחות שפות שונות, ולא ממקור משותף. אמא, וכן מאמא, מאד'ר, מאטי, אום ועוד ועוד, נחשבות מילים המחקות את צליל המלמול של התינוק: מ-מ-מ. תופעה דומה קיימת בעברית ובשפות שמיות שונות במילה "דוֹד", שגם היא מחקה את מלמול התינוק: ד-ד-ד, וכן במילה "דד", שפירושה המקורי הוא פטמת האשה.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >