שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
אבי שואל/ת: מדוע מכנים "רוצח" בלשון הווה, בניגוד ל"גנב" או "אנס" בלשון עבר.
רוביק עונה:
גנב ואנס אינן צורות עבר אלא מילים במשקל המקצועות: אַנָּס, גַנָּב. מקצועות או עיסוקים מופיעים בעברית הקלסית ובעברית החדשה בשני ערוצים עיקריים: משקל המקצועות (גם נגר, נפת, גשש) וצורות בינוני (מורה, רופא, מזכיר, ולהבדיל – רוצח). ערוצים נוספים: סיומת –ַאי (עיתונאי), סיומת –ָן (רקדן) ועוד.
77
איציק שואל/ת: מה מקור הצורה "ניתָן ל" (למשל ניתָן)? אני יודע שיש "צריך ל-" , חייב ל-"... (חַייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים") ועוד.
רוביק עונה:
'ניתן ל-' במשפטים כמו 'ניתן לומר ש...', 'ניתן לחשוב' וכדומה פירושו אפשרי: אפשרי לומר... אפשרי לחשוב... השימוש הזה ב'ניתן' מוכר רק בעברית החדשה ואינו מצוי במקורות. עם זאת הוא נשען על שימושים חזליים כמו 'צריך לומר', 'חייב לראות' ורבים אחרים.
78
אלדד שואל/ת: בני הקטן שאל אותי מה מקור המלה מזח, המקום אליו פורקים סחורות מסירות, או הולכי רגל שנעים אל הספינות. תשובתי הייתה כי עמד שם שה צעיר וזך, וכל היום פעה מה מה מה, עד שספינתו של בעליו שבה, ולכן "מה" "זך" הפך ל "מזח". אשמח לקבל את התשובה הנכונה.
רוביק עונה:
המילה מזח מופיעה פעמיים בתנ"ך, פעם במשמעות המוכרת היום, בישעיהו, ופעם במשמעות חגורה, בתהילים. אטימולוגים התחבטו במקור המילה. ההשערה המקובלת אך לא בהכרח סופית מוליכה למילה דומה במצרית עתיקה במשמעות קרובה לזו המשמשת היום. המילה מזח מופיעה גם באכדית במשמעות חגורה או אבנט, ורואים בה מילה שאולה, אולי גם כן מן המצרים.
79
לייב שואל/ת: מה מקור הקללה שרלוע?
רוביק עונה:
הכוונה ככל הנראה ל'שרלועה'. בעקבות הערבית יש שרשרת מילים בסלנג הישראלי המתחילות בהברה 'שר' ומציגות את האשה כזונה: שרמוטה, שרטוחה, שרשוחה, שרלולה ושרלועה. 'שרמוטה' התגלגלה מהמילה הערבית לסמרטוט, שרשוחה מהפועל שַרְשַח שפירושו לזלזל ולבוז, שרלילה התגלגלה מהשורש שע'ל: לעבוד, ומכאן 'אשה עובדת'. שרטוחה ושרלועה הם כבר פיתוחים ישראליים עצמאיים.
80
עדי שואל/ת: מה מקור המילה – שעשוע?
רוביק עונה:
המילה 'שעשועים', תמיד בצורת רבים, מופיעה תשע פעמים בתנ"ך, ביניהן בפסוק הידוע "הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים", מספר ירמיהו. הפועל לשעשע מופיע שבע פעמים בתנ"ך. יש רואים בו צורת משנה של הפועל התלמודי הנדיר שע"ע, שפירושו החליק.
81
קאט שואל/ת: מה מקור המילה חרפושית? באתר האוניברסיטה הפתוחה נכתב "השם העברי "חרפושית" ניתן להם מידי החוקר שמואל ייבין ז"ל, אשר שילב את שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית." לא ראיתי שום אזכור נוסף למקור הנ"ל. יש לך אולי מידע נוסף, לאשש או לסתור?
רוביק עונה:
התיאור באתר האוניברסיטה הפתוחה מדויק ככל הנראה, וגם לא ידוע על מקור אחר למילה.
82
רבקה שואל/ת: מה מקור המילה סקי?
רוביק עונה:
סקי – באגלית ski הם מגלשיים לצעידה או החלקה בשלג. השימוש במילה התרחב לעצם הפעילות של החלקה או גלישה בשלג. המקור הוא בנורווגית העתיקה, שבה skith הם נעלי שלג.
83
רינה זמיר שואל/ת: אנחנו מודדים את כמויות הגשם במשורה. שאלתי את אבן שושן, והוא אומר ״המקור לא הוברר״. האם בינתיים הוברר וידוע מנין נולדה המלה?
רוביק עונה:
אכן אין חדש ביחס למילה המקראית, שפירושה מידה של נוזלים. הכלי למדידת נוזלים המשמש במעבדה וקרוי משורה נקרא כך בעקבות השם המקראי, אך גם בהתייחסות למילה הלטינית mensura במשמעות דומָה, שממנה נגזרה המילה האנגלית measure, מידה. הלטינית אינה כמובן מקור המילה המקראית.
84
שגית שואל/ת: מה מקור המילה מתכת? שהרי חומרים רבים אחרים כגון פלסטיק, גבינה וכו' גם כן ניתכים, ובכל זאת יש להם שם שונה.
רוביק עונה:
'מתכת' המשנאית מתייחסת להתכת חומרים כמו ברזל, נחושת וכדומה אלה באלה. מקורה בפועל הִתִּיך (או הנתיך) המתייחס במקרא בעיקר להתכת כסף. פעם אחת הוא מתייחס גם להתכת מזון: "הלא כחלב תַתִּיכני וכגבינה תקפיאני" (איוב י 10). אפשרות ההתכה של חומרים התרחבה ככל שהתפתחה הציוויליזציה, כמו פלסטיק ואחרים, אך דווקא הגבינה המותכת (כנגד הגבינה המוקפאת, המוצקה) מקורה בתנ"ך.
85
יונתן שואל/ת: מהו מקור הפועל "רפרר" (דוגמה: ניתן לראות כי הכותב מרפרר למאמרים שפורסמו בכתב העת...)?
רוביק עונה:
רפרר התגלגל מהפועל האנגלי to refer, להתייחס אל הופעה קודמת, לאזכר. יצירת שורש מפועל לועזי, בדרך כלל מאנגלית, מקובלת מאוד בעברית. במקרה זה הונהגה הכפלת האות האחרונה, בדומה לפקס – פקסס ועוד.
86
ליה שואל/ת: מה מקור השורש טח"ר (ממנו מגיעה המילה טחורים)?
רוביק עונה:
השורש טח"ר נגזר מהשם טחורים, ולא להיפך. 'טחורים' מופיעה 8 פעמים בתנ"ך ונחשבת מילת קרי למילה הנכתבת עפלים. היא מתייחסת למילים מהשמית הצפון-מערבית במשמעות דומה, טחורין בארמית, טחורא בארמית סורית. למילה אין שורש מקורי, אך היא הפכה בסיס לשורש טח"ר, ומכאן הפועל טָחַר, טָחוּר ככינוי למי שסובל מטחורים, וטחרן, כינוי לאדם כבד תנועה הנראה כמי שמתקשה לעשות את צרכיו.
87
קובי שואל/ת: מה מקור הביטוי "פיטים", המציין ששני אנשים הגיעו לנקודה שבה אחד אינו חייב לשני?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל האנגלי fit, שפירושו התאים, נמצא ראוי, ומכאן גם מי שנמצא בכושר גופני טוב. בסלנג הילדים העתיק נהוג היה לומר לאחר שהילדים הגיעו לעמק השווה פיט-פיט, כלומר, שני הצדדים הגיעו להתאמה ולסיפוק החובות, ומכאן ברבים: "אנחנו פיטים".
88
יובל שואל/ת: אף פעם לא הבנתי מאיפה הגיעה באמת המילה "אוטו" כשם נרדף למכונית. מצד אחד זה נראה קיצור של "אוטומוביל", ז"א כלי רכב שנוסע באופן אוטומטי. מצד שני היה ממציא גרמני בשם אוטו, שפיתח את מנוע הבעירה הפנימית שמכונה "שיטת אוטו", שכל המכוניות נוסעות לפיו (חוץ ממנועי דיזל כמובן, שהם לפי שיטת דיימלר). האם מדובר כאן על צירוף מקרים בהופעה של השם "אוטו", או שבאמת המילה "אוטו" בהקשר של מכונית מגיעה רק מאחת הסיבות שמניתי?
רוביק עונה:
הגרמני ניקולס אוטו המציא את הגירסה הנהוגה היום של מנוע הבעירה הפנימית – בעלת ארבע פעימות, אך זה אינו מקור המילה. השימוש העברי בצורת הקיצור 'אוטו' אכן הגיע מגרמנית – auto, קיצור של automobil, מילולית: המניע את עצמו.
89
משה מגן שואל/ת: אבקש לדעת מאיפה באה המילה 'שאטל', הכוונה לתחבורה ההיא.
רוביק עונה:
שאטל הוא שימוש ישראלי של מילה אנגלית, shuttle, שפירושה שיטת הסעה מנקודה לנקודה באופן סדיר. באנגלית יש לה גם משמעות הקשורה לאריגה. לשאטל נקבעה מילה עברית: הֶסֵּעִית, ובתחום המעבר הימי – מעבורת.
90
ניל חורגין שואל/ת: כמו שהמילה salary מקורה מ sel, salt מלח, האם יש עדות שהמילה משכורת/שכר מגיעה משיכר?
רוביק עונה:
חיילי רומא קיבלו את משכורתם במלח, שהיה אז יקר המציאות, ומכאן salary, משכורת. שׂכ"ר הוא שורש שמי המוכר בשפות רבות במשמעות המוכרת לנו היום. שׁיכר היא בשין ימנית, שהיא עיצור שונה משין שמאלית, וכמו כן אין כל עדות לכך שהשיכר שימש לתשלום. אחת הסברות המקובלות היום היא שהשיכר המקראי הוא משקה הבירה של העולם העתיק.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >