שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
901
שואל/ת: אבי שהדי רמת גן: אשמח לשמוע על מקורה של המילה "מרץ". האם במקורה אין פירושה מחלה?
רוביק עונה:
יש קשר בין מרץ למחלה. השורש מרצ נקשר על פי המחקר המשווה לשורש מרע, שפירושו חולה, חש סבל, ומכאן "שכיב מרע". בספר איוב מופיע הפועל להמריץ, וכוונתו לכפות ולהאיץ, דהיינו לגרום למשהו להיעשות תוך סבל. בטקסטים מאוחרים יותר אפשר למצוא את "חבלי מרץ", שהם חבלי הכאב של היולדת. והמילה מרץ שלא כחלק מצירוף מופיעה בספרות ימי הביניים וקשורה גם כאן לכאב. הכאב החזק הקשור במחלה התגלגל למשמעות של דבר מה חזק ומעורר, ומכאן המשמעות המקובלת היום.
902
אדי שואל/ת: בכל השפות המוכרות לי המילה "אמא" נוצרת משילוב של תנועה ו-מ'. מהי הצורה הקדומה ביותר למילה ומה ההסבר לכך?
רוביק עונה:
התופעה הזו, שהיא אכן רחבה מאוד, נוצרה במקביל במשפחות שפות שונות, ולא ממקור משותף. אמא, וכן מאמא, מאד'ר, מאטי, אום ועוד ועוד, נחשבות מילים המחקות את צליל המלמול של התינוק: מ-מ-מ. תופעה דומה קיימת בעברית ובשפות שמיות שונות במילה "דוֹד", שגם היא מחקה את מלמול התינוק: ד-ד-ד, וכן במילה "דד", שפירושה המקורי הוא פטמת האשה.
903
אוהד מתל אביב שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה 'שרברב' ומה הקשר שלה לתיקון צינורות מים?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא במילה ארמית בתלמוד הירושלמי: שרברובא, ושם בנטייה: שרברובי ושרברובותא. מפרשים את המילה הזו על פי ההקשר בכמה כיוונים. במילון התלמודי של ברוך קרוא נכתב שפירוש המילה הוא חוֹם. תרגום מקובל אחר הוא שהכוונה לצינור, ומכאן נולדה המילה העברית החדשה שרברב.
904
אופיר דויטשר מנתניה שואל/ת: "אני חייל בשריון שסיים זה עתה את פרק ההכשרה. לאורך כל ההכשרה (ובכלל) שומעים לא מעט את המילה 'ראבאק', שמשמעה בהקשר בה היא נאמרה הוא בהתלהבות, במרץ. למשל: 'יאללה, נעבוד בראבאק ונסיים מהר', או: 'איפה הראבאק שלך?! יאללה, תעיף את הפגז פנימה!'. רציתי לשאול מה מקור המילה 'ראבאק' במובן זה. כל מה שידוע לי הוא שהמילה 'ראבאק' מגיעה מערבית, ומשמעה 'הרב שלך'"?
רוביק עונה:
ראבאק אכן מגיעה מערבית. רַבּ פירושו אלוהים, רַבַּכְּ הוא "האלוהים שלך". המילה היא חלק מביטוי השבועה "בחיאת רַבַּכּ", בחיי אלוהיך, שחדרה גם לסלנג הישראלי. המילה משמשת גם במשמעות תלונה או איום: "ראבאק, תגמור כבר את השיחה, אנשים מחכים". השימוש שעליו כותב אופיר הוא התפתחות חביבה של המילה, ההולכת מחיל אל חיל. לאחרונה אף הוצמד לה מדרש ראשי תיבות: "ראש בקיר".
905
אור מתל אביב שואל/ת: מהו מקור המלה 'עשתונות', והאם היא קיימת גם ביחיד, 'עשתון'?
רוביק עונה:
'עשתונות' פירושה מחשבות, אבל היא משמשת בעקבות ההופעה היחידה של המילה בתנ"ך, בספר תהילים, רק בצירוף "אבדו עשתונותיו". פירושו המילולי של הביטוי: לא היה יכול לחשוב עוד. גם הפועל "התעשת" מאותו שורש קשור למחשבות: פירושו חשב על דבר מה, ארגן את מחשבותיו לאחר בלבול או משבר.
906
אורי מאוסטין שבטקסס שואל/ת: מדוע הצבעים חום, לבן, ותכלת אינם במשקל הצבעים הסטנדרטי?
רוביק עונה:
שמות הצבעים לקוחים מן המקורות, והצבעים שנזכרו התפתחו בצורה שונה משמות רוב הצבעים האחרים. המילה חום קשורה ככל הנראה לחוֹם ולשורש חמם. המילה הקדומה תכלת הולידה את המילה תכול, הנענית כבר למשקל הצבעים.
907
אורי פרידלנד מזכרון יעקב שואל/ת: לפני מספר ימים ישבתי עם חבריי ביערות הכרמל, בזמן שאחרים הלכו 'לקושש עצים', ופתאום הופתעתי לי מעוצמת המילה לקושש. מהיכן בא הפועל הזה?
רוביק עונה:
'לקושש' בא מן התנ"ך, ושם הוא משמש גם לעצים אבל גם לתבן ("ילכו וקוששו להם תבן", בספר שמות). על פי הצליל ניתן לראות שהפועל מתייחס לקש: המקושש אוסף או (לפי רש"י) מלקט קש, ולפי דעה אחרת, תולש את הקש משורשיו. הפועל התפשט היום לתחומים נוספים. "ללכת לקושש" סתם הוא לצאת לקניות, בפוליטיקה "מקוששים קולות", בעיקר במסגרות מצומצמות כמו כנסת, על נתניהו נאמר למשל שהוא "מקושש לגיטימציה", ועוד קישושים לרוב.
908
שואל/ת: נתקלתי בתוכנית טלוויזיה בצירוף "פרטי כל" עבור פרוטוקול. האם זה תקין?
רוביק עונה:
"פרטי כל" היא צורה עברית שהומצאה עקב דמיונה בצליל ובמשמעות ל"פרוטוקול". היא לא זכתה לתו תקן, בעוד פרוטוקול, מילה שמקורה יוונית (מילולית: עמוד מודבק) מקובלת מימים ימימה, ואף מופיעה במילוני האקדמיה.
909
איל שואל/ת: אני משרת כעת במילואים ברמת הגולן. בין סיור לסיור לא הצלחנו למצוא תשובה לשאלה: האם המילה "פִתחה" (בסמיכות, פתחת רפיח או פתחת קוניטרה) קיימת בעברית? מה מקורה?
רוביק עונה:
המילה נוצרה לאחר מלחמת ששת הימים כדי לענות על מונח חסר בטופוגרפיה, מישור רחב ופתוח. בשנת 1970 היא נקבעה כשם לאשנב או פתח קטן בכלי שיט במילון הימאות של האקדמיה (scuttle) . לאחרונה היא משמשת כמונח יסוד בתחום ציוד המחשבים כתרגום ל-port (יציאה).
910
איתי מתל אביב שואל/ת: מהיכן הגיעה מילת הזירוז "נו"?
רוביק עונה:
נו, באמת, מיידיש כמובן. היידיש הביאה את "נו" מהשפות הסלאביות.
911
איתי קולבינגר שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה וואלה לעברית? האם מקורה בצרפתית?
רוביק עונה:
המילה הצרפתית voila, שפירושה הנה, הרי, שימשה בעבר בסלנג הישראלי כביטוי של כבוד או הפתעה, ונאמרת במלרע. מקור וואללה בשימושיה המקובלים, במלעיל, הוא ערבי, והוא נאמר בנגינות שונות ובמשמעות של הפתעה, זלזול, הסכמה ועוד. פירושו בערבית באלוהים, כלשון שבועה.
912
איתן מרקוביץ שואל/ת: מהיכן בא ה"שֶכֶב" בביטוי "בין הרכב והשֶכֶב"?
רוביק עונה:
מן המשנה, מסכת בבא בתרא: "ומרחיקין את הריחים שלושה מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב". פירוש חנוך אלבק: שלושה טפחים מהאבן התחתונה של הריחיים (שכב), וארבעה מן האבן העליונה (רכב).
913
אלה מחיפה שואל/ת: מה מקור השימוש במילה 'פֶרח' כשמדברים על מתלמדים צעירים כמו פרחי טיס או פרחי כמורה?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה, בצירוף "פרחי כהונה" הנפוץ מאוד גם בתלמוד ובמדרשים. במסכת יומא כתוב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה". על נבוכדנצר נכתב שהשמיד שמונים אלף פרחי כהונה. המדרש ופרשני המקרא נדרשו לצירוף הזה והציעו הסברים שונים. אליעזר המודעי דורש על פסוק ידוע מספר בראשית: "גפן זו ירושלים; שלשה שריגים זו מקדש ומלך וכהן גדול; והיא כפורחת עלתה נצה, אלו פרחי כהונה". בספר הזוהר קושרים את המילה פרחים ב'פרחי כהונה' למילה אפרוחים. עובדיה מברטנורה קובע שפרחי כהונה הם "בחורים ששער זקנם החל לצמוח", ומכאן גם המילה פרחח. פירוש מאוחר יותר קושר בין פרחי הכהונה לבני אהרן הכהן, באמצעות פסוק מספר במדבר שבו נכתב "והנה פרח מטה אהרון ... ויוצא פרח ויוצץ ציץ".
914
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה "דוושה", ומה בינה לבין הפועל לדוש?
רוביק עונה:
"דוושה" היא צורת עברית של המילה הארמית-תלמודית דוושא. היא בהחלט קשורה לשורש לדוש, שפירושו לדרוך ולרמוס, וזו גם המשמעות התלמודית.
915
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה "חלוק"?
רוביק עונה:
חָלוק הוא בגד תלמודי ששימש ככתונת ארוכה של נשים, בעברית החדשה הוא משמש לשני המינים כבגד עבודה. אין ודאות ביחס למקור המילה, וההשערה היחידה היא שפירושה "הבגד החלק". המילה הדומה בהגייתה, חַלּוק, מופיעה פעם אחת בתנ"ך בצירוף "חלוקי נחל", ופירושה "האבן החלקה".