שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
916
מזל שואל/ת: אני מניחה שהמילה "כריש" נוצרה משורש וממשקל. מה משמעות השורש כר"ש? אילו מילים נוספות ניתן לזהות בשורש זה?
רוביק עונה:
כריש היא מילה תלמודית בהשפעה ארמית. כמו מילים רבות במקורות היא אינה קשורה לשורש ידוע, ואין מילים נוספות בשורש זה.
917
רוני שואל/ת: מה מקור המילה קוּטר, מתלונן, וממנה הפועל לקַטֵר באותו מובן?
רוביק עונה:
המילה קוטר התגלגלה מיידיש, שם פירושה חתול זכר, והיא מתייחסת לנוהגו לילל בתלונה בזמן הייחום, על פי הניב 'ער טרענט און ויינט': הוא דופק ובוכה. מן המילה נוצר פועל עברי חדש, קיטר, שאינו קשור לקטר הקיטור או לסיגריה, אלא למשמעות המקורית: להתלונן.
918
מלי ברוש שואל/ת: המילה הנרדפת לשוק היא יריד. מה מקור המילה, והאם היא קשורה לפועל יָרַד?
רוביק עונה:
יְריד (בשווא ולא בקמץ) היא מילה בלשון חז"ל, והדעה המקובלת היא שהשוק נקרא כך כיוון שאנשים היו יורדים אליו לצורכי ממכר וממכר.
919
איילה זמרוני שואל/ת: אשמח אם תסביר לי מנין נולדה המילה כבוּדה (עם שורוק) במובן של רכוש, מטען. משום מה, היא תמיד נשמעת לי חריגה בשפה.
רוביק עונה:
המילה אינה חריגה מבחינת המשקל. היא מנוקדת בקובוץ ובדגש: כבֻדָּה, מופיעה פעם אחת בתנ"ך במשמעות רכוש, וקשורה קשר ישיר לשורש כב"ד. במשקל הזה מילים נוספות שבהן קובוץ ודגש כמו אֲגֻדָּה, חֲנֻכָּה ועוד.
920
גיל שואל/ת: במילון אבן שושן נתקלתי בערך ׳שפרט׳ במשמעות פירט/ הרחיב. האם זהו חידוש של האקדמיה?
רוביק עונה:
אכן, האקדמיה התקינה ואישרה את המילה כבר ב-1955, ודווקא במילון למונחי מוזיקה. זהו תרגום של הפועל האנגלי to elaborate.
921
חיים שמיר שואל/ת: בעת בנית המשכן במדבר נצטוו הבונים לקחת "עורות תחשים". באיזו חיה מדובר? מהו תחש?
רוביק עונה:
על השאלה מהו תחש נשפכו מחקרים ומילים לרוב, והחידה נותרה בעינה. בערבית פירוש המילה תחש הוא דולפין, אך קשה להניח שעור הדולפין שימש את בוני המשכן. על פי שפות אחרות תחש אינו בעל חיים אלא עור הכבשה ששימש את המשכן. בתרגום אונקלוס לארמית נכתב: "משכי ססגונא", כתרגום לנוסח העברי "עורות תחשים". רש"י מסביר שהתחש (ססגונא) היה מרובה גוונים, ובעקבות התלמוד ורש"י נולד בעברית החדשה שם התואר 'ססגוני'. על פי אגדה, המופיעה גם בספר הזוהר, תחש הוא חיה אגדית בעלת שתי שדראות (עמודי שדרה). ביאליק חידש את התואר 'תחשן' וייחס אותו לעצמו, כרמז לכך שיש לו שני עמודי שדרה: עברית-ארצישראלית ויידיש-גלותית. בעברית החדשה נקרא הכלב ארוך הגוף מסוג דַקְל ארוך הגוף כלב תחש, ועליו נכתב סיפור הילדים המיתולוגי "בייגלה".
922
אבישי טופול שואל/ת: האם מקור המילה טורניר הוא tournament?
רוביק עונה:
לא, המקור הוא גרמני: Turnier. המילה האנגלית הושפעה ממילה צרפתית דומה, והקשר הוא לפועל to turn, לסובב.
923
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם המילה 'כדור' היא בעצם צרוף של כ(כמו) דור (עיגול), כשם ש'כלום' משמעה כמו 'לום' (גרעין של זית), כלומר משהו קטן מאוד? והאם ידועים צרופים נוספים כאלה?
רוביק עונה:
התשובה בהיפוך. 'כדור' הוא אכן מה שצורתו היא כמו 'דור', כלומר, עיגול. לעומת זאת אין קשר בין 'כלום' לבין גרעין הזית. כלום היא צורת מהודקת של הצירוף 'כל מאום'. כ' מופיעה כחלק ממילה במילים שונות, למשל 'כמה' (כ+מה) , 'כמו' (כ+מו) ו'כאילו' (כ+אם+לו).
924
חגית מאיר שואל/ת: מה מקור המילה "מְחוּטְל" ׁבמשמעות כלי או מכשיר.
רוביק עונה:
בבית הייקי שלי שמעתי את המילה הזו פעמים רבות, וכמו כן היה מוכר הביטוי 'מחוטל-מאכר' המביא או מתקן מכשירים ישנים. השואלת מזכירה גם את מאיר שלו, אשר שם אותה ב"רומן רוסי" בפי אחת הנפשות כאשר הוא משתמש בה בהשאלה לפין: "הוא לא רוצה ללכת לבית אבות כי שם 'יתקעו לו צינור במחוטל'".כל הניסיונות למצוא את מקורה עלו עד כה בתוהו, כל מידע יתקבל בברכה ויפורסם באתר.
925
גיל שרמייסטר שואל/ת: מה מקור ביטויי העגלונים "דיו" ו"הויסה"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש, עם פיתוחים מקומיים. הקריאה לסוסים להתקדם היא ביידיש 'וויאָ!', וקריאת העצירה לסוס היא אוֹיְס!, שפירושה ביידיש 'חסל! נגמר!'.
926
אורי בית אור שואל/ת: מה מקור הכינוי 'חנות' לפתח במכנסי הגבר?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. קראָם פירושו גם חנות וגם פתח המכנסיים, והביטוי השלם הוא "פֿארמאך די קראָם", סגור את החנות.
927
אריאל שואל/ת: מהו מקור מילת הסלנג 'נדפק'? האם כפי שכתוב בויקימילון המקור הוא מהמילה דֶפֶקְט?
רוביק עונה:
פעלי הסלנג 'דפק' ו'נדפק' הם בעלי משמעות מינית, שהורחבה למשמעות של כישלון, הונאה או התעללות. מהלך הרחבה כזה קיים גם בפועל הסלנג 'זיין'. יתכן מאוד שיש כאן השפעה של הפועל האנגלי fuck שמשמעותו המינית הורחבה למשמעות של כישלון, והוא מזכיר בצלילו את 'דפק'. נראה שהדמיון בין נדפק לבין defect מקרי.
928
אבירם שואל/ת: הייתי רוצה לברר ברוח ימי החורף, מדוע הוחלט לכנות בעברית את המחלה "שפעת".
רוביק עונה:
שמה של השפעת באנגלית, בעקבות איטלקית, Influenza, ומכאן הקיצור flu. הפירוש המילולי הוא השפעה, אך באיטלקית פירושה היה גם 'התפרצות מחלה מדבקת', שיוחדה עם הזמן לשפעת. על פי אחד ההסברים המחלה נקראה כך מאחר שתלו את הופעתה בהשפעת מצב הכוכבים. היא הותאמה למשקל המחלות וזכתה לשם שפעת, וכן זכתה בשני שמות נוספים: גריפה, מגרמנית; ופפטצ'י, שהיא במקור קדחת זבוב החול. המילה מופיעה לראשונה בעיתון הצבי בשנת 1893 וכמובן במילון הרפואי של אהרן מזי"א, אבל לא נקבע שהוא זה שחידש אותה.
929
שולי בוקשטיין שואל/ת: שואלת: מה מקור המילה "בולבוס"? האם היא נזכרת בתלמוד? אם כן - מה היתה משמעותה אז, שכן היום המשמעות היא תפוח אדמה, שלא היה מוכר אז.
רוביק עונה:
בולבוס שבתלמוד הוא מין של בצל, ממש כמו ביוונית. מי שאחראי על קריאת תפוחהאדמה בולבוס הוא מנדלה מוכר ספרים, שעסק רבות בזואולוגיה ובוטניקה. מן המילה היוונית התפתחה גם המילה האנגלית bulb שפירושה פקעת. ספק אם מעברי המשמעות האלה תואמים את העובדות הבוטניות, שכן הבצל אינו פקעת אלא בעל מבנה של גלדים.
930
עודד שואל/ת: שתי מילים שאני לא מצליח להבין מאין הן נגזרות: נברשת ופשטידה
רוביק עונה:
'נברשת' היא מילה תלמודית שהתגלגלה מהמילה הארמית נברשתא, שמקורה אינו ברור. בערבית מצויה מילה דומה, ניברס, השאולה מהארמית. 'פשטידה' היא מילה עברית, אך מקורה לועזי, מהמקור הזה התגלגלו בשפות שונות גם הפסטלים והפסטות. במקור פירוש הפועל הוא pastos, לנצנץ, שכן המאפים הקדומים "נצנצו נצנוצי מלח".
< הקודם ... 61 62 63 64 65  ... הבא >