שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
916
גדעון נח שואל/ת: באחד הספרים שקראתי הופיעה לרוב המילה 'אפרתים' במשמעות אנשים מכובדים. מהיכן הגיעה המילה הזו?
רוביק עונה:
האפרתים הם בני שבט אפרים, שנחשבו חשובים ובעלי מעמד וסגולות טרומיות, ועל כן הפכו בלשון חכמים שם נרדף לבעלי מעמד ונכבדים.
917
גדעון נח שואל/ת: מהיכן הרישא 'ד' של מילים כמו 'דאשתקד', 'דנא', 'דאבדין'?
רוביק עונה:
ד' מתפקדת בארמית כמילית לצרכים שונים. בדרך כלל היא מקבילה למילית שֶ- העברית (או הַ- במקרה של בינוני), ומכאן 'דאבדין': האובדים, או 'כל דכפין': "כל מי שרעב". ד' משמשת גם כמילית הקניין 'של', ועל כן "שלג דאשתקד" הוא "שלג של אשתקד". "דנא" הוא כינוי רומז: "הזה".
918
גדעון שואל/ת: מהיכן הגיעו המילים דשדוש וטשטוש?
רוביק עונה:
שני השורשים הם הכפלות של שורשים פשוטים בגזרת נחי ע"ו. דשדוש גזור משורש ארמי, הכפלה של דש, הקשור בדיש. טשטוש מופיע בתלמוד בצורה 'מטושטש', הכפלה של טש שפירושו 'שפשף'.
919
גליה לוינוביץ שואל/ת: מהיכן נוצרה הצורה המיוחדת "גיא"? האם יש לה אחיות בעברית?
רוביק עונה:
הצורה ייחודית, והיא נכתבת כבר במקרא בשתי צורות: עם א' בסופה ובלי א', גי. הא' מופיעה כעיצור בצורות הריבוי גיאיות וגם גיאות, כך שאפשר להניח שבגלגול מוקדם היה לה תפקיד כעיצור, אך בצורת היחיד הא' נותרה בכתיב בלבד, ואין לה תפקיד לא כעיצור ולא כתנועה.
920
דוד מייזלמן כפר סבא שואל/ת: "שמעתי כי הביטוי 'לתחמן' קשור למנהל הגימנסיה העברית רחביה, ששמו היה מר טוכמן, וכתב ספרי מתמטיקה יחד עם מר קלעי"?
רוביק עונה:
השמועה הזו גונבה גם לאוזני, אך לא זכיתי לקבל הסבר מדוע דווקא אותו טוכמן זכה לכבוד להיות תחמן, או מי שמתחמנים אותו, ונראה שזה מדרש מאוחר. המילה 'תחמן' נוצרה והתפשטה בשנות החמישים, והומצאה בחיל האוויר על ידי שלמה ברק בעקבות "תכנון מכמונת", והתייחסה למשחקי מתיחות הנהוגים בחיל. צליל המילה מזכיר "תככים" וגם "חרמן". הצלחתה התבססה לאחר שנגזר ממנה פועל שלא היתה לו חלופה הולמת: לתחמן. המילה והפועל נכנסו לשפה בתקופה שבה התפשטה גם המילה פראייר, ללמדך שאין תחמן בלי שיעמוד מולו פראייר, ולהיפך.
921
דר' עמיחי גינסבורג שואל/ת: מה מקור המלה ממתק, והאם על פי כללי השפה העברית ניתן להכליל במניין הממתקים גם עוגה הנאפית בקונדיטוריה?
רוביק עונה:
"ממתק" היא מילה משיר השירים: חיכו ממתקים וכולו מחמדים, וכאן "ממתקים" הוא שם תואר; וכן מספר נחמיה, שם ממתק הוא משקה מתוק. השימוש ב"ממתק" במשמעות מאכל מתוק מצוי בספרות ימי הביניים. יהודה הלוי כותב: "רדי מדבשי ממתקים, שתי מעדניי משמנים". השימוש הזה מוכר גם בספרות ההשכלה, בין היתר בכתבי אברהם מאפו. בן יהודה מגדיר את המילה "ממתק" במילונו: "מאכל או משקה מתוק". היום אין נוהגים לקרוא לעוגה ממתק, אבל ביאליק כותב בשירו "גן עדן התחתון": "ממתקים מעשה אופה כולם".
922
חיים אלנקווה שואל/ת: אני מעוניין לדעת מה מקור שמות מגורי החיות כגון רפת, לול, שובך, קן? מלונה, כפי שאני מבין, היא מקום ללון?
רוביק עונה:
המילה 'רפת' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר חבקוק: "ואין בקר ברפתים". יתכן שהיא קשורה למילה רף, קורה של מכלאות. המילה 'לול' במשמעות משכן התרנגולות מופיעה בתלמוד, אך היא נסמכת כנראה על הופעה יחידה של לול בתנ"ך, שפירושה מדרגות לולייניות. 'מלונה' בתנ"ך היא סוכת שומר, ורק בעברית החדשה היא הפכה למעונו של הכלב. המילה 'שובך' מופיעה בתלמוד: "שובך מלא יונים", והיא מזכירה, ולא במקרה, את המילה הערבית שֻׁבָּאכּ, שפירושה חלון.
923
חן מירושלים שואל/ת: יש ביטוי "כתבי בי-דין". רציתי לשאול מה זה הבי-דין הזה? מה המקור שלו?
רוביק עונה:
"בי-דין" הוא צירוף ארמי, ופירושו בית דין. 'בֵי' פירושה בארמית בית, ומכאן "בר בי רב": בן בית הרב, ועוד צירופים רבים.
924
שואל/ת: איך נולדה המילה סוציומאט?
רוביק עונה:
סוציומאט במשמעות אגואיסט היא פיתוח ישראלי המושפע מכמה הקשרים. המילה מזכירה את "סוציופאת", מילה מדעית המתארת אדם מופרע מבחינה חברתית; מקורה הוא בעיקר מן ה"סוציומטרי", מבחן כשירות חברתית המקובל בעיקר בצבא; והיא מתהדרת בסיומת המקובלת לקללות בפולנית ורוסית "מאט", שפירושה דווקא "אמא".
925
טל ליאור שואל/ת: אנחנו קבוצה של מהנדסים באינטל קרית-גת. השבוע בהפסקת הקפה, עלתה השאלה בקרבנו לגבי מקור המילים מהנדס והנדסה. נשמח מאוד לעזרתך!
רוביק עונה:
המילה 'הנדסה' התקבלה בעברית בימי הביניים בהשפעת הערבית. המילה הערבית 'הנדסה' פירושה אז היה גיאומטריה, והיא התגלגלה מהמילה הפרסית אנדאזא. מילון בן יהודה מביא מקורות רבים לשימוש בנגזרות שונות של 'הנדס' בספרות העברית של ימי הביניים. בספר הרקמה נכתב: "חוכמת השיעורים הנקראת הנדסה". בכתבי אסף הרופא נכתב: "ובשעה שאתה רוצה להנדס", והכוונה כאן על פי בן יהודה למדידה של עומק האדמה. בספר הכוזרי מופיע הביטוי "הצורות ההנדסיות". המילה 'מהנדס' במשמעות המקצוע, וכאן בהתייחסות לאדם המומחה בגיאומטריה, נזכרת בספר העיקרים של יוסף אלבו. בעברית החדשה התרחבה המילה כתרגום לאינג'ינריה, ומהנדס לאינג'ינר.
926
יונתן מאשדות יעקב שואל/ת: למה קוראים לטרקטור עם שתי שיניים מלפנים מלגזה ולא מזלגה? מצאתי שבאנגלית קוראים לזה fork-lift, כלומר, מזלג הרמה?
רוביק עונה:
המילה "מזלג" מהתנ"ך ו"מלגז" מהתלמוד מתארות כלי שיש לו כמה שיניים מחודדות, ויש כאן כנראה שיכול אותיות פשוט. בעברית החדשה רצו להבחין בין המזלג המשמש לאכילה למזלג המרים משאות ובחרו במילה התלמודית כבסיס למילה החדשה מלגזה.
927
יונתן מברלין שואל/ת: ככל שאני מבקש להעמיק אל נכבי הלשון, אני נתקל בכל פעם באותה שאלה: מה מקור המילה "נבכי"?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר איוב, שם מופיע הצירוף "נבכי ים", כלומר, עומק הים. השימוש בנבך במשמעות זו הוא תמיד בריבוי. בימי הביניים זכתה המילה נבך גם למשמעות בתחום האסטרונומיה. אין לכל אלה קשר למילה ביידיש נֶבֶּך, שפירושה מסכן וחסר ביטחון.
928
יוסי דה ליאון שואל/ת: "שמעתי השערה לפיה יש לכתוב את המילה "עששית" בא', "אששיות", מן המילה "אש". מצד שני "מצאתי גם ש"אשישה" פירושה כוס של זכוכית. מה המקור?
רוביק עונה:
"עששית" היא מילה תלמודית. היא מתייחסת כנראה למילה תלמודית שאינה נהוגה היום, "אֶשֶש", ולמילה הארמית "אשישא", שפירושן כוס של זכוכית. המילה קשורה אם כך לחומר ולצורה של העששית, ואין לה קשר לאש. בלי קשר, בדמיון מקרי, מופיעה המילה "אשישה" בשיר השירים (סמכוני באשישות, רפדוני בתפוחים...), וכאן פירושה עוגה העשויה מענבים מיובשים.
929
יוסי דה ליאון שואל/ת: בטיולנו השבוע לבית פיינברג בחדרה ולבית אהרונסון בזכרון יעקב, תהינו מה מקור המונח "מחתרת". מה בין חתירה בים לבין המחתרת שמתחת לאדמה?
רוביק עונה:
מחתרת היא מילה מקראית, ופירושה חפירה מתחת לקיר, והדמיון בין הפעלים חתר וחפר אינו מקרי. בספר שמות נכתב "ואם במחתרת יימצא הגנב, והוכה הוא מת, אין לו דמים", ומכאן הגלגול למשמעות העכשווית ברור למדי. חתר במשוטים, פועל המוכר אף הוא מספר יונה, קשור ככל הנראה לפעולת החפירה, שהרי החתירה היא מעין חפירה במים.
930
יוסי שואל/ת: מה מקור המילה 'יוֹרָה', במובן קדרה?
רוביק עונה:
המילה התנ"כית קיימת בשפות השמיות, 'אירא' בסורית פירושה קומקום. משערים שיש קשר בין יורה לבין אוּר (אש).