שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
976
נעם יורפסט שואל/ת: מה מקור המילה טרמח?
רוביק עונה:
טרמח היא מילת סלנג שהשימוש בה היום מצומצם למדי. במילון בן יהודה בן אמוץ היא מוגדרת "מסכן, עלוב, מדוכא, מאוכזב" ונכתב שמקורה בטורקית. במילון הסלנג המקיף של כותב שורות אלה היא מוגדרת "עלוב, לא יוצלח". מקור אפשרי אחר למילה היא הערבית, שם טַרְמָה פירושה טיפשה, מטומטמת.
977
אמוץ פלג שואל/ת: לאחרונה נכנסה מילה חדשה לשיח הציבורי: הכלה, וכן הפועל להכיל. מה מקורה ואיך משתמשים בה?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה של המונח האנגלי containment. במשמעות הצבאית פירושה עצירה של כוחות האויב, עיכובם או ביתורם, כך שלא יוכלו להעביר כוחות לפעולה במקום אחר, ומקורה בימי המלחמה הקרה. בתחום הפסיכולוגיה הכלה היא היכולת להתמודד עם מצבים קשים ועומס רגשי, ולגלות אמפתיה לזולת.
978
שואל/ת: איך נוצר השורש מלצ"ר?
רוביק עונה:
מלצר היא מילה מקראית שפירושה שומר, וקרובה לצורה האכדית מסרו. בעברית המודרנית הפך השומר למגיש במסעדה. המילה נחשבת יחידאית, אך כמו מילים רבות זכתה לנגזרות כמו "מלצרות" ולפועל עברי מרובע, "למלצר".
979
מאור מפתח תקווה שואל/ת: בדקתי במילון אבן שושן מהו מקור המילה 'חצוצרה' בעברית, ושם כתוב כי המקור לא הוברר. היכן ניתן לקבל עוד מידע בנושא זה?
רוביק עונה:
האטימולוגי ארנסט קליין משער שהמילה חצוצרה היא מן השורש חצ"ר, כאשר הצ' מוכפלת, בדומה למילים כמו חטוטרת או פטוטרת. הוא אינו מצביע על הקשר בין חצר לבין כלי הנגינה הנ"ל. יתכן שהחצוצרה שימשה כלי טקסי בחצר המלך, אבל אין לכך סימוכין.
980
מולי פרידמן שואל/ת: האם יש שפה נוספת פרט לעברית אשר בה נקראת אישה "נקבה" על שם הנקב שבה?! ובנוסף, האם התואר "זכר" מסמל בעצם בליטה כלשהיא?
רוביק עונה:
אין ויכוח על כך ש"נקבה" פירושה "המנוקבת", והמילה מצויה גם בארמית ובסורית: נקובתא. המדור לא בדק את כל שפות העולם, אך בשפות המוכרות לא נמצא בשפה הרשמית שם דומה לנקבה בהיבט הזה. האשה נקראת על שם איבר המין שלה בסלנג האנגלי במילה cunt, והכינוי נחשב פוגעני וולוגארי. כך במילה העברית שמקורה בערבית: כוסית. אין קשר בין "זכר" ל"זקר". המילה "זכר" ככינוי לגבר מופיעה בכמה שפות שמיות. בכמה מהן השם הוא גם כינוי לאיבר המין הגברי, כמו בערבית, ד'כר. באנגלית אחד מכינויי איבר המין הוא dick, ככל הנראה מקורו בשפת העבריינים, שם השם הפרטי דיק הוא כינוי לבלש, ומכאן קצרה הדרך לקרוא על שמו את האיבר ההוא.
981
מיה מרלנג'ון שואל/ת: זמן מה אני שואלת את עצמי על משמעות השרש קד"ם. האם למשל "חדש ימינו כקדם" משמעותו "כמו בימים בהם חיינו במזרח", משפט שוודאי יכול להתאים לכותב יהודי בגולה? "שנים קדמוניות" ו"בימי קדם" הם ביטויים המתייחסים לימים עברו, אך אותו שורש ממש הופך גם ל"קדימה" ו"קידמה", ואילו עבור האדם המודרני הקידמה היא חתירה למערב המתקדם?
רוביק עונה:
השורש קד"ם אכן מתקדם לכמה כיוונים, אבל בבסיסו מאז ומתמיד אותו משמעות: מה שנמצא לפנים, לנגדנו, מולנו. לפנינו בזמן עבר (ימי קדם), ומכאן גם "אשתקד", שהוא קיצור של ארמית: שתא קדמאה (השנה שקדמה), וגם קדם אירווויזיון (מה שבא לפני האירוויזיון). לפנינו במרחב: קדמת הבמה, להתקדם קדימה וכדומה. "קדם" במשמעות מזרח, המופיעה הרבה בתנ"ך, פירושה על פי הדעות השונות "מה שניצב לפנינו", וכדברי השיר: עם הגב לים, עם הראש לשם, למזרח. התפיסה שהקידמה מצויה דווקא במערב מאוחרת הרבה יותר.
982
מיכה שפר שואל/ת: מה מקור הפעלים לשחרר ולהשתחרר? אם שחזר מוצאו מהשורש חז"ר, מהיכן בא שחרר, חר"ר?
רוביק עונה:
"שחרר" שייך לקבוצת הפעלים בהן נוספת ש' לשורש רגיל, והוא קיים כבר בתלמוד. הש' נוספת כאן אכן לשורש הכפול חר"ר, שממנו נגזרו מילים הקשורות לחופש כמו חורין (בן חורין) וחירות.
983
מיכל יעקבי שואל/ת: מה מקור המונח "קרן" בכדורגל? חלקנו טוענים שזה שיבוש של המילה האנגלית המקבילה corner, וחלקנו, שזה בא מהמיקום בו נבעטת בעיטת העונשין, מפינת המגרש שנראית כמו קרן בהגדרה הגיאומטרית?
רוביק עונה:
שתי התשובות נכונות. קרן העברית נקבעה בזכות קרבה במשמעות ובצליל בין המילה האנגלית corner, שפירושה פינה, לבין המילה העברית 'קרן' שפירושה גם הוא זווית או פינה. יתכן שמקור המשמעות הזו של קרן, המוכרת מן המקורות, כגון בביטוי "יושבי קרנות", הוא במזבח שבפינותיו היו נעוצות קרנות האיל, ומכאן גם "אחז בקרנות המזבח".
984
מינה שואל/ת: סוף סוף חורף, וכשבישלתי את המרק השבוע תהיתי מהיכן באה המילה מרק. השורש מר"ק נועד למירוק, ולא בדיוק הולך יחד עם התבשיל החורפי הנפלא הזה. אשמח אם תאיר את עיניי?
רוביק עונה:
המילה מרק מופיעה במקרא שלוש פעמים, והיא, ממש כמו היום, נוזל הבישול, בתנ"ך אהבו דווקא מרק בשר. ככל הנראה זו מילה שמית עתיקה, אבל יש לה מקבילה ידועה רק בערבית, שבה פירושה דייסה או רוטב. בכל מקרה, אין כל קשר בין מירוק וצחצוח לבין המרק שאנו אוכלים.
985
מירי אורן שואל/ת: מהיכן מקור המילה 'פריץ' במובן של אציל פולני?
רוביק עונה:
פריץ היא מילה תנ"כית, ופירושה עריץ ואכזר, כמו בפסוק "בן פריץ שופך דם". היהודים השתמשו כבר מהמאה ה-15 במילה כדי להביע את דעתם על בעל האחוזה שלהם בלי שיבין, ועוד בהברה אשכנזית: פּוֹרֵץ, במלעיל.
986
מנור שפר שואל/ת: מה מקור השורש שפ"ץ? בצבא למדנו ש"לשפצר" פירושו "לשפר צורה". האם שיפץ הוא קיצור של "שיפצר"?
רוביק עונה:
שיפץ הוא פועל המופיע בתלמוד, במשמעות המוכרת לנו היום. שיפצר הוא אכן פועל שהורכב מראשי תיבות, אך הוא מזכיר במשמעותו את שיפץ, וזה חלק מהצלחתו.
987
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מאיפה מגיעה אלינו "שאט" שבביטוי "שאט נפש"?
רוביק עונה:
מדובר במילה שמית נפוצה, המופיעה בגרסאות שונות באכדית, ארמית וסורית, גם כשם עצם שפירושו בוז וזלזול, וגם כפועל "שוט", שיש לו הופעה בודדת בספר יחזקאל בצורה "שאטים".
988
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מה מקורה של "הלוואי"? הדר מוסיפה ושואלת: מה השימוש הנכון במילה "הלוואי"? בתוכנית "מצב האומה" אמרה אורנה בנאי "הלוואי עלייך". האם זה נכון? האם אפשר להשתמש במילה זו לא בגוף ראשון?
רוביק עונה:
הלוואי היא מילה תלמודית המבטאת ציפייה אך מכילה יסוד של תנאי. היא אחת הדרכים להשתמש במילת התנאי "לוואי", כמו גם "ולוואי". המילה היא פיתוח של "לו", ומקבילה ל"לו יהי". אין לה קשר ל"לוואי" במשמעות נספח או משני כמו בלוואי הדקדוקי או ב"טעם לוואי". "הלוואי עלי" הוא ביטוי מתורגם מיידיש, שמאוד אוהבת את המילה. ביידיש אומרים "הלוואַי אויף מיר" וזהו קיצור של "הלוואַי אויף מיר געזאָגט געוואָרן" (הלוואי עלי ייאמר). מכאן שאין כל בעיה לומר גם "הלוואי עלייך" או ":הלוואי עליהם".
989
שואל/ת: איך נוצר השם קראווילה בעת ההתנתקות? האם זה טריק לשוני פוליטי?
רוביק עונה:
אברהם דובדבני, ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מאשר כי הביטוי נוצר על ידי אנשי החטיבה, ומבהיר שהוא לא נולד לצורכי ההתנתקות. "הביטוי נוצר כשהוחלט ליצור דגם של 90 מטר מרובע לקרוואן עבור מרכז קליטה לעולים מהמערב במצפה נטופה בגליל, מאחר שקרוואן רגיל בן 45 או 60 מטר היה קטן מדי לצורכיהם. באחד הדיונים הציע אחד מאנשי החטיבה לקרוא לדגם קראווילה: קראוון+וילה. כשההתנתקות התקרבה נערכה באפריל נערכה ישיבה אצל מנכ"ל ראש הממשלה. הממונים על ההתנתקות הגיעו למסקנה שבעיית המפונים תיפתר רק בקרוואנים, כיוון שאין סיכוי לבנות בתים בזמן קצר כל כך, והם הציעו דגמים של 45 ו-60 מטר. טענתי כנגדם שמשפחה שהתרגלה ל-250 מטר לא תוכל להיקלט בקראוון בשטח כזה, והצעתי את הקראווילות. הכינוי נכנס כבר למחרת לתקשורת ונקלט בציבור".
990
עדי מבאר שבע שואל/ת: מה מקור המילה מַתכוֹן?
רוביק עונה:
מתכון היא מילה עברית חדשה, משורש תכ"ן, ומתייחסת לתוכנו של דבר או התכנית שעל פיה יוצרים אותו. היא נוצרה במשקל מילים כמו "מרעוֹם" או "מַסוֹע", וזאת בניגוד למילים רבות כמו מסרון או פעמון, שבהן הנ' אינה שייכת לשורש אלא למשקל. היא מופיעה לראשונה במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת 1938.
< הקודם ... 66 67 68 69 70  ... הבא >