שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
אסתר נבון שואל/ת: מה מקור המילה קלפטומניה?
רוביק עונה:
זוהי מילה יוונית. היא מורכבת מהמילה kleptēs שפירושה גנב, ומַניה שפירושה שיגעון.
92
לידיה כשרי שואל/ת: מאיפה באה המילה "לעומת"?
רוביק עונה:
'לעומת' במשמעות 'מול' מופיעה 32 פעמים בתנ"ך, מהן פעם אחת בצורה כל-עומת, שממנה נולד הביטוי 'כלעומת שבא'. לדעת החוקרים המילה המקורית, עֻמָּה, קשורה למילה עם במשמעות יחד, התכנסות והתקבצות. מן המילה נולד שורש חדש: עמ"ת, ומכאן המילים עימות, הפועל להתעמת ועוד.
93
עפרה ברנע שואל/ת: מה מקור המילה קופה: קופת צדקה קופת קרן קיימת. אני גננת, וכשהראיתי את הקופה של קק"ל, נשאלתי מה מקור השם.
רוביק עונה:
'קוּפָּה' היא מילה מן המשנה, במשמעות המקובלת היום. המקור שלה הוא לטיני: kupa שפירושה קופסה או תיבה.
94
רמן שואל/ת: מה מקור המילה ״בהמה״? היא דומה מאוד ל-behemoth, לכן תהינו כאן במשרד.
רוביק עונה:
'בהמה' היא מילה מקראית נפוצה המשמשת כשם כללי לכמה קטגוריות של בעלי חיים. 'בהמות' מופיע בספר איוב, והפרשנות המודרנית קובעת שמדובר בהיפופוטם. ל'בהמות' מעמד של בעל חיים מיתולוגי, והוא נשאל לשפות רבות בעקבות תרגומי המקרא.
95
דפנה הררי שואל/ת: מה מקור המילה חורין. האם יש קשר למילה חורים? שמעתי הסבר כאילו החיבור מתאר חופש.
רוביק עונה:
'חורין' היא מילה ארמית ופירושה חופשיים, בן חורין – בן חופש. השורש הוא חר"ר, שממנו נגזרה גם המילה העברית חֵרות והערבית חֻ'רִּיַה , וכן בהרחבה שִחרֵר, בערבית – תַחְ'רִיר. המילה מוליכה אל החורים שבמקרא, האצילים ובעלי הכוח, כהבדלה מאלה שאינם בני חורין – העבדים.
96
יובל שואל/ת: חיפשתי מידע אודות האטימולוגיה של המילה "כותרת" בעברית, ובחיפוש ראשון לא כל כך מצאתי. אשמח אם תפנה אותי לידע על הנושא.
רוביק עונה:
'כותרת' מופיעה בתנ"ך בהקשר ארכיטקטוני: "גולות הכותרות" הם העיטורים שבראש העמוד, המוכרים מאוד במבנים בעולם הישן, ובתיאורי מבנים במקרא. המקור הוא במילה כתר, הנזר שבראש המלך, ומכאן דימוי למה שבראש העמוד, וגם לעלי הכותרת – הכתר שבראש הפרח, ולכותרת העיתון – הניצבת בראש הידיעה. בעקבות התנ"ך נוצר גם הניב "גולת הכותרת", המציין בעברית החדשה את הדבר החשוב והמכריע בהקשר כלשהו.
97
סלע מרום שואל/ת: מה מקור המילה שפוי? האם היא הגיעה מערבית?
רוביק עונה:
שפוי היא מילה תלמודית מן השורש שפ"ה, ולה שני פירושים. האחד: חלק, נקי, בעיקר כשמדובר ביצירת רהיטים ועבודה בעץ. השנייה פירושה רגוע, שנפשו נקייה, ועל כן הדעה הרווחת היא שזהו למעשה אותו שורש, בהרחבת משמעות.
98
אופיר שואל/ת: ישבנו בִתי ואני וניסינו לספור את הנמשים החמודים שעל לחייה (כמובן ללא הצלחה). היא שאלה אותי מדוע קוראים ל"נמש" כך? העלינו השערות מצחיקות לראשי תיבות, ולא מצאנו בשום מקום את התשובה. מקווים שממך תגיע הישועה.
רוביק עונה:
המילה 'נֶמֶש' מופיעה בספרות ימי הביניים המאוחרים, והיא צורה עברית מן המילה הערבית נַמַשׁ. הרופא הפילוסוף הפרסי אבן סינא מן המאה ה-11 כותב בספרו "קאנון הרפואה" (בערבית) "נמש: מסימני נגעים ומהעדשים הנקרא נמש", וגם "ממָרֵק הנמש ומייפה המַרְאֶה ברטייה ובאכילה". נראה שהנמש לא נתפס אז כדבר יפה אלא כמשהו שיש להיפטר ממנו, ממש לא בצדק. בתרגומים מאוחרים יותר לעברית נוצרה המילה העברית נֶמֶש, בעקבות הערבית.
99
חיים אייל שואל/ת: מה מקור המלה מטורלל והפועל לטרלל? בילדותי, בזכרון יעקב, טרללה היה אדם שאינו לגמרי שפוי. אם אני זוכר נכון, המלה מטורללת הופיעה באחד משירי הגשש החיוור.
רוביק עונה:
טרָלָלָה הוא במקורו מעין קטע שיר ללא מילים, ומקורו בצרפתית. בשפה זו, מטעמים שקשה לעקוב אחריהם הוא הפך גם כינוי למשוגע, נקלט בסלנג הישראלי ובעבר היה רווח מאוד. בשירם של יוסי גמזו והגשש החיוור "מה שבא לה" נכתב: "כי בשביל ללכת אתה צריך להיות טרללה". מ'טרללה' נולד שורש: טרל"ל, ומכאן מטורלל, לטַרְלֵל ועוד.
100
יונתן שואל/ת: כאשר ניסיתי להתחקות אחר מקור המילה "דת", רוב המקורות הראו שהיא פרסית ומשמעותה חוק. אולם, בוויקיפדיה נטען שזה גם המקור של המילה data (בלטינית - נתון, הטייה של לתת). אבל הקשר בין המילים נראה סביר, אולם לא מצאתי לכך סימוכין נוספים. למעשה, בכל מקור לגבי האטימולוגיה של data נטען רק שהמילה מגיעה מלטינית. האם תוכל לאשר או לשלול את הקשר בין המילים דת ו-data?
רוביק עונה:
אכן דאטא הפרסית היא גם מקור המילה העברית דת במשמעות חוק, וגם מקור המילה הרב-לשונית המודרנית שפירושה נתוני מידע. המקור המשותף הוא במשמעות המילה בפרסית: "ניתָן". במקרא העברי: החוק ניתן, כלומר נקבע, בשימוש העכשווי – המידע ניתן.
101
יפתח שואל/ת: האם מקור המילה הערבית לַבַּנֶה (גבינה) הוא במילה העברית לצבע לָבָן, ומי היה קודם, המילה ביצה בעברית או bayda בערבית, שהיא גם שם התואר לבָנָה (צבע)? צורת הזכר של לבן היא כידוע abyad, ואולי הוא המקור? האם יש צורות דומות בשפות קרובות?
רוביק עונה:
מדובר בשני שורשים שמיים: לב"נ ובי"ד'. שניהם מסמנים את הצבע הלבן, אך המילים הנגזרות מהן היום שונות. בעוד בערבית אַּבְּיַד פירושו לבן, וכן בַּיְדַ'ה– ביצה על פי צבעה; בעברית השורש משמש רק לציון הביצה, וכן מילים נגזרות כמו ביצייה, ביוּץ ועוד. לעומת זאת השורש לב"ן מוכר היום בערבית מן המאכלים לַבַּנֶה ולֶבֶּן, משמה של לבָנון – הארץ הלבנה, אך לא לציון הצבע הלבן בכלל.
102
רועי שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה "קוקוריקו", ואיך היא הפכה לתאר "משוגע"?
רוביק עונה:
המקור הוא בסלנג הבריטי, שם cuckoo, קוקייה, הוא גם כינוי למשוגע, אולי עקב נוהגה של הקוקייה להטיל את ביציה בקיני ציפורים אחרות. מכאן שם הסרט הידוע "קן הקוקייה" המתרחש בבית משוגעים. 'קוקוריקו' היא הרחבה של 'קוקו', והיא מוכרת בסלנג הישראלי הישן, לצד 'קוקו' הנשמעת גם היום.
103
יעל אהרוני שואל/ת: מהי דרך התצורה של המילה אצן?
רוביק עונה:
'אָצָן' נגזרת מן השורש או"ץ, שיוחד בעברית החדשה לריצה ספורטיבית מהירה (sprint). היא מתייחסת למשקל קַטְלָן, משקל בעלי המקצועות כמו חצרָן, שדרָן וספרָן. מאחר שהגִזרה היא חסרי עו"י, ע' הפועל מומרת בתנועה, ומתלכדת עם תנועת a של ל' הפועל.
104
מיקי שואל/ת: במסגרת עבודתי כעוזר מחקר בהיסטוריה של התחממות גלובלית במזרח התיכון התעוררה אצלי שאלה לגבי השורש א-ק-ל-מ בעברית. שאלתי היא מתי שורש זה נכנס לשימוש כפועל (אקלם, התאקלם), ולחלופין, מתי בערך נכנסה המילה אקלים לעברית ומאיזו שפה – ערבית, אנגלית או שפה אחרת?
רוביק עונה:
המילה 'אַקלים' נכנסה לעברית בימי הביניים בספרד, בעקבות המילה הערבית אִקלים, שהתגלגלה מהמילה יוונית קְלימה, ומכאן גם climate האנגלית ועוד. מהמילה אקלים נוצר השורש גזור השם אקל"ם, וממנו אִקלם, התאקלם ועוד. פעלים אלה משמשים בעברית החדשה כבר מאז שנות העשרים של המאה הקודמת, הן בהקשר של אקלים וסביבה, והן כמטפורה להסתגלות. ב-1971 הופיע הפועל במילון האקדמיה למטאורולוגיה.
105
מאיר הלוי שואל/ת: מתי הוספה המילה "מטרילות" לשפה העברית ומה שורשה?
רוביק עונה:
המילה חדשה יחסית, והיא נולדה ממונח פופולרי ברשתות החברתיות: טרול, גולש הנכנס לפורום או דיון ברשת לא כדי להשתלב בשיח, אלא כדי להפריע למהלך הדיון וליצור פרובוקציות. על מקור המילה יש מחלוקת. מ'טרול' נולד השורש טר"ל והפועל להטריל, כלומר, להפריע, ליצור פרובוקציות ולשבש את השיח, ולא רק ברשתות החברתיות.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >