שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
ארז חורי שואל/ת: מה מקור המילה "מוך"? ומדוע יש לה מספר משמעויות ללא מכנה משותף לכאורה?
רוביק עונה:
מוך היא פלומה למילוי כסתות שמיכות, ובהרחבה חומר רך. מקור המילה במשנה, באותה משמעות. המילה המקבילה בערבית, כפי שמציג גם השולחן הערוך, היא אַלְמֻכּ, והיא נקשרת לפועל מַכַּ שפירושו המקורי 'מצץ' ונקשר לייצור המוך.
107
אריה שואל/ת: מאין באה המילה להחמיל? מלשון להעמיס לסחוב על הגב. האם מערבית? שכן בעברית חמילה זה מעיל.
רוביק עונה:
המקור אכן מערבית. חַמַל פירושו להעמיס, חַמָּאל הוא סַבָּל וחַמָּאלֶה – אלונקה. במילון בן יהודה בן אמוץ כותבים שמשמעות הפועל להחמיל היא גם לנסות להשפיע על מישהו.
108
בני לשם שואל/ת: האם מקור המילה 'נפקנית' (כלומר 'יצאנית') הוא מהמילה 'נפקא' (כלומר 'יוצאת' כמו ב 'מאי נפקא מינא')?
רוביק עונה:
'נפקנית' היא מילה תלמודית מן השורש נפ"ק שפירושו יצא, והיא מקבילה למילה התלמודית יוצאנית, באותה משמעות - זונה. 'יצאנית' היא הגירסה המקבילה בעברית החדשה. הפועל נפק הוא גם מקור הפועל לנַפֵּק, כלומר, להוציא אפסניה, בעיקר בצבא.
109
מרק בוים שואל/ת: מה מקור המילה "ברוך" (כמו ב"איזה ברוך")? אני יודע שזה ביידיש, אבל האם מקורה גרמני?
רוביק עונה:
מקור המילה גרמני, ופירושה בשתי השפות שֶבֶר. המילה הגרמנית היא Bruch.
110
תמר הופמן שואל/ת: מה מקור המילה/סלנג "חתיך" ו"חתיכה"? איך התגלגלה המילה המקורית Piece למילת הסלנג "חתיכה"?
רוביק עונה:
המילה האנגלית אינה קשורה להתפתחות 'חתיכה'. המקור הוא מן המילה הערבית שַקְפֶה, הנהגית גם 'שָאפָה', ופירושה גם חתיכה או נתח וגם בחורה מושכת מינית. יש קושרים את המילה גם למילה היידית-גרמנית שטיק, אבל הקישור הזה מפוקפק.
111
אודי שואל/ת: מתי נטבעו שמות ימי השבוע הנוכחיים ועל-ידי מי? וכיצד נקראו לפני כן?
רוביק עונה:
שמות ימות השבוע משני עד שישי נטבעו בפרק הראשון של ספר בראשית. במקרה של יום שישי המקור הוא "יום השישי". "יום השבת" מופיע במקרא מאוחר יותר, לראשונה בעשרת הדיברות. הצירוף "יום ראשון" מופיע בלשון חז"ל.
112
אלי בן דוד שואל/ת: ברם, אבל, אולם, אפס.. מה מקומה של אפס בעניין זה? האם היא שאולה מ-אפעס היידית? האם היא נרדפת של מלים אלה?
רוביק עונה:
'אפס' במשמעות אבל מופיעה במקרא חמש פעמים, תמיד בצירוף "אפס כי". זהו שימוש ייחודי במילה 'אפס' שמשמעותה בתנ"ך קצה: 'אפס כי...': הקצה של העניין הוא ש... 'אפס' במשמעות המספר נוצרה בימי הביניים.
113
דן שרון שואל/ת: מה מקור המילה בלדח (או בלדחין או בלדכין)?
רוביק עונה:
בלדח או בלד"ח הוא הקונוס הפלסטי המכסה את יציאת המוליכים מהתקרה, המתחברים לכבל עם בית הנורה. הוא משמש בעבודת חשמל. כל ניסיון למצוא את מקור המילה, וכן האם מדובר בראשי תיבות, עלה בתוהו. תשובה מבוססת תתקבל בברכה ותצוטט.
114
דני ב. שואל/ת: מה שורש/מקור המילה טנא (סל פירות)?
רוביק עונה:
טנא היא מילה נטולת שורש. מקורה בשפה המצרית הקדומה, במילה דומה שמשמעותה סל. בלשון חכמים מופיעה צורה נוספת של אותה מילה: טני.
115
רינה גרטל שואל/ת: נתקלתי בתשבץ בהגדרה חטיף למילה נש. מוכרת לי יותר המילה נשנוש. מהן אותיות השורש ומה מקור השורש?
רוביק עונה:
השימוש הזה כמעט ואינו מוכר. מקורו ביידיש, שבה נאשן פירושו לזלול, נאשר הוא זללן. מכאן נוצר בעברית הפועל לנשנש.
116
שרה בבלי שואל/ת: מה השורש של המילה ויצר "ויצר לו". צרר או צרה. אם צרר (כפולים), לאן נעלמה ה"ר'?
רוביק עונה:
השורש הוא צר"ר, גזרת הכפולים. בגזרה זו האות המוכפלת המופיעה בדרך כלל פעם אחת ולא פעמיים. "יחם" (יהיה חם), מהשורש חמ"ם, כף – שורש כפ"ף ועוד. צרה מכילה ר' כפולה, למרות שאין כופלים ר', והדבר מתבטא בתשלום דגש בניקוד. חַמָּה לעומת צָרָה. במילים 'צורר' או '(צרה) צרורה' הר' מופיעה פעמיים.
117
אודי שואל/ת: מה מקור המילה שוליה (כמו שוליה של אומן), והאם יש לה הטיות שונות לזכר ולנקבה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד ומקורה ארמי: שְוַליא. יש רואים בשוליה קריאה שגויה של שווליא. בעברית החדשה מופיעה גם המילה שַוָול באותה משמעות, אך היא לא נקלטה. המילה בזכר אך היא חלה גם על שוליות נקבות. המילה הארמית מקורה במילה האכדית shamallu במשמעות דומה.
118
גיורא רהב שואל/ת: מאיזה שורש נגזרה המלה חוויה, והאם יש מלים נוספות שנגזרו באופן דומה?
רוביק עונה:
חוויה היא מן השורש חו"ה. השורש הוא צורת משנה של חי"ה, וקשור בהתנסות. מילה נוספת הגזורה באותו אופן היא הוויה. י' מייצגת את ל' הפועל. חו"ה הוא גם שורש נוסף, שאינו קשור לחוויה למרות העיצורים הזהים, ופירושו אמר או טען, חיווה דעה.
119
דקלה יפת שואל/ת: מה שורש המילים: "חל" "יחול" "החיל" "החלה"? האם כולם מאותה משפחת מילים? מה פירוש המילה "החיל"?
רוביק עונה:
כל המילים הן מאותו שורש, חו"ל. משמעותו הבסיסית היא ריקוד או סיבוב ומכאן מחול ולחולל, אך יש לה בהשאלה גם משמעות של הענקת תוקף. הֵחיל: העניק תוקף לדבר מה. הֲחָלָה: הענקת תוקף. יָחול או חָל: יהיה תקף לגבי דבר מה: 'החוק הישראלי יחול על שטחי יהודה ושומרון'. אין לבלבל עם כו"ל: להכיל, הכלה וכדומה, הקשורה ליכולת לקבל ולכלול דבר מה.
120
אילה מוזס שואל/ת: אשמח לדעת על מקור המילה קתרזיס ועל גלגולה. היה מי שהעלה את הסברה כי יש קשר למילה קתטר ברפואה (שמתפקידו לרוקן).
רוביק עונה:
מקור שתי המילים ביוונית. קתרזיס פירושו טוהר, katharos פירושו טהור, והפועל kathairein פירושו להיטהר. המשמעות בתחום הדרמה הוענקה על ידי אריסטו. קתטר התגלגל מהפועל היווני kathienai שפירושו לשלוח למטה. אין קשר בין המילים.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >