שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
מאיה שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה מבחן, האם מהתנ"ך או מקור אחר?
רוביק עונה:
המילה משמשת בלשון ימי הביניים, בין היתר בכתבי אלחריזי ואבן גבירול, במשמעות כללית של ניסיון שאדם צריך לעמוד בו. המשמעות בתחום הלימוד מודרנית.
122
מיכאל שואל/ת: בני בן ה- 7 רוצה לדעת מה מקור המילה ״אחד״ (״אבא, למה אומרים אחד?״). חיפשתי וחיפשתי באינטרנט, אך לא מצאתי תשובה. האם תוכל לעזור לילד סקרן?
רוביק עונה:
'אחד' היא מילה תנכית נפוצה, המופיעה כבר בספר בראשית. שמות המספרים נוצרו בעברית ולפני כן בשפות שמיות קדומות יותר, כמו וַחַד בערבית.
123
רונית נוי שואל/ת: לגבי המילה ׳מרות׳, סמכות. השורש הוא מ-ר-י/ה, מן המשמעות של ׳המרה את פי׳ או שיש לה קשר ל׳מר׳, אדון?
רוביק עונה:
'מר' במשמעות אדון היא מילה נטולת שורש. 'מרות' אינה גזורה מהשורש מר"ה, שכן המשמעות כאן הפוכה: ציית, ולא המרה את פיו, אלא הרחבה של 'מר': ציות או קבלת סמכות המר, האדון.
124
רינה ברקת שואל/ת: מה מקור השם מַפְלֵטָה לכלי שבו היו מרססים פליט נגד זבובים ויתושים? לא מצאתי באף מילון, כולל באתר האקדמיה ללשון, את המילה הזו, אך היא היתה מקובלת בשימוש נרחב בתקופה שבה השתמשו בפליט ולא בתרסיסים. במילונים השונים מופיעה רק המילה פליט, אך לא שם הכלי - מפלטה.
רוביק עונה:
לא מצאתי את המילה גם במילונים נוספים, כולל מילון גור הוותיק. נראה שהמילה הייתה נהוגה בסביבות מסוימות, ובכל מקרה דרך יצירתה ברורה, מן המילה פְליט, במשקל המכשירים.
125
דקלה יפת שואל/ת: מדוע אומרים "תלוש" משכורת? מהיכן הוא נתלש?
רוביק עונה:
הצירוף 'תלוש משכורת' נולד בתקופה שבה המשכורת ניתנה בפס מודפס ארוך, שנתלש מתוך מארז תלושים ששימש את מנהלי השכר במפעלים ובמוסדות. התלוש נקרא גם לוקש, אטרייה ביידיש, והושפע מהמונח המקביל בגרמנית, שפירושו פס משכורת.
126
אסף מרון שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה כיור והפועל לכייר. האם זה קשור למילה היוונית קיר/כיר - שפירושה יד? אולי לרחיצת הידיים בבית המקדש, או חימר מעוצב ביד?
רוביק עונה:
השם המקראי כיור והפועל החז"לי לכייר נקשרות למילה המקראית כוּר, שפירושה המקורי עגול. המילה כיור מקורה באכדית: kiuru.
127
יאנה איכילוב שואל/ת: לגבי המילה "סֶבֶב" - האם היא מילה שחודשה בשפה העברית? ובאיזה שנה החלו להשתמש בה? מבדיקה קצרה שערכתי ראיתי שסבב בהקשר של רוטציה אושרה בשנת 2013, תהיתי אם השתמשו במילה בהקשרים אחרים עוד לפני.
רוביק עונה:
במילון אבן שושן שיצא הרבה לפני 2013 המילה מוגדרת "הסתובבות במקום מרוכז", וגם סיבוב מלא סביב ציר. במילון אלקלעי שיצא בשנת 1970 מוגדרת סֶבֶב כ"קפיצת עוז, סאלטו מורטלה", וכן "מספר הימים שהאונייה שוהה בנמל". האקדמיה לא חידשה את המילה, אלא העניקה אותה כחלופה עברית לרוטציה. בז'רגון התקשורתי-בטחוני היא זכתה למשמעות חדשה של אירוע לחימה קצר הנוטה לחזור על עצמו.
128
יעל טוביאס שואל/ת: מהו מקור המילה בזבוז?
רוביק עונה:
הפועל בִזבז מקורו בתלמוד, והוא מושפע מארמית. בבסיסו עומד השורש בז"ז. על המלך מונבז נאמר בתוספתא ש"בזבז כל אוצרותיו לעניים", וכאן דווקא בהקשר חיובי, במקומות אחרים השימוש שלילי. בזבוז הוא שם הפעולה של בזבז.
129
יעקב שואל/ת: בהקשר של קיבוצים וארגונים בכלל, מה מקור המילים "מזכירות", "מזכיר"?
רוביק עונה:
'מזכיר היא מילה מקראית. יהושפט בן אחילוד היה מזכיר המלך דוד, כלומר, כותב ספר הזיכרונות שלו. בעברית החדשה המילה נקשרה לבעל תפקיד בארגון בדרגות שונות, תרגום של secretary, מילה שפירושה 'בעל הסודות' או שותף סוד. 'מזכירות' היא הרחבה של המילה מזכיר.
130
נילי חריש שואל/ת: האם המילה "רשוּמון" היא מילה שמקורה יפני?
רוביק עונה:
המקור הוא יפני ונהגה רשוֹמון. זהו שמו של סרט של הבמאי אקירה קוראסאווה, העוסק בכמה גירסאות לאותו סיפור, באותו משמעות, ומכאן דבקה בשם הסרט המשמעות המדוברת. השם עצמו הוא שמו של שער עתיק בעיר קיוטו, שסביב חורבותיו מתחולל סיפור הסרט.
131
אריה בן נאים שואל/ת: בילדותי היה תלוי על הקיר של בית סבי מכשיר ״עינויים״ שנקרא פלקה falaka. זה מכשיר שהיו כורכים אותו על הרגליים (גם שלי, ולא פעם אחת), ואז ״מפליקים״. מה מקור המילה הזאת? האם יש קשר לפלקה, ולפועל להפליק? האם בכלל קיים השורש ״פלק״ בעברית, מה משמעותו?
רוביק עונה:
פַלַקָה פירושה בערבית מלקות בכף הרגל. מן המילה הערבית נולד הפועל 'להפליק' המשמש בסלנג הישראלי.
132
נדב שרי שואל/ת: ידיד דובר אנגלית שאל אותי מה מקור המילה שקשוקה, ונוכחתי שגם אני תוהה. שקשוק? למיטב ידיעתי לא כלולה בהכנת המאכל פעולת שקשוק, ואם יש כאן קרבה לביצה המקושקשת, הייתי מצפה שתקרא קשקושה.
רוביק עונה:
מאכל הביצים ברוטב עגבניות היה נהוג בעיקר אצל יהודי מקנס, שקראו לו תכּתוּכּה, כשהת' נשמעת כמו צ' (צ'קצ'וקה). המעבר לש' הוא ישראלי- מקומי. לא מצאתי משמעות מוקדמת יותר למילה, וכמו כן יש עדויות שהמאכל היה נהוג גם בקרב יהודי טריפולי בהגייה אחרת. כל מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
133
שרה תלמי שואל/ת: מה מקור המילה תפריט ומתי נופקה. רצים ברשת ציטוטים מציטוטים שונים המיוחסים למקורות בהתאם. ציטוט אחד המיוחס לרבי נחמן מברסלב אומר: ''הפתע את עצמך ועשה משהו שאינו בתפריט חייך''. לטעמי השפה הרבה יותר מדי מודרנית להיות מדוייקת לברסלב הנכבד. כיצד בודקים?
רוביק עונה:
מי שמייחס את הציטוט לרבי נחמן הוא במקרה הטוב בור ועם הארץ, במקרה הגרוע מניפולטור ברשות התורה. בלי קשר למקור המילה, זה אינו סגנון אופייני לרבי נחמן, ואיש בתקופתו לא דיבר כך. המילה 'תפריט' חדשה, מן השורש פר"ט, במשקל תקטיל שבו נמצא גם את תקציר, תרשים, וכן את המילים הקדומות יותר תעריף ותאריך. 'תפריט' מופיעה בעיתונות של אליעזר בן יהודה כבר בעשור השני של המאה העשרים, אבל היא אינה נכללת במילונו.
134
משה מגן שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'סוהר' במשמעות כלא?
רוביק עונה:
'סוהר' היא מילה מקראית, המופיעה תמיד במסגרת צירוף הסמיכות בית-סוהר. רוב הפרשנים קושרים אותה למילה סַהַר, בהתייחסות לכך שבתי הכלא בעולם העתיק היו בצורה מעגלית, צורת הסהר, הוא הירח העגול. שפות עתיקות יותר מעידות ש'סהר' פירושו עגול, ומכאן גם שמו זה של הירח.
135
אלון חספר שואל/ת: מה מקור המילה תשתית? והאם יש לה קשר או הקבלה למונח הלועזי infrastructure?
רוביק עונה:
המילה 'תשתית' מופיעה במילוני האקדמיה ללשון החל משנת 1966. הפועל 'השתית' מופיע במדרשים במשמעות ביסס, כלומר, הניח יסודות ולצידו גם 'נשתת', וכן 'אבן השתייה', אבן שבבסיס בית המקדש. המונח הלועזי infrastructure פירושו המילולי המבנה שמתחת, המבנה שעליו מיוסדת מערכת כלשהי. יש כאן קרבה משמעות, אך גלגולי המונח העברי הם מלשון חז"ל.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >