שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
גיא שואל/ת: למדתי היום כי המילה כְּרִית משמעה קו הקצף הלבן שיוצרת השתברות הגלים על החוף. אהבתי במיוחד את עצם המחשבה להעניק למראה זה מילה ייחודית בעברית. שאלותיי הן מה מקור השם (אולי כריתה, לציון קו ההפרדה בין המים והחוף?)
רוביק עונה:
בספר מלכים א יז מצווה אלוהים על אליהו ללכת ולהסתתר בנחל כְּרית. בתלמוד הירושלמי מופיעה המילה במשמעות זרם מים או משבר הגלים: "והיו הגשמים מטפטפין ויורדין ושחה ושתה ואמר כזה אין בו משום גילוי ועד היכן? ... עד כדי שתפוח הכְּרית". הכוונה אכן למשבר הגלים, היוצר קצף. כמה מסופרי העברית המודרנית אימצו את המילה, וזלמן שניאור אפילו משתמש במקור: "ואם ישוך ים זועף ותפוח הכְּרית", אך היא נשארה נדירה ובלתי מוכרת. יש קושרים אותה למילה הערבית כֻּרָה, במשמעות כדור של מים.
122
יוסף שואל/ת: מה מקור המילה ריבה?
רוביק עונה:
בן יהודה חידש את המילה בעקבות מילה ערבית קרובה: רֻבּ (פירות מעובים באמצעות בישול) וכן מירַבּ. במאמר בעיתונו הוא טוען כי ריבה היא "מילה חדשה שהיא ישנה". הוא מצטט את התלמוד הירושלמי שבו מופיעה המילה הלא מנוקדת רבה כתבשיל פירות בשמן או בסוכר. טענתו לא התקבלה על ידי פרשני התלמוד, שאמרו שיש לקרוא את המילה רַבָּה (כלומר, מרובה) או אפילו רַכָּה.
123
צ. שואל/ת: מה מקור המילה חטיף? מי המציא אותה ומתי?
רוביק עונה:
המילה 'חטיף' הומצאה על ידי חברת גבעול, חברת אחות של אוסם, במוצר חדש, אוכל צמחי על בסיס דגנים, שנכנס לשוק ב-1965. שמו האנגלי הוא סנייקס, והשם העברי שנקבע לו הוא 'חטיפים'. ב-1975 הוציאה אוסם לשוק "סדרה חדשה של חטיפים - ביסלי". נראה שהפופולריות של ביסלי סייעה להפצת המילה החדשה, והמוצלחת עד מאוד.
124
רמי דיין שואל/ת: מה מקור המילה דעץ או רעץ שביטוי "כתב דעץ/רעץ".
רוביק עונה:
לפי המקורות הצורה המקורית היא דעץ. בארמית הפועל דעץ פירושו תחב, החדיר. בערבית דע'צ פירושו עלה על גדותיו.
125
אבי שואל/ת: בענף הכדורגל והכדורסל יש מושג שנקרא 'דרבי', כאשר שתי קבוצות מאותה העיר מתחרות ביניהן. אשמח לדעת מה מקור השם 'דרבי' ? והאם יש לו חלופה בעברית?
רוביק עונה:
המושג הבריטי derby התגלגל ממירוצי הסוסים שהחלו מן משנת 1780 ביוזמתו של הרוזן ה-12 מדֶרבי, ונקראו על שמו. עם הזמן הורחב השימוש לתחרויות ספורט שונות, בעיקר בעלות חשיבות. כאשר תחרות כזו נערכה בין שתי קבוצות מאותה עיר היא נקראה local derby, דרבי מקומי, והמשמעות הזו, בקיצור ל'דרבי', נשארה. לא, אין חלופה עברית, וגם אין בה צורך.
126
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה כפה (כיפה), והיכן היא מוזכרת לראשונה?
רוביק עונה:
'כיפה' היא מהשורש כפ"ף המתייחס לצורות מעוקמות או קמורות, ומכאן כף יד, כף אכילה, כפות תמרים וכן כיפה. המילה כיפה מופיעה בתנ"ך פעמיים, במשמעות חלקו של עלה התמר הקרוב אל הגזע. משמעותה המקובלת היום – כיפת בניין או כיפה ככיסוי ראש, היא מן המשנה.
127
יורי מור שואל/ת: מאין בעברית המילה 'זונה"? בספר השופטים, בפרק המוקדש לעלילות שמשון קוראים: וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן, עַזָּתָה; וַיַּרְא-שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה כלומר, המילה 'זונה' במשמעות של פרוצה, יצאנית היתה קיימת גם אז? אני יודע, שבפרסית יש מילה 'זַן' שמשמעותה – אישה (נורמטיבית, ללא קונוטציה שלילית). לפני שנתקלתי במילה בתנ"ך חשבתי שזה מקור המילה העברית 'זונה'.
רוביק עונה:
המילה זונה במשמעות יצאנית או אשה מופקרת מופיעה בתנ"ך 34 פעמים. השורש הוא זנ"ה המופיע 60 פעמים, וכן מופיעות המילים זנונים וזנות. לשורש זנ"ה מקבילות בכמה שפות שמיות, ואין סיבה להניח שמקורו בפרסית.
128
מאיר בליט שואל/ת: האם המילה חפיף מקורה בטורקית? במפה טורקית ראיתי כתוב כביש חפיף.
רוביק עונה:
אכן המילה מופיעה בטורקית במשמעות דומה לערבית: קל או קליל. 'כביש חפיף' הוא כנראה דרך מהירה, דרך שקל לנסוע בה. ככל הנראה זו מילה שהגיעה לטורקית מן הערבית, וזאת על פי מבנה המילה, שאינו מקובל בטורקית.
129
מרים שואל/ת: מה מקור המילה: סטרי במובן של רחוב חד/דו סטרי?
רוביק עונה:
סטרא פירושו בארמית צד, מילה המופיעה בלשון חכמים, בין היתר בצירוף 'סטרא אחרא' – מילולית: הצד האחר. מכאן נגזר שם התואר סטרי – כלומר, מצד אחד. בכביש חד סטרי נוסעים רק בכיוון אחד, יש לו רק "צד אחד", לכביש דו סטרי שני צדדים ושני כיוונים.
130
משה גביש שואל/ת: מה מקור ומה שורש המלה "תמיד"?
רוביק עונה:
המילה המקראית הזו הטרידה את חוקרי העברית ועלו כמה השערות. האחת שהוא קרוב לשורש מד"ד, במשמעות האריך, מתח. השנייה, שזהו קיצור של הפועל העמיד, או של שם העצם 'תעמיד' במשמעות ביסוס, קביעה בערבית. אין ביטחון באף אחת מהאפשרויות אך הראשונה היא המקובלת יותר.
131
אריה שואל/ת: שריג, מאיפה הגיע אל שפת העברית?
רוביק עונה:
'שריג' מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך, פעמיים בחלום שר המשקים המבקש מיוסף פתרון. השורש הוא שר"ג, ויש לו מקבילות בארמית סורית ובערבית.
132
בני לשם שואל/ת: קמעונאי הוא מ"קמעה" (כמות קטנה). מה מקור המילה סיטונאי?
רוביק עונה:
'סיטונאי' היא מילה מחודשת, הרחבה של המילה התלמודית 'סיטון' באותה משמעות, אדם המוכר כמויות גדולות ולא ישירות לצרכן. מקורה של זו במילה היוונית sitones שפירושה מוכר חיטה, בעקבות sitos שפירושה חיטה וכן קמח ולחם. 'קמעא' היא מילה ארמית, והמילה קמעונאי נוצרה בעברית החדשה, בצמידות ל'סיטונאי', ובהתייחסות למשמעות המסחרית שלה.
133
משה יונאי שואל/ת: בתקנות התכנון והבניה ישנו מונח: "קומה מפולשת". הכוונה לקומה אשר אין לה קירות, הכוונה לקומת העמודים. מה מקור הביטוי הזה?
רוביק עונה:
'מפולש' הוא שם תואר תלמודי שפירושו - פתוח משני צדדיו. במשנה מדובר על 'מבוי שאינו מפולש'. קומה מפולשת היא קומה הפתוחה מכל צדדיה, ונתמכת על ידי עמודים ולא על ידי קירות.
134
רחל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המלה ״מלכוד״. האם חודשה בעברית רק עם תרגום שמו של ספרו הידוע של ג׳וזף הלר? לרוב, כאשר אנשים מעוניינים לציין שמישהו נמצא במלכוד הם ישתמשו באופן אוטומטי במונח ״מלכוד 22״, אבל האין מלכוד 22 מקרה פרטי של מלכוד (אם בכלל קיים כזה)?
רוביק עונה:
המילה 'מלכוד' מופיעה במילוני האקדמיה למונחי מידע כתרגום למילה entrapment. היא כמובן מוכרת הרבה קודם לכן. הספר מלכוד 22 יצא לאור ב-1961 והופיע בתרגום לעברית ב-1971. אין ספק שמשמעות מילכוד כתרגום ל-catch, כלומר, מצב שאין כל דרך לפתור אותו, נולדה משם הספר, שהפך למטבע לשון. עם זאת ל'מילכוד' משמעות נוספת הקשורה בהתקנת פצצות כגון 'מכונית ממולכדת', 'מטען ממולכד' וכדומה. השימוש זה מוכר כבר משנות החמישים. מתרגמי הספר שאלו אותו מתחום חומרי הנפץ אל תחום המצבים האנושיים, ומכאן השימוש התפשט, כגון "הוא נמצא במילכוד".
135
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה המקור של המילה "פפארצי" (צלמים הרוצים לצלם ידוענים במצבים מביכים)?
רוביק עונה:
השם המקורי הוא באיטלקית, פאפאראצו, על שם דמות של צלם מסרטו של פליני "החיים המתוקים". הצורה פפראצי היא שינוי קל מהמקור, כיוון שבעברית לא מקובל לסיים מילה ב-וֹ, פרט לנטיות ומעט שמות עצם.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >