שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
שואל/ת: מה מקור המילה שופי בפירושה כנוח, נוחות, קלות? איפה ואיך משתמשים במילה הזאת?
רוביק עונה:
שָפָה הוא פועל משנאי שפירושו נרגע ונח, ומכאן גם הפועל התלמודי נשתפה, קיבל פיצוי, והמילה המודרנית שיפוי. שופי פירושה בריאות, והיא מוכרת מן הביטוי המשנאי 'דם השופי', הדם היוצא מן היולדת לאחר 'דם הקושי' המאפיין את ראשית הלידה. מכאן הביטוי "בשופי", בנחת וברגיעה, ובהרחבה בעברית החדשה "בשופי ובנחת". את שופי קושרים גם לביטוי 'יֵלֵך שפי' מספר במדבר, למרות ששפי בתנ"ך פירושה גבעה גבוהה.
392
איתי שואל/ת: במשפחתי נהוג לאפות עוגיות בשם ע'ריבא (נהגה במלעיל כ-רִ'יבַּא, ובערבית-מרוקאית - غْرِيبَة). העוגיות הללו נפוצות בכל רחבי העולם הערבי, אך לא מצאתי כל מקור אטימולוגי לשמן. אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי בכך.
רוביק עונה:
ביהודית המרוקאית אכן כמה גירסאות של עוגייה מתוקה: ע'גיבא, וכן ע'גיפא שהיא גם כינוי למצה. השפה המרוקאית מושפעת מן הערבית ומן השפה הברברית וקשה לעיתים לקבוע את המקור. יתכן שיש לשם העוגייה קשר למילה ע'גבּה שפירושה בקשה ומשאלה, ולפועל ע'גבּ, ביקש. שיש קושרים אותו למילה העברית רעב. קישור אפשרי אחר היא המילה התלמודית ערֵבָה, שהיא כלי עץ שבו לשים בצק.
393
ברוך משה גולדברג שואל/ת: מה מקור המילה שכוי?
רוביק עונה:
המילה שכוי מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב: "מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִֽי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָֽה?" (לח 36). על משמעות המילה יש מחלוקת. חלק טוענים שזהו איבר בגוף, בהקבלה ל'טוחות' שפירושה כנראה כליות. התרגום לארמית קובע ששכוי הוא תרנגול בר, והמשמעות הזו התקבלה גם בתלמוד והתרחבה לתרנגול בכלל. בתפילת השחר נכתב: ברוך הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום לבין לילה. יש קושרים את המילה לשורש הארמי סכה (או שׂכה) שפירושו לראות, להתבונן, והוא נקשר למילים שכייה ומשכית. בלשון חכמים מופיעה גם צורת הנקבה: שכווייה.
394
רותי אדלר שואל/ת: מה מקור המילה ״אַרס״?
רוביק עונה:
המקור הוא בערבית: עַרְס, רועה זונות. בדרך כלל השימוש בו בסלנג הישראלי רחב יותר, כינוי לעבריין או נער אלים, ובסלנג של פעם – ערמומי ופיקח.
395
טובה שואל/ת: מה מקור המילה עַם. אומנם זו מילה המופיע בתנ"ך אבל מאיזו שפה היא הגיעה לעברית. מה הפירוש האטימולוגי.
רוביק עונה:
'עַם' במקורה היא בן משפחה, דוד אבהי או דוד זקן, כפי שמראות שפות שמיות נוספות. מכאן הניב 'בתוך עמי אני יושב' במלכים ב: "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת! מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ, הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא? וַתֹּאמֶר: בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" (ד 13). כוונתה של האשה השונמית שהיא בסביבה בטוחה, בין קרובי משפחתה, ואינה חוששת מאנשים המתנכלים לה. 'עַם' הורחבה למשמעות ציבור אנשים בעלי זהות אתנית או לאומית.
396
רותי שואל/ת: מאיפה באה המילה הנרדפת ל׳אדון׳ ’מר’?
רוביק עונה:
מר היא מילה ארמית שפירושה אדון, ומכאן גם בתלמוד מרא, מרן וכדומה כפנייה לאדם נכבד, ומהארמית אומצה לעברית. יש לה מקבילה דומה בערבית.
397
אורן צ'יצ'יאן שואל/ת: מה מקור המילה לעג?
רוביק עונה:
'לעג' וכן הפועל ללעוג מופיעים בתנ"ך במקומות שונים במשמעות המוכרת לנו היום. יתכן שיש כאן שיכול עיצורים (מתָטֶזיס) של השורש על"ג, וכן יש קשר אפשרי לפועל ללגלג.
398
אריאל שואל/ת: אני מחפש את מקור המילה 'שכנוע' בעברית. במילון בן יהודה היא מסומנת כמילה שהמציאו אחרים, אבל ללא ציון המקור. ככל שחיפשתי, המילה נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אבל לא ברור לי מאיפה היא הגיעה ומי הכניס אותה.
רוביק עונה:
למילים רבות בעברית אין יוצר או מקור חד משמעי, וכך גם במקרה זה. המילה אכן נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אולי בהשפעת הלטינית, שבה הפועל convincere הוא חיבור של con עם הפועל vincere שפירושו לכבוש, בדומה לעברית: ש+כנע (או הכניע).
399
גבעון קורנפלד שואל/ת: מה מקור המילה 'פן' (פן תגלנה בנות פלשתים וכו')?
רוביק עונה:
'פן' היא מילה מקראית שמקורה אינו ברור. היא קשורה למילה הארמית 'פון' במשמעות דומה. יש השערה שהיא גלגול של השורש פנ"ה, אך זו מסופקת.
400
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה ארגז המוזכרת כמה פעמים בספר שמואל ב׳? המילה לא נשמעת כעברית מקורית.
רוביק עונה:
'ארגז' נקשרת למילים שמיות שונות כמו ארגזתא בארמית וכן בערבית. יש השערה שהיא קשורה לשורש רג"ז במשמעות זז ונע ממקום למקום, ומכאן ארגז הוא 'החפץ המיטלטל'.
401
נעמי ברקת שואל/ת: מה מקור המילה: לפתן? ואיך זה מתקשר לתבשיל, מרק פירות?
רוביק עונה:
במקור התלמודי לפתן אינו תבשיל ואינו בהכרח מתוק, אלא הוא דבר מה לשים על הלחם (או בסנדוויץ'...). ככל הנראה הירק המתאים לכך היה הלפת, ומכאן גם הפועל 'לְלַפֵּת' בביטוי 'ללפת את הפת'. בעברית החדשה חל צמצום משמעות, ו'לפתן' הוא שמו של תבשיל פירות מתוק, קומפוט בלעז.
402
אורית בן-דוד שואל/ת: מה מקור המילה אֶמֶריטוּס?
רוביק עונה:
המילה מוכרת בתחום האקדמיה מאמצע המאה ה-18. מקורה לטיני והיא צורת עבר של הפועל emereri שפירושו, מי שזכה להשתחרר בסיום שירותו.
403
לייב שואל/ת: מה מקורן האטימולוגי של המילים אתמול ומחר?
רוביק עונה:
'אתמול' היא צורה משנית של המילה 'תמול', שיש לה מקבילות בשפות שמיות שונות. שתי הצורות - תמול ואתמול – מופיעות בתנ"ך. תוספת א' במילים הנפתחות בחצי תנועה לנוחות הקריאה, הקרויה א' פרוסטתית, מקובלת בעיקר במילים לועזיות שנשאלו לעברית. לגבי 'מחר' יש שתי השערות. על פי אחת ההשערות הוא 'היום המאוחר', כאשר א' החלשה נבלעה במ' הקמוצה שלפניה. לפי מילונו של מ"ז קדרי 'מחר' היא צורה מקוצרת של 'יום אחר'.
404
עזרא שואל/ת: מה מקור המילה ברוס (ארגז תחמושת בצהל“ית מדוברת)?
רוביק עונה:
ברוס, באנגלית bruce, הוא שם מסחרי למגזרי תיל. bruce twisters הם מגזרי תיל ששימשו להכנת ארגזי עץ. הם שימשו את הצבא הבריטי והאמריקני, ובשלב מסוים החלו לקרוא לארגזים שהוכנו בדרך זו ברוס על שם המגזריים, וברבים בעברית – ברוסים.
405
דני ב. שואל/ת: בספר משלי פרק כ' פסוק 3 כתוב - "כבוד לאיש שבת מריב וכל אוויל יתגלע". מנין באה האות ע' במילה יתגלע ? חשבתי אולי "יתגלע בגלעינו" הרע (גלעין כמו חרצן - גרעין הפרי), כלומר בקלונו.
רוביק עונה:
ככל הנראה השורש גל"ע הוא צורה משנית או קרובה לשורש גל"ה. זה בוודאי כך מבחינת המשמעות. גלעין אינו קשור לעניין. מילה זו נקשרת לגרעין, מילה שמקורה יווני.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >