שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
גלעד שואל/ת: מאין הגיעה המילה 'טוב' לעברית? למשל, "וירא אלוהים את האור כי טוב" . האם מאכדית? או ארמית?
רוביק עונה:
איננו יודעים לגבי מילים רבות איך הגיעו לעברית, מאחר שחסר לנו מידע על תקופת ההתהוות של השפה, במהלך האלף השני לפני הספירה. רובן נוצרו בעל ידי העברים באמצעות מעתקים שונים משפות שמיות קדומות יותר. אנו יודעים עם זאת שהמילה 'טוב' מקבילה למילים ברוב השפות השמיות, וביניהן אכדית, אוגריתית, ערבית וארמית. מאחר ש'טוב' מופיעה כבר בספרים המוקדמים ביותר בתנ"ך אין להניח כאן השפעה ארמית.
422
דפנה הופמן שואל/ת: סיפורה של המילה דפדוף? מה מקורה של המילה דפדוף?
רוביק עונה:
הפועל דפדף ומכאן המילה דפדוף מופיעה במילון בן יהודה ומיוחסת לו כמחדש המילה. הפועל מופיע לראשונה בעיתונות במכתב למערכת העיתון השקפה: "ידפדף נא את פנקסי בית החולים...". עם זאת הצורה התקנית הייתה "ידפדף ב..." "ולא ידפדף את..."
423
לימור שואל/ת: מה מקור המילה כפור (קרה), ומדוע המילה כתובה בכף ולא בקוף, שהרי היא קשורה לקור וקיפאון?
רוביק עונה:
כפור מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך. בארמית מצויה מילה קרובה – כפורא, אך לא נראה שיש כאן השפעה של הארמית על המילה העברית. הדמיון לקור ולקיפאון מקרי. יש לזכור שכ' (דגושה) וק' הם עיצורים שונים.
424
מוקי שואל/ת: מה מקור המילה ספסרות?
רוביק עונה:
'ספסר' היא מילה תלמודית שפירושה איש ביניים, מתווך. בעברית החדשה נלוותה לה משמעות שלילית של מתווך הפועל בחוסר יושר ובהפקעת מחירים, אף כי יש לכך רמז כבר בתלמוד. מקור המילה בפרסית במשמעות דומה: סִפְסַר. ספסרות והפועל לספסר נוצרו בעברית החדשה בעקבות המילה התלמודית.
425
רינה שואל/ת: מה מקור המילה כשכוש (זנב כלב)?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה, והפועל מתייחס תמיד לכשכוש זנב הכלב. ההערכה היא שזהו פועל אונומטופאי, מזכיר את הרחש הנוצר מנענועי הזנב, כפי ש'קשקש' ו'שכשך' הם גם כן פועלי צליל.
426
רעיה ירון שואל/ת: חשבתי על המילה 'בריון', וכמי שמאד אוהבת את השפה אני מעלה סברה – האם המילה ברייה שייכת להסתעפות של המילה בריון, כמו גם המילה בר, במובן של בן.
רוביק עונה:
מקורה של המילה בריון המופיעה בתלמוד במשמעות לוחם, לעיתים אלים וגס, לא ברורה ויש לה כנראה שורשים באכדית. המילה ברייה אינה קשורה לבריון, היא צורת משנה של בריאה. לשתי אלה אין קשר ל'בר', בן בארמית.
427
יוסי לונטר שואל/ת: מה מקור המילה בינתיים? עלה במוחי רעיון נחמד, שכמובן אינו נכון, שהמילה הינה שיבוש של "בין עתיים" קרי, בין עת לעת.
רוביק עונה:
'בינתיים' היא צורת הזוגי של 'בינות', הרחבה של 'בין'. במשנה היא מתייחסת למקום ולא לזמן. השימוש המקובל בה היום קשור לזמן, אך כאמור אין לכך קשר ל'בין עתיים', אף כי המחשבה נאה.
428
מירית בן אפרים שואל/ת: מה מקור המילה המילה מְצֵרה: ״מצרה אני שלא נעשה די״? אם מתוך צער, אז להיכן נעלמה העין?
רוביק עונה:
המילה מצֵרָה היא בבניין הפעיל מן השורש צרר. הצירֶה הוא תשלום דגש מאחר שאין אפשרות להכפיל את העיצור ר'. מן השורש הזה יש מילים נוספות כמו צָרָה, צורר ועוד. הדמיון למילים מן השורש צער מקרי.
429
מנדל שואל/ת: אשמח לשמוע מה מקור המילה "דאז"? האם יש קשר למילה הלטינית "de"?
רוביק עונה:
'דאז' הוא צירוף ארמי: ד+אז, כאשר ד' היא המקבילה הארמית ל'של' (ובמקרים אחרים לש' הזיקה). שלג דאשתקד: שלג של אשתקד. דאז = של אז, של ימים עברו. אין לכך קשר ללטינית.
430
נחמה בסביץ שואל/ת: מה מקורה הארמי של המילה תרגימא, האם היא ביחיד או ברבים?
רוביק עונה:
תרגימה או תרגימא היא מילה תלמודית שמקורה יווני. המילה המקורית היא tragema, והיא קשורה לפועל tragein שפירוש ללעוס. הפועל הזה הוא גם בסיס המילה טרגדיה. זו מילה ביחיד אבל בתלמוד היא מופיעה תמיד בצירוף 'מיני תרגימא'.
431
איתן שפיר שואל/ת: אשמח לדעת מה משמעות המילה 'שטוצר' ומה מקורה?
רוביק עונה:
שטוצר הוא שם לצינורות להשקייה חקלאית היוצאים מן הקרקע כדי לאפשר טיפול וויסות בזרמי המים להשקייה. המקור הוא במילה הגרמנית Stütze שפירושה עמוד. הפועל Stutzen פירושו לתמוך. המילה נקבעה על פי צורת מערכת הצינורות הניצבת מתוך הקרקע.
432
אלימלך גזית שואל/ת: האם "טקט" מבטא התנהגות נימוסית ומנין המילה?
רוביק עונה:
פירוש המילה טקט הוא התנהגות רגישה, בדרך כלל דברים הנאמרים מתוך רגישות לאדם השני, לסיטואציה וכדומה. המילה התגלגלה מלטינית שם tactus הוא חוש המישוש או הנגיעה, ו- tangere פירוש לגעת. יש אם כך מקור משותף ל'טקט' ולנגיעה.
433
דודי שואל/ת: ברצוני לדעת מה מקור המילה מִדְבָּר. באנגלית למילה יש משמעות של עיזבון, שממה, ישימון... אולם בעברית המקור מצביע אולי על השורש ד.ב.ר?
רוביק עונה:
מדבר במקורו הוא מקום רעיית הצאן, כלומר מרחב שיש בו צמחייה כלשהי. הדגש במשמעות המקורית של המילה הוא אפוא היציאה ממקום יישוב ולא היעדר צמחייה. אין לכך קשר למילים אחרות במשקל דב"ר כמו דיבור, דָבָר, דֶבֶר (המחלה), דְבִיר (קודש הקודשים) ועוד.
434
הארווי באק שואל/ת: מה מקור המילה 'כָבוּל' במשמעות אדמת טחב ספוגית, peat באנגלית?
רוביק עונה:
המונח מופיע במילוני האקדמיה מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. המחדשים הסתמכו על אזור 'ארץ כבול' שאותו מסר שלמה לחירם בתמורה לעצי הארזים (מלכים א ט 13). חירם לא אהב את האזור ושאל "מה הערים האלה אשר נתת?", ולכן קרא לו ארץ כבול. בתלמוד תוהים מדוע הארץ נקראה כך, ומסבירים שזו "ארץ כבולה", בארמית "ארעא מכבלא", בשני הסברים. האחד: שהאדמה כובלת, מטביעה את הרגל עד הקרסול, והשנייה שזוהי ארץ שאינה נותנת פירות, ארץ כבולה או קשורה. לכך על פי התלמוד מתייחס גם הפסוק במשנה "שהרחלים יוצאות כבולות", והכוונה שקושרים אותן כדי שהזכרים לא יעברו אותן, ולא יוכלו ללדת.
435
רבקה שואל/ת: האם מקור המילה "סטיפה" הוא מבולגרית?
רוביק עונה:
סטיפה היא מילה בלדינו שפירושה ערימה או חבילה. היא התגלגלה מתחום הימאות. אסטיפאדור הוא פועל נמל, והסטיפות היו ערימות החבלים הכבדים הקשורים לעמוד בחוף, ומשמשים לקשירת ספינות המגיעות לנמל. היהודים הבולגרים דיברו לדינו, אבל המקור הוא ספרדי ולא בולגרי.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >