שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
הדרה פורת שואל/ת: מקור המילה הביל (אוויר ספוג בלחות)?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה 'הבל' במשמעות אד חם. הָביל הוא שם תואר במשקל קָטִיל המייצג תכונה או פוטנציאל: אכיל (ניתן לאכול אותו), חריף (שיש בו חריפות), הביל (מתייחס לאוויר הספוג אדים חמים).
452
חיה שואל/ת: רציתי לבדוק ממה בנוי השם 'מקשה' לשדה אבטיחים?
רוביק עונה:
'מקשה' היא מילה מן התנ"ך ופירושה שם שדה קישואים. מקור השם הוא אפוא ב'קשוא'. היום השימוש הוא בעיקר למקשת אבטיחים או מלונים. למילה אין קשר למילה הזהה 'מקשה' במסגרת הצירוף 'מקשה אחת'.
453
מאור שואל/ת: מה מקור המילה 'איכון'?
רוביק עונה:
'איכון' והפועל 'לאכן' נוצרו בשפה הצבאית בתהליך יצירת המילון הצבאי הישראלי. שם הפעולה 'איכון' פירושו קביעת מקומו של דבר, והוא נגזר ממילת השאלה 'היכן', וליתר דיוק מהגירסה הארמית-תלמודית 'אֵיכָן'. מכאן נגזר מאוכּן כשם תואר, אך תואר זה אינו בשימוש, ובמקומו נוצרה המילה 'ממוכן'.
454
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה מקור המילה זמם כמחסום לפי החיה? להפתעתי המוכרים בחנויות לבעלי חיים קוראים לזה 'מחסום', ולא מכירים את המילה זמם.
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד: "נתן זְמָם על פיו". המילה קיימת גם בארמית: זממא. זימאם בערבית פירושה מחסום לפי הגמל. יש קושרים את המילה לפועל זמ"ם, במשמעות של עצר או חסם.
455
אסדי יוסף שואל/ת: מה מקור המילה ״תותבות״, למשל שיניים תותבות, רגליים תותבות?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד, 'תותב' היא החלופה הארמית של 'תושב' (והשווה: תור-שור), במשמעות מה שיושב, מה שנקבע במקומו. במסכת שבת מופיע הצירוף 'שן תותבת'.
456
דובון שואל/ת: מה מקור המילה "רוטפש"? המילה מופיעה פעם יחידה בתנ'ך, בספר איוב. האם יש לה אח ורע בשפות קרובות? ההסבר המקובל הוא היה שמן, מסורבל (גם זו מילה מוזרה, אבל נראה שהיא הרחבה של השורש "סבל").
רוביק עונה:
המילה אכן מאתגרת. ההסבר המקובל הוא שיש כאן שיכול אותיות של המילה הארמית טרפשא במשמעות שרעפת, שנוצרה מהשורש טפ"ש שפירושו השמין, שאליו נתחבה ר', ממש כמו סרבל שבשאלה. 'טפש' במשמעות שמן מופיע בתהלים: "טָפַש כַחֵלֶב לִבָּם". בערבית טַרְפַּשַ פירושו החלים.
457
ערן בורוכוב שואל/ת: מה מקור המילה ״סרפנטינה״?
רוביק עונה:
סרפנטינה היא דרך מתעקלת, המזכירה צורת נחש, ושמה קשור: serpent פירושו נחש עקלתון. כמו כן היא משמשת ככינוי למערכת תיל מתעקלת.
458
קצב בדימוס שואל/ת: מה מקור המילה נֵתַח, כמו למשל נתח קצבים?
רוביק עונה:
המקור הוא בתנ"ך, והוא לקוח הישר מעולם הקצבים: "וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאָיִל וְלָֽקַחְתָּ אֶת־דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִֽיב; וְאֶת־הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו, וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו, וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשֽׁוֹ" (שמות כט 18-17). השימוש ב'ניתח' במשמעות הרפואית מקורו אם כן במקצוע הקצבים.
459
אייל שואל/ת: לאחרונה שומעים יותר ויותר את המילה דודה (duda) במשמעות של חשק עז למשהו (למשל: "יש לי דודה לסיגריה"). מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
דודה פירושה בערבית בכמה דיאלקטים תולעת. מכאן הדימוי של תחושת הרעב או התשוקה לסיגריה או לסם ההמכרסמת כמו תולעת. השימוש נכנס בעיקר באמצעות השיח בין מעשני הסמים הקלים. גם המשחק 'דודֶס' מקורו ב'דודה' במשמעות תולעת.
460
אנה מילר שואל/ת: מה השורש של המילה 'מַכּולת'? הדגש בכ׳ מעיד שנפלה אות - האם זו נ׳ (נכ״ל) כפי שנכתב בויקיפדיה או ר׳ (רכ״ל)? נראה לי שהמילה קשורה במשמעותה למרכולת, ולכן שורשה רכ״ל.
רוביק עונה:
מכולת היא מילה המופיעה פעם אחת במקרא (פעם שנייה מסופקת) והיא מן השורש אכ"ל. א' נשרה, תופעה שאינה נדירה בעברית. מרכולת מופיעה אף היא במקרא, אך אין קושרים אותה למכולת גם על פי ההקשר והמשמעות. כמו כן אין תופעה של נשילת ר' שורשית, אלא להיפך, חדירת ר' לשורשים מסוימים (כמו כרסם). להשערה שהשורש הוא נכ"ל אין היגיון סמנטי או אחר.
461
נפתלי בר שואל/ת: מה מקור המילה hippopotomonstrosesquipedaliophobia שמבטאת פחד ממילים ארוכות?
רוביק עונה:
המילה היא סוג של בדיחה ומילון אוקספורד אינו מכיר בקיומה. היא כמובן מילה ארוכה, ולה 35 אותיות, המבטאת פחד ממילים ארוכות, והיא מורכבת מארבעה רכיבים: hippopotamus עבור היפופוטם, החיה הגדולה, monstrum – מפלצת, sesquipedalian – מידה של רגל וחצי, phobia – פחד.
462
תמי שמשי ליכט שואל/ת: נתקלתי לאחרונה 'תבליות' ומשמעותה הרמוניה, שאלתי היא, האם קיימת מילה כזאת בעברית, ואם כן מה מקורה וכיצד מאייתים אותה? אציין כי מדובר בספר שנכתב עלי ידי רובר גמזון, יהודי צרפתי שהיה מפקד פרטיזנים בצרפת במלה"ע השנייה.
רוביק עונה:
המילה אינה מוכרת ולא מצאתי עקבות שלה בספרות. יש להניח שזהו חידוש של המחבר למושג הרמוניה, והוא נהגה תִבְלִיּוּת, מן המילה תֵבֶל, עולם. בימי הביניים נהגו לחדש מילים בדרך זו, אך ככל שידוע 'תבליות' אינה מילה מאותה תקופה. במילוני האקדמיה הרמוניה אינה מתורגמת, או שמוצעת לה החלופה תֹאַם.
463
ברק פרתום שואל/ת: ראיתי את ההסבר שלך למילה "קרצוף". האם ייתכן שהשורש התלמודי למילה נוצר מחיבור של המילים "קצף" ו "ריצפה"?
רוביק עונה:
מחשבה יפה אך לא סביר שזה התהליך. קרצוף במקורות אינו קשור לרצפה דווקא, אלא דווקא לסריקה במסרק קשה, וגם כשהוא קשור היום בניקיון אין מדובר בהכרח ברצפה. נוסף לכך, ההשערה שהמקור הוא קצף ששורבבה לתוכו ר' אינה בטוחה, ויש השערות נוספות.
464
כולי אוזן שואל/ת: חברותי הירושלמיות ואני תהינו מה מקור המילה "אדה" שגננות העיר נהגו לומר לחפצים ש"הכאיבו" לילד. לרוב האמירה הייתה מלווה בתנועה של הכאה על החפץ. לדוגמה אם קיבלת מכה כי מעדת על הכיסא, הגננת הייתה נותנה מכה לכיסא ואומרת לו "אדה כיסא, אדה!". העלינו השערה שאולי הדבר קשור במילה הערבית "הד'ה", אבל היא מבוססת על הדמיון בצליל ואין לנו באמת ידע על כך.
רוביק עונה:
שאלה מאתגרת, אבל אין כל אפשרות להשיב עליה תשובה ממוסמכת. מדובר בנוהג דיבורי מלפני שנים רבות, שאולי נולד במקרה או כחיקוי של מכה. לא מצאתי מילים קרובות בערבית או בלדינו. נכון שהערבית השפיעה על שפת הירושלמים, אבל הקשר בין הד'ה (זה) לבין מכת ענישה נשמע בלתי סביר.
465
מיכאל וולף שואל/ת: האם יתכן שמקור המלה "העברית" תחת במובן ישבן הוא במילה האידית טוכס ויש כאן מעבר מיידיש לעברית ולא ההפך כמקובל ?
רוביק עונה:
המעבר הוא דו כיווני. 'תחת' העברית משמשת ביידיש בהברה אשכנזית ואף נכתבת כך: תּחת, ונהגית toches. מאחר שהישבן, בעיקר בעת הישיבה, נמצא תחת הגוף כולו הועתקה המילה תחת בהגייה היידישאית לאיבר הנ"ל, וחזרה לעברית גם בהגייה היידשאית: טוכעס וכן טוסיק (טוכעסיק), וגם במילה העברית המקורית, תחת.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >